מגזין פאנדר >> גלעד אלטשולר מסביר איך באמת פועלים בשעת משבר

 

לא ממש צריך להציג את גלעד אלטשולר. מהוותיקים בשוק ההון, עם עשרות שנים של ניסיון בהשקעות. אין ספק, שבימים כאלה, כדאי מאוד לשמוע מה אומר מי שהיה כמעט בכל המשברים האחרונים בשווקים, שחווה ירידות חדות ותיקונים, ויכול לשפוך קצת אור מפרספקטיבה של זמן וניסיון על המצב שבו אנחנו נמצאים היום.

 

עד כמה אתה יכול להצביע מהניסיון שלך על המצב הנוכחי?

 

"זו לא הפעם הראשונה שאנחנו נתקלים במשברים בשוק ההון. אין משבר שדומה למשנהו. המשבר כרגע זה לא כמו מה שהיה בסאבפריים, שלא דומה למה שהיה ב־11.9, וזה לא דומה למה שהיה בישראל ב־2002. כל פעם יש רקע שונה אבל ההתנהגות של המשקיעים היא בדרך כלל מאוד דומה."

 

בכל זאת, מה עושים בשוק כזה?

 

"רבים שואלים אותי מה לעשות, ובדרך כלל השאלה היא אם לצאת מהשוק, זו השאלה הנפוצה ביותר. אני אומר – 'לא לעשות, לא לצאת מהשוק'. למרות שההסתברות היא יחסית גבוהה שאנחנו נמשיך לראות ירידות שערים גם בימים הקרובים, ובכלל ההסתברות היום ובטווח הקצר גבוהה הרבה יותר לירידות מאשר לעליות.

 

הירידות יבואו כתוצאה מחרדה גדולה ומחדשות מאוד לא סימפטיות, בין אם זה מניו יורק ובין אם זה ממקומות אחרים בעולם. הקורונה תתגבר ונשמע בהתחלה על עלייה משמעותית במספרים, וכתוצאה מהחרדה הזאת כנראה נראה את השווקים יורדים יותר.

 

העניין הוא שכשהחרדה היא כל כך גדולה קשה להכניס הוראה לקנות מניות. באותו רגע מי שמכר ויושב על מזומנים, הוא אומר לעצמו מזל שיצאתי. הוא לא אומר לעצמו בוא נקנה עכשיו כי חסכתי 8% ירידה, אז בוא נקנה עכשיו יותר בזול. בעצם הוא מחכה, כמו רוב המשקיעים."

 

זו בסך הכל התנהלות הגיונית?

 

"זו ההתנהלות לאורך כל השנים, והיא מונעת מגורמים פסיכולוגיים. בדרך כלל מחכים עד שיהיה יותר טוב, אבל כשמגיע מצב יותר טוב, ורק נדמה שהעניין מאחורינו, או כמעט מאחורינו ומתחילים לראות את האור בקצה המנהרה, השווקים יגיבו בחוזקה.

 

זאת אומרת, גם מי שמוכר היום והשערים ממשיכים לרדת מהניסיון שלי לאורך כל המשברים שהיו אי פעם הוא תמיד יחזור עם מחירים יקרים יותר מאשר המחירים שהוא מכר. הוא אף פעם לא יחזור זול יותר."

 

בכל זאת מה אתה חושב שיקרה בשווקים?

 

"אין לי אפשרות לדעת מה תהיה הנקודה הנמוכה ביותר או איפה זה יעצור. יש לי הערכות אבל באמת שאין לי שום וודאות מוחלטת לאן משבר הקורונה הולך מפני שאני לא מומחה לנגיפים. אני מנסה להסתכל קצת מה קורה בעולם ואנחנו רואים את נקודת האור, כשאני רואה מה שקרה בסין, בדרום קוריאה ובטאיוואן - בהתחלה זה הכה אותם מאוד. אנחנו רואים שכתוצאה מטיפול נמרץ של הממשלה שם, החיים חוזרים למסלולם, אמנם לא ב־100%, אבל הם חוזרים למסלולם ב־85%.

