נדב טסלר
07/10/2019
בסיסו של החיסכון הפנסיוני עומדת זכות הבחירה של העובד לבחור בעצמו את החיסכון הפנסיוני בו הוא ינהל את כספיו. עיקרון זה מעוגן בסעיף 20 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסים. אותו הסעיף קובע גם כי במידה והעובד לא ניצל את זכותו, רשאי המעסיק להעביר את הכספים לקרן ברירת המחדל שנקבעה במקום העבודה.
במטרה לקדם את התחרות בתחום החיסכון הפנסיוני, החל בחודש אפריל 2019 השלב השני ברפורמת קרנות ברירת המחדל, במסגרת הרפורמה רשאי המעסיק להפנות את העובדים שלא בחרו בחיסכון פנסיוני אל אחת מארבעת קרנות ברירת המחדל שנקבעו על ידי הרשות לפיקוח על שוק ההון ביטוח וחיסכון.
הפנית העובדים אל אחת מארבעת הקרנות הנבחרות או אל קרן פנסיה אחרת שתיבחר על ידי המעסיק בתנאים שהגדירה הרשות תבטיח כי גם העובדים הפאסיבים, אלה שלא מודעים מספיק לחיסכון הפנסיוני שלהם ישלמו את דמי הניהול הנמוכים ביותר.
בעוד שהסיקור העיתונאי של רפורמת קרנות ברירת המחדל התמקד בחלק זה של הרפורמה, הוזלת דמי הניהול לעובדים הפאסיבים. יתכן כי קרנות ברירת המחדל מקנות יתרונות נוספים גם עבור יתר החוסכים במשק.
כדי לעמוד על היתרונות המובנים הקיימים בקרנות ברירת המחדל ניזכר בתנאי המכרז לבחירת הקרנות. במסגרת המכרז שערכה הרשות נבחרו ארבעת קרנות הפנסיה בבעלות בתי ההשקעות שהציעו את דמי הניהול המשוקללים הנמוכים ביותר, דמי הניהול אלו מובטחים לתקופה של 10 שנים. דמי הניהול אלו אינם מותנים בגובה ההפקדה או בשם המעסיק. כך שגם במידה והעובד יעבור למקום עבודה חדש או שהיקף המשרה שלו ישתנה דמי הניהול ישארו ללא שינוי.
עובדים בעלי חיסכון קיים
בדמי הניהול שמציעות קרנות ברירת המחדל ישנו דגש מיוחד על דמי הניהול מהצבירה בעוד שבמרבית מקומות העבודה מתמקדים הסכמי ההטבות בדמי ניהול מהפקדה. ככל שהחיסכון של העובד גבוה יותר, מעבר לקרן ברירת המחדל יחסוך לו יותר כסף בדמי הניהול.
כדי להשוות את ההצעות האלה להצעות שמציעות קרנות ברירת המחדל, נשתמש בנוסחה שפרסם משרד האוצר לצורך הבחירה בקרנות ברירת המחדל.
בהתאם לנוסחה, מחלקים את דמי הניהול מהפקדה ב־20 ומוסיפים להם את דמי הניהול מהצבירה.
חוסכים לא פעילים
לצד העובדים הקיימים בעסק, שיכולים לנצל את זכותם ולעבור לקרנות ברירת המחדל, ציבור נוסף שיכל לנצל את תנאי קרנות ברירת המחדל הם החוסכים הלא פעילים. לפי נתוני הרשות לפיקוח על שוק ההון ביטוח וחיסכון ישנם כיום כ־1.8 מיליון חשבונות לא פעילים בקרנות הפנסיה.
מכיוון שאחד התנאים להעלאת דמי ניהול בקרנות הפנסיה הוא שחלפו 6 חודשים ממועד ההפקדה האחרון בקרן, במידה והעובד הפסיק את עבודתו או יצא לחופשה ללא תשלום קרנות הפנסיה יעלו את דמי הניהול למקסימום. כתוצאה מכך, גם עובד שבמקום עבודתו היתה קיימת הנחה בדמי ניהול, בסיום העבודה עד שימצא עבודה חדשה דמי הניהול יעלו לדמי ניהול המירביים. כך שבעוד שדמי הניהול הממוצעים ירדו בשנים האחרונות, התחרות פסחה על החוסכים הלא פעילים.
בקרנות ברירת המחדל, דמי הניהול מהצבירה שנקבעו במכרז יחולו גם על חוסכים לא פעילים, החיסכון עבור החוסך הלא פעיל יכל להגיע לאלפי שקלים.
לדוגמא בהתאם לתנאי המכרז מציעות קרנות הפנסיה של הלמן אלדובי ומיטב דש דמי ניהול מצבירה של 0.05% וזה לעומת דמי ניהול של 0.5% לחוסכים לא פעילים. חוסך עם צבירה של 100 אלף ₪ יחסוך על פני 10 שנים כ־ 6,700 ₪ כתוצאה ממעבר לאותן קרנות.
פנסיונרים
עד כה התמקדה הרשות לפיקוח על שוק ההון בהסדרת התחרות בשוק החוסכים, מתוך הבנה כי חיסכון בדמי הניהול לאורך שנות החיסכון יבטיח קצבה גבוהה יותר בעתיד. כעת במסגרת ההליך לבחירת קרנות פנסיה נבחרות, נוסף פרמטר נוסף לתנאי המכרז והוא דמי ניהול מוזלים למקבלי הקצבאות.
בניגוד לדעה הרווחת, גם הפנסיונרים בקרנות הפנסיה החדשות משלמים דמי ניהול לאחר היציאה לפנסיה. במקדם ההמרה מגולמים דמי ניהול של 0.5%. במסגרת תנאי המכרז נקבע כי קרנות ברירת המחדל יגבו מהפנסיונרים דמי ניהול של 0.3% וזאת לאורך כל תקופת הפרישה.
המשמעות של הורדת דמי הניהול לפנסיונרים היא שמקדם ההמרה בקרנות ברירת המחדל יהיה נמוך יותר ומכאן פנסיית הזקנה שתשולם לפורשים תהייה גבוהה יותר.
לדוגמא פורש יליד 1952 שברשותו מיליון שקלים. בזכות ההנחה בדמי הניהול מקדם ההמרה שיקבל בקרנות ברירת המחדל יהיה נמוך יותר, ולכן קצבת הזקנה שלו תהייה גבוהה יותר מזו של פורש שישלם דמי ניהול “רגילים”.
דוגמא להשפעת דמי ניהול על הקצבה
|
|
||
X = שיעור דמי ניהול מהפקדה
Y= שיעור דמי ניהול מהצבירה
|
|
||
דמי ניהול בקרנות פנסיה
|
|
|||
שיקלול דמי ניהול בהתאם לנוסחה
|
|
||
אפשרויות שינוי דמי ניהול בקרנות הפנסיה
נדב טסלר, בעל רשיון משווק פנסיוני, משמש כסמנכ”ל מקצועי בהלמן אלדובי קופות גמל ופנסיה, מרצה במכללת נתניה ובעל הבלוג פנסיוני, להבין את הפנסיה
