משה מימון, עורך FUNDER
02/11/2020
CFD זה ראשי תיבות של Contract For Differences, או בעברית חוזה הפרשים. מדובר בתצורת השקעה שהיתה רלבנטית בעבר. כל מי שקרא את הספר זכרונותיו של סוחר מניות מוול סטריט, זוכר שהסופר מדבר על "מכבסות" שאלו היו בעצם מקומות להשקעה, שאליהם אפשר היה להגיע, ולסחור לא על באמת, אלא "כאילו" כלומר, מול בית ההשקעה הזה.
היתרון העיקרי של מסחר ב"זירות מסחר" הללו, היה שמחירי הביצוע היו מדויקים. רצית לקנות נייר כלשהו, לא היתה בעיה, וביצעת בדיוק במחיר שרצית. מאידך, לא באמת החזקת את המניה עצמה. כאן מגיע ההבדלים בין CFD לבין אחזקת המניה עצמה, ויש כמה כאלה.
1) מי הצד השני לעיסקה?
קנייה של מניה בבורסה, אתה רוכש את הנייר מהמוכר. ב-CFD הצד השני לעיסקה הוא לא המוכר, אלא מה שנקרא זירת סוחר. זירת סוחר עד לפני מספר שנים, לא פוקח על ידי גוף רגולטורי כלשהו, אולם כיום יש פיקוח של הרשות לניירות ערך על מסחר בזירות סוחר. רשימת הגופים המפוקחים על ידי הרשות לניירות ערך, בארץ, נמצאת כאן.
בכל מקרה, ראוי לבחון לאן מעבירים את הכסף, מי אחראי על הכסף. וצריך לזכור שגם זה שהגוף מפוקח לא מנטרל לגמרי את הסיכון שאותו ברוקר יפשוט את הרגל.
2) משחק סכום אפס
כשאתה רוכש את המניה, אתה הבעלים שלה. קנית את המניה ממישהו שמכר לך. למשל קנית מניה ב-110$, היא עלתה ל-120$, ואתה מוכר ברווח. מי שקנה ממך ב-120$, יכול גם הוא למכור ברווח, נניח ב-140$. וכך הלאה. במניות אין משחק סכום אפס. אפשר להרוויח ולהמשיך להרוויח, כתלות בביצועי החברה, בשוק שבו היא פועלת, ובעוד פרמטרים.
ב-CFD, היות ואתה רוכש את המניה מהברוקר, מזירת הסוחר, המשמעות היא שלא רכשת את המניה, אלא יש לך הסכם (חוזה), שלפיו אתה ביצעת קניה של GOOG למשל, והוא מכר לך את GOOG. אם המניה תעלה מעל מחיר הרכישה שלך, אתה מרוויח, ואילו הברוקר מפסיד. משחק סכום אפס.
בדרך כלל הברוקר, זירת הסוחר, אמור לגדר את הסיכון שלו. כלומר, אם יש לו 2 לקוחות, אחד קנה 100 מניות GOOG, והשני מכר 100 מניות GOOG, החשיפה של הברוקר ביחס לשניהם היא מתקזזת. אבל אם שתי הלקוחות ביצעו רכישה של 100 מניות GOOG, הברוקר חשוף מולם ב-200 מניות, והוא אמור, בהתאם לניהול הסיכונים שלו, לגדר את החשיפה הזו, למשל על ידי קניה של מניות בעצמו. כלומר הוא אמור לבצע פעולה הפוכה בשוק המניות, כדי לצמצם את החשיפה שלו.
3) עמלות
מסחר באמצעות הבורסות השונות, כרוך בשתי עלויות. האחת, עמלת הפעולה שאותה משלמים לברוקר שמעביר את ההוראה שלנו לבורסה. על כל קניה או מכירה יש לשלם עמלה, ופעמים רבות יש עמלת מינימום על הפעולה.
עמלה נוספת, היא עמלה "מוסווית", והיא נובעת מהפער בין שער הקניה לשער המכירה. המשמעות של העלות הזו היא שאם מניה נסחר בשער קניה 19, ושער מכירה 20. אתה קונה בשער 20, זה שער המכירה, וצריך להמתין עד ששער הקניה יהיה 20, כלומר שהמניה תעלה.
מסחר ב-CFD לרוב לא כרוך בעמלת הפעולה (ולא בעמלת המינימום), אלא רק בפער העלות בין שער הקניה לשער המכירה, פער שקיים במניה בכל מקרה, שכן היות והברוקר שמולך, לא מעביר את ההוראה לבורסה, הוא לא מחויב לשלם לה את העמלה הזו.
