רשות שוק ההון || תיקון החוזר שהוגש לוועדת הכספים בנושא כושר הפירעון הכלכלי

מתוקף סמכותי לפי סעיף 35(ב) עד (ד) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981 (להלן – חוק הפיקוח על הביטוח), לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת, ומסירת הודעה לוועדת הכספים של הכנסת, להלן הוראותיי:

 

1 .כללי

הוראות חוזר ביטוח 2017-1-9 "יישום משטר כושר פירעון כלכלי מבוסס Solvency II" (1.6.2017) (להלן –  חוזר סולבנסי) נכנסו לתוקף ביום 30 ביוני 2017. הוראות החוזר נקבעו בהתבסס על הוראות הדירקטיבה 2009/138/EC, המכונה "Solvency II" (להלן – הדירקטיבה) וההוראות הנלוות לה, תוך ביצוע התאמות לשוק המקומי. הדירקטיבה אומצה על ידי האיחוד האירופי ומיושמת החל מינואר 2016 בכל המדינות החברות בו, ומאז נערכו בה מספר עדכונים על בסיס הניסיון הרגולטורי שנצבר.

סעיף 5(ג) לחוזר סולבנסי, קבע תקופת פריסה הדרגתית לגידול בהון הנדרש לכושר פירעון, ממועד כניסת החוזר לתוקף ועד תום שנת 2024 (להלן – הוראות המעבר). לעומת זאת, בדירקטיבה נקבעו מספר הוראות פריסה, כאשר המרכזית שבהן מאפשרת פריסה של גידול בעתודות הביטוח הרלוונטיות עד שנת 2032. על רקע האמור, מוצע להתאים את הוראות המעבר למתכונת שנקבעה בדירקטיבה, לפיהן תתאפשר פריסה של הגידול בעתודות בגין מוצרי ביטוח ארוכי טווח אשר נמכרו בעבר.

בנוסף, מאז כניסתן לתוקף של הדירקטיבה וההוראות הנלוות לה, נערכו בהן שינויים מעת לעת. חלק מהשינויים האמורים טרם שולבו בהוראות חוזר סולבנסי, ומוצע לעדכן את הוראות החוזר על בסיס שינויים אלה, ככל שהם רלוונטיים לשוק המקומי.

חוזר זה מטמיע את חוזר סולבנסי בהוראות החוזר המאוחד, וכולל את העדכונים בהוראות הפריסה ובהוראות נוספות הנוגעות לחישוב יחס כושר פירעון כלכלי של חברת ביטוח. החוזר המאוחד משלב את הוראות הממונה לתוך חוזר אחד, בו מסודרות ההוראות בצורה מרוכזת ומובנית אשר נועדה להקל על ההתמצאות בהוראות ויישומן. השינויים העיקריים ביחס לחוזר סולבנסי מסומנים בתיקוני מהדורה.

 

 

2 .תיקון החוזר המאוחד

בחוזר המאוחד ייערכו השינויים שלהלן:

1. פרק 2 בחלק 2 לשער 5 יכונה "הון עצמי של חברת ביטוח";
2. סימן א', בפרק 2 לחלק 2 בשער 5 יכונה "משטר כושר פירעון חשבונאי";
3. אחרי סימן א' יבוא סימן ב' שכותרתו "משטר כושר פירעון כלכלי" (להלן – משטר כושר פירעון כלכלי), כמפורט בנספח לחוזר זה.

 

3 .תחולה

הוראות חוזר זה יחולו על כל מבטח, כהגדרתו בחוק הפיקוח על הביטוח (להלן – חברת ביטוח), למעט אלה:

1. מבטח שקיבל רישיון לפי סעיף 15(א1) לחוק הפיקוח על הביטוח;
2. חברת ביטוח ממשלתית;
3. מבטח חוץ לגבי עסקיו מחוץ לישראל, וכן מבטח חוץ שמתקיים לגביו האמור בתקנה 3(ב) לתקנות תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (הון עצמי מזערי הנדרש לקבלת רישיון מבטח), התשע"ח-2018, לגבי עסקיו בישראל.

