ניתוח נושא
משה שלום
15/11/2020
כאשר חושבים על מעבר ממשל אמריקאי מרפובליקאי לדמוקרט, חושבים מיד על כמה נקודות עקרוניות של חוסר הסכמה ביניהם. ואחת מן הגדולות שביניהן הוא היחס למשבר שינוי האקלים הנקרא גם משבר התחממות כדור הארץ או גידול אפקט החממה. בגדול, מדובר בהכרה בצורך למתן את פליטת הגזים הגורמים ליצירת אפקט חממה (כליאת החום הנכנס מהשמש בין כדור הארץ ושכבה של גזים באטמוספרה). לכן, אין זה פלא כאשר הנשיא הנבחר (עדיין לא רשמית) ביידן הצהיר, כאחד מן הצעדים הראשונים של ממשלו העתידי, לחזור ולהצטרף להסכם פאריז (נובמבר 2016), המגדיר ומייצר מגבלות לפליטת אותם הגזים. הסכם, שפרשה ממנו ארה"ב, על פי מדיניותו של הנשיא טראמפ.
זו הצהרת כוונות המעוגנת בפילוסופיה של המפלגה הדמוקרטית, וכמובן, המעוגנת גם בכל הסימנים המעידים על כך שיש אכן שינויי אקלים די חמורים בשנים האחרונות. הבעיה שנותרה היא אחת: למרות שמדינות מתפתחות רבות חתומות גם הן על ההסכם, לא ניראה שהן יעמדו בדרישותיו כמו המדינות המפותחות העובדות על פי חוקים נוקשים של מדינות חוק. אם ניקח לדוגמא את סין והודו, המהוות יחד עם ארה"ב, את שלושת המזהמות ביותר בכדור הארץ, קשה להניח שמדינות אלו יגבילו את פיתוח מדינתם בקנה מידה כזה שיהווה שינוי משמעותי עבור הסביבה. כמו כן, על פי טענת מדענים מסוימים, הזמן שיידרש להקטנה של פליטה, על מנת לשנות את מסלול החימום של אפקט החממה, הוא זמן ארוך מדי ולא יעיל אלא אם כן "חותכים ממש בבשר החי" של התחבורה והתעשייה העולמית.
ואת זה, היה קשה מאוד לבצע לפני הקורונה, וכנראה בלתי אפשרי בזמן ואחרי משבר הקורונה, כאשר מצפים בקוצר רוח לחזרה של מיליוני מובטלים לעבודה בתחומי עתירי אנרגיה. ובכל זאת, הבה נניח כמה הנחות יסוד: ראשית, ביידן אכן יאושר כנשיא, שנית, הוא חוזר להסכמי פאריז, ושלישית, וממשלת ארה"ב מתחילה ליישם את ה"תוכנית הירוקה" שנמצאת במצע של המפלגה הדמוקרטית. מי ירוויח מכל זה, מבחינה פיננסית? ברור שכל מי שקשור לאנרגיה מתחדשת ייהנה מכך. וזה הנושא של סקירה קצרה זו, כאשר אני רוצה להציג בפניכם גרף מעניין, מבית StockCharts, המציג שתי תעודות סל בתחום האנרגיה:
הגרף הוא גרף יומי, המציג עקומות מחיר שכל נקודה בהן היא סגירה של יום מסחר אחד. הוא משתרע מסוף שנת 2019 עד ימים אלו, כאשר העקומה הכתומה מייצגת תעודת הסל הפופולארית ביותר בתחום האנרגיות הירוקות (ICLN) מבית iShares. כנגדה, ישנה עקומה שחורה, המייצגת את מה שקרה לתעודת הסל הפופולארית ביותר עבור הנפט האמריקאי (WTI) והיא תעודת הסל USO. ובהיסטוגרמה הצבעונית מטה אנו ורואים את מחזורי המסחר של תעודת הסל של האנריגיות הירוקות, ICLN.
מהמוצג בגרף קשה שלא להבין דבר אחד: הