אייביאיי >> השווקים אינם ערוכים לתרחיש של יציאה איטית והדרגתית מהמשבר

כלכלן ראשי, IBI בית השקעות בסקירת מאקרו שבועית

 

 
 

רפי גוזלן
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
07/04/2020

המדיניות המוניטארית האגרסיבית בעולם הובילה עד כה למספר הישגים ובראשם שיפור בנזילות בדולרית ובתפקוד שוקי האג"ח הממשלתיות תוך ירידת תשואות, במקביל לבלימת העלייה במרווחי האשראי
ההשפעה של הקיצוץ בהיצע הנפט מוגבלת מרמות המחירים הנוכחיות, שכן מעבר לאי ודאות לגבי ההסכם והיישום בפועל, היא ניצבת מול ירידת הביקושים החדה הנובעת ממשבר הקורונה
בחינת תהליך עדכון התחזיות לרווחיות החברות, המהווה שלב הכרחי בהערכת עוצמת המשבר, מעלה כי הוא אמנם החל להתקדם, אך עדין מדובר בשלבים ראשוניים בלבד
התמחור הנוכחי בנכסי הסיכון עדיין לא משקף את עוצמת הפגיעה הפוטנציאלית הנובעת מהעדר שליטה במצב הבריאותי ומכך שאסטרטגיית היציאה צפויה לבוא לידי ביטוי בהתאוששות איטית והדרגתית, כפי שמסתמן מהניסיון במדינות אסיה
אנו מצפים להפחתת ריבית בנק ישראל היום ל-0%-0.1%, תוך איתות על הגדלת תוכנית רכישות איגרות החוב הממשלתיות במידת הצורך
המלצות מחלקת המחקר
 
  • חוב ממשלתי מקומי- מח"מ בינוני. עדיפות לאפיק הצמוד על פני השקלי
  • אקוויטי מקומי- האפסייד המשוקלל במדד ת"א 35 עלה לשיעור דו-ספרתי גבוה. נכון להיום, על פניו עדיפה השקעה במדד.
 
מאקרו עולמי: השווקים אינם ערוכים לתרחיש של יציאה איטית והדרגתית מהמשבר
 
שוקי המניות המובילים בעולם רשמו שבוע שלילי נוסף, אך עוצמת התנודתיות שאיפיינה את תחילת המשבר התמתנה באופן יחסי. חלק מרגיעה זו מוסבר בין היתר, בירידת מדרגה משמעותית בהיקף הפדיונות בתעשיית קרנות הנאמנות בימים האחרונים, (תופעה שאפיינה גם את השוק המקומי). כפי שציינו בסקירה האחרונה, תבנית הירידות בשוק המניות אינה חריגה ביחס לזו שנרשמה במשבר של 2008, סביב קריסת ליהמן. אמנם המשבר הנוכחי חמור יותר מבחינה ריאלית מזה שנרשם ב-2008, אך גם תגובת המדיניות מהירה יותר. לצד הרגיעה בהיקף הפדיונות השווקים התעודדו לאחרונה מהיקף התמיכה המוניטארית והפיסקאלית הגלובלית. המדיניות המוניטארית האגרסיבית הובילה עד כה למספר הישגים ובראשם הנזילות בדולרית ותפקוד שוקי האג"ח הממשלתיות תוך ירידת תשואות, במקביל לבלימת העלייה במרווחי האשראי. עם זאת, המפתח לשיפור מתמשך בשווקים וטמון בראש ובראשונה בגורם הבריאותי, שאינו נמצא עדיין בשליטה, בפרט בארה"ב ובאירופה. אמנם סביר שמדיניות הסגר תיתן בהדרגה את אותותיה בבלימת מספר הנדבקים החדשים, אך מכאן ועד חזרה לפעילות נורמאלית הדרך ארוכה.
 
