רשות שוק ההון >> פוליסות ביטוח רכב רכוש יעברו שינוי

כללי

בשנים האחרונות חלו תמורות רבות בעולם הרכב אשר הביאו לצורך בבחינת עדכניות האמור בתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה לביטוח רכב פרטי), תשמ"ו-1986.

לאחר בחינת התקנות והתוספת הראשונה לתקנות (להלן – הפוליסה התקנית) מוצע לערוך את התיקונים הבאים:

1. תיקוני נוסח הנדרשים מהוראות חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (תיקוני חקיקה), התשע"ו-2016;
2. קביעת הוראות לעניין הודעת המבוטח על השבתה של הרכב אשר במסגרתה יוכל ליהנות מהפחתת דמי הביטוח בתמורה להפחתת היקף הכיסוי הביטוחי;
3. עדכון הפוליסה התקנית לאור ביטול תקנה 172א לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 (להלן –תקנות התעבורה);
4. עדכונים והתאמות בפוליסה לאביזרים ולמכלולים הקיימים ברכבים מודרניים;
5. עדכון ההוראות הנוגעות להחזר לו יהיה זכאי המבוטח בעת ביטול הפוליסה;
6. הוספת נתונים לדוח עבר ביטוחי של המבוטח ועדכון הדוח בהתאם לשימוש שנעשה בו בפועל.

לסעיף  1

במסגרת תיקון 32 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים (ביטוח), התשמ"א-1981 (להלן - החוק), הועברו הסמכויות לפי סעיף 38 לחוק משר האוצר לממונה. מוצע לשנות את שם התקנות כך שמעתה יקראו הוראות, בהתאם ללשון סעיף 38 לחוק.

לסעיף  2

בהתאם לתיקון הנעשה בהתאם ללשון סעיף 38 לחוק, מוצע לבצע את תיקוני נוסח המחוייבים משינוי זה.

לסעיף 3

על מנת לעודד תחרות בענף מחירוני הרכב ועל מנת לייצר שפה אחידה בין הגורמים הרלוונטיים בענף הרכב, מוצע לחייב את חברות הביטוח להתאים את מערכות המידע שלהן ואת המחירונים שבהם הן משתמשות לקובץ קודי הדגם המפורסם על ידי משרד התחבורה.

לסעיף 5 ולסעיף 6 לתוספת

מוצע לאפשר למבוטחים, בדומה לאפשרות הקיימת להגדלת ההשתתפות העצמית במקרה של ירידת ערך, לבחור לבטח את הרכב למקרה של אבדן גמור בשווי מופחת שייקבע בהתאם לשיעור שיבחר המבוטח ואושר למבטח, זאת בתמורה להנחה מתאימה בדמי הביטוח. מטרת השינוי היא לאפשר לחברות הביטוח להציע מסלולי ביטוח מיוחדים לציבור על מנת להגביר את התחרות בענף ולאפשר למבוטחים לבחור בין מוצרים שונים בהתאם לרמת הסיכון הנבחרת על ידי המבוטח.

לסעיף 6

לסעיף 1 לתוספת

בשנים האחרונות הוכנסו לרכבים מערכות בטיחות מתקדמות אשר במקרים מסויימים נהנות מסבסוד המדינה בעת התקנתן ברכבים, אך אינן חלק אינטגרלי ממפרט היבואן. לאור העובדה כי התקנת מערכות אלה הפכה לנפוצה וכן לאור העובדה כי חל שימוש בקיומן של מערכות אלה בעת תמחור הסיכון המבוטח, מוצע להגדיר כי המבוטח יהיה זכאי לפיצוי גם בעבור שווי המערכות הללו במקרה שניזוקו אגב מקרה ביטוח.