 

זה אומר שתקופה מסוימת, משהו כמו חודשיים שלושה מאוד לא סימפטיים, הרבה אנשים יאבדו את מקום העבודה שלהם, הכלכלה תהיה בעצירה מסוימת ונראה גם חברות שלא יעברו את המשבר הזה. אבל אחר כך תתחיל צמיחה מחדש, החיים יחזרו למסלולם ולאט לאט אנחנו נצפה לראות את השוק עולה - בדיוק כמו שקרה ב־2008. במשבר הסאב פריים, בהתחלה היה שוק גדול מאוד. חשבו שכל המערכת הפיננסית נמחקת, שאין עולם יותר, הרבה בנקים פשטו את הרגל בתקופה ההיא.

 

והנה בכל זאת האנושות נחלצה מהמשבר ההוא, והמשכנו הלאה. אני חושב שהתרחיש הזה של דרום קוריאה סין וטאיוואן לאט לאט יחלחל למערב ולא תהיה ברירה, מדינות יסגרו את עצמן חודשיים או מעבר לזה. אחר כך יתחילו לחזור לשגרה מסוימת לאט לאט."

 

גלעד אלטשולר: בסוף אף אחד לא אוהב לשבת על הכסף

 

 

מה יקרה בשווקים כשיחזרו חזרה לעבודה?

 

"אנחנו נהיה במציאות של ריבית אפסית, אם הייתה איזו חשיבה שאולי הריבית תעלה לפני המשבר, בסיטואציה של צמיחה ויש עודף של כסף בעולם, עכשיו כמעט בוודאות מוחלטת שהולכים לתרחיש יפן לפחות בשנים הקרובות. זאת אומרת ריבית מאוד מאוד נמוכה.

 

הכסף שיצא החוצה, הכסף שתמיד שואלים לאן הולכים כל הטריליונים האלה, ושעכשיו נמצא במזומן, יחכה חודש או יחכה חודשיים, אולי שנה, שנה וחצי, אבל בסוף אף אחד לא אוהב לשבת על הכסף ולא לקבל עליו כלום, או ריבית שלילית. אז בסופו של דבר למשקיעים לא תהיה ברירה הם יצטרכו לחזור לשוק. חברות יתחילו להתאושש.

 

זה אומר שאתה אופטימי בסך הכל

 

"הראייה שלי כרגע אפשר לקרוא לה אופטימית, למרות שלטווח הקצר אני יחסית פסימי. בסך הכל אני כן אופטימי לגבי מה שיקרה. אני אומר לאנשים אל תצאו מהשוק, מפני שאני חושב שלא תחזרו בזמן ובדרך כלל היציאה הזאת מהשוק של 0 ו־1 גורמת לנזקים עצומים אצל משקיעים.

 

היה גל עצום של משקיעים שעזב את השוק בחצי השני של 2008, וברבעון הראשון של 2009, הגל העצום הזה חזר רק אחרי שנתיים עד חמש שנים. הוא לא חזר מיד איך שהתחילו העליות. לקח לו זמן להבין שזה אמיתי. לקח לו זמן לקבל את הביטחון ורק אז הוא חזר. הקטע הפסיכולוגי הוא קטע מהותי מאוד. אנשים עושים טעויות קריטיות ברגעים האלה, ולכן אני אומר להם – 'אל תעשו', 'אל תמכרו' למרות שבטווח הקצר זה כנראה יגרום לסבל."

 

מבחינת תמחור המניות, דווקא בטווח הקצר, האם אתה חושב שזה כבר זמן אולי להתחיל לאסוף סחורה?