 

4 .תחילה והוראות מעבר

1. תחילתן של הוראות חוזר זה ביום 30 ביוני 2020 (להלן – מועד התחילה), למעט תיקוני הוראות סעיפים קטנים 4(ז)(4)(א), 5 ו-6 (ו)(4) בסימן משנה 4, סימן ב', פרק 2, חלק ג' לנספח משטר כושר פירעון כלכלי שתחילתם החל ממועד חישוב יחס כושר פירעון כלכלי ליום 31 בדצמבר 2020.
2. על אף האמור בסעיף קטן (א), בתקופה שעד ליום 31 בדצמבר 2032 (להלן – תקופת הפריסה), יחולו ההוראות הבאות לעניין הון נדרש לכושר פירעון:
   1. הון הנדרש לכושר פירעון של חברת ביטוח בתקופת הפריסה שיחושב על נתוני 31 בדצמבר 2019 ועל נתוני 30 ביוני 2020 לא יפחת מ-75% מ-SCR;
   2. הון הנדרש לכושר פירעון של חברת ביטוח בתקופת הפריסה שיחושב על נתוני 31 בדצמבר 2020 ועל נתוני 30 ביוני 2021 לא יפחת מ-80% מ-SCR;
   3. הון הנדרש לכושר פירעון של חברת ביטוח בתקופת הפריסה שיחושב על נתוני 31 בדצמבר 2021 ועל נתוני 30 ביוני 2022 לא יפחת מ-85% מ-SCR;
   4. הון הנדרש לכושר פירעון של חברת ביטוח בתקופת הפריסה שיחושב על נתוני 31 בדצמבר 2022 ועל נתוני 30 ביוני 2023 לא יפחת מ-90% מ-SCR;
   5. הון הנדרש לכושר פירעון של חברת ביטוח בתקופת הפריסה שיחושב על נתוני 31 בדצמבר 2023 ועל נתוני 30 ביוני 2024 לא יפחת מ-95% מ-SCR;
   6. הון נדרש לכושר פירעון של חברת ביטוח שיחושב על נתוני 31 בדצמבר 2024 ואילך לא יפחת מ-SCR.
3. על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), בתקופת הפריסה חברת ביטוח רשאית, לאחר שקיבלה אישור לכך מהממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון (להלן – הממונה ואישור הממונה), לכלול בחישוב עתודות הביטוח, כמפורט בפרק 4 לחלק א' בנספח לכושר פירעון כלכלי, ניכוי מעתודת הביטוח שיחושב כמפורט להלן (להלן – ניכוי בתקופת הפריסה):
   1. הניכוי בתקופת הפריסה יחושב בחלוקה לקבוצות סיכון הומוגניות;
   2. הניכוי בתקופת הפריסה יחושב כחלק היחסי של ההפרש בין שני אלה:
      1. עתודות הביטוח, לרבות מרווח סיכון (RM), בניכוי סכומים לקבל ממבטחי משנה וישויות ייעודיות (SPV) המחושבות בהתאם לפרק 4 לחלק א' בנספח משטר כושר פירעון כלכלי, ליום 31 בדצמבר 2019.
      2. עתודות הביטוח בשייר ליום 31 בדצמבר 2019 המחושבות בהתאם להוראות סעיף 1.1 לסימן ג' בפרק 1, חלק 2, שער 5 לחוזר המאוחד.
   3. החלק היחסי המרבי של הניכוי בתקופת הפריסה, יופחת באופן לינארי, החל משיעור של 100% בחישוב עתודות הביטוח ליום 31 בדצמבר 2019, ועד לשיעור של 0% בחישוב עתודות הביטוח ליום 31 בדצמבר 2032.
   4. חברת ביטוח תחשב את הניכוי בתקופת הפריסה מחדש בתקופות עוקבות במקרים הבאים:
      1. מדי שנתיים, לאחר קבלת אישור הממונה;
      2. אם חל שינוי מהותי בפרופיל הסיכון או במבנה העסקים של חברת הביטוח;
      3. בהתאם לדרישת הממונה, אם סבר שחל שינוי בנסיבות מאז מתן האישור.
   5. הממונה רשאי להגביל את גובה הניכוי בתקופת הפריסה, כך שהכללתו בחישוב עתודות הביטוח לא תביא לעליה ביחס כושר הפירעון, כהגדרתו בנספח משטר כושר פירעון כלכלי, ביחס לחישוב היחס בין ההון העצמי הנדרש לכושר פירעון לבין ההון העצמי כהגדרתם בסעיף 1 לסימן א', בפרק 2 לחלק 2 בשער 5 לחוזר המאוחד.
   6. חברת ביטוח אשר ללא הכללה של הניכוי בתקופת הפריסה והתאמת תרחיש מניות, יחס כושר הפירעון שלה כהגדרתו בנספח משטר כושר פירעון כלכלי נמוך מ-100%, תגיש לממונה דיווח שנתי אודות יישום הניכוי בתקופת הפריסה, הכולל פירוט של הצעדים שינקטו ומעקב שוטף אחר יישומם, באופן שיבטיח כי יחס כושר הפירעון בתום התקופה המפורטת בפסקה (3) לעיל, יעלה על 100%.
4. על חברת ביטוח שקיבלה את אישור הממונה לפי סעיף קטן (ג), לא יחולו עוד הוראות סעיף קטן (ב) לעיל החל מתאריך החישוב לגביו התקבל אישור הממונה.
5. על אף האמור בפרק 2, חלק ב' לנספח למשטר כושר פירעון כלכלי –
   1. בתקופה שעד ליום 31 בדצמבר 2024, שיעור הון רובד 2 של חברת ביטוח המיישמת את הוראות פסקה (ב) לא יעלה על 50% מההון הנדרש לכושר פירעון;
   2. בתקופה שעד ליום 31 בדצמבר 2032, שיעור הון רובד 2 של חברת ביטוח המיישמת את הוראות פסקה (ג) לא יעלה על 50% מההון הנדרש לכושר פירעון.