לסעיף 16 לתוספת

סעיף 7(3) לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, קובע כי מי שנהג ברכב כשאין לו רישיון לנהוג בו אינו זכאי לפיצוי מכוח החוק, למעט מי שרישיונו פקע מחמת אי תשלום אגרה או מגבלה שהוטלה לפי חוק הוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן – חוק הוצאה לפועל). ביום 22 בפברואר 2017 פורסמו תקנות התעבורה (תיקון מס' 5), התשע"ז-2017, במסגרתן בוטלה תקנה 172א לתקנות התעבורה, אשר קבעה כי בעל רישיון נהיגה שהרישיון שלו לא היה בתוקף במשך למעלה משנה, יידרש לצורך חידוש הרישיון לעמוד בכל הבחינות ובבדיקות כאילו היה מבקש רישיון נהיגה לראשונה. כן בוטל נוהל משרד התחבורה ליישום התקנה, שקבע, בין היתר, כי מי שאינו נהג חדש ורישיונו פקע מחמת אי תשלום אגרה או מחמת מגבלה לפי חוק הוצאה לפועל, לתקופה של עד 24 חודשים, יהיה זכאי לחדש את רישיונו מבלי לעמוד במבחנים כלשהם. ביום 17 בספטמבר 2017 קבע משרד התחבורה נוהל חדש (להלן – הנוהל החדש) בו נקבע, בין היתר, כי במידה ורישיון הנהיגה של הנהג פקע לתקופה שאינה עולה על 10 שנים, הנהג לא יחויב במבחנים כתנאי לחידוש רישיונו.

בהתאם לביטול תקנה 172א לתקנות התעבורה ולנוהל החדש, מוצע לקבוע כי מבטח לא יהיה פטור מחובתו לפי הפוליסה אם הנהג ברכב היה בעל רישיון נהיגה בתוקף לנהיגה בכלי רכב מהסוג המבוטח, במועד כלשהוא במשך 10 השנים שקדמו למועד קרות תאונת הדרכים ובלבד שבמועד קרות מקרה הביטוח לא היה פסול מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה כאמור למעט מקרים בהם הפסילה היא תוצאה של החלטה שניתנה מכוח חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 או שפקיעת תוקפו של רישיון נבעה  מחמת אי תשלום אגרה – במקרים אלו הביטוח יעמוד בתוקפו.

לסעיף 19 לתוספת

מוצע להבהיר כי נזקים לרכב המבוטח או לצד שלישי בגינם לא הוגשה תביעה לתגמולי ביטוח לא ייכללו במידע המהותי אותו חייב להעביר מבוטח לידי חברת ביטוח וזאת על מנת להימנע ממצב של שלילת תגמולי ביטוח במקרים של נזקים בגינם לא הוגשה תביעה.

לסעיף 26 לתוספת

מוצע לתקן את מנגנון ההחזר בגין ביטול פוליסה כך שהחזר כאמור יהיה החלק היחסי מדמי הביטוח ששולמו בעבור התקופה שנותרה עד לתום תקופת הביטוח המקורית. זאת במטרה לפשט את הליך ביטול הפוליסה, להקל על ניוד מבוטחים ולהגביר את התחרות בשוק.

לסעיף 31א לתוספת

מוצע לקבוע כי דוח עבר ביטוחי יכלול גם מידע הנוגע לסוג הסיכון בגינו הוגשה תביעה. מטרתה של הוראה זו היא כפולה: כדי שהמבטח הנוכחי לא יחשיב תביעה מסוימת בעת התמחור והחיתום של המבוטח וכדי להימנע מהצורך בהצגת אישורים ממבטח קודם לגבי סוג הנזק במקרים שונים, כגון נזקי טבע או גניבה.

עוד מוצע להוסיף מידע לגבי שיעור השיבוב שקיבל המבטח ולקבוע אמת מידה בעניין הכללת תביעה בגינה לא אשם המבוטח בעברו הביטוחי. זאת על מנת למנוע מצב שבו דוח עבר ביטוחי כולל גם תביעות שאינן באשמת המבוטח.