 

"אני לא רואה הבדל בין מישהו שהיה בחוץ למי שנמצא בפנים. מי שיש לו היום מזומנים, ולא היה בשוק בכלל, והוא שואל אותי אם להיכנס, אני אחטוא אם אני אגיד לו לא להיכנס. ואם אני אגיד לו חכה אז בעצם מה שאני צריך לעשות זה למכור את כל מה שיש לי לכל הלקוחות ולחכות, הוא לא שונה מהמשקיעים האחרים.

 

לכן אני חושב שאדם שנמצא 100% בחוץ, דינו בדיוק כמו כל אחד אחר, וכל אחד צריך לנהוג לפי אופיו ולפי צרכיו. מבחינת התזמון, קשה ואפילו בלתי אפשרי למצוא את הנקודה הנמוכה ביותר, ולעומת זאת, ברגע שמתחלים להרגיש בנוח יהיו כבר מחירים אחרים, גבוהים הרבה יותר. מספיק שביב של תקוה כדי שנראה את השוק עולה."

 

ומבחינת הנכסים עצמם, נניח המרווחים באגרות החוב הקונצרניות?

 

"המרווחים של האג"ח הקונצרניות בארץ, לפחות באגרות החוב המדורגות, לא נפתחו מספיק. המרווחים פה מאוד מאוד שונים מאשר בחו"ל. השוק הקונצרני בארץ יחסית לא קיבל מכה. אמנם מדד התל בונד ירד ב־10% אבל גם האג"ח הממשלתי ירד בכמעט 10%, כך שבעצם המרווח לא נפתח כל כך.

 

אם תשים את הגרף של אג"ח ממשלתי ל־10 שנים בישראל מול ארה"ב, הרי ששם אגרות החוב ל־10 שנים התחזקו, בעוד שבישראל הם ירדו בחדות. לאור זאת אכן יש ירידה אבסולוטית בשוק הקונצרני בישראל. המרווחים מול האג"ח הממשלתי נפתחו אבל בקטן מאוד.

 

אם נסתכל על אגרות החוב החזקות שבתל בונד אני רואה המרווחים נפתחו בכמה סדרות מ־1.3% ל־2%, זה לא דרמה.

 

רק לשם השוואה, בארה"ב, ביום שישי האחרון היו שתי הנפקות של חברות קטנטנות: קוקה קולה ואינטל. לפני המשבר האג"ח של קוקה קולה נסחרו במרווח של 60, והונפקו ביום שישי עם מרווח 300. אם נסתכל על חברות מובילות בישראל אנחנו רחוקים מפתיחת מרווחים כאלה. השוק הקונצרני בישראל פחות מעניין, הוא צר ולא נזיל כל כך. לא מדבר על סדרה כזאת או אחרת שאולי יש בה עניין והמרווחים שם נפתחו בחדות, בגדול אני חושב שהאג"ח הקונצרניות בחו"ל עם מרווחים משמעותית יותר טובים מישראל. לכן את העיקר ההגדלה של אג"ח קונצרניות אנחנו עושים בארה"ב.

 

אין כאן הזדמנויות באג"ח הפיננסיות? חברות הביטוח אולי?

 

"אנחנו נמנענו מלהשקיע באג"חים של חברות ביטוח. באנו למאורע הזה בלי אגרות חוב של חברות ביטוח בכלל. אני לא מבין במאזנים של חברות הביטוח וכל השטרי הון האלה ל־10 שנים. אז כשזה היה במרווח של אחוז או אחוז וחצי זה פשוט לא היה מעניין בשביל אחוז אחד מעל הממשלתי.

 

במה נכון לדעתך להתמקד? בחברות הטכנולוגיה החזקות, שנפגעו פחות, או גם בסקטורים שירדו מאוד מאוד חזק כמו תעופה, נפט, בנקים שנפגעו קשה, או שאולי לבחון השקעה במדדים?

