עומר רגב
19/10/2020
מדד המחירים לצרכן לחודש ספטמבר 2020 ירד בשיעור של 0.1% לרמה של 100.1 נקודות. בשנים-עשר החודשים האחרונים ירד המדד בשיעור של 0.7%.
המדד ללא אנרגיה ירד בשנה האחרונה בשיעור של 0.3%.
מחירי הבראה ונופש ירדו החודש בשיעור של 13.1%, מחירי המזון ירדו בשיעור של 0.7%, מחירי הלבשה והנעלה, בריאות וחינוך ותרבות ירדו כל אחד מהם בשיעור של 0.3%.
מנגד, מחירי ריהוט וציוד לבית עלו בשיעור של 0.6%.
סעיף שירותי דיור בבעלות עלה בשיעור של 0.4% ו–1.6% בשנה האחרונה, לעומת 1.4% בחודש שעבר.
מחירי הדירות, שאינם משתקללים במדד המחירים לצרכן, ירדו בסקר האחרון בשיעור של 0.3% (נתונים ארעיים). בשנה האחרונה מחירי הדירות עלו בשיעור של 2.3% לעומת 2.9% בחודש שעבר.
תחזית מדד המחירים לצרכן
מדד המחירים לחודש ספטמבר ירד בשיעור של 0.1%, מעט מתחת לתחזית שלנו (צפינו ללא שינוי). סעיף הדיור הוא ההפתעה הגדולה מבחינתנו – החודש ראינו את הקצב השנתי של מחירי שכר-הדירה אפילו עולה מעט, בעוד שאנו סברנו שעליית האבטלה תוביל להוזלה במחירי שכר-הדירה. ביתר הסעיפים הסטיות מהתחזית היו בדרך כלל כלפי מטה.
הגל השני של הקורונה בעולם צפוי להותיר את האינפלציה נמוכה מאוד, וכן יש לזכור שחלק מהסעיפים לא נמדדים כלל. מחירי הנסיעות לחו“ל לדוגמא לא נמדדים מראשית המשבר, וגם כשהלמ“ס תחל למדוד את הסעיף הזה, סביר שהמחירים יהיו עדיין נמוכים, כיוון שהמלונות בעולם ריקים, והמחיר צנח. אנו מעריכים כי האינפלציה תעלה בהדרגה בעיקר לאחר שנראה חזרה לשגרה כלכלית, שתכלול פעילות פנאי, נסיעות לחו“ל וכדומה. אנו רואים בעולם שיש פער בין מחירי הסחורות שעולים לבין מחירי השירותים שיורדים.
סביר שגם בישראל נתחיל לראות עלייה מסוימת במחירי מוצרים כמו מזון ואולי מוצרי תעשייה שונים. מנגד, כפי שציינו מחירי הדיור לא הגיבו עד כה למיתון, ויתכן שירדו בהמשך. בשקלול של כל הגורמים אנו עדיין מעריכים שהאינפלציה צפויה להיות נמוכה, אך לא שלילית. אנו צופים אינפלציה בשיעור של 0.5% ב-12 החודשים הקרובים.
השפעה על המדיניות המוניטרית
בסוף השבוע צפויה החלטת ריבית - השווקים ממתינים לאיזו הקלה, אבל לא נותרה כבר הרבה תחמושת לבנק המרכזי. שוק המק"מ מגלם הסתברות גבוהה להפחתת ריבית לאפס. לפחות חבר אחד במועצה המוניטרית תומך בהפחתת ריבית, כך שזו אפשרות סבירה. אנו עדיין מעריכים כי בנק ישראל יעדיף, בדומה לפד האמריקני, להתמקד בהכוונה עתידית של המדיניות המוניטרית, שיש לה השפעה רבה יותר על עקום התשואות. יתכן שבנק ישראל יבחר לדוגמה להגדיל כבר עתה את מכסת איגרות החוב הממשלתיות שהוא רוכש, בכדי לתת לשוק האג“ח יותר ודאות, נוכח גיוסי ההון הגדולים של האוצר.
