פועלים >> המשיך להתחזק למרות רכישות המט"ח של בנק ישראל

כלכלית בראשון: השקל המשיך להתחזק למרות רכישות המט"ח של בנק ישראל

 

 

כלכלה גלובלית

הנתונים האחרונים בארה"ב, וביחוד נתוני שוק העבודה הפתיעו לטובה ותרמו לאווירה החיובית בשווקים. המשקיעים התרגלו כבר לחדשות סותרות מדיוני הסחר בין ארה"ב לבין סין והשפעתם של אלו על השווקים פחתה. ארבעה ימים לבחירות בבריטניה וג'ונסון מוביל במדגמים – מבחינת השווקים זו התפתחות שמוסיפה ודאות, ותקצר את הסאגה הארוכה של הדיונים על יציאת בריטניה מהאיחוד. הריביות הריאליות בעולם שליליות וממשיכות לתדלק את עליות השערים בשוקי ההון. היכן הדברים יכולים להשתבש? הפוליטיקה העולמית ובעיקר האמריקנית מהווה גורם סיכון. מהצד הכלכלי, עלייה באינפלציה יכולה לשנות את הריביות ואת כל התמחורים בשווקים, אבל הסיכוי לכך בטווח הקרוב נראה נמוך.

 

נתוני שוק העבודה בארה"ב הפתיעו לטובה. בנובמבר, נוספו למשק האמריקני 266 אלף משרות, הרבה מעבר לתחזיות שצפו תוספת של כ-160 אלף משרות. בנוסף, נתוני התעסוקה לחודשים ספטמבר ואוקטובר תוקנו כלפי מעלה עם תוספת כוללת של 41 אלף מקומות עבודה. שיעור האבטלה ירד שוב לרמה של 3.5%, השיעור הנמוך ב-50 השנים האחרונות, והשכר לשעת עבודה ממשיך לעלות בשיעור שנתי של 3.1%. לסיכום, החששות מפני גלישה למיתון, נראות פחות סבירות כעת על פי ההתפתחויות האחרונות בשוק העבודה.

 

מדדי האמון מצביעים ברובם שהצמיחה תמשך סביב הרמה הנוכחית. סנטימנט הצרכנים בארה"ב ממשיך להפגין עוצמה והאומדן הראשון של מדד אמון הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן לדצמבר הצביע על עלייה, זה החודש השני ברציפות, לרמה של 99.2 נקודות. שיפור באמון הצרכנים לגבי מצבם השוטף תרם את עיקר העלייה, אך עלייה מתונה נרשמה גם ברכיב הציפיות. רכישות הצרכנים (בעיקר המקוונות) ממשיכות לגדול, והדבר בא לידי ביטוי גם בנתוני ה-black Friday, וכן ב-cyber monday מועד בו חברת Amazon רשמה את השיא היומי שלה בהיסטוריה של המכירות המקוונות, בסכום של 9.4 מיליארד דולר. נתונים למגזר התעשייה הציגו נותנים מעט סותרים, אך בשניהם הרמה עדיין נמוכה יחסית לשנים האחרונות. מדדי מנהלי הרכש לחודש נובמבר של חברת Markit  הצביעו על עלייה בשלושת החודשים האחרונים, הן בתחום התעשייה והן בתחום השירותים. המדד למגזר התעשייה הגיע בנובמבר לרמה של 52.6 נקודות. לעומתם, סקרי מנהלי הרכש של ה-ISM הצביעו על ירידות בחודש האחרון והמדד למגזר התעשייה עדיין מצביע על התכווצות ברמה של 48.1 נקודות. 

 

האם תהיה הסלמה במלחמת הסחר ב-15 בדצמבר? שתי המדינות אומנם קרובות לחתימה על השלב הראשון בהסכם הסחר, אך תאריך היעד להטלת מכסים של 15% על יבוא סיני בהיקף של 165 מיליארד דולר ב-15 לדצמבר הולך ומתקרב. במידה וההתקדמות בשיחות לא תהיה מספקת, לפחות בעיניו של נשיא ארה"ב, המכסים עלולים לעלות ולהביא להסלמה נוספת במלחמת הסחר. קשה להעריך כעת מה הסיכויים להתפתחות כזאת. מצד אחד, הנשיא עצמו הצהיר לאחרונה שייתכן וכדאי לדחות את המשך השיחות עד אחרי הבחירות בנובמבר 2020. מאידך, חלק מהדוברים האחרים נשמעו יותר קשוחים באשר לצורך בהתקדמות מהירה לקראת הסכם. 