בנוסף, ניראה כי ניסיון העשור האחרון שבו נרשמו מספר משברים נוספים (לאחר זה של 2008, ובראשם משבר החוב האירופאי ומשבר הסחורות והשווקים המתעוררים), משתקף בהערכה כי גם הפעם יירשם שיפור מהיר יחסית במצב. הערכה זו באה לידי ביטוי בין היתר בתמחור פחות קיצוני באופן יחסי לזה של 2008, בכל הנוגע לרמות מרווחי אשראי, סביבת המכפילים ופרמיית הסיכון. 
 
זאת כאמור למרות שהמשבר הריאלי הנוכחי חמור במידה ניכרת, כך שבתרחיש בו הוא יתארך, ההסתברות לזליגה גם לחלקים בסקטור הפיננסי תתגבר. להערכתנו, התמחור הנוכחי בנכסי הסיכון עדיין לא משקף את עוצמת הפגיעה הפוטנציאלית הנובעת מההשלכות השליליות של העדר שליטה במצב הבריאותי ומכך שאסטרטגיית היציאה צפויה לבוא לידי ביטוי בהתאוששות איטית והדרגתית. מדינות אסיה ובראשן, סין, קוריאה וסינגפור, נמצאות בשלב מתקדם יותר של ההתמודדות עם הנגיף ורשמו הצלחה יחסית בבלימת ההתפשטות. למרות זאת, כפי שעולה ממדינות אלו, אסטרטגיית היציאה אינה פשוטה ומתנהלת בזהירות רבה (בין היתר, השבתת מוסדות החינוך, חזרה מוגבלת לעבודה, הגבלות תנועה ושמירת מרחק) תוך דחיית פתיחה רחבה יותר של המשק, בכדי להימנע מחזרה לנקודת האפס של סגרים נרחבים.
 
כמו כן, קיים קושי ניכר בהערכת עוצמת הפגיעה, והתחזיות שפורסמו רק לפני זמן קצר מתעדכנות באופן שוטף כלפי מטה. כך תחזיות הצמיחה לארה"ב ל-2020 עודכנו ברובם כלפי מטה בשבוע האחרון, כאשר השוני בתחזיות אלו גדול מאוד, ונע בין צמיחה שלילית מתונה של כ-1% לבין צניחה של עד ל-9%, מה שממחיש את עוצמת אי הודאות. חלק מהעדכונים נובע מההידרדרות החריגה בשוק העבודה, כאשר בשבוע אחרון נרשמה עלייה חדה במספר דורשי העבודה החדשים בארה"ב לכ-6.6 מיליון, כך שתוך שבועיים נרשמו כ-10 מיליון דורשי עבודה חדשים. התפתחות זו צפויה לבוא לידי ביטוי בירידה חדה וחריגה בצמיחה ברבעון השני. באופן כללי, נתוני דורשי העבודה הם זמניים באופן יחסי (הנתון האחרון הוא לשבוע שהסתיים ב-28 למרץ) ורלוונטיים יותר לבחינת המצב בשוק העבודה מאשר נתוני התעסוקה החודשיים, בוודאי אלו שהתפרסמו בסוף השבוע האחרון שסיפקו תמונה חלקית בלבד לגבי עוצמתה הידרדרות.
 
בכל אופן, תהליך עדכון התחזיות כלפי מטה הוא שלב קריטי בבלימת עוצמת התנודתיות שכן ככל שיתקדם הוא יסמן גבול למידת ההידרדרות, שתקבל מן הסתם ביטוי במחירי הנכסים. בחינת תהליך עדכון הרווחיות עד כה מעלה כי הוא אמנם החל להתקדם בשבועיים האחרונים, אך עדין מדובר בשלבים ראשוניים, שכן עד כה מדובר בירידה מתונה בלבד של כ-5% ביחס לרווחיות שנרשמה ב-2019. 
 
מדדי מנהלי הרכש בעולם הידרדרו לרמות שפל שמשקפות צמיחה שלילית חדה ברבעון השני של השנה. אם לאורך 2018-2019 היו אלו ענפי התעשייה שהתכווצו על רקע מלחמת הסחר, וענפי השירותים שמרו על צמיחה חיובית, הרי שמקור ההידרדרות כיום טמון בענפי השירותים, שמהווה את החלק הארי בכלכלות המפותחות.
 
