לאומי >> הפער בין הריביות המוניטאריות של ארה"ב ושל ישראל צפוי להמשיך ולהתרחב גם במחצית השנייה של שנת 2017

התרחבות זו עשויה להביא לעלייה בתנודתיות שער החליפין, ולמתן את הלחצים הבסיסיים לתיסוף השקל.

 

 
 

חנוך פרנקוביץ
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
25/06/2017

עיקרי ההמלצות

  • בכלכלה העולמית, נתוני המאקרו מצביעים על המשך שיפור, תוך עליה איטית בלבד בסביבת האינפלציה הגלובלית. מגמות אלו, ככל שימשכו, תומכות במעבר הדרגתי לסביבה מוניטארית מרחיבה פחות בהשוואה לשנים האחרונות. העלאת ריבית הבנק המרכזי בארה"ב שבוצעה השבוע, הינה נקודת ציון נוספת בתהליך זה. עליה בסביבת הריבית עשויה להביא לאורך זמן לשינוי באופן התמחור של כלל אפיקי ההשקעה בתיקים. 

  • גם בישראל, נתוני המאקרו מעידים על התרחבות הכלכלה המקומית במקביל לעלייה איטית בסביבת האינפלציה, והמשך הלחצים לתיסוף בשער החליפין של השקל. בשלב זה סביבה זו מאפשרת את הותרת הריבית המוניטארית ברמה אפסית על ידי בנק ישראל. כל אלו, עשויים להמשיך ולתמוך בשוק ההון המקומי בתקופה הקרובה. 

  • באפיק האג"חי, אנו ממליצים על תמהיל מאוזן בין חשיפה שקלית לחשיפה צמודת מדד. קצב האינפלציה בישראל צפוי להמשיך ולעלות במתינות בחודשים הקרובים מעל לציפיות השוק. הערכה זו נשענת על שיפור בקצב עליית השכר, סביבת הביקושים המקומית האיתנה, ועלייה מתונה בסביבת האינפלציה בחו"ל. מנגד, עוצמת השקל עשויה למתן את קצב עליית המדד.

  • המח"מ המומלץ בתיקים הוא בינוני-קצר. זאת, על רקע ההערכה שסביבת הריביות העולמית והמקומית תוסיף לעלות בשנים הקרובות. בשוק האג"ח הקונצרני, הן בחו"ל והן בישראל, אנו מעדיפים להתמקד באג"ח איכותיות בדירוגים גבוהים חלף הדירוגים הנמוכים, עקב מרווחי הסיכון הנמוכים ששוררים באפיק זה. 

  • במבט כולל, אנו ממליצים על חשיפה מנייתית ממוצעת. התמחור באפיק זה אמנם גבוה, אך זאת במקביל לתמחור יקר גם בשאר אפיקי ההשקעה. בהתחשב בכך, האפיק המנייתי נותר אפיק מרכזי בתיק ההשקעות המומלץ. אנו ממליצים על אחזקה מהותית במניות ישראל. רווחי הפירמות המקומיות צפויים להמשיך ולגדול לאור השיפור בקצב ובהרכב הצמיחה בישראל, שוק העבודה החזק, וההערכה שהעלאת ריבית בישראל לא צפויה בחודשים הקרובים. בשל התמחור הגבוה בשווקים - קיימת עדיפות לבחירת מניות באופן סלקטיבי ולא באמצעות רכישת המדדים הכלליים, הן בישראל והן בחו"ל. 

  • הפער בין הריביות המוניטאריות של ארה"ב ושל ישראל צפוי להמשיך ולהתרחב גם במחצית השנייה של שנת 2017. התרחבות זו עשויה להביא לעלייה בתנודתיות שער החליפין, ולמתן את הלחצים הבסיסיים לתיסוף השקל. אנו ממליצים על חשיפה מט"חית בתיק ההשקעות באמצעות אחזקות באפיק המנייתי והקונצרני בחו"ל ללא גידור החשיפה המטבעית. זאת, גם בשל אופיה הממתן של חשיפה מטבעית על התנודתיות הכוללת בתיקי ההשקעות.

  • קיימת חשיבות גבוהה למתן דגש על איזונים נכונים בין נכסי סיכון (מניות, אג"ח קונצרני, סחורות) לבין רכיבי הנזילות והאג"ח הממשלתי המהווים "כרית ביטחון" בתיק ההשקעות, לצורך שמירה על רמת סיכון סבירה בתיק.   
התפתחויות בשווקים