 

"אנחנו, לצערנו הרב התחלנו את הרכישות קצת מוקדם מדי. באנו למשבר הזה עם אחוז מניות נמוך, אבל לצערי התחלנו לקנות מוקדם מדי. אני בדרך כלל גם מוכר מוקדם מדי, וגם קונה מוקדם מדי. אז התחלנו למכור עוד לפני שהיה חולה קורונה אחד, במהלך סוף דצמבר תחילת ינואר. מכרנו לא מעט מניות והורדנו את אחוז המניות בקופות הכלליות מ־44% ל־32%.

 

אבל כשה־S&P500 הגיע ל־2950, התחלנו להגדיל חזרה. לצערי זו הייתה טעות. אנחנו הלכנו על מה שנקרא ה”סייף סייד” יותר על הנאסד”ק, חברות טכנולוגיה, לא חיפשנו אם זה יהיה גוגל, מייקרוסופט או אמזון, הלכנו על המדד עצמו. פחות מחפש את האקסטרים. אין מה לעשות הטכנולוגיה תוביל את העולם גם בעתיד, החברות האלה כנראה יעברו את המשבר הזה.

 

 

אני הייתי מאוד בעד סקטור התיירות, אבל נאלצנו לחתוך את זה מהר מאוד, כי אין ברירה, התיירות נפגעה בעולם, ולא כל כך מהר תחזור חזרה.

 

כרגע מה שחשוב זה כמה ווליום יש לך ולאו דווקא איכות הסחורה. ברור שאפשר להיכנס למקומות מסוימים, ניירות מסוימים שדורשים מחקר מאוד מאוד עמוק, ולהיכנס בנישות מאוד מאוד ספציפיות ברעיונות מאוד קטנים. אבל בתור גוף, אנחנו הלכנו על המיינסטרים, נתנו משקל יותר גדול לחברות הטכנולוגיה.

 

לגבי ענף האנרגיה, עתידו של הנפט בעולם לקראת סיום, אז אני לא אוהב להשקיע בדברים שבטווח הארוך נראים לי שהולכים לדד־אנד. פשוט מאוד האנושות תבין שהיא צריכה להפסיק להשתמש בדברים שמזיקים לכדור הארץ, והנפט, למרות שמחירו כל כך זול היום, העתיד שלו בכללי בכיוון יורד. יעברו יותר ויותר לשימוש באנרגיה מתחדשת, באנרגיה ירוקה, מכוניות חשמליות. אז אני בפירוש לא בעד להיכנס לסקטור הזה, ולא מאמין בו יותר מדי.עוד סקטור שצריכים להסתכל עליו כמובן זה כל מה שקשור למכשור רפואי. המדינות יפנו תקציבים מאוד משמעותיים עכשיו, ואחרי המשבר הזה לכל נושא הבריאות, ציוד לבתי חולים, כל תחום המחקר הרפואי, זאת אומרת אם דיברנו עד היום בעיקר על סטרטאפים בתחום הטכנולוגיה אני חושב שאנחנו נסתכל על השקעות מאוד גדולות בתחום הביוטק, גם לשם יזרום הרבה מאוד כסף, ויזרמו לשם הרבה השקעות. אז הסקטור של המכשור הרפואי אני חושב בהחלט יכול להיות סקטור מאוד מעניין לגבי העתיד."

 

מה עם השקעה בארץ?

 

"בארץ לא ביצענו הרבה השקעות, גם מסיבות רגולטוריות. בחלק גדול מהחברות אנחנו לא יכולים לקנות יותר, כי הגענו לאחזקה של 10% בתאגידים ריאליים משמעותיים, ול־5% אחוז בבנקים, לכן אנחנו מנועים כמעט מלקנות בארץ מניות. אנחנו עושים את זה אולי קצת דרך מדדים אבל יותר עבדנו דרך נאסד"ק ו־S&P500.

 

מה לגבי נדל"ן בארץ ובעולם? נדל"ן מניב? קרנות REIT? איך המשבר ישפיע על התחום הזה?