 

האם הורדות הריבית בארה"ב הגיעו לסיומן? ציפיות להפחתת ריבית נוספת בארה"ב הולכות ומתרחקות והשוק צופה כעת בהסתברות של 60% הורדת ריבית לרמה של 1.50% בספטמבר 2020. עקום התשואות מגלם רמה יציבה יחסית של ריבית בטווח הקצר, ופרמיה נמוכה לזמן, כלומר עקום שטוח יחסית. מבחינת הפד, הפחתות הריבית ושינוי המסר בהודעה האחרונה עשו את העבודה – שיפוע העקום כבר אינו שלילי, והשווקים אינם מתמחרים כעת מגמה מתמשכת של הפחתות ריבית. השיפוע החיובי של עקום התשואות מצמצם להערכתנו את הסיכון של גלישה למיתון.

 

גוש האירו: סביבת צמיחת התמ"ג ממשיכה להיות נמוכה. נתוני הצמיחה לרבעון השלישי מצביעים על עלייה של 0.9% לעומת הרבעון הקודם, וההערכות לגבי הרבעון הרביעי עומדות על שיעור צמיחה דומה. מנוע הצמיחה העיקרי כעת הוא הגידול בביקוש המקומי, ובמיוחד סעיף הצריכה הפרטית. מגזר התעשייה מוסיף לסבול ממלחמת הסחר ומדד מנהלי הרכש של התעשייה אומנם רשם עלייה מסוימת בנובמבר לרמה של 46.9 נקודות, אך הוא נמצא כבר עשרה חודשים מתחת לרמה של 50 נקודות המצביעה על ההתכווצות בפעילות התעשייתית. על פי המגמות הקיימות, גוש האירו יתקשה לצמוח בשיעור מעל ל-1% בשנה הקרובה. במישור הפוליטי והחברתי, בולטות לאחרונה השביתות וההפגנות בצרפת, במחאה על כוונת הנשיא מקרון לבצע רפורמה בפנסיה של עובדים במגזר הציבורי. אם המחאות יימשכו לתקופה של כמה שבועות, ייתכן והן ישפיעו לשלילה על הנתונים הכלכליים והפיננסיים של צרפת בחודשים הקרובים.

 

בחירות בבריטניה. ביום חמישי הקרוב אזרחי בריטניה שוב ילכו לקלפיות. ראש הממשלה, בוריס ג'ונסון, אומנם מוביל בסקרים, אך הוא מתמודד לאחר כהונה קצרה (חמישה חודשים) שבה הפסידה מפלגתו כמעט בכל ההצבעות בפרלמנט ושבה חברים רבים נטשו את המפלגה השמרנית. הברקזיט מהווה כצפוי את הנושא העיקרי בבחירות, אך גם לזהותו השנויה במחלוקת של מנהיג הלייבור תהיה השפעה מכרעת על תוצאות הבחירות. 

 

סין: שיפור בנתונים הוביל לעליות במדדי המניות המובילים. מדד מנהלי הרכש של Caixin לסך התפוקה של המגזר העסקי רשם עלייה מ-52 באוקטובר ל-53.5 בנובמבר. גם המדד המתייחס לייצור התעשייתי רשם עלייה, ל-51.8, בנובמבר. נתונים אלה עקביים עם התייצבות ואף התאוששות מתונה של תפוקות המגזר העסקי בחודש האחרון.

 

האם מחירי הנפט יעלו ב-2020? שרי האנרגיה של חברות אופ"ק, רוסיה ומדינות עצמאיות נוספות הודיעו בסוף השבוע שעבר כי נתקבלה הסכמה לצמצם את תפוקת הנפט ב-500 אלף חביות ביום. המדינות החליטו ליישם מדיניות זו על מנת לאושש את מחירי הנפט הנמוכים מידי לדעתם. ארה"ב, שלא נכחה בדיונים, היא יצרנית הנפט הגדולה ביותר, ועמדתה בנושא לא נשמעה עדיין. מחיר חבית נפט מסוג WTI  עומד כעת על 59 דולר לחבית, לאחר שעלה ב-1.3% בסוף השבוע. 