במרכז נתוני המאקרו עמדה השבוע החלטת הריבית בארה"ב, במסגרתה הועלתה הריבית המוניטארית ב- 0.25% בהתאם להערכות המוקדמות. בהודעה לעיתונות ציין הפד לחיוב את חוסנו של שוק העבודה (למרות ירידה שהורגשה בתוספת המשרות למשק בחודשים האחרונים) ואת המשך השיפור בהוצאות משקי הבית ובהשקעות המגזר העסקי. עוד נאמר כי האינפלציה צפויה להישאר במרכז תשומת הלב של הפד, לאחר שזו האטה מעט לאחרונה. נושא נוסף שעלה בהחלטת הריבית הוא צמצום מאזן הפד, כחלק מהשאיפה לנרמל בהדרגה את המדיניות המוניטארית שם. ההערכות הנוכחיות של חברי הפד הן כי צמצום המאזן יחל עוד בשנה הנוכחית. צמצום מאזן הפד צפוי להיות הדרגתי וממושך על מנת להקטין את הסיכון לזעזועים אפשריים בשווקים. עוד פורסם השבוע בארה"ב נתון המכירות הקמעונאיות לחודש מאי, שהיה נמוך מההערכות המוקדמות. יחד עם זאת, כלל האינדיקטורים ממשיכים להצביע על שיפור מתון בפעילות הכלכלית בארה"ב. 

בשוק, נרשמה ירידת תשואות חדה יחסית באגרות החוב של ממשלת ארה"ב ל- 10 שנים. זאת, חרף טון ניצי יחסית שעלה מהודעת הפד ומהותרת תחזיותיו לקצב העלאת הריבית שם על כנן (הרחבה בהמשך). תגובת המשקיעים בשוק משקפת גידול בפער שבין תחזיות הפד, ובין ציפיות המשקיעים בנוגע למדיניות המוניטארית בארה"ב.    

בישראל, נתוני הסחר של החודשים מרץ עד מאי מצביעים על יציבות בייצוא הסחורות ועליה בהיקף יבוא הסחורות, מה שהביא לעליה בגרעון המסחרי. זאת, בין היתר על רקע התיסוף שנרשם בשקל, שהמשיך להתחזק גם השבוע אל מול סל המטבעות. בשלב זה, התרחבות פערי הריביות בין הדולר והשקל, בעקבות העלאות הריבית שנרשמו בארה"ב בשנה וחצי האחרונות, אינה נותנת אותותיה בשער החליפין. מדדי המניות המובילים בישראל נסחרו השבוע בירידות שערים על רקע מגמת מסחר דומה בעולם. תשואות אגרות החוב הממשלתיות נסחרו אף הן בשינויים קלים בלבד.
   
שוק אגרות החוב  

  • תלילות העקומים הממשלתיים העיקריים (פער התשואות בין 10 שנים ושנתיים) ירדה, ונמצאת קרוב לרמות השפל של השנים האחרונות. זאת, ככל הנראה על רקע אכזבה מסוימת של המשקיעים מחלק מנתוני המאקרו שפורסמו השבוע בארה"ב, ביניהם המשך ההתמתנות באינפלציה ונתון המכירות הקמעונאיות, שהיה כאמור מתחת לצפי.  

  • בארה"ב, תשואות אגרות החוב הממשלתיות הארוכות ירדו ב- 5 נ.ב., בעוד בחלקו הקצר של העקום נרשמה עליית תשואות של כ- 3 נ.ב.. ציפיות האינפלציה הגלומות המשיכו לרדת בכל הטווחים. על פי תחזית הפד צפויה העלאה אחת נוספת של הריבית ב- 2017 ו- 3 העלאות ריבית ב- 2018 (ללא שינוי ביחס לתחזית הקודמת). מאידך, ההסתברות המגולמת בחוזים להעלאת ריבית נוספת לקראת סוף השנה עומדת כעת על כ- 40% בלבד.   

  • באירופה, תשואות אגרות החוב הארוכות של ממשלת גרמניה נותרו בסיכום השבוע כמעט ללא שינוי, לעומת עלייה של כ- 6 נ.ב. בתשואות אגרות החוב הקצרות. זאת, על רקע אפשרות למדיניות מוניטארית מרחיבה פחות בטווח הזמן הבינוני, על רקע התרחבות פערי הריביות ביחס לארה"ב, וכן לנוכח התפתחויות חיוביות בכלכלת אירופה. הבנק המרכזי של אנגליה הותיר לקראת סוף השבוע את הריבית המוניטארית ללא שינוי, כצפוי. ההחלטה התקבלה תוך חילוקי דיעות שכן 3 מחברי הוועדה (מתוך 8) הצביעו בעד העלאת ריבית. בהקשר זה, נציין כי קצב האינפלציה שם הגיע לשיעור גבוה יחסית של 2.9%, בחודש מאי.

  • בישראל, מדד המחירים לצרכן לחודש מאי עלה ב-0.4%, בהתאם לצפי. מתחילת השנה עלה המדד ב-0.7%. ב-12 החודשים האחרונים עלה המדד ב-0.8, וניכרת עליה קלה בקצב עליית המדד בחודשים האחרונים. מגמה זו תומכת בהקצאת כמחצית מהחשיפה האג"חית המקומית בתיק ההשקעות לאפיק הצמוד.