 

"אנחנו מחזיקים הרבה מאוד נדל"ן מניב בארץ. זה הסקטור הגדול ביותר שאנחנו מחזיקים בו. אני חושב שצריך לעשות קצת חשיבה על הנושא הזה, בכל מה שקשור לעבודה מרחוק. לא מדובר רק על עניין הנגיף, אלא גם כל נושא של התחבורה, שהיא קטסטרופלית, והשינוע של אנשים למקום העבודה שלהם ובחזרה, זה דבר מאוד יקר. זה זמן יקר מאוד להגיע למשרדים. אבל מדובר בתהליכים ארוכים, זה לא מהיום למחר.

 

סקטור הנדל"ן המניב יכול להיפגע כשתתחיל האטה, ואנחנו כבר מתחילים לזהות לחץ של שוכרים. אבל עדיין אלה תהליכים ארוכים יותר, כי בכל זאת חוזים נחתמים לכמה שנים. זה משתנה אבל המגמה תהיה כנראה הפחתה בשכר הדירה.

 

דבר נוסף שיעיק על חברות הנדל"ן המניב זה שאם עד היום החברות האלה נהנו מעלות אשראי מאוד זול, אני חושב שזה הולך להשתנות. המשקיעים לא יכניסו כל כך מהר כסף במרווחים נמוכים, ותור הזהב הזה נגמר, לפחות בשלב הזה, עד הפעם הבאה. מחזורי החוב יתבצעו במרווחים משמעותית גבוהים ממה שהם התרגלו בשנים האחרונות.

 

אני רוצה להגיד שסקטור הנדל"ן בארץ נפגע פחות מחו"ל אז בסך הכל בנדל"ן המניב זה ילך לירידות מחירים, והשוכרים יוכלו להתמקח יותר. החוזים הבאים שייחתמו יהיו במחירים נמוכים יותר ממה שהיה עד עכשיו, וגם נראה ירידה באחוזי התפוסה, מה שלא ראינו עד עכשיו. כרגיל החזקים והלא ממונפים ישרדו, הממונפים והחלשים יצטרכו לקוות לטוב."

 

יש תרחיש חיובי שמדברים עליו היום - אין אינפלציה, והמדינות משחררות את הרסן ומדפיסות כסף, איך אתה רואה את כל הדפסת הכסף הזו?

 

"מה שאני רואה זה שכל מה שלמדו במבוא לכלכלה באוניברסיטה, צריך לשנות את הספרים. הניסיון מראה שבעשר השנים האחרונות, ביפן זה כבר שלושים שנה שמדפיסים כסף, ואין אינפלציה. הכסף כנראה שלא מגיע לרחוב, זה לא כסף שזורקים אותו מהשמיים לרחוב, וכנראה שהוא גם לא מגיע כל כך למעמד הבינוני. אולי הוא מצטבר בכל מיני מקומות, אבל הוא לא מגיע למעמד הבינוני.

 

זה לא שרואים עלייה בשכר, אם אין עליה בשכר אז זאת אומרת שכוח הקנייה נשאר פחות או יותר אותו דבר, הוא עולה במתינות אז אני לא רואה פה כרגע את עניין האינפלציה. מה יהיה עם זה בעתיד הרחוק? אלוהים יודע, אבל בגדול מה שקורה בעולם זה שהבנקים המרכזיים קונים אגרות חוב של הממשלות, ובעצם מממנים ככה את הגירעון שלהם, אני גם מאמין שזה מה שיקרה בישראל. [הריאיון נערך לפני שבנק ישראל הודיע שזה מה שהוא הולך לעשות – ע.ר]

 

אנחנו רואים בשוק בעיית נזילות מאוד קשה, כולל במק"מים. לא רק אג"ח ממשלתי אי אפשר למכור גם למק"מים אין, שזה משהו מדהים, שאתה בא למכור מק"מ אתה אומר זה הנזילות שלי ופתאום אתה רואה שאין מולך אף אחד, אלא בירידה של חצי אחוז או שלושת רבע אחוז, דברים שלא ראינו אף פעם.

