לאומי שוק ההון >> סקירה שבועית >> שוק העבודה בישראל ממשיך להפגין עוצמה. שיעור ההשתתפות בכוח העבודה עלה בחדות

עיקרי דברים 

מקרו

 

אג"ח ממשלתי

אג"ח קונצרני

אג"ח ממשלתי ומקרו 

מבט שבועי – יציבות, תוך נטייה לירידות שערים קלות בעיקר בחלק הבינוני - ארוך של העקום הצמוד. תשואות השקלים הלא צמודים נסחרו ביציבות השבוע על רקע היציבות במסחר באג"ח ממשלתי בעולם. בחלק הקצר של העקום תשואות המק"מ וריביות התל בור ממשיכות לגלם הורדת ריבית בנק ישראל לקראת סוף הרבעון הראשון של שנת 2020. 

שוק האג"ח הממשלתי המקומי נסחר השבוע ביציבות יחסית על רקע יציבות במסחר בשוקי האג"ח ממשלתיים בעולם. הכניסה לחופשות סוף השנה בעולם הורידה משמעותית את התנודתיות בשווקים והביאה ליציבות יחסית בתשואות איגרות החוב הממשלתיות. בשוק המקומי נסחרו השקלים הלא צמודים ביציבות לאורך העקום תוך תנודתיות זניחה בתשואות. צמודי המדד נסחרו במגמה מעורבת כאשר בחלק הקצר של העקום נטו איגרות החוב לעליות שערים וירידת תשואות לעומת עליית תשואות קלה וירידות מחירים קלות בחלק הבינוני – ארוך של העקום. כתוצאה מכך נטו הציפיות האינפלציוניות הבינוניות – ארוכות לירידות קלות. בשבוע הקרוב צפוי להימשך המסחר הדליל בעולם על רקע חופשות סוף השנה ונראה שגם בשוק המקומי לא צפויות תנודות חריגות. שוק האג"ח הממשלתי המקומי מסיים שנה פנומנלית במהלכה רשם מדד האג"ח הממשלתי הכללי עלייה של כ – 9%. השקלים הלא צמודים בלטו בביצועים עודפים לאורך כל העקום. מבט לשנת 2020 מגלה כי האפשרות להמשך המהלך של רווחי הון נמוך מאוד בעיקר בכל הקשור לחלקים הקצרים – בינוניים בעקומים. ירידת תשואות קלה מאוד תיתכן עדיין בחלק הארוך ביותר של העקומים על רקע התלילות הגבוהה יחסית עדיין ביחס לעולם.

 

מקרו ישראל

נתוני המדד המשולב לבחינת מצב המשק ממשיכים להצביע על צמיחה סביב הפוטנציאל (כ-3%).

המדד המשולב לבחינת מצב המשק עלה בחודש נובמבר ב-0.24% (לעומת החודש הקודם). מדובר אמנם בשיעור עלייה מעט נמוך בהשוואה לחודשיים הקודמים (ספטמבר-אוקטובר), אולם דומה לקצב הצמיחה החודשי הממוצע מתחילת השנה (0.25%). הסעיפים שתמכו בעליית המדד המשולב בחודש נובמבר היו: הייצור התעשייתי והפדיון בענפי המסחר והשירותים. מנגד, יבוא מוצרי הצריכה, יבוא התשומות לייצור ויצוא הסחורות, קיזזו את קצב עלייתו של המדד המשולב. 

כפי שבנק ישראל ציין בהודעתו, קצב הצמיחה הנוכחי של המדד המשולב, הגם שהינו נמוך בהשוואה לשנים קודמות, משקף סביבת צמיחה הקרובה לקצב ארוך הטווח של המשק. קצב זה, שמושפע, בין היתר, מקצבי הגידול של פריון העבודה וכוח העבודה במשק, נאמד על-ידי בנק ישראל וגופים בינלאומיים אחרים בקצב שנתי של כ-3%. כפי שניתן לראות בגרף 3, קצב הגידול השנתי של המדד המשולב מצוי במגמה מתמשכת של התמתנות, ובעת האחרונה הינו סביב 3% – דהיינו, צמיחה דומה לקצב הפוטנציאלי בעת הנוכחית.  

לסיכום, על אף שנתוני המדד המשולב מציגים התמתנות בקצב הצמיחה השנתי מסביבה של כ-3.5% בתחילת 2019 לקצב של 3.2% בעת הנוכחית, מדובר בסך הכול בנתונים חיוביים שמצביעים על המשך התרחבות הפעילות הכלכלית בעת הנוכחית בקצב סביר. במבט קדימה, בסיכום שנת 2019 התוצר המקומי הגולמי צפוי לצמוח, להערכתנו, בקצב מתון יותר לעומת שנת 2018 – 3.0% (ריאלי) לעומת 3.4%. קצב זה צפוי להישמר גם בשנים הבאות (2020-2021), למעט פרויקטים גדולים וחד-פעמיים (בעיקר אינטל וחברות הגז הטבעי) שצפויים להעלות את קצב הצמיחה בשנים אלה באופן זמני.

 

שוק העבודה בישראל ממשיך להפגין עוצמה.

נתוני התעסוקה עבור קבוצת הגילאים 25-64, שהינה בעלת השפעה משמעותית יותר על שוק העבודה ועל הביקושים המקומיים במשק, מציגה תמונה חיובית יותר.

שיעור האבטלה בגילאי 25-64 אמנם עלה בחודש נובמבר ל-3.2% לעומת 3.0% באוקטובר, אולם מדובר בעלייה מתונה יותר בהשוואה לגילאי 15+. בנוסף, יש לציין שגם לאחר העלייה מדובר בשיעור אבטלה נמוך מאוד בראייה היסטורית, אשר נותר בתוך הטווח שבין 3.0%-3.5%, בו מצוי שיעור האבטלה של קבוצה זו מחודש פברואר ברציפות, התפתחות אשר עשויה ללמד על קרבתו של שוק העבודה למצב של "תעסוקה מלאה". במקביל, שיעור ההשתתפות בכוח העבודה עלה בחדות יחסית לרמת שיא היסטורי של 80.9% לעומת 80.3% באוקטובר, זאת, בין היתר, על רקע גידול חד יחסית של כ-22.3 אלף מועסקים (מנוכה עונתיות). תוספת זו, מסכמת גידול של כ-72 אלף מועסקים בארבעת החודשים האחרונים, נתון שמהווה אינדיקטור חיובי לגבי הפעילות הכלכלית בעת הנוכחית.

נתוני התעסוקה מציגים תמונה חיובית בסך הכול עבור קבוצת הגיל 25-64, אשר כוללת שיעור אבטלה נמוך בהשוואה לסוף 2018 ושיעור השתתפות גבוה יותר (גרף 4). מנגד, בקבוצות גילאי 15-24 ו-64+ מסתמנת תמונה פחות חיובית בחודשים האחרונים. עם זאת, אין בכך כדי להכביד באופן משמעותי על הצריכה הפרטית בחודשים הבאים, שכן מדובר בקבוצות להן השפעה מועטה יחסית על שוק העבודה וגם על הביקושים המקומיים במשק, וכן לאור רמת השפל של שיעור האבטלה, אשר צפוי להערכתנו להישאר סביב רמתו הנוכחית גם בשנים הבאות.

 

 

 

השפעות האינטרנט והכלכלה "החדשה" על האינפלציה ומדידתה – הניסיון בעולם והערכת מצב לגבי ישראל.

הכניסה המהירה והמתמשכת בעולם למסחר בסחורות ובשירותים באמצעות אתרי אינטרנט ואפיקים דיגיטליים אחרים יצרה, ויוצרת, כך נראה, פער בין האינפלציה הנמדדת והמדווחת על ידי לשכות סטטיסטיות, לבין האינפלציה "האמיתית" הכוללת נגישות למחירים זולים יותר. מדובר בסטייה אפשרית, ויתכן שאף משמעותית, של המחירים הכלולים בסל המדד הרשמי מהמחירים בפועל שצרכנים משלמים באפיקים דיגיטליים שונים של e-commerce, מוצרים חינמיים וכלכלה שיתופית. על פי מחקר של ה-OECD משנת 2019, הרי שבמדינות אלו צריכה של סחורות ושירותים באמצעות אפיקים דיגיטליים שקולה לכשליש מצריכת משק הבית הממוצע.

לפי סקר השוואתי של ארגון ה- OECD מסוף 2017, עסקאות רכישה מאתרי אינטרנט זרים (להבדיל ממקומיים) אינן נכללות במדד המחירים לצרכן של ישראל, בעוד שבחלק מהמדינות שנכללו בסקר כן משוקללות במדד רכישות אלו, כמו גם רכישות באמצעות אפיקי כלכלה שיתופית. 

ההשוואה הבינלאומית מלמדת כי עדכון משקלות מדד המחירים לצרכן של ישראל מתבצע פעם בשנתיים לעומת מספר רב יחסית של מדינות שמעדכנות משקלות אלו מדי שנה וזאת בכדי שלא "לפספס" שינויים משמעותיים במגמות הצריכה. בישראל, קיימים פערים נוספים לעומת רוב המדינות בכל הקשור לתקנון הבדלים בתכונות/איכות של מוצרים טכנולוגיים, מוצרי קנין רוחני, ושירותים הכלולים במדד המחירים לצרכן. כמו כן, לפי ממצאי ה-OECD משנת 2017, אין במדד המחירים לצרכן של ישראל התייחסות למוצרים/שירותים "חינמיים", זאת בניגוד למה שמתחיל כבר להיות במדינות אחרות.

לסיכום, על פי סקר ה-OECD משנת 2017 ועל פי המחקר של ה-OECD  משנת 2019, הרי שאי הכללה מספקת של אפיקי מסחר דיגיטליים, מוצרים ושירותים חינמיים ואפיקי כלכלה שיתופית, יוצרת הטיה של המדד הנמדד כלפי מעלה ביחס "לאמת". על פי המחקר מ-2019 נראה שהיקף ההטיה הממוצע במחירי הצריכה הפרטית בקרב 34 מדינות ה-OECD הוא כ-0.6% לשנה בהשוואה לאינפלציה הנמדדת בפועל. לכך יכולות להיות השפעות מקרו כלכליות רבות, בין השאר, על מידת אי-השוויון ועל הניהול הפיננסי של הנכסים וההתחייבויות של הציבור הישראלי. לדוגמא, אם למשק בית יש התחייבויות צמודות למדד (כמו משכנתא צמודה, למשל) הוא "מפסיד" מאינפלציה המוטה כלפי מעלה, בעוד שמשק בית המחזיק בנכסים צמודי מדד "מרוויח" מכך, כל זאת אל מול האלטרנטיבה התיאורטית של הכללת רכיבי "הכלכלה החדשה" במדידה אשר עשויים היו להביא לאינפלציה מדווחת נמוכה יותר. 

אף שהאינפלציה הנמדדת בישראל בשנים האחרונות נמוכה מאוד ויתכן שבסעיפי מדד שונים היא נמוכה בפועל מן הנמדד, הדבר איננו מעיד על כך שעלות המחייה בישראל הינה נמוכה – נראה שההיפך הגמור הוא הנכון. עלות המחייה בישראל (הרמה להבדיל מהשינוי), יחסית לשכר הממוצע במשק, היא בין הגבוהות שבעולם, ועל פי סקרים שונים ישראל היא בין ה-15% היקרות ביותר בעולם בהתחשב בשכר הממוצע, בכוח הקנייה ובעלות המוצרים והשירותים אותם משקי הבית צורכים. 

ישנן בהקשר זה כמה המלצת מדיניות. על קובעי המדיניות לבחון מחדש מהו שיעור עליית המחירים, העדכני, התואם להגדרה של "יציבות מחירים"? כאמור לעיל, ההוזלות העולמיות הנובעות מעודף כושר ייצור וההתפתחות של הכלכלה השיתופית והטכנולוגיה, מחלחלות לסביבת אינפלציה בסיסית נמוכה בהרבה מאשר לפני כ-20 שנים. לאחר שנים של אינפלציה שלילית ואפסית ולנוכח הרמה הנמוכה של מחירים עולמיים, לצד תהליכי הגברת תחרות בישראל, וצעדים נוספים להפחתת יוקר המחייה בישראל בעתיד, נראה ש-2% (אמצע יעד יציבות המחירים הנוכחי) הוא מספר גבוה עבור "יציבות מחירים". 

מעשית, ככל שמדידת המדד בישראל תתרחב באופן הלוקח מידה הולכת וגדלה של רכיבים החסרים כיום במדידה, תתכן השפעה ממתנת ארוכת טווח על במדד, זאת רק מעצם שכלול שיטות המדידה. לכן, נראה שהגיעה העת לבחון את האפשרות של שינוי יעד יציבות המחירים של ישראל ליעד של רמת מחירים ובכך למקד את המדיניות הכלכלית הכוללת, של הממשלה ושל בנק ישראל, בהפחתת יוקר המחייה. יעד של רמת מחירים יכול לאפשר תקופות של אינפלציה נמוכה ואף שלילית, מבלי שזה יכפה על בנק ישראל מגבלות במדיניות הריבית, בפרט כאשר לתקופות של ירידת מחירים קדמו תקופות של עליית מחירים (פירוט נוסף בנושא זה בהמשך).

 

מקרו עולמי

רמזים למסגרת המדיניות המוניטרית העתידית בארה"ב ואיך זה ישפיע על בנק ישראל

לאחר 14 כנסים פומביים במסגרת THE FED LISTENS, ועשרות מחקרים אקדמיים, החיפוש של הפד אחר דרך טובה יותר להגיע לנהל את המדיניות המוניטרית במסגרת של יעד אינפלציה מתחיל להוביל לכיוון ברור של "סימטריה". המשמעות של מונח זה בהקשר של ניהול המדיניות המוניטרית היא שתהיה מידה רבה של סובלנות למצבים שבהם האינפלציה עולה, זאת מבלי שהפד ימהר בתגובה להעלות את הריבית. כלומר כנגד תקופות של אינפלציה נמוכה, תתיכן באותה מידה גם אינפלציה גבוהה יותר. למעשה, מדובר בגישה שכבר מאומצת בכך שישנה אינדיקציה מצד הפד לכך שהריבית תישאר נמוכה יחסית עד לעליית האינפלציה באופן מובהק וממושך.

מוטיבציה מרכזית לבדיקת המסגרת המוניטרית היא ככל הנראה הרמה הנמוכה של ריבית הפד, שמותירה לבנק המרכזי מעט מקום לתמרון במקרה הצורך ועלולה לחייב הסתמכות על מדיניות לא-קונבנציונאלית כמו רכישות אג"ח בכדי לתמוך בכלכלה במהלך האטה משמעותית אפשרית. מספר חלופות עמדו על הפרק בהקשר של הגדת היעד ואופן הפעלת המדיניות. חלק מן הפתרונות כיוונו אל "רמת מחירים" יותר מאשר אל אינפלציה, אך חלופות אלו נראו כפחות מעשיות ליישום וקשות יחסית להסבר.

המונח "סימטרי" שימש במלל לתיאור יעד האינפלציה בהצהרת הפד של ינואר 2017, בה כתבו על האסטרטגיה המוניטרית ארוכת הטווח. במהלך השנה החולפת הבהירו שוב ושוב יו"ר הפד ג'רום פאוול וקובעי מדיניות מוניטרית בכירים אחרים שכשמדובר בעמידה ביעד האינפלציה, מדובר במהלך "סימטרי". זה נועד להבהיר כי היעד של 2% כלל אינו מהווה גבול עליון לקצב עליות המחירים. בדבריו של היו"ר פאוול, המילה "סימטרי" כיכבה במלל שלו במסיבות העיתונאים שקיים מאז שנכנס לתפקידו בדצמבר 2018. זה הופיע לפחות פעמיים בכל אחת מ -14 הצהרות המדיניות שפורסמו במהלך כהונתו, למעט הראשון. לעומת זאת, מילה זו מעולם לא הופיעה יותר מפעם אחת בהצהרות של היו"ר הקודמת ג'נט ילן. 

נשיאי הבנקים הפדרליים האזוריים משתמשים גם הם במונח "סימטרי" לעיתים קרובות ומסבירים אותה לעיתים קרובות בכך שהם יקבלו בהסכמה תקופות של אינפלציה העולה על 2%, ואף יראו במצב כזה התפתחות חיובית לאחר שנים של אינפלציה נמוכה מן היעד. הכיוון של הפד מתבהר ונראה ככזה המתאמץ לכוון את ציפיות האינפלציה לרמה גבוהה יותר על ידי הדגשת המוכנות לתת לאינפלציה לרוץ אל מעל ל- 2%, וזאת גם לפרק זמן ממושך יחסית. בדרך זו הפד מנסה למנוע מהציבור לגבש דעה שהנורמה החדשה של האינפלציה היא מתחת ל-2%.

האם ניתן להבין מהאמור לעיל שגם בבנק ישראל יחולו שינויים באופן בהגדרת היעד ובאופן ההתייחסות לו? נראה שהתשובה היא "כן". לשם תזכורת בתחילת הדרך עם יעדי אינפלציה בישראל, היעד היה נקודתי, וכך נוצר קושי "לקלוע" בדיוק לנקודה של היעד, ולכן עם הזמן היעד הפך להיות מוגדר כטווח. היעד הנוכחי, בפרמטרים הנוכחיים, של 1-3%, קיים ללא שינוי מאז 2003. קביעת היעד בטווח זה הייתה בהתאמה למקובל בעולם, כאשר בעת ההיא, של קביעת היעד, ההערכה הרווחת הייתה שיציבות מחירים, כלומר האינפלציה שאיננה משפיעה באופן מהותי על החלטות כלכליות, היא כ-2%. ככל שיחולו שינויים בעולם, כאמור לעיל, זה יפתח את הדלת לשינויים גם ביוזמת בנק ישראל.

אימוץ גישה של "סימטריה מעומעמת" על ידי בנק ישראל תאפשר הגדרה מחדש של היעד, תוך ביטול טווח היעד, שכבר איבד מאמינותו לאחר שנים של חריגה ממנו. חלף זאת יקבע יעד נקודתי חדש, אולי ברמה של 2%, אך בנק ישראל יאפשר סטיות מן היעד, אך זאת מבלי להכריז מראש על טווחי הסובלנות של לגבי הסטייה "המותרת" מן היעד.  

במקרה של ישראל, בעת הנוכחית שבה האינפלציה נמוכה מאוד, הרי שיצירת "טווח סובלנות סימטרי ולא מוגדר באופן פומבי" יוכל לאפשר לבנק ישראל "להרגיש" נוח עם אינפלציה נמוכה, זאת מתוך ידיעה שיוכל "להרגיש בנוח" גם בעתיד, בעת שהאינפלציה תעלה. בנסיבות אלו, יתכן ויתאפשר לבנק ישראל להשאיר את הריבית ברמתה הנוכחית ולא להמשיך ולהפחיתה, ואולי אפילו להעלותה במעט על רקע שיקולים נוספים, כמו הערכה לגבי לחצי אינפלציה של מחירי נכסים ורצון לבנות דרגות חופש מוניטריות, זאת למרות שהאינפלציה נמוכה מן היעד.

 

המלצות לפעילות: סביבת התשואות הנוכחית צפויה לשמור על יציבות ולכן מומלצת השקעה במח"מ בינוני של 5 שנים. האפיק השקלי הלא צמוד ממשיך להיות מומלץ על רקע הערכתינו כי סביבת האינפלציה בפועל צפויה להיות נמוכה מזו הגלומה בשוק. בטווח הארוך של העקומים עדין יש מקום לירידה בתלילות.

לאחר ירידת התשואות החדה השנה אנו סבורים כי בתקופה הקרובה צפויה בעיקר יציבות בתשואות על רקע היציבות הצפויה בריבית בנק ישראל ובריבית הפד. תלילות העקום בטווח 2 – 10 שנים ירדה מאוד השנה מרמות השיא של העת האחרונה ו ירידה נוספת לא צפויה כרגע. בטווח 10 – 30 שנה עדיין קיימת סבירות לירידה נוספת בתלילות. לגבי רמת התשואות, נראה שעבור תשואות אג"ח שקליות ממשלתיות התשואה "הנכונה" לאג"ח של 10 שנים לפדיון הינה סביב 0.8%. במקביל, רמת התשואה לאג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים היא כ-1.8-2.0%. על רקע הציפייה שלנו לחולשה בנתוני שוק העבודה של ארה"ב בחודשים הקרובים, תתכן ירידה קלה וזמנית של התשואה מטווח זה. המשמעות היא שהפער שבין תשואות אג"ח ממשלתיות שיקליות ל-10 שנים לבין אג"ח ממשלת ארה"ב יישאר ואף יעלה מעט בטווח שלילי של כ-115-100 נ"ב.

סביבת האינפלציה בישראל ממשיכה להיות נמוכה מאוד כפי שהשתקף במדד נובמבר. הצפי קדימה, בהינתן הערכה להעלאת ממסים לכשתוקם ממשלה, הוא לאינפלציה נמוכה מכ-1%. יתר על כן, במהלך המחצית הראשונה של 2020, בטרם העלאת מיסים, אף צפויים מספר חודשים של אינפלציה שלילית ב-12 החודשים האחרונים וזה ישפיע באותה עת גם על הציפיות קדימה. 

הכוחות הבסיסיים של המשק תומכים במגמת תיסוף השקל, בקצב ממוצע של כ-2-3% לשנה, וגורם זה תומך בצפי לסביבה נמוכה של אינפלציה בישראל. אמנם נרשמה לאחרונה עלייה מסוימת במחירי הסחורות בעולם, אך מדובר בהתפתחות עם תרומה לא גדולה לעליית האינפלציה, המקוזזת בחלקה על ידי השפעת השקל החזק והפחתות מחירים נקודתיות כמו הפחתת מחירי החשמל בישראל בחודש ינואר. בהמשך לאמור לעיל, ככל שמדידת האינפלציה בישראל תתרחב ותיתן משקל גדול יותר לרכיבי "הכלכלה החדשה", תהיה לכך השפע ממתנת ארוכת טווח.  ככל שדירות "מחיר למשתכן" ימסרו לרוכשים, תהיה לכך השפעה מסוימת, אף אם חלקית, להפחתת שיעור עליית סעיף הדיור (מבוסס שכירות) שבמדד ותרומתו לעליית המחירים.

 

לפיכך נמשכת העדפתינו הברורה להשקעה באפיק השקלי הלא צמוד על פני האפיק צמוד המדד. ריבית בנק ישראל צפויה לשמור על יציבות לאורך השנה הקרובה הגם שהורדה סמלית נוספת לרמה של 10 נ"ב בהחלט על הפרק. בנק ישראל מצדו יתרכז ככל הנראה בפעילות בשוק המט"ח כל עוד השקל נע ברמות הנוכחיות של 3.40 – 3.50 ₪ לדולר. אנו ממשיכים להמליץ על המשך אחזקה סינתטית של מח"מ האחזקות בשני האפיקים. המשלב השקעה בחלק הארוך של העקום בשילוב מזומן. להערכתנו מומלץ להגדיל האחזקה במזומן על חשבון איגרות החוב הקצרות שנושאות תשואה אפסית

 

ריכוז המלצותינו: 

 

 

אג"ח חברות

מגמה חיובית נרשמה השבוע בשוק האג"ח הקונצרני תוך עליות שערים בכל המדדים. על רקע היציבות בתשואות הממשלתיות חלה ירידה נוספת ברמת המרווחים הקונצרניים. מרווחי מדדי התל בונד 20 ו 40 שוב נסחרים בסמוך לרמות השפל.

שוק האג"ח הקונצרני נסחר השבוע במגמה חיובית תוך עליות שערים בכל המדדים המובילים. מדדי התל בונד צמודי המדד רשמו עלייה שבועית, במחיר,  של קרוב לחצי אחוז בממוצע, בעוד שמדדי התל בונד הלא צמודים רשמו עליות מתונות יותר. על רקע היציבות בתשואות הממשלתיות נרשמה ירידה ברמת המרווחים בשוק. למעשה מדדי התל בונד 20 ו 40 נסחרים במרווחי שפל של השנים האחרונות. בדומה לשוק האג"ח הממשלתי גם שוק האג"ח הקונצרני רשם השנה ביצועים חזקים תוך עלייה ממוצעת של 8%, במח"מ ממוצע נמוך משמעותית של כ - 3.8 שנים לעומת מח"מ ממוצע של כ – 7 שנים באפיק הממשלתי.