עד סוף ספטמבר רכש בנק ישראל אג“ח ממשלתיות בסכום של 33.6 מיליארד שקל, ועד סוף השנה מכסת ה– 50 מיליארד צפויה להיגמר.
המדד ללא אנרגיה ירד בשנה האחרונה בשיעור של 0.3%.
מחירי הבראה ונופש ירדו החודש בשיעור של 13.1%, מחירי המזון ירדו בשיעור של 0.7%, מחירי הלבשה והנעלה, בריאות וחינוך ותרבות ירדו כל אחד מהם בשיעור של 0.3%.
מנגד, מחירי ריהוט וציוד לבית עלו בשיעור של 0.6%.
סעיף שירותי דיור בבעלות עלה בשיעור של 0.4% ו–1.6% בשנה האחרונה, לעומת 1.4% בחודש שעבר.
מחירי הדירות, שאינם משתקללים במדד המחירים לצרכן, ירדו בסקר האחרון בשיעור של 0.3% (נתונים ארעיים). בשנה האחרונה מחירי הדירות עלו בשיעור של 2.3% לעומת 2.9% בחודש שעבר.
תחזית מדד המחירים לצרכן
מדד המחירים לחודש ספטמבר ירד בשיעור של 0.1%, מעט מתחת לתחזית שלנו (צפינו ללא שינוי). סעיף הדיור הוא ההפתעה הגדולה מבחינתנו – החודש ראינו את הקצב השנתי של מחירי שכר-הדירה אפילו עולה מעט, בעוד שאנו סברנו שעליית האבטלה תוביל להוזלה במחירי שכר-הדירה. ביתר הסעיפים הסטיות מהתחזית היו בדרך כלל כלפי מטה.
הגל השני של הקורונה בעולם צפוי להותיר את האינפלציה נמוכה מאוד, וכן יש לזכור שחלק מהסעיפים לא נמדדים כלל. מחירי הנסיעות לחו“ל לדוגמא לא נמדדים מראשית המשבר, וגם כשהלמ“ס תחל למדוד את הסעיף הזה, סביר שהמחירים יהיו עדיין נמוכים, כיוון שהמלונות בעולם ריקים, והמחיר צנח. אנו מעריכים כי האינפלציה תעלה בהדרגה בעיקר לאחר שנראה חזרה לשגרה כלכלית, שתכלול פעילות פנאי, נסיעות לחו“ל וכדומה. אנו רואים בעולם שיש פער בין מחירי הסחורות שעולים לבין מחירי השירותים שיורדים.
סביר שגם בישראל נתחיל לראות עלייה מסוימת במחירי מוצרים כמו מזון ואולי מוצרי תעשייה שונים. מנגד, כפי שציינו מחירי הדיור לא הגיבו עד כה למיתון, ויתכן שירדו בהמשך. בשקלול של כל הגורמים אנו עדיין מעריכים שהאינפלציה צפויה להיות נמוכה, אך לא שלילית. אנו צופים אינפלציה בשיעור של 0.5% ב-12 החודשים הקרובים.
השפעה על המדיניות המוניטרית
בסוף השבוע צפויה החלטת ריבית - השווקים ממתינים לאיזו הקלה, אבל לא נותרה כבר הרבה תחמושת לבנק המרכזי. שוק המק"מ מגלם הסתברות גבוהה להפחתת ריבית לאפס. לפחות חבר אחד במועצה המוניטרית תומך בהפחתת ריבית, כך שזו אפשרות סבירה. אנו עדיין מעריכים כי בנק ישראל יעדיף, בדומה לפד האמריקני, להתמקד בהכוונה עתידית של המדיניות המוניטרית, שיש לה השפעה רבה יותר על עקום התשואות. יתכן שבנק ישראל יבחר לדוגמה להגדיל כבר עתה את מכסת איגרות החוב הממשלתיות שהוא רוכש, בכדי לתת לשוק האג“ח יותר ודאות, נוכח גיוסי ההון הגדולים של האוצר.
עד סוף ספטמבר רכש בנק ישראל אג“ח ממשלתיות בסכום של 33.6 מיליארד שקל, ועד סוף השנה מכסת ה– 50 מיליארד צפויה להיגמר.
