מנכ"ל לשכת האקטוארים בישראל >> "הגיע הזמן לחוקק חוק אקטוארים בישראל"

בישראל אקטוארים, עוסקים במתן חוות דעת אקטואריות בנוגע להערכת שוויים של מכשירים (נכסים והתחייבויות) פיננסיים (כגון: נגזרים, מכשירי חוב, מכשירי הון ומכשירים פיננסיים מורכבים) וזכויות פנסיוניות (כגון: פנסיה מקרן פנסיה ותיקה, פנסיה מקרן פנסיה חדשה, פנסיה תקציבית, פנסיית גישור, ביטוח מנהלים וקופת גמל), לכימות נזקים (הערכת פוטנציאל כושר השתכרות, נכסי קריירה ומוניטין אישי, כימות נזקים מסחריים ואובדן רווחים, נזקים עסקיים ונזקי קניין רוחני, פיצויים בגין נזקי גוף ובגין גרימת מוות ברשלנות) וכן במדידת וניהול סיכונים (כגון: סיכוני שוק, סיכוני אשראי, סיכונים תפעוליים, סיכוני נזילות, סיכוני השקעות, סיכוני חיים, סיכונים פנסיוניים וסיכונים אלמנטריים), להבדיל מהערכות שווי של נכסי נדל"ן אשר הערכתם שמורה לשמאי מקרקעין, בלבד. לאמור- פעילותם של שמאי המקרקעין מוסדרת בחקיקה.

 

בשנים האחרונות הולך וגובר הצורך, בישראל ובעולם, לבעלי מקצוע מיומנים בתחום האקטואריה (קרי, הערכות שווי נכסים פיננסיים ופנסיוניים ומדידה וניהול סיכונים), למגוון רחב של צרכים ציבוריים ופרטיים, כגון: הכרעות בהליכים משפטיים, בתחומי המשפט האזרחי / מסחרי / עסקי / כלכלי / נזיקין / משפחה,  אמידת שווי הוגן על פי כללי חשבונאות בין לאומית (IFRS), תקינה אמריקאית (US GAAP) ותקינה חשבונאית ישראלית, לצרכי עסקאות והיערכות לקראת מיזוגים, פיצולים, רכישות, תהליכי מכירה ושינויי מבנה אחרים, לצרכי מס והיערכות לדיונים עם רשויות המס, לצרכי מדידה פנימית של סיכונים, לצורך דיווח על סיכונים לצרכים רגולטוריים וסטטוטוריים, לצרכי הקצאת הון (קביעת רזרבות) ותיקוף מודלים לצורך יישום הוראות רגולטוריות וסטטוטוריות.

 

כיום, אין בישראל הסדרה סטטוטורית של מקצוע האקטואריה והלכה למעשה כל אדם החפץ בכך רשאי לעסוק במקצוע זה, מבלי שנבדקה כלל השכלתו הפורמלית וניסיונו המקצועי, ומבלי שנקבעו סטנדרטים כלשהם לאיכות עבודתו, לרבות כללי אתיקה האמורים לחול עליו.

פועל יוצא מכך הנובע מאי הסדרת תחום האקטואריה בישראל הוא רמתם המקצועית של חלק משמעותי מהעוסקים בתחום, העדר סטנדרטים מקצועיים המאפשרים השוואתיות וביקורת והעדר כללי אתיקה על העוסקים בתחום. והאמור יכול לגרוםלנזקים כלכלים משמעותיים לציבור הרחב הנזקק לחוות דעת אקטואריות.

 

כך למשל, בהליכי גירושין נדרשת חוות דעת אקטוארית בעניין איזון משאבים בין בני הזוג. והואיל וכל אחד יכול לחתום כאקטואר, או אז גברת כהן מחדרה העומדת לפני הליך גירושין והזקוקה לחוות דעת אקטוארית וגם כך ייתכן ומשאביה מאוד מאוד נמוכים, יכולה למצוא את עצמה מקבלת חוות דעת אקטוארית הקובעת שמגיעים לה סכומים הנמוכים יותר ממה שמגיע לה בפועל באיזון המשאבים.

 

דוגמא נוספת היא שבתיקי נזיקין נדרשת חוות דעת אקטוארית בעניין כימות נזק הגוף כתוצאה מתאונה. והואיל וכל אחד יכול לחתום כאקטואר, או אז גברת כהן מחדרה שנפגעה בתאונה ומצויה במצב של נכות כללית, יכולה למצוא את עצמה מקבלת חוות דעת אקטוארית הקובעת שמגיע לה סכומים הנמוכים יותר ממה שמגיע לה בפועל. והדוגמאות הן רבות.

