לידר שוקי הון
10/08/2020
שורה של נתונים כלכליים חיוביים בארה"ב תמכו בשווקים בשבוע האחרון, כולל מדדי מנהלי הרכש (בתעשייה ושירותים), ההזמנות בתעשייה, התמתנות במספר דורשי העבודה ונתוני תעסוקה ביום שישי. מאידך חוסר וודאות לגבי התוכנית הפיסקאלית והמתיחות בין ארה"ב וסין המשיך להעיב על השווקים.
מאקרו ישראל: מרבית הנתונים מפתיעים מעט לטובה.
- הגירעון התקציבי הגיע ל- 7.2% תוצר בשנה האחרונה, ואנו צופים 10% ב 2020.
- מסתמנת התייצבות בצריכה הפרטית (גם לפי נתוני מע"מ וגם לפי רכישות בכרטיסי האשראי).
- ביולי סקר מגמות בסקטור העסקי מצביע על מעט פסימיות גוברת במבט קדימה.
- מספר משרות השכיר ירד ב- 18% מתחילת השנה (מנוכה עונתיות) עד מאי.
- השכר הממוצע עלה ב- 9.8% ,זאת על רקע צמצום של עובדים ברמות שכר נמוכות.
סביבת האינפלציה:
- אנו צופים מדד של 0.1% ביולי על רקע התייקרות של 4.4% במחירי הדלקים.
- בחודשי הקיץ צפויה עלייה חדה במחירי הנופש בישראל מרמה מאד נמוכה ביוני.
- השקל שומר על יציבות (מול הסל) בשבועות האחרונים.
ארה"ב:
- ביולי נוספו 1.8 מיליון מועסקים חדשים, מעל לצפי של 1.5 מיליון.
- שיעור האבטלה ירד ל- 10.2% ביולי מ- 11.1% במאי, הצפי היה ל- 10.6%.
- ביולי מדד מנהלי הרכש ISM בתעשייה עלה ב- 1.6 נק' ל- 54.6, עם עלייה בהזמנות.
- ביולי מדד מנהלי הרכש ISM בשירותים עלה ב- 1.0 נק' ל- 58.1 (צפי ל- 55.0).
- ההזמנות בתעשייה עלו ב- 6.2% ביוני לאחר גידול של 7.7% במאי.
- בשבוע האחרון, מספר דורשי העבודה החדשים ירד ל- 1.2 מיליון, אולי בהשפעת סיום דמי אבטלה מוגדלים ב- 1.8.
אירופה:
- המסחר הקמעונאי עלה ב- 5.3% ביוני לאחר עלייה של 20.3% במאי וחזר לרמה בפברואר, בחלקו בגלל ביקוש כבוש בתקופת הסגר.
סין:
- מדד מנהלי הרכש בשירותים ירד ב- 4.3 נק' ל- 54.1, אך עדיין מצביע על התרחבות.
שוק האג"ח:
- בארה"ב התשואות ל- 10 שנים עלו מעט ל- 0.56% עקב נתונים כלכליים חיוביים.
- ביולי בנק ישראל רכש "רק" 0.5 מיליארד באג"ח ממשלתי, ו- 0.6 מיליארד אג"ח קונצרני.
- לפי הערכתנו, בנק ישראל מאותת שהוא לא שואף להוריד את התשואה ל- 10 שנים אל מתחת לרף של 0.6%-0.65%, למרות תשואות נמוכות יותר בארה"ב.
- תמחור האינפלציה נמוך מדי: אנו ממשיכים להעדיף את האפיקים הצמודים בכל הטווחים.
זום אין: מרבית הנתונים הכלכליים בעולם הפתיעו לטובה
- העליות בשוקי המניות לאחרונה הושפעו גם מהפתעות כלפי מעלה במרבית נתוני המאקרו בעולם.
- חשוב לציין שמדד מנהלי הרכש הינו סקר אשר מעיד על כיוון הפעילות ולא על עוצמתה.
- ברור שמרבית העסקים מדווחים על התרחבות בפעילות לעומת חודשי הסגר.
- כדאי לשים לב לחולשה ברכיבי התעסוקה בסקרים, מעסיקים לא ששים להחזיר עובדים, תופעה אשר צפויה להעיב על הצריכה הפרטית.
- למרות העלייה במחירי התשומות בתעשייה, מחירי התפוקות ירדו.
אנו צופים גירעון של 10% תוצר השנה
עד חודש יולי, הגירעון עלה ל- 7.2% במונחי תוצר ב- 12 החודשים האחרונים, זאת לעומת 6.4% לפני חודש. הגירעון בחודש יולי הסתכם ב- 12 מיליארד ₪ לעומת גירעון של 2 מיליארד ₪ בחודש יולי אשתקד.
- מתחילת השנה ההוצאות של משרדי הממשלה למעט ההוצאות המיוחדות להתמודדות עם משבר הקורונה ירדו ב- 0.4% לעומת אותה תקופה אשתקד. היעדר תקציב מאושר והתבססות על תקציב המשכי מהווים גורמים מרסני הוצאות. כנראה שמציאות זו צפויה להימשך מספר חודשים.
- מסך ההוצאות המיוחדות לטיפול במשבר של 135.5 מיליארד ₪ בוצעו בפועל 51.3 מיליארד בלבד (ביצוע של 9.4 מיליארד ביולי). למעט הלוואות (אשר אינן מהוות הוצאה תקציבית עד למימוש ערבות המדינה החלקית), מדובר בהוצאה מצטברת של 32.2 מיליארד ₪ בלבד עד חודש יולי (36% בלבד מהמתוקצב).
- ההכנסות ממסים ירדו ב- 6% מתחילת השנה (בשיעורי מס אחידים). הגבייה ממס הכנסה על שכירים עלתה ב- 5% בינואר-יולי לעומת אותה תקופה אשתקד (ועלייה של 3% ביולי). ציינו בעבר שחבות המס של מרבית המובטלים בענפי התרבות והמסעדות נמוכה מאד. עיקר הירידה הינה במס הכנסה מחברות (9%-) ומעט מעצמאים (2%-).
- מע"מ מקומי ברוטו ירד ב- 1.3% בלבד בינואר-יולי. עיקר הירידה במיסים עקיפים חלה במיסי יבוא ומכס, גם בשל הייסוף בשקל, אך גם בשל ירידה ביבוא כלי רכב (בשל הקדמת הרכישות ערב העלאת שיעורי המס בינואר).
- לסיכום, המגמות בהכנסות ממיסים מצביעות על ירידה מתונה בלבד בפעילות ובצריכה הפרטית.
- אם מניחים המשך תוספת גירעון עד סוף השנה של 10 מיליארד ₪ לחודש מעל הגירעון של החודשים אוגוסט-דצמבר 2019 (בדומה ליולי 20), כלומר תוספת של 50 מיליארד ₪ עד סוף השנה, אזי הגירעון בשנת 2020 צפוי להסתכם ב- 147 מיליארד ₪ או כ- 10% במונחי תוצר (אם אין שוב סגר כללי), פחות מההערכות באוצר/בנק ישראל של 13%.
עלייה מתונה בצריכה ביולי
לפי נתוני הרכישות בכרטיסי האשראי, סך הרכישות בכרטיסי האשראי בחודש יולי עלו ב- 1.6% לעומת חודש יוני (לפי נתונים מקוריים). יחד עם זאת, בהסתכלות על השבוע האחרון (עד ל- 4.8) חלה ירידה ברכישות, בעיקר בימים הראשונים של חודש אוגוסט. קשה להסיק מסקנות מימים ספורים, ועדיף להסתכל על ממוצע נע של השבוע האחרון אשר התייצב על רמת הצריכה בתחילת השנה. נתוני גביית מע"מ מקומי (ודו"ח מגמות הניידות של גוגל) מצביעים על מגמה דומה. בנוסף, בשבועיים האחרונים (עד ה- 3.8) ייצור החשמל (בניכוי השפעת הבדלים במזג האויר) עלה ב- 2% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, כנראה בשל העובדה שישראלים לא נופשים בחו"ל הקיץ.
יחד עם זאת, קיימת פסימיות גוברת בקרב הסקטור העסקי
סקר מגמות בסקטור העסקי ביולי מצביע על עלייה בפסימיות במרבית ענפי המשק (אולי גם על רקע החשש לסגר נוסף), כולל בתעשייה, שירותים ומסחר. מרבית רכיבי הציפיות וההזמנות במשק הינם שליליים. המאזן נטו הכולל של סקר מגמות עומד על 5.4- ביוני בדומה למאי ולעומת 48.1- באפריל.
מספר נתונים חשובים יתפרסמו השבוע: היום בנק ישראל יפרסם את היקף רכישות המט"ח לחודש יולי. מחר: מדד האמון הצרכני של הלמ"ס (יולי). רביעי: נתוני סחר חוץ (יולי), מקור עשיר של אינדיקטורים מצד היבוא והיצוא. חמישי: מכירות של דירות חדשות (יוני). שישי: מדד מחירים לצרכן של חודש יולי. אנו צופים מדד של 0.1% בהשפעת התייקרות של 4.4% במחירי הדלקים ועלייה חדה במחירי הבראה ונופש בישראל (מעבר לעונתיות בשל העדר אלטרנטיבה של נופש בחו"ל). מנגד, צפויות הוזלות במחירי ההלבשה, ומזון. מחירי השכירות בחוזים מתחדשים צפויים להמשיך להתמתן ל- 1.4% y/y מ- 1.7% ביוני.
מאקרו חו"ל
עדיין האבטלה "האמיתית" בארה"ב גבוהה
- נתוני התעסוקה בארה"ב היו מעט טובים יותר מהציפיות. נוספו 1.8 מיליון מועסקים חדשים (לעומת צפי של 1.5 מיליון), לאחר גידול של 4.8 מיליון ביוני ו- 2.7 מיליון במאי (היו מעט תיקונים אחורה הפעם). הגידול במספר המועסקים ביולי נבע בעיקר מגידול של 592 אלף מועסקים בענפי האירוח ופנאי, 502 אלף במסעדות, ו- 258 אלף בענף המסחר הקמעונאי. ביולי חלק מהמדינות בארה"ב החמירו את המגבלות וחלק נפתחו. הממשלה הוסיפה 301 אלף מועסקים, אך יתכן עיוות בניכוי עונתיות בשל סגירת בתי ספר מוקדם השנה (ולא ביולי).
- ביולי שיעור האבטלה "הרשמי" ירד ל- 10.2% מ- 11.1% בחודש יוני. חשוב להדגיש שנתוני התעסוקה אינם כוללים מועסקים בחל"ת (בדומה לישראל). החתך U-6 משקף נכון יותר את המצב בשוק העבודה. חתך זה כולל בלתי מועסקים שלא חיפשו עבודה החודש אך היו מעוניינים לעבוד, ואנשים שעובדים במשרה חלקית ורוצים לעבוד בהיקף משרה גדול יותר. גם חתך זה איננו כולל מועסקים בחל"ת (קיימת הערכה שמדובר בתוספת של נקודת האחוז). השיפור בחודשיים האחרונים היה קטן יחסית: ירידה באבטלת U-6 ל- 16.5% ביולי (או 17.5% כולל חל"ת) מ- 18% בחודש יוני מ- 21.2% במאי ו- 7% בפברואר. עצירה בפתיחת הכלכלה במספר אזורים בארה"ב בשל העלייה בתחלואה צפויה להאט את השיפור בתעסוקה.
