כנס פרופיט על היציאה מהמשבר >> ארבעה מן מנהלי ההשקעות הבולטים בשוק נפגשו כדי לדבר על הסיכונים וההזדמנויות של העולם לאחר הקורונה

אורי קרן: "מרבית הכסף שלנו נמצא בחו"ל. אני מצטער על כך". גת מגידו: "מפגש עם מנהל השקעות בנקודות קיצון יכול לייצר צורך למשקיעים 'לעשות משהו', לשמחתי זה לא קרה". רועי ורמוס: "לא ידענו שהתאוששות תהיה כזו מהירה"

 

 
משתתפי כנס פרופיטמשתתפי כנס פרופיט
 

קרן מרדכי
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
07/06/2020

לא בכל יום ארבעה מנהלי כספים מובילים בענף המקומי נפגשים על רקע משבר בריאותי וכלכלי כאחד. זה בדיוק מה שקרה כאשר גלעד אלטשולר מנכ"ל משותף אלטשולר שחםרועי ורמוס יו"ר Noked Capitalאורי קרן מנהל השקעות ראשי ושותף מור בית השקעות וגת מגידו, מנהלת השקעות ראשית פסגות בית השקעות, התאספו בכנס של פרופיט. הארבעה דנו בדרכים הנכונות ליציאה הכלכלית ממשבר הקורונה, ההתאוששות המזהירה של שוק המניות בחודשיים האחרונים וההזדמנויות שעדיין ממתינות למשקיעים. מנחה הכנס, שנערך באופן וירטואלי היה אסף בנאי, מנכ"ל משותף פרופיט שירותים פיננסים.

בנוגע לשאלה האם מנהלי ההשקעות מזהים הזדמנויות השקעה בארץ, ענה ורמוס ש"אנחנו כקרן גידור לא מנהלים את סכומי הכסף העצומים של הקולגות ואנחנו נהנים מיותר גמישות. אנחנו פועלים גם בזירה של החברות הפרטיות. האיכות של הבורסה ירדה בשנים האחרונות. ההיצע הדלדל והחברות הטובות כבר לא מונפקות פה יותר. הנפגעים העיקריים של הקורונה. יש המון כסף שמחפש סחורה טובה, אבל אין את הסחורה הזו בבורסה בישראל". לדברי קרן: "מרבית הכסף שלנו נמצא בחו"ל. אני מצטער על כך כי זה היתרון היחסי שלנו. ככל שהשוק נהיה יותר סחיר וצפוף, ההזדמנויות קטנות".  

מגידו מימין וקרן: "מרבית הכסף שלנו נמצא בחו"ל. אני מצטער על כך"

קרן הוסיף בנושא כי שתמיד יהיו בשוק ההון הזדמנויות והעניק פרשנות על מה שהתרחש בבורסות המקומית בחודש מרץ, בו התרחשו ירידות חדות מאוד בשוק על רקע הקורונה. לדבריו "במרץ היה כשל שוק. הכסף ברח מהקרנות הנאמנות והמוסדיים לקחו צעד אחורה. בנוסף החברות הנסחרות לא יכלו לקנות את המניות של עצמן כי הן היו לפני פרסום הדוח הרבעוני. המחזורים בשוק היו דלים אבל בגלל שלא היו קונים, הירידות הפכו לחדות מאוד. באותה נקודה נוצרו הזדמנויות, אבל משם גם התחילה ריצה מהירה כלפי מעלה.

בנוגע לסטטוס ההשקעה הנוכחי באג"ח קונצרי בעקבות המשבר אמר אלטשולר כי "אנו כבר הרבה זמן לא מושקעים באג"ח קונצרני. בשנתיים האחרונות המרווחים היו מאוד נמוכים ובמקומות שבהם אתה יכול להרוויח קצת אבל להפסיד הרבה, אני מעדיף שלא להיות. במשבר הקורונה, המרווחים נפתחו בעקבות הקיטון בנזילות והשוק הקונצרני נהיה מעניין. לכן השקענו באג"ח, בעיקר בארה"ב. מאז הפערים הצטמצמו בחזרה. לא ניתן לומר שיש היום הזדמנויות משמעותיות בענף הזה, בטח לא כמו ב-2008. בכל אופן, בתיק שמורכב מאג"ח רק 60% צריך להיות באפיק קונצרני". על פי קרן החשיפה של בית ההשקעות מור לאג"ח הקונצרני "מגרדת היום את קו המינימום. איפה שיש מרווחים גדולים (בין שווי האג"ח הנסחר לאג"ח מדינה), אלא לא מעידים על הזדמנות אלא על בעיות גדולות של החברות".