 

5 .ביטול הוראות

חוזר ביטוח 2017-1-9 "יישום משטר כושר פירעון כלכלי מבוסס Solvency II" (1.6.2017) – בטל.

נספח

 

שער 5 (חלק 2, פרק 2 "הון עצמי של חברת ביטוח")

 

סעיף ב' "משטר כושר פירעון כלכלי"

 

 

חברת ביטוח תקיים משטר כושר פירעון כלכלי בהתאם להוראות שבנספח, זאת מבלי לגרוע מחובתה לקיים את הוראות סעיף 1(א) לסימן א' בפרק 2, חלק 2 בשער 5 לחוזר המאוחד, שעניינו "משטר כושר פירעון חשבונאי".

 

 

דברי הסבר

 

לסעיף 3

בסעיף התחולה של החוזר (אשר הופיע בהגדרת המונח "חברת ביטוח" בסעיף 2 לחוזר סולבנסי), מוצע לתקן את ההפניה לתקנה 3(ב) בתקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (הון עצמי מזערי הנדרש לקבלת רישיון מבטח) התשע"ח-2018 חלף ההפניה לתקנה 9(ב) בתקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (הון עצמי מינימלי הנדרש ממבטח), התשנ"ח-1998 שבוטלו.

 

לסעיף 4

מוצע לקבוע הוראת מעבר בדומה להוראות סעיף 308d לדירקטיבה כך שביחס למבטחים שיינתן להם אישור מהממונה, גידול בעתודות הביטוח ייפרס בצורה הדרגתית עד לשנת 2032, וזאת בהתייחס לחלוקת התחייבויות הביטוח לקבוצות סיכון הומוגניות. לצד זאת, מוצע כי הממונה יהיה רשאי להגביל את האישור כך שהאמור לא יביא לשיפור יחס כושר הפירעון של חברת הביטוח ביחס לזה שהיה מחושב טרם כניסת חוזר סולבנסי לתוקף. עוד מוצע שהוראת המעבר הקיימת כיום בחוזר סולבנסי תמשיך לעמוד בתוקפה, אך היא לא תחול ביחס למבטח שקיבל את אישור הממונה לפריסה הדרגתית של גידול עתודות הביטוח.

עוד מוצע לקבוע את מועד תחילתם של תיקוני ההוראות לעניין הון נדרש בשל תת רכיב סיכון ביטולים ורכיב משנה סיכון מרווח על פוזיציות איגוח ורכיב סיכון חיתום בביטוח בריאות במועד חישוב יחס כושר הפירעון הכלכלי ליום 31 בדצמבר 2020, זאת על מנת לאפשר היערכות תפעולית מתאימה של חברות הביטוח.

 

לסעיף 5

מוצע לבטל את הוראות חוזר ביטוח 2017-1-9 "הוראות ליישום משטר כושר פירעון כלכלי של חברת ביטוח מבוסס Solvency II" (1.6.2017) עם כניסתו לתוקף של חוזר זה. עיקר הוראות הנספח לחוזר ימשיכו לעמוד בתוקפן, בשינויים המפורטים בנספח לחוזר זה.