נתוני מאקרו חשובים שיתפרסמו בעולם: יום שלישי: סקר האמון העסקי בגרמניה (ZEW, אוגוסט). רביעי: אירופה: הייצור התעשייתי (יוני), ארה"ב: מדד מחירים לצרכן (יולי), בחודשים האחרונים נתוני האינפלציה הפתיעו מעט כלפי מעלה במספר מקומות בעולם. חמישי: ארה"ב: מספר דורשי עבודה חדשים, שישי: ארה"ב: המסחר הקמעונאי (יולי), מדד האמון הצרכני (מחצית א' של אוג'), סין: הייצור התעשייתי, המסחר הקמעונאי וההשקעות בנכסים קבועים (יולי).
זום אין: לאחרונה מרבית נתוני המאקרו בעולם הפתיעו לטובה
- רבים תוהים מדוע שוקי המניות ממשיכים לעלות. נכון הדבר שמדיניות פיסקאלית ומוניטארית מרחיבה בעולם בהחלט תומכת בשווקים. אך לעיתים השווקים מגיבים להפתעות בנתוני המאקרו (כלפי מעלה או מטה), יותר מאשר הנתונים עצמם. כלומר, נתון כלכלי חיובי אשר תאם את הציפיות המוקדמות בדרך כלל לא משפיע על השווקים. לעומת זאת, נתון בינוני (אפילו מעט חלש) אשר מפתיע כלפי מעלה (יחסית לציפיות) לעיתים תומך בשווקים. לכן, בתי השקעות מחשבים את מדד ההפתעות. בהחלט, במדינות העיקריות (ארה"ב, מרבית מדינות אירופה, יפן ובריטניה) ההפתעות בתקופה האחרונה היו כלפי מעלה. חשוב להדגיש שמדד "ההפתעות" לא מעיד על רמת הפעילות, אלא רק על כיוון ההפתעה.
- ארה"ב: לאחרונה נתוני הצמיחה ברבעון ב', ומדד מנהלי הרכש בתעשייה הפתיעו כלפי מעלה
- אירופה: לאחרונה נתוני תעסוקה ומסחר קמעונאי בגרמניה, ונתוני צמיחה בצרפת ובאיטליה הפתיעו לטובה.
- מדדי מנהלי הרכש בעולם (אשר הפתיעו לטובה לאחרונה במרבית המדינות) מתבססים על סקר לגבי כיוון השינוי בפעילות לעומת החודש הקודם, ולא מעידים על רמת הפעילות. ברור שרמת הפעילות עלתה יחסית לתקופת הסגר, אך מדד זה איננו משקף כלל את עוצמת ההתרחבות. מדד מנהלי הרכש הגלובלי עלה ל- 50.8 נקודות בחודש יולי, רמה רק מעט מעל קו ה- 50 נקודות אשר משקף קיפאון בפעילות. בקיצור, ממש לא מדובר בהתאוששות V (למרות שככה הגרף נראה).
- שני רכיבים בתוך מדדי מנהלי הרכש עדיין חלשים יחסית ומעידים על התכווצות: רכיבי ההזמנות ליצוא (בשל החולשה בסחר העולמי) ורכיב התעסוקה. החולשה ברכיב התעסוקה נובעת מתהליך התייעלות של מעסיקים רבים, ואולי גם מדובר בהשפעה של דרישות הריחוק החברתי. צמצום במצבת כוח האדם צפוי לשמר את רמת האבטלה על רמה גבוהה יחסית לתקופה מאד ממושכת, מה שיעיב על הצריכה הפרטית ולכן גם על הצמיחה.
- מדדי מנהלי הרכש גם מדווחים על כיוון השינוי במחירי התשומות של העסקים (input prices) לעומת השינוי במחירי התפוקות (output prices). מאד מעניין לציין שלמרות שבמרבית המדינות מחירי התשומות עלו (שיבושים בשרשרת הייצור וכו' ומעט עלייה במחירי ה- commodities התעשייתיים בחודש האחרון) עדיין מרבית המדינות מדווחות על ירידה במחירי התפוקות בתעשייה. כלומר, החולשה בביקושים לא מאפשרת "לגלגל" את ההתייקרויות בתשואות אל הצרכן, מה שתומך באינפלציה נמוכה.
גילוי נאות
הדו"ח מתבסס על מידע אשר פורסם לכלל הציבור, על ידי החברות הנסקרות בו וכן על הערכות ואומדנים ומידע אחר אשר לידר ושות' בית השקעות בע"מ ("לידר ושות'") מניחה שהינו מהימן וזאת מבלי שביצעה בדיקות עצמאיות ביחס למידע. עם זאת, מודגש כי אין לידר ושות', מחברי הדו"ח ועורכיו אחראים למהימנות המידע המפורט בדו"ח, לשלמותו, לדיוק הנתונים הכלולים בו או לכל השמטה, שגיאה או ליקוי אחר בדו"ח. הדו"ח מופנה רק למשקיעים מוסדיים מקצועיים כחומר מסייע ואין לקבל על סמכו בלבד החלטות השקעה כלשהן. לידר ושות', מחברי הדו"ח ועורכיו לא יהיו אחראים בכל צורה שהיא לנזק ו/או להפסד שיגרמו, אם יגרמו, כתוצאה משימוש בדו"ח זה ו/או כתוצאה מהסתמכות עליו. הדו"ח אינו מתיימר להיות ניתוח מלא של כל העובדות וכל הנסיבות הקשורות לאמור בו, והדעות האמורות בו עשויות להשתנות ללא כל מתן הודעה נוספת. קורא דו"ח זה אינו יכול להניח כי הסתמכות על הדעות וההמלצות המובאות בו, תיצור עבורו רווחים. הדו"ח אינו ייעוץ השקעות ואינו מהווה הזמנה לרכוש או הזמנה למכור את ניירות הערך הנזכרים בו. לפיכך, אין להסתמך על המידע הכלול בדו"ח ואין בו כדי להחליף שיקול דעת עצמאי וקבלת ייעוץ מקצועי, לרבות מיועץ השקעות אשר ייעוצו מתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. הנחת קורא הדו"ח צריכה להיות שלידר ושות', עובדים ונושאי משרה בה, בעלי השליטה בה, וחברות בנות או קשורות שלהם ("קבוצת לידר") מחזיקים בניירות הערך ו/או בנכסים הפיננסיים המתוארים בדו"ח ("ניירות הערך") ו/או שיש להם זיקה אחרת לניירות הערך וכן שהם יקנו או ימכרו את ניירות הערך כולם או חלקם אחרי או לפני הוצאת הדו"ח.
לידר ושות' ותאגידים מקבוצת לידר עוסקים בחיתום, שיווק השקעות, ניהול תיקי השקעות, ניהול קרנות נאמנות, ניהול קופות גמל, תיווך בעסקאות בניירות ערך, השק עות בניירות ערך לחשבון עצמם, ניהול והשקעה במיזמי הון סיכון ומיזמי private equity, בפעילויות מסחריות אחרות ופעילויות אחרות בשוק ההון. הדו"ח יכול שיתייחס לניירות ערך שללידר ושות' יש זיקה אליהם מכח השתייכותה לקבוצת לידר ו/או בשל התמורה שקיבלה או תקבל לידר ושות' או תאגיד אחר מקבוצת לידר מאת מנפיקי ניירות הערך ו/או מוכריהם ו/או מפיציהם במסגרת מתן שירותים בשוק ההון לרבות שירותי חיתום, ו/או בשל החזקה בניירות הערך האמורים ו/או ביצוע עסקאות בהם על ידה או על ידי גורמים אחרים מקבוצת לידר.
