משבר הקורונה || לאומי: שיעור האבטלה בכל שנת 2020 צפוי לעמוד על כ-8%-8.5%

ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי, והכלכלן יניב בר, מתייחסים בסקירת המאקרו השבועית שלהם לרמת אי התעסוקה במשק: לדבריהם, "שיעור האבטלה הרשמי אינו משקף במלואו את היקף אי-התעסוקה בעת הנוכחית על רקע משבר הקורונה. ההשפעה של משבר הקורונה על היקף התעסוקה משתקפת גם בנתוני המועסקים, זאת עקב הרישום של עובדים שהוצאו לחל"ת כמועסקים שנעדרים זמנית מכוח העבודה ולא כמובטלים.... שיעור המועסקים (שכירים ועצמאיים) הנעדרים זמנית מכוח העבודה (שבוע מלא) מתוך סך המשתתפים בכוח העבודה, מרביתם עובדים שהוצאו לחל"ת - הגיע לשיא של 34% במחצית הראשונה של אפריל, בשיא תקופת הסגר. מאז, שיעור זה נמצא במגמת ירידה, זאת במקביל לפתיחה ההדרגתית של המשק לפעילות, והסרת ההגבלות. מגמת הירידה נמשכה ברציפות, כך שבמחצית הראשונה של יוני... שיעור הנעדרים זמנית עמד על 5.3% בלבד. במקביל, שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ירד מתחילת המשבר ועד סוף אפריל, עקב עובדים שנפלטו ממעגל העבודה, אך במחצית הראשונה של יוני חלה עלייה בשיעור זה. כדי לקבל תמונה כוללת ומלאה יותר על היקף אי התעסוקה נכון לאמצע יוני, יש להוסיף ולהביא בחשבון גם את שיעור האבטלה במשק (שעמד על 5.2% במחצית הראשונה של יוני)  וגם את אותם העובדים שאינם משתתפים בכוח העבודה,

 

דהיינו, שהפסיקו לעבוד בגלל פיטורים או סגירת מקום העבודה מתחילת משבר הקורונה (מרץ-יוני 2020), אשר עדיין אינם מחפשים עבודה חדשה באופן פעיל. שקלול של שלוש קבוצות אלו  מביא לשיעור אבטלה רחב של כ-12.5% (מתוך סך המשתתפים בכוח העבודה), שהם כ-507 אלף עובדים. מדובר בהיקף אי תעסוקה נמוך משמעותית ביחס לדיווחים בחודשים מרץ-מאי, אך עדיין גבוה ביחס לרמה ערב פרוץ משבר הקורונה (פברואר 2020), אז שיעור האבטלה היה נמוך מ-4%. יש לציין שהנתונים שצוינו אינם כוללים את גל התחלואה הנוכחי, אשר צבר תאוצה והוביל להחזרה של חלק מההגבלות על הפעילות. לאור זאת, ניתן לצפות לעלייה במספר הבלתי מועסקים/נעדרו זמנית בפרסומים הבאים. במבט קדימה, אנו מעריכים כי שיעור האבטלה בכלל המשק (גילאי 15 ומעלה) התואם את הגדרות הלמ"ס (בממוצע שנתי) בשנת 2020 יעמוד על כ-8%-8.5

 

עוד מעריכי בפמן ובר כי "צפויה השנה ירידה חדה (דו-ספרתית) הן ביבוא והן ביצוא הסחורות והשירותים. ככל שגל התחלואה הנוכחי יימשך ויצריך חזרה להגבלות על הפעילות הכלכלית במשק, הירידות ביבוא וביצוא עלולות להיות משמעותיות יותר. במקביל, ההערכות לירידות חדות, אף יותר מהחזוי עבור המשק הישראלי, בקרב מרבית שותפות הסחר המרכזיות של ישראל, צפויות למתן במידה ניכרת את הביקוש העולמי לתוצרת הישראלית, התפתחות אשר מכבידה על היצוא המקומי, בעיקר בתחום הסחורות".