 

 

לבנק ישראל לא תהיה ברירה, הוא התחיל בזה. אני חושב שהוא יצטרך להמשיך בזה אבל ביתר שאת, בנק ישראל יצטרך לעשות הרחבה מוניטרית הוא יצטרך לקנות הרבה אגרות חוב ממשלתיות, בדיוק כמו שהוא עשה ב־2009, אם אני לא טועה זה קרה במטרה להוריד את הריבית הארוכה במטרה לייצב את שוק האג"ח, הוא הזרים נזילות לשוק המט"ח שהייתה חסרה מאוד.

 

הדולר לא סתם עלה ל־3.885 בטווח זמן קצר מאוד, כי לא היו דולרים ומשקיעים נאלצו לקנות דולרים בכל מחיר כדי להביא בטחונות לחוזים שלהם בחו"ל, זה דרש מהמשקיעים המוסדיים לרוץ אחרי שער הדולר וזה מה שקרה זו הסיבה שהדולר ככה רץ. בנק ישראל סיפק את הנזילות ואז כל העסק נרגע."

 

גם היורו לא רק הדולר.

 

"סל המטבעות. בנק ישראל סיפק את הנזילות ואז זה נרגע. לבנק ישראל לא תהיה ברירה הוא יצטרך גם לקנות אגרות חוב ממשלתיות בשוק החופשי וככה לממן את הגירעון. מתי זה יביא אינפלציה? שאלה טובה אנחנו מחכים לזה כבר עשר שנים, באירופה מחכים לזה, ביפן מחכים לזה שלושים שנה. יש לי סיפור שאני מספר הרבה. טיילתי פעם ביפן בתור תרמילאי אחרי צבא בשנת 84'. הכנסתי למכונת משקאות שם מטבע של 100 יין ויצא לי דיאט קולה. לפני שנתיים הייתי גם ביפן, לקחתי 100 יין הכנסתי למכונה ויצא לי דיאט קולה. אינסוף כסף הדפיסו שם, בעצם כמעט כל החוב של ממשלת יפן נמצא בידי הבנק המרכזי. אני פחות רואה את האינפלציה מגיעה, כוח הקנייה של הציבור ירד, תהיה אבטלה, יהיו הורדות שכר, לכן אני לא רואה את האינפלציה מתפרצת בשלב הזה. מה אחר כך יביאו כל ערימות הכסף האלה? ב־2008 זה לא הביא כלום למרות שהמצב הכלכלי היה טוב מאוד לא ראינו שהתפתחה אינפלציה."

 

מילה על סקטור התעופה בחול?

 

"יש הרבה אמירות כמו שמדובר בזריקת ז'יטונים, כמו הקרוזים שירדו ב־90%. בשלב הזה אני לא מחפש את האקסטרים אני רוצה לדעת שאם העניינים יסתדרו, אני עולה. אני לא רוצה להיכנס לאיזה סקטור שיכול להיות שהוא מאוד חבוט, ופתאום הוא פחות ישרוד. אני הולך יותר על הצד הבטוח לא רוצה הפתעות יותר מידי גדולות. יכול להיות שיש הזדמנות מאוד מעניינות לקנייה אני כרגע מעדיף לדלג עליהן."

 

איזה הפתעות יכולות להביא להתחלת מהלכי עליות או אולי טיפה לשנות את המומנטום בתוך האווירה הכללית הקודרת?

 

"מה שיכול לשנות את האווירה זה מצב שגם בעולם המערבי, בארצות הברית ובאירופה יתחילו לראות עצירה של הקורונה. לא אומר הפסקה מוחלטת אבל יראו מצב כמו בסין, שאנשים חוזרים לרחוב, חוזרים למסעדות, לאט לאט פותחים את הדברים ומתחילים לשמוע את המספרים לא רק עולים, אלא נעצרים ומתחילים לרדת. זו בשורה שבהחלט יכולה לשנות כיוון.