 

 

ישראל

הסיכויים לסבב שלישי של בחירות עלו, ואלו חדשות לא טובות לשווקים. בהנחה שהבחירות יהיו בחודש מרץ 2020, עד שתקום ממשלה ויאשרו את התקציב נגיע כבר לאמצע השנה, וגם זאת בהנחה שהפעם תהיה הכרעה. בכל מקרה, האוצר יפעל לפחות חצי שנה ללא תקציב מאושר, וזה אומר שיוקפאו הוצאות חיוניות וביניהן השקעות בתשתיות, והגירעון התקציבי יוותר ברמה גבוהה של כ-4% מהתוצר. המשך קיומה של ממשלה זמנית זה גם אומר שמועד עליית המסים יידחה. ההשפעה הכוללת של ממשלה זמנית ללא תקציב מאושר על המשק היא מרסנת להערכתנו, ואנו מניחים לכן שנראה האטה מסוימת בצמיחה במחצית הראשונה של 2020.

 

שוק העבודה עדיין הדוק. היקף משרות השכיר גדלו ברבעון השלישי של השנה בשיעור שנתי של 1.6%. שיעור זה דומה לגידול בכוח העבודה, כלומר הוא תומך ביציבות בשיעור האבטלה. השכר הממוצע עלה ברבעון השלישי בקצב שנתי של 2.7% (נתוני מגמה), שיעור גבוה יחסית לסביבת האינפלציה האפסית בה אנו נמצאים, ועדות נוספת למחסור בעובדים בחלק מענפי המשק.

 

הגירעון התקציבי השנתי נותר בחודש נובמבר ברמה של 3.7% מהתוצר. האוצר פעל בחודשים האחרונים לבלום את צד ההוצאות כך שיתכנסו לתכנון המקורי. ההכנסות ממסים גדלות בקצב הדומה לזה של צמיחת המשק – 3.3%. חודש דצמבר מאופיין בדרך כלל בגירעון תקציבי גבוה. יחד עם זאת, בדצמבר 2018 האוצר דיווח על הוצאות נמוכות במיוחד. אנו סבורים לכן שבחודש הבא (דצמבר 2018 יצא מהחישוב השנתי) נראה את רמת הגירעון השנתית עולה לכיוון 4% מהתוצר. 

 

בנק ישראל רכש בחודש נובמבר מט"ח בהיקף של 1.3 מיליארד דולר, לאחר רכישות של 314 מיליון דולר באוקטובר. יתרות המט"ח עלו לשיא של 122.4 מיליארד דולר. רכישות המט"ח הגדולות בחודש נובמבר לא הצליחו למנוע ייסוף נוסף של 2.1% בשער השקל מול סל המטבעות בחודש נובמבר, אם כי ללא הרכישות הייסוף היה כנראה גדול יותר. אי-הפחתת הריבית במהלך נובמבר הקדימה אולי מכירות מט"ח בטווח הקצר, אולם אנו ממשיכים להעריך שבמצב הנוכחי רוב תנועות ההון אינן קשורות לשערי-הריבית. יתכן שהלחץ הגדול לייסוף השקל בחודשיים האחרונים הושפע מעליות השערים החדות בשוקי המניות בעולם, שפועלות להגדלת שווי הנכסים נקובי המט“ח של מנהלי הכספים המוסדיים, ואלו כתגובה מכרו מט"ח על-מנת לצמצם חשיפה זו.

 

בנק ישראל מאותת שהמדיניות תתמקד בטווח הקרוב בכלים שאינם ריבית, כלומר בעיקר רכישות מט"ח. שוק המק"מ מגלם הפחתת ריבית כבר בתחילת שנת 2020. אנו סבורים כי אופציית הפחתת הריבית תחזור לעמוד על הפרק בעוד מספר חודשים, לאור האינפלציה הנמוכה. 

 

הייסוף הנוסף בשער השקל צפוי להשפיע על שלושת מדדי המחירים לצרכן הקרובים. תחזית האינפלציה שלנו עומדת עתה על 1.1% לשנה הקרובה, והנטייה כעת היא לעדכנה כלפי מטה (עדכון יצא לאחר פרסום מדד נובמבר). התמסורת בין שער החליפין לאינפלציה היא גבוהה, בעיקר כשמדובר בתהליך של ייסוף מתמשך. כל עוד לא מוקמת ממשלה, גם לא יועלו מסים, כלומר אנו לפני תקופה של מדדי מחירים נמוכים מאוד – שלושת מדד המחירים הקרובים צפויים לרדת במצטבר ב-0.5%.