 

 

ירידת התשואות הממשלתיות לרמות שפל נתנה בחודשים האחרונים רוח גבית משמעותית לאפיק הקונצרני אשר נהנה מגיוסים שוטפים בקרנות הנאמנות. למעשה השנה למעט חודש ינואר, נרשם בכל חודש גיוס נטו בקרנות הנאמנות המסתכם ב קרוב ל 11 מיליארד ₪ מראשית השנה עד סוף חודש נובמבר. בנוסף גייסו קרנות הסל בתקופה המקבילה עוד כ 1.3 מיליארד ₪. ככלל בלטה השנה המגמה של הגדלת הסיכון בתיק הנכסים של הציבור תוך מעבר למניות ואג""ח קונצרני על חשבון אפיקי השקעה סולידיים אחרים.

השוק הראשוני רשם חודש חזק במיוחד  כאשר בסך הכול הגיוס החודש צפוי לעבור את הסכום של 13 מיליארד ₪. סך הגיוס הקונצרני מתחילת השנה צפוי להסתכם בקרוב ל 70 מיליארד ₪. ל 60%  מסך הגיוס אחראים הבנקים וחברות נדל"ן ותשתיות. 

 

המלצות לפעילות באפיק הקונצרני:

על רקע הירידה ברמת המרווחים מומלצת הקטנה הדרגתית של החשיפה לאפיק הקונצרני.

אנו סבורים כי בתשואות ובמרווחים הנוכחיים יש להתרכז בעיקר בהשקעה בסדרות בדרוג קבוצת A.

בדומה לאפיק הממשלתי, אנו ממליצים על השקעה במח"מ בינוני של 4 – 5 שנים.

יש עדיפות להשקעה באג"ח שקלי לא צמוד.

מומלצת השקעה ישירה בסדרות חלף השקעה באינדקסים. 

המרווח של מדד התל בונד שקלי 50 הופך אותו לאטרקטיבי יחסית להשקעה.

 

הנפקות אג"ח חברות בולטות (לפחות 100 מש"ח) בשבוע האחרון (לא כולל ני"ע מסחרי ואג"ח בעל אופציית פירעון לטווח קצר).*

רווח בהנפקה** הערות מרווח תשואה דירוג מח"מ סכום ענף שם החברה

---- שקלי בריבית קבועה. אג"ח לא סחיר. 3.95% 4.52% A 5.4 650 אחזקות כלל תעשיות

0.34% שקלי בריבית קבועה. שטר הון רובד 2. 1.30% 2.17% AA- 8.4 526 ביטוח פניקס י"א

0.10% שקלי בריבית קבועה. 1.20% 1.86% AA 6.6 498 נדל"ן גב ים ח'

0.95% שקלי בריבית קבועה. 1.55% 1.98% A+ 4.3 282 טקסטיל דלתא א'

1.06% צמוד מדד 1.36% 0.74% AA- 7.3 280 נדל"ן סלע נדל"ן ג'

2,236    סה"כ:

 

 

 

 

* רשימה כוללת רק חברות שהשלימו את המכרז לציבור. תשואה כוללת עמלות למשקיעים    מוסדיים. סכום הגיוס אינו כולל עסקאות החלפת אג"ח והנפקות אג"ח עתידיות.

מתחילת השנה גייסו חברות (כולל בנקים וכולל הנפקות ני"ע לטווח קצר) כ – 69.1 מיליארד ₪.

בשנת 2018 גויסו בהנפקות אג"ח חברות (כולל בנקים) כ – 65.0 מיליארד ₪.

בשנת 2017 גויסו בהנפקות אג"ח חברות (כולל בנקים) כ – 72.6 מיליארד ₪.

** רווח מחושב ביחס למחיר המכרז המוסדי. 

 

הנפקות האוצר ובנק ישראל

  אין הנפקות ו/או מכרזי החלף - הפוך השבוע.