 

דבר נוסף שיכול להיות, זה פריצת דרך מדעית. ברור שזו תהיה בשורה גדולה שיכולה להשפיע. אני מתאר לעצמי שמיטב המדענים בעולם עובדים על זה כל הזמן, ושבשלב כזה או אחר אני מקווה מאוד עבור כולנו שימצאו לזה איזושהי תרופה, אם לא לשנה הזאת אז לשנה הבאה.

 

אני מעריך שהתרחישים האלה די מציאותיים עם הסתברות די גבוהה. קודם כל, כתוצאה מהסגר המספרים מתחילים בשלב מסוים לרדת, זאת אומרת עוצרים את המגפה, ודבר שני זה שאחרי תקופה מסוימת ההערכה היא שימצאו פתרון למגפה. יש גם תמריצים נוספים כמו הזרמות של בנקים מרכזיים לשווקים, אבל אם הווירוס ימשיך לגבות חיי אדם זה לא יעזור לשום דבר.

 

הייתה לכם בעבר חשיפה גבוהה לשוק הסיני, אתם עדיין פעילים בשוק הסיני? למרות שהאמריקאי ירד הרבה יותר אז הפער בתמחור קצת ירד, האם יש לכם איזה מחקר עומק שמאמת עד כמה באמת השיפור הוא אמיתי או שזה יותר עד כמה אתם מרגישים בנוח עם הסיפור שאומר באמת שהשתפר שם?

 

“אני לא יכול לדעת כמה הנתונים שיוצאים משם מאומתים. עכשיו דווקא עשינו החלפה בין האחזקות שהיו לנו בסין והעברנו אותן לארצות הברית, אחרי שסין כמעט לא נפגעה באופן יחסי. השוק הסיני פתאום בקושי ירד וראינו שהשוק האמריקאי כבר יורד ב־25%, אז מכרנו בסין ועברנו עם היתרה לארצות הברית.

 

שוב, קשה לדעת אם הנתונים שהם מפרסמים לגבי הקורונה אמיתיים או לא. אני מאמין לקוריאנים, אני אאמין הרבה יותר לגבי הטיפול שלהם בעניין, אז אני אומר גם אם בסין אולי יש יותר נדבקים והם לא מספרים את זה, לפחות בדרום קוריאה אני כן מאמין, ואני חושב ששם הם בהחלט השתלטו על העסק הזה."

 

מילה לגבי מחיר הזהב, מחיר הכסף, מחירי סחורות.

 

"בשלב הראשון יש משבר נזילות כי מוכרים הכל, אם זה ביטקויין אם זה זהב אם זה כל דבר שזז מוכרים, גם האג"ח האמריקאי לעשר שנים ולשלושים שנה. בשלב הראשון התשואות עלו והאג"חים הידרדרו בניגוד למה שקרה בימים האחרונים, בעיקר ביום שישי כשהאג"ח התחזק חזרה."

 

עד כמה באמת העולם כזה ממונף? 

 

“תמיד יש מינוף, ותמיד יהיה מינוף, ותמיד זה מגיע בנקודה אחת ספציפית שרוצים שעכשיו תסגור הכל, וזה פוגש תמיד את כל המשקיעים בעולם באותה נקודה, ואז באמת נוצר מצב של משבר נזילות. זה המצב שנקלענו אליו, וזה גם מה שהוריד את מחיר הזהב. הזהב הוא מזמן כבר לא עניין. מי שמאמין ורוצה להחזיק זהב למקרה של אפוקליפסה, אני מציע לו להחזיק אותו בכספת בבנק או במקום אחר, אבל לא בחוזה עתידי בבורסות מפני שזה לא ייתן לו הגנה במקרה של אפוקליפסה עכשיו."