מה שכן, היות והעסקה בינך לבין הברוקר, יש עלות שכרוכה ב-'גלגול' העסקה, כלומר השארת המניה אצלך מעבר ליום מסחר. עבור כל יום מסחר יש עמלת גלגול. זו לא אמורה להיות עמלה גבוהה, אבל היא פועלת לפי משך האחזקה, מה שאומר שמסחר ב-CFD מתאים וזול יותר למי שסוחר לטווח קצר-בינוני.
4) היקף העסקה
היות והצד השני לעסקה הוא הברוקר, נדרש היקף פעילות מינימאלי לעסקה, אבל, וזה אבל חשוב, הברוקר כאמור מבצע מולך הסכם, מכאן השם – חוזה הפרשים, כשנכס הבסיס, כלומר מישור הייחוס לרווח או הפסד הוא מניה כלשהי, או צמד מטבעות, או סחורה. הברוקר קובע לכל נכס, מה הגודל הסטנדרטי, זה נקרא LOT. אבל אפשר לסחור בחלקים קטנים יותר במערכת המסחר. מה שאומר שאפשר לבצע רכישה בסכומים קטנים, בכפוף למגבלת המינימום.
5) מינוף
כשסוחרים ב-CFD, הברוקר מאפשר לסוחרים דרכו לפעול בהיקף גבוה בהרבה מהיקף הסכום שהם הפקידו אצלו. כלומר, אם הפקדת 500$, הברוקר יכול לאפשר לך לפתוח עסקאות בהיקף של אפילו 50,000$. לזה קוראים מינוף. אתה בעצם מקבל מהברוקר סוג של הלוואה (שיש לה עלות), ובהלוואה הזו אתה נכנס לעסקה. ועל גודל ההלוואה הזו פועל גם הגלגול.
היות וסכום הכסף שיש לך בחשבון נמוך מהיקף העסקה, אתה חשוף באופן משמעותי לתנודות במחיר.
למשל, אם קיבלת מינוף של 1:100, כלומר הבאת 1,000$, ואתה יכול לסחור ב-100,000$, וביצעת עסקה ב-100,000$, הרי שעליה של 1% תיצור לך רווח של 100% (מינוף של 1:100), אבל ירידה של 1%, בעצם, מוחקת לך את החשבון. מן הסתם הברוקר לא ייתן לך להגיע למצב כזה, ויסגור אוטומטית את העסקה קצת לפני זה. כלומר, ראוי לבדוק עם הברוקר מהם הכללים וכיצד מבוצעת סגירת עסקה אוטומטית.
לסיכום
מסחר ב-CFD, מהווה תצורה שונה במקצת לחשיפה למניות. הוא רלבנטי בעיקר למסחר בטווחי זמן קצרים, והמעוניינים בו צריכים להבין את המשמעות של פעולה ב-CFD, להבדיל מרכישה של מניות באמצעות הבורסה.
היתרון העיקרי של מסחר ב"זירות מסחר" הללו, היה שמחירי הביצוע היו מדויקים. רצית לקנות נייר כלשהו, לא היתה בעיה, וביצעת בדיוק במחיר שרצית. מאידך, לא באמת החזקת את המניה עצמה. כאן מגיע ההבדלים בין CFD לבין אחזקת המניה עצמה, ויש כמה כאלה.
1) מי הצד השני לעיסקה?
קנייה של מניה בבורסה, אתה רוכש את הנייר מהמוכר. ב-CFD הצד השני לעיסקה הוא לא המוכר, אלא מה שנקרא זירת סוחר. זירת סוחר עד לפני מספר שנים, לא פוקח על ידי גוף רגולטורי כלשהו, אולם כיום יש פיקוח של הרשות לניירות ערך על מסחר בזירות סוחר. רשימת הגופים המפוקחים על ידי הרשות לניירות ערך, בארץ, נמצאת כאן.
בכל מקרה, ראוי לבחון לאן מעבירים את הכסף, מי אחראי על הכסף. וצריך לזכור שגם זה שהגוף מפוקח לא מנטרל לגמרי את הסיכון שאותו ברוקר יפשוט את הרגל.
2) משחק סכום אפס
כשאתה רוכש את המניה, אתה הבעלים שלה. קנית את המניה ממישהו שמכר לך. למשל קנית מניה ב-110$, היא עלתה ל-120$, ואתה מוכר ברווח. מי שקנה ממך ב-120$, יכול גם הוא למכור ברווח, נניח ב-140$. וכך הלאה. במניות אין משחק סכום אפס. אפשר להרוויח ולהמשיך להרוויח, כתלות בביצועי החברה, בשוק שבו היא פועלת, ובעוד פרמטרים.
ב-CFD, היות ואתה רוכש את המניה מהברוקר, מזירת הסוחר, המשמעות היא שלא רכשת את המניה, אלא יש לך הסכם (חוזה), שלפיו אתה ביצעת קניה של GOOG למשל, והוא מכר לך את GOOG. אם המניה תעלה מעל מחיר הרכישה שלך, אתה מרוויח, ואילו הברוקר מפסיד. משחק סכום אפס.