 

נספח למשטר כושר פירעון כלכלי – הגדרות

לאור הטמעת ההוראות בחוזר המאוחד, הגדרות המופיעות בחלק ההגדרות בקודקס מתייתרות ועל כן נמחקו.

 

נספח למשטר כושר פירעון כלכלי, חלק א', פרק 2, סימן א'

בשל פקיעת הוראות שנתן הממונה לעניין הכרה ב"תוכנית שיפור טכנולוגי" בחלק א', סעיף ב(1)(ג) בנספח לחוזר סולבנסי, מוצע לקבוע הוראה חליפית באשר להערכת השקעה בנכס בלתי מוחשי בשל השקעה באינשורטק.

במסגרת זו מוצע לקבוע כי חברת ביטוח רשאית להגיש לממונה בקשה להכרה בנכס בלתי מוחשי בשל השקעה באינשורטק. מוצע לעדכן את המגבלה הכמותית לעניין היקף ההכרה המקסימאלי בהשקעה באינשורטק בה רשאי הממונה להכיר, ל-5% מהון רובד 1 בסיסי של חברת הביטוח, חלף שיעור של 0.3% מסך הנכסים המנוהלים על ידי החברה. זאת על מנת שהתוספת המקסימאלית להון רובד 1 כתוצאה מההכרה תהיה בשיעור קבוע לכל החברות. יצוין כי שינוי זה לא צפוי לשנות באופן מהותי את פוטנציאל ההיקף המצרפי של ההכרה האמור, וזאת ככל שלא יקבע הממונה מגבלה אחרת.

כמו כן, מוצע להוסיף ולקבוע הגדרה למונח "השקעה באינשורטק", באופן שישקף את מהות ההשקעה בגינה תתאפשר הכרה כאמור – פיתוח עצמי, תוכנות או תשתיות טכנולוגיות אשר מטרתה להביא לייעול תפעולי משמעותי, הפחתת הוצאות, שיפור השירות למבוטחים, פיתוח מוצרים ושירותים חדשים מבוססי טכנולוגיה דיגיטלית או קידום השימוש באמצעים דיגיטליים בתחומי הביטוח. זאת בדומה להגדרה שנקבעה בהוראות חוזר 2020-1-2 "סקר הערכה כמותי לבחינת התאמות במשטר כושר פירעון כלכלי של חברת ביטוח מבוסס Solvency II" (8.1.2020) (להלן – סקר הערכה כמותי).

 

נספח למשטר כושר פירעון כלכלי, חלק א', פרק 4, סימן ד', סימן משנה 5, לוח א-1

מוצע להוסיף לגורמי הסיכון לפריסת ה-SCR העתידי גורם סיכון בגין אריכות ימים SLT בביטוח בריאות ולקבוע אותו כהיוון תביעות. זאת על מנת להגביר את הבהירות של ההנחיה, ובהתאם לפרקטיקה הנהוגה בשוק. עוד מוצע לקבוע כי גורם הסיכון לפריסת המרווח הסיכון בגין הסיכון התפעולי, יהא עתודות BE, במקום פרמיות, זאת כיוון שהוא משקף באופן מדויק יותר את דפוס התפתחות ה-SCR העתידי.

נספח למשטר כושר פירעון כלכלי, חלק ג', פרק 1, סימן ג'

מוצע להתאים את תדירות חישוב ה-MCR למועדי חישוב ה-SCR, כיוון שחישוב ה-MCR מתבסס על רכיבים בחישוב ה-SCR.

נספח למשטר כושר פירעון כלכלי, חלק ג', פרק 1, סימן ה'

מוצע להתאים סעיף הפישוט לחישוב ההון הנדרש לפי גישת ה-Look-Through על מכשירים להשקעה עקיפה כך שיאפשר שימוש בהרכב הנכסים העדכני של מכשיר ההשקעה, וזאת בהתאם לעדכון לסעיף 84 להוראת האיחוד האירופי Delegated Regulation (EU) 2015/35[1] (להלן – DA).

נספח למשטר כושר פירעון כלכלי, חלק ג', פרק 2, סימן ב', סימן משנה 4, סעיף 3 "הון נדרש בשל רכיב סיכון חיתום בביטוח כללי"

מוצע לעדכן את סטיות התקן עבור תת רכיב סיכון פרמיות ועתודות, עבור ענף ביטוח אשראי, וזאת בדומה לעדכון נספח 2 ב-DA. עוד מוצע לבטל את הפישוט שמאפשר שלא לחשב את דרישת ההון בשל תת רכיב סיכון ביטולים בביטוח כללי זאת על מנת לשמור על עקביות עם הוראות ה-DA לעניין זה ובעקבות ניתוחים שערכה רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון (להלן – הרשות) שהעלו כי סיכון הביטולים בענפי הביטוח הכללי אינו בהכרח זניח.

 

נספח למשטר כושר פירעון כלכלי, חלק ג', פרק 2, סימן ב', סימן משנה 4, סעיף 4(ז)(4)(א) "הון נדרש בשל תת רכיב סיכון ביטולים"

מוצע לעדכן את תרחיש הביטולים עבור פוליסות סיטונאיות ולהגדיל את שיעור התרחיש הביטולים ההמוני עבור פוליסות סיטונאיות ל-70%, בהתאם להוראות סעיף 142 ב-DA. עוד מוצע לעדכן את ההגדרה של פוליסות סיטונאיות בהתאם למאפייני השוק המקומי ולקבוע כי הן פוליסות שהן חלק מהסדר פנסיוני ובהן בעל הפוליסה אינו אדם פרטי וביטול הפוליסה אינו תלוי בקבלת אישור מהמוטבים בפוליסה.

 

נספח למשטר כושר פירעון כלכלי, חלק ג', פרק 2, סימן ב', סימן משנה 4, סעיף 5 "הון נדרש בשל רכיב סיכון חיתום בביטוח בריאות"

מוצע לעדכן את הסיווג של כיסוי מוות מתאונה לתת רכיב סיכון תמותה חלף סיווגו לרכיב סיכון משנה חלף הכנסה בתת רכיב סיכון תחלואה, וזאת בהתאם לפרקטיקה הנהוגה באירופה.

 

נספח למשטר כושר פירעון כלכלי, חלק ג', פרק 2, סימן ב', סימן משנה 4, סעיף 5 , לוח ג-6א – "סטיות תקן עבור תת רכיב סיכון פרמיות ורזרבה בביטוח בריאות דומה לביטוח כללי (NSLT)"

מוצע לעדכן את סטיות התקן עבור תת רכיב סיכון פרמיות ועתודות, עבור ענף 1 (עובדים זרים, נסיעות לחו"ל, שיניים), וזאת בדומה לעדכון נספח 15 ב-DA.

 

נספח למשטר כושר פירעון כלכלי, חלק ג', פרק 2, סימן ב', סימן משנה 4, סעיף (6) "הון נדרש בשל רכיב סיכון שוק"

מוצע להתאים את סעיף הון נדרש בשל תת רכיב סיכון מרווח על פוזיציות איגוח בהתאם לעדכון בסעיפים 177-178 ב-DA. התאמה זו נועדה להתאים את ההון הנדרש בגין איגוחים להתפתחויות בשוק האיגוח ולרמת הסיכון הגלומה במכשירים אלה. בהתאם, שונו פקטורי הסיכון לחישוב דרישת ההון בגין מוצרי איגוח בהתאם לטבלאות האירופיות המעודכנות. כמו כן, נוספה הגדרת "איגוח פשוט" חלף הגדרת איגוח "סוג 1" ו-"סוג 2" אשר מאפשרת הסתמכות על עמידת איגוחים בחו"ל במאפיינים מקובלים באותן מדינות וכן על הוראות חקיקה ייעודית בנושא זה בישראל, ככל שזו תיכנס לתוקף.

 

נספח למשטר כושר פירעון כלכלי, חלק ג', פרק 2, סימן ב', סימן משנה 4, סעיף (6) "הון נדרש בשל רכיב סיכון שוק"

מוצע להתאים את סעיפי הון נדרש בשל תת רכיב סיכון מרווח ובשל תת רכיב מניות כך שיתייחסו בין היתר להרחבת הגדרת ההשקעה בתשתיות להשקעה בתאגיד תשתיות, וזאת חלף התנאי שהשקעה תבוצע רק באמצעות ישות ייעודית כפי שהיה נהוג עד כה. העדכון מתבסס על הוראות סעיפים 164a,b 164, 168, 169 ו-170 ב-DA.