 

למעשה בתחום המשפט, מתמנים, מעת לעת, מומחים בתחום האקטואריה, אם מטעם בית המשפט ואם מטעם מי מהצדדים בהליכים השונים, שאינם בעלי סטנדרטים מקצועיים מספקים ולעיתים גם אינם בעלי מידות ראויות, דבר שגורם בהכרח לנזקים כלכליים בהיקפים משמעותיים למי מהצדדים לאותם הליכים המשפטיים.

 

זאת ועוד, בחברות ביטוח מועסקים אנשים אשר מלאכתם הינה קביעת תעריפי הביטוח ועתודות הביטוח, בקרנות הפנסיה מועסקים אנשים אשר מלאכתם בתכנון תנאי הפנסיה, קביעת עלותה ובהכנת המאזנים האקטואריים ובבנקים ובחברות פיננסיות אחרות מועסקים אנשים אשר מלאכתם בניתוח וחיזוי מצבים פיננסיים. 

 

היעדר הסדרה סטטוטורית של תחום האקטואריה הכוללת כללי אתיקה וסטדנרטים מקצועיים לעוסקים בתחום, פוגעת במידה רבה, באזרחי ישראל בכל הקשור להשקעותיהם בנכסים פיננסיים ופנסיוניים, וכתוצאה מכך יכול להיגרם להם נזק כלכלי, הבא לידי ביטוי גם במחיקת נכסים של הגופים הללו ובהקטנת החיסכון או הקצבה העתידית לחוסך. 

 

מכאן, הצורך הציבורי, להסדרה סטטוטורית של אקטוארים בישראל, אשר לדעת היזמים, יתרום להעלאת הרמה המקצועית והאתיקה של העוסקים בתחום ובכך יקטין את הנזקים הנגרמים כיום לפרט ולמשק, בהעדר הסדרה כאמור.

 

בשנת 2015 ייסדתי ביחד עם חבריי מר נועם בלזברג (היו"ר הראשון של הלשכה) ועו"ד אילן קלמנוביץ (היועץ המשפטי של הלשכה) את לשכת מעריכי השווי והאקטוארים הפיננסיים בישראל. בהמשך חבר עלינו פרופ' רמי יוסף מאוניברסיטת בן גוריון, אשר הסכים לקבל על עצמו את תפקיד נשיא הלשכה.  בהובלתי קבעה הלשכה תנאי כשירות (דרישות להשכלה אקדמית מסוימת, מבחני הסמכה והתמחות), כללי אתיקה (כללי התנהגות מקצועית, ניגוד עניינים וגילוי נאות) וסטנדרטים מקצועיים (שיטות המדידה, שימוש בנתונים כלכליים שונים ואת בדיקות הסבירות שמבצעים אקטוארים) למקצוע. אולם משעה שמקצוע האקטואריה איננו מוסדר בחקיקה, הרי שהלשכה הינה וולנטרית ולא סטטוטורית ובישראל של 2019 עדיין כל אחד יכול לערוך ולחתום על חוות דעת אקטוארית ללא הבנה, ידע או ניסיון כלשהו באקטואריה.

 

לפיכך, ככל שהאמור יוסדר בחקיקה במהרה כך ייטיב הדבר עם הציבור.

ודבר נוסף. החל מהשבוע מדי שבוע בשלושת החודשים הקרובים תקיים לשכת מעריכי השווי והאקטוארים הפיננסיים בישראל השתלמות חד-יומית (בת 4 שעות) בתחום אחר של מדע האקטואריה: אקטואריית סיכוני חיים, אקטואריית סיכונים פנסיוניים, אקטואריית סיכוני שוק, אקטואריית סיכוני אשראי, אקטואריית סיכונים תפעוליים ואינטגרטיביים ואקטואריית סיכוני השקעות וכו'.

ההשתלמות הקרובה שתתקיים ביום חמישי הקרוב, ה- 7 במרץ 2019, הינה גם הבסיסית ביותר והיא נועדה להכיר למשתתף בה את לוחות התמותה ולהקנות לו כלים לאמידת הסתברויות למוות ולשרידות, חישובי תוחלות חיים כמו גם היוונים ועיתודים מימוניים ואקטואריים של סכום חד פעמי.

 

המלצתי לכל מי שמתעניין או מעורב בתחום לבוא ולשמוע אותה.

 

הכותב הוא רועי פולניצר, אקטואר מלא (Fellow) מוסמך מטעם לשכת מעריכי השווי והאקטוארים הפיננסיים בישראל (IAVFA) ומומחה בינלאומי לניהול סיכונים פיננסיים (FRM) מוסמך מטעם האיגוד העולמי למומחי סיכונים (GARP).