 

אתה מרגיש שבסך הכל בתי השקעות בארץ יציבים? הבנקים בארץ יציבים? “כרגע המציאות אומרת שלאנשים אסור להגיע ולעבוד במקום העבודה שלהם. אצלנו עובדים 700 איש מהבתים. דאגנו מבעוד מועד ש־700 עובדים יוכלו לעבוד מהבתים. ברור שחלקם בעלי משפחות עם ילדים קטנים וזה לא אותה האפקטיביות כמו שהם יושבים במשרד. התקשורת לא אותה תקשורת, הרוחב פס בישראל זה לא איזה מציאה גדולה אז ברור שזה מכביד, ולא פשוט להתנהל בצורה הזו.

 

יחסית אני חושב שמבחינת הטכנולוגיות שיש, אנחנו מאוד מוכנים. ברור שזה לא כמו שנמצאים במשרדים, אבל 700 איש מחוברים אצלנו בכל יום עבודה ומצליחים לעבוד מהבית - זה הישג עצום.

 

לגבי הבנקים בישראל אני חושב שהם מאוד יציבים. מאז 2008 הכריחו אותם להעלות את ההון, זה גרם לייצוב הבנקים. אני לא חושב שיש חשש ליציבות הבנקים בישראל. מעבר לזה יש גם את בנק ישראל מאחוריהם, שיכול בקלות להזרים כסף בשקלים, יש לו אינסוף והוא גם יכול להדפיס כמה שהוא רוצה, אז אני לא רואה בעיה במערכת הבנקאית בישראל.”

 

מה עם בנקים בחו"ל?

 

"אני פחות אוהב בנקים אירופאיים. הם לא ניקו את המאזנים עוד מ־2008. אבל אני קטונתי מלהגיד מה אני חושב על היציבות של המערכת הבנקאית במקומות כאלה ואחרים בעולם. אני מעדיף לשבת על החזקים ביותר, אלה שאולי לא יכולים ליפול."

 

אני רוצה לסכם, בראייה שלך אתם היום מגדילים אג"ח קונצרני בעיקר בחו"ל של חברות גדולות וחזקות, וגם מדדים בחו"ל, צמצמתם אחזקות בשוק הסיני שירד פחות ואתם מגדילים בשוק האמריקאי נאסד"ק ו־S&P500, עם דגש על הנאסד”ק ועל הטכנולוגיה. בטווח הקצר אתה אומר שהכל יכול לקרות, אבל בטווח הארוך צריך לזכור אנחנו בעולם של ריבית אפסית, וכאשר העניינים קצת יסתדרו, אז התיקון כלפי מעלה יכול להיות אלים מאוד ומהיר, סיכמתי נכון?

 

“בגדול כן. התייחסות אחת קטנה בקשר לאג”ח קונצרני בישראל, אני חושב שהוא בתמחור פחות נוח, למרות שאחרים יגידו שיש מציאות. אני חושב שהשוק בישראל מתומחר פחות טוב מאשר בחו”ל.

 

בנוסף, אנחנו עובדים דרך תעודות סל מאוד סחירות, שמאפשרות להיכנס ולצאת בזמן אמיתי, ולא צריך לחכות לסוף המסחר כדי לדעת באיזה מחיר זה יהיה. לגבי שוק המניות, לצערי הקדמנו לקנות או הקדמתי יותר נכון, כי אני הטיפוס היותר אופטימי אצלנו ואנחנו קצת סובלים עכשיו.

 

נקודה נוספת שאני רוצה להתייחס אליה, היא שככל שהזמן עובר השווקים הרבה יותר מהירים. פעם היינו נכנסים למשבר והיה לוקח כמה שנים עד שהשוק היה חוזר חזרה. אחרי 2008 ראינו ב־2009 התאוששות. ב־2011 משבר, וב־2012 התאוששות. בסוף שנת 2018 משבר, וברבעון הראשון של 2019 כבר השוק תיקן לגמרי. הדברים קורים מהר, אין זמן התארגנות. רגע אחד היססת, עוד לא חזרת חזרה והשוק ברח לך. לכן אני משוכנע שכשזה יבוא, זה יהיה מהיר וחד".