נספח למשטר כושר פירעון כלכלי, חלק ג', פרק 2, סימן ב', סימן משנה 4, סעיף (6) "הון נדרש בשל רכיב סיכון שוק"

מוצע להתאים את סעיף הון נדרש בשל תת רכיב מניות כך שיכלול חישוב בגין מניות המוחזקות לטווח ארוך, אשר שיעור ההון הנדרש בגינן יעמוד על 22%. התיקון מתבסס על הוראות סעיפים 169 ו-171a ב-DA. עוד מוצע לקבוע פישוט כי ניתן יהיה להניח כי עד 75% מהמניות המוחזקות כנגד התחייבויות תלויות תשואה תחשבנה כמניות המוחזקות לטווח ארוך. הנושא נבחן במסגרת יישום סקר ההערכה הכמותי והתיקון המוצע משקף את הממצאים שעלו בסקר ההערכה הכמותי.

 

נספח למשטר כושר פירעון כלכלי, חלק ג', פרק 2, סימן ד' סעיפים קטנים (ג)-(ח)

מוצע לעדכן את ההוראות לחישוב ההתאמה לספיגת הפסדים בשל נכס מס נדחה בהתאם להוראות המעודכנות בסעיף 207 ב-DA. בהתאם מוצע לאפשר הכרה בנכסי מיסים נדחים בתרחיש, בין היתר בכפוף לכך שבאפשרותה של חברת הביטוח להראות לממונה כי סביר שרווחים עתידיים חייבים במס יהיו זמינים ונכסי המס יהיו ניתנים למימוש כנגדם. בנוסף, מוצע לקבוע את המגבלות הבאות להיקף ההתאמה לספיגת הפסדים בשל נכסי מיסים הנדחים הנובעת מנכסי מיסים בגין רווחים עתידיים: הם נובעים מפעילות בביטוח כללי או ביטוח בריאות NSLT בלבד, ושיעור ההכרה לא יעלה על 5% מהון בסיסי לכושר פירעון (BSCR), אלא אם יקבע הממונה אחרת. קביעת מגבלות אלה תגביר את האחידות ואת הוודאות בחישוב ההתאמה לספיגת הפסדים בשל מיסים נדחים וזאת עד להתגבשות פרקטיקה מבוססת לביצוע חישובים אלה.

 

נספח למשטר כושר פירעון כלכלי, חלק ג', פרק 3, סימן ב'

מוצע להתאים את ההנחיה לעניין אמצעים להפחתת סיכון שתוקפם קצר מ-12 חודשים במועד חישוב יחס כושר הפירעון, כך שעבור נכסים המוחזקים כנגד התחייבויות תלויות תשואה, יהיה ניתן להניח החלפה של אמצעים להפחתת סיכון כך שתישמר רמת החשיפה למועד החישוב. זאת מעבר לגידור המינימלי הנעשה בהתאם למגבלות החשיפה במדיניות ההשקעות המוצהרת של חברת הביטוח. התיקון המוצע מתבסס על הוראות סעיף 209 ל-DA וניתוחים שערכה הרשות מהם עלה כי קיימת חוסר אחידות ביישום הוראות סעיף זה.

 

נספח למשטר כושר פירעון כלכלי, חלק ג', פרק 5, סעיף 1(ד)-(ז)

מוצע לעדכן את הוראות משטר כושר פירעון כלכלי לעניין אי עמידה ביחס ההון הנדרש לכושר פירעון, בהתאם לסעיף 138 בדירקטיבה ולקבוע כי הממונה יהיה רשאי להאריך את תקופת התיקון לעמידה בהון הנדרש לכושר פירעון לפרק זמן של עד 7 שנים. הממונה יהיה רשאי להאריך כאמור את תקופת התיקון בהתקיים אחת מהנסיבות שיפורטו להלן, ככל שהיא משפיעה לרעה באופן מהותי על יחס כושר הפירעון של מספר חברות ביטוח, אשר מחזיקות במצטבר נתח שוק משמעותי בענף ביטוח מסוים: נפילה בלתי צפויה וחדה בשווקים פיננסיים, סביבת ריבית נמוכה המתמשכת לאורך זמן או אירוע קטסטרופלי.