בדרך כלל הברוקר, זירת הסוחר, אמור לגדר את הסיכון שלו. כלומר, אם יש לו 2 לקוחות, אחד קנה 100 מניות GOOG, והשני מכר 100 מניות GOOG, החשיפה של הברוקר ביחס לשניהם היא מתקזזת. אבל אם שתי הלקוחות ביצעו רכישה של 100 מניות GOOG, הברוקר חשוף מולם ב-200 מניות, והוא אמור, בהתאם לניהול הסיכונים שלו, לגדר את החשיפה הזו, למשל על ידי קניה של מניות בעצמו. כלומר הוא אמור לבצע פעולה הפוכה בשוק המניות, כדי לצמצם את החשיפה שלו.
3) עמלות
מסחר באמצעות הבורסות השונות, כרוך בשתי עלויות. האחת, עמלת הפעולה שאותה משלמים לברוקר שמעביר את ההוראה שלנו לבורסה. על כל קניה או מכירה יש לשלם עמלה, ופעמים רבות יש עמלת מינימום על הפעולה.
עמלה נוספת, היא עמלה "מוסווית", והיא נובעת מהפער בין שער הקניה לשער המכירה. המשמעות של העלות הזו היא שאם מניה נסחר בשער קניה 19, ושער מכירה 20. אתה קונה בשער 20, זה שער המכירה, וצריך להמתין עד ששער הקניה יהיה 20, כלומר שהמניה תעלה.
מסחר ב-CFD לרוב לא כרוך בעמלת הפעולה (ולא בעמלת המינימום), אלא רק בפער העלות בין שער הקניה לשער המכירה, פער שקיים במניה בכל מקרה, שכן היות והברוקר שמולך, לא מעביר את ההוראה לבורסה, הוא לא מחויב לשלם לה את העמלה הזו.
מה שכן, היות והעסקה בינך לבין הברוקר, יש עלות שכרוכה ב-'גלגול' העסקה, כלומר השארת המניה אצלך מעבר ליום מסחר. עבור כל יום מסחר יש עמלת גלגול. זו לא אמורה להיות עמלה גבוהה, אבל היא פועלת לפי משך האחזקה, מה שאומר שמסחר ב-CFD מתאים וזול יותר למי שסוחר לטווח קצר-בינוני.
4) היקף העסקה
היות והצד השני לעסקה הוא הברוקר, נדרש היקף פעילות מינימאלי לעסקה, אבל, וזה אבל חשוב, הברוקר כאמור מבצע מולך הסכם, מכאן השם – חוזה הפרשים, כשנכס הבסיס, כלומר מישור הייחוס לרווח או הפסד הוא מניה כלשהי, או צמד מטבעות, או סחורה. הברוקר קובע לכל נכס, מה הגודל הסטנדרטי, זה נקרא LOT. אבל אפשר לסחור בחלקים קטנים יותר במערכת המסחר. מה שאומר שאפשר לבצע רכישה בסכומים קטנים, בכפוף למגבלת המינימום.
5) מינוף
כשסוחרים ב-CFD, הברוקר מאפשר לסוחרים דרכו לפעול בהיקף גבוה בהרבה מהיקף הסכום שהם הפקידו אצלו. כלומר, אם הפקדת 500$, הברוקר יכול לאפשר לך לפתוח עסקאות בהיקף של אפילו 50,000$. לזה קוראים מינוף. אתה בעצם מקבל מהברוקר סוג של הלוואה (שיש לה עלות), ובהלוואה הזו אתה נכנס לעסקה. ועל גודל ההלוואה הזו פועל גם הגלגול.
היות וסכום הכסף שיש לך בחשבון נמוך מהיקף העסקה, אתה חשוף באופן משמעותי לתנודות במחיר.
למשל, אם קיבלת מינוף של 1:100, כלומר הבאת 1,000$, ואתה יכול לסחור ב-100,000$, וביצעת עסקה ב-100,000$, הרי שעליה של 1% תיצור לך רווח של 100% (מינוף של 1:100), אבל ירידה של 1%, בעצם, מוחקת לך את החשבון. מן הסתם הברוקר לא ייתן לך להגיע למצב כזה, ויסגור אוטומטית את העסקה קצת לפני זה. כלומר, ראוי לבדוק עם הברוקר מהם הכללים וכיצד מבוצעת סגירת עסקה אוטומטית.
לסיכום
מסחר ב-CFD, מהווה תצורה שונה במקצת לחשיפה למניות. הוא רלבנטי בעיקר למסחר בטווחי זמן קצרים, והמעוניינים בו צריכים להבין את המשמעות של פעולה ב-CFD, להבדיל מרכישה של מניות באמצעות הבורסה.