במהלך השבוע האחרון נרשם זינוק חד במחיר הנפט, כך שהחוזה הקרוב עלה בלמעלה מ-50% מרמות השפל למחיר של כ-34 דולר לחבית (ברנט). העלייה החדה, מגיעה לאחר ירידה חדה וממושכת במחיר הנפט וזאת בהשפעת זעזועי ביקוש (שלילי- בהשפעת הצניחה בפעילות העקבות התפשטות הקורונה) והיצע (חיובי- קריסת הסכם אופ"ק+ והעלאת התפוקה מצד ערב הסעודית)  חריפים בשוק זה. הזינוק במחיר נבע מההתבטאות של הנשיא טראמפ בדבר קיצוץ אפשרי של תפוקת הנפט מצד מדינות אופ"ק+ בהיקף של 10 מיליון חביות ומעלה. בשלב זה עדיין אין תאריך מוסכם לפגישה, ובכל אופן ניראה כי סעודיה מעוניינת שאת נטל הקיצוץ יחלקו גם ארה"ב ורוסיה. העלייה החדה במחיר שיקפה בעיקר את החוזים הקרובים ולא את הארוכים יותר, שבהם חל שינוי מתון יחסית, כלומר לא חל שינוי במחיר שיווי המשקל של הטווח הארוך. בכל אופן, ההשפעה של הקיצוץ בהיצע בשלב זה מוגבלת מרמות אלו, שכן מעבר לאי ודאות לגבי הסכמה ויישום בפועל, היא ניצבת מול ירידת הביקושים הנובעת ממשבר הקורונה. ירידה זו מוערכת בכ-25 מיליון חביות ליום בשלב זה, והיא דומיננטית יותר בהשפעתה, בין היתר גם בהתחשב בכך שההתאוששות בפעילות הגלובלית צפויה להיות איטית הדרגתית (ובפרט בענף התעופה שצפוי להיות מבין האחרונים להתאושש).  
 
 
 
מאקרו מקומי: צפי להפחתת ריבית ולאיתות על הגדלת היקף רכישות האג"ח במידת הצורך
 
הועדה המוניטארית תפרסם היום את החלטת הריבית ולהערכתנו הריבית תופחת לטווח שבין 0.1%-0%. לאורך החודשים האחרונים, ובפרט מתחילת המשבר הנוכחי, הועדה השתמשה בשלל כלים  מרחיבים, בין אם בשוק המט"ח ובין אם בהרחבה כמותית, וזאת תוך הימנעות משימוש בכלי הריבית. ההצדקה לכך נבעה מרמת הריבית הנמוכה ממילא,0.25%,  שאיפשרה מהלך הפחתה אחד ולא תהליך של הפחתות ריבית. למרות  זאת, אנו מעריכים כי הריבית תופחת בהחלטה הנוכחית ל-0.1%-0% כאשר התמיכה לכך מגיעה ממספר גורמים ובראשם:
 
האינפלציה בפועל והציפיות לאינפלציה בטווחים הקצר-בינוני לפידיון נמוכות מהיעד; תמיכה קלה בהוזלת עלויות מימון ומשכנתאות בריבית משתנה; התמחור הנוכחי בשוק מניח יציבות בריבית כך שהפחתה תייצר הפתעה מסויימת- הפתעה זו תתמוך גם בהיחלשות מסויימת של השקל וחשוב מכך תעזור לייצב את שוק האג"ח הממשלתיות. מאז ההכרזה על ההרחבה הכמותית נרשמה אמנם ירידת תשואות, אך השוק המקומי הפגין חולשה יחסית בפרט בחלקים הארוכים. זאת למרות שרכישות בהיקפים עליהם הצהיר בנק ישראל, שמן הסתם יכולים ואף צפויים לגדול במידה והיציאה מהמשבר תהיה איטית, תומכים בירידה של ה-Term premium המקומי.
 
 
x