  • תשואות אגרות החוב הממשלתיות בישראל נותרו קרוב לרמתן מהשבוע שעבר כאמור לעיל. באפיק הקונצרני נרשמה מגמת מסחר שלילית בדגש על אגרות חוב בדירוגים נמוכים. כתוצאה מכך, נרשמה התרחבות במרווחי האשראי אם כי הם עדיין נמוכים בהשוואה לרמתם בשנים האחרונות. 
שוק המניות

  • השבוע ירד מדד המניות העולמי בשיעור קל. סקטור הפיננסים בלט לחיוב על רקע העלאת הריבית בארה"ב, והציפיה שזו תביא להמשך שיפור במרווח הפיננסי של הבנקים. מנגד, ענפי הטכנולוגיה והאנרגיה בלטו במגמה שלילית ומשכו את המדדים הכלליים כלפי מטה.

  • ביום שישי שעבר ירד בחדות מדד מניות הטכנולוגיה העולמי בהובלת ענקיות האינטרנט. הירידה באה על רקע התרחבות הדיון הציבורי בנוגע לדומיננטיות ההולכת וגוברת של מספר חברות, ושליטתן במרחב האינטרנטי. המשקיעים חוששים שבעתיד חברות אלו עלולות להיות מטרה להתערבות מוגברת מצד הרגולציה. אנו ממשיכים להמליץ על חשיפה גבוהה לענף הטכנולוגיה. 

  • מדד מניות האנרגיה העולמי רשם ירידה חדה בשיעור של כ-1.5%, כתוצאה מהירידה במחיר הנפט, כאמור. אנו ממשיכים להמליץ על אחזקת חסר בענף האנרגיה בחו"ל מתוך הערכה שהתמחור בענף גבוה בהנתן הסביבה הנוכחית של מחירי הנפט, ושההסתברות להתייקרות ארוכת טווח במחירי הנפט הינה נמוכה.

  • שבוע המסחר בבורסת תל אביב הסתיים בירידות שערים, בדומה למגמה מעבר לים. גם בישראל, כמו במדד העולמי, ענף האנרגיה הוביל את ירידות השערים, ואילו מניות הבנקים בלטו בעליות.

  • עוד בשוק המקומי, הגידול בהנפקות ההון הראשוניות נמשך. בשבוע הקרוב צפויה להצטרף לבורסת תל אביב חברת תעשייה ביטחונית חדשה, ובטווח הזמן הקצר אף עשויות להצטרף חברות נוספות, מתחומי התעופה והאנרגיה. 
מטבעות וסחורות

  • בסיכום השבוע התחזק הדולר בכ-0.4% מול סל המטבעות, בעיקר לאחר הודעת הריבית של הפד. 

  • הליש"ט נחלשה בכ-1.6% מול הדולר. עיקר הפיחות במטבע נבע מפרסום תוצאות הבחירות בבריטניה, שעלולות להביא לעלייה באי הוודאות הפוליטית והכלכלית בבריטניה. המטבע המשיך להיחלש לאחר פרסום הודעת הריבית בבריטניה, כאמור. 

  • הדולר הקנדי בלט לחיוב בעת שהתחזק בכ-1.7% מול הדולר, בניגוד למגמה הכללית. זאת, בעיקר על רקע הערות ניציות של נגיד הבנק המרכזי בקנדה וסגניתו, שהגבירו את ההערכות לאפשרות של העלאת ריבית שם. 

  • מדד הסחורות הכללי ירד השבוע בכ-1.6%. מחיר הנפט מסוג WTI ירד בסיכום השבוע בכ-2.7%, למחיר הנמוך ביותר מאז נובמבר (לפני הסכם קיצוץ התפוקה). עיקר הירידה נרשמה לאחר שפורסם כי מלאי הנפט בארה"ב ירד ב-1.7 מיליון חביות בלבד, לעומת צפי לירידה של 2.5 מיליון חביות. כתוצאה מנתונים אלו, מתגבר החשש שעודף ההיצע הגלובאלי יימשך. מחיר אונקיית זהב ירד בכ-1.7% ומחיר אונקיית כסף ירד בכ-3.9%. 
אג"ח: שי ג'רבי

מניות: שגיא שטרומזה

סחורות ומטבעות: מורן מייק בכר

חנוך פרנקוביץ' ענף מחקר שוק ההון

מסמך זה בוצע בהסתמך אך ורק על מידע פומבי גלוי לציבור. אין לראות במסמך זה המלצה או תחליף להפעלת שיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או הזמנה לקבלת הצעות, או ייעוץ -  בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא - לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. הנתונים נלקחו ממערכות ממוכנות כגון מגמה, גרפיט, בלומברג ועוד, למעט מקרים שבהם נכתב אחרת ולא בוצעו בדיקות לאימות הנתונים. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין ההערכות המובאות כאן לתוצאות בפועל. הבנק אינו מתחייב להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. לבנק ו/או לחברות בנות שלו ו/או לחברות הקשורות אליו ו/או לבעלי שליטה ו/או לבעלי עניין במי מהם, עשוי להיות מעת לעת עניין במידע.




הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן–בין באופן כללי ובין תחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
x