משבר הקורונה התאפיין בפדיונות גדולים בחסכונות לטווח קצר אך בעמידות מרשימה לחסכונות לטווח ארוך. מגידו הסבירה כי "נוהגים לטעון שלמנהל השקעות אין אינטרס להורות ללקוח להוציא את הכסף מהחשבון כי זה הפרנסה שלו. אני לא מסכימה עם זה. הבעיה שהחוסך פוגש את מנהל ההשקעות בנקודות קיצון וברגעי משבר יש למשקיע את 'הטיית העשייה', כלומר המשקיעים מרגישים שהם חייבים לעשות משהו בעקבות ההתפתחות בשווקים וקשה מאוד לשכנע אותם להשאיר את החשבון. בקרנות הנאמנות נפדו כספים עצומים לאורך המשבר. לעומת זאת, בגמל המשקיעים הציגו עמידות. חששנו שבאמצע מרץ כשיגיעו התוצאות - אנשים יכנסו ללחץ ויחלו לפדות את החשבונות. לשמחתי זה לא קרה. גם גמל להשקעה, שעל פניו הוא נזיל יחסית לשאר קופות הגמל לא נפדה בשיעורים גבוהים".

קרן: "היינו בסייקל חיובי הארוך ביותר אי פעם. אנשים שכחו איך זה מרגיש שוק שיורד בחדות ומהר. לאורך זמן של עליות אנשים מאמינים שהם חסינים לירידות. אבל היום הם יודעים בדיוק מה עמידות שלך כמשקיע להפסדים. עכשיו שהשוק תיקן וזיכרון הירידות עדיין טרי, המשקיעים צריכים לתקן את התיק בהתאם לשנאת הסיכון האמיתית שלהם". 

 

מימין: אלטשולר, בנאי ומגידו 

קרן הציג את ההבדל בין משבר הסאבפריים לבין משבר הקורונה: "הייתי אומר שההבדל בין המשברים הוא רמת ההיקף שלהם ובהתאמה הלחץ הפסיכולוגי שהם יצרו. במשבר של 2008 היה קל יותר להתמודד עם הלחץ משום שהוא היה קשור לעבודה בלבד. בתקופת הקורונה הלחץ כלל את סביבת החיים כמכלול. את השפעות הקורונה הרגשת בבית, בעבודה, בשעות הפנאי ואני מניח שבסביבה כזו קשה יותר לפעול תחת שיקול דעת כלכלי בלבד. בנוסף,  האסקלציה בשווקים במשבר הסאבפריים הייתה הדרגתית והתרחשה על פני כמה חודשים. גם החלטה על התערבות ממשלתית בארה"ב לקחה מספר שבועות. במשבר הנוכחי, הירידות הגיעו מיד ולאחר ימים בודדים כבר יצאו בתוכנית חילוץ ממשלתית גדולה פי חמש מזו של המשבר הקודם. התגובה הייתה מהירה ואגרסיבית".

בנוגע לשאלה האם זה הזמן להיכנס לשוק אמר ורמוס כי: אנחנו חשבנו שזה לא נכון לצאת מהשוק בחודש מרץ אבל לא ידענו שההתאוששות תהיה כזו מהירה. יש בעיה עם התייחסות להשקעה כהשקעה ב"שוק". יש שונות מאוד גבוהה בין חלקים שונים בשוק. זה מאוד חשוב לדעת איפה נמצאים. כשבוחנים את ה-S&P 500 צריך לזכור ש-40% ממנו הוא טכנולוגיה בעקבות שינוי הטעמים בזמן המשבר וזה צפוי להימשך". עוד הוסיף ורמוס ש:"כשמסתכלים קדימה, מבינים בבירור שהריביות יישארו נמוכות והשקעה בנדל"ן מפחידה יותר ולכן מניות יהפכו למוצר במחסור. בשנים האחרונות התשואה על האג"ח לעשר שנים התאפסה. המשמעות היא שהמכפילים שבגינם נרכוש מניות גדלו בצורה מתמטית. היו אנחנו מוכנים לשלם פרמיה במחיר עבור חברות טובות. בסביבה הנוכחית, אפשר לעשות טונה של כסף גם בחברה צומחת עם מכפיל 25. בעידן של מהפכה טכנולוגית משמעותית כל כך קיימות הזדמנויות מיוחדות מאוד.

מה ההבדל בין לנהל קרן גידור לבין ניהול של קרנות נאמנות או תיקי השקעות? על פי ורמוס "קרן גידור הוא מוצר עם המון יומרה. יש איזושהי צפייה שכשהשווקים עולים לעלות יותר וכשהשווקים יורדים להציג ירידה קלה. זה עולם עם הרבה יותר אתגרים מבחינת הבאת ערך מוסף למשקיעים. קמות הרבה קרנות אך אלא לא תמיד מצליחות להתפתח. אם אתה לא נותן ערך מוסף".

בתמונה למעלה: משתתפי כנס פרופיט. מימין: רועי ורמוס, גילעד אלטשולר, אסף בנאי, גת מגידו ואורי קרן

צילום התמונות בכתבה: לארה זוגלובק

 

 

 

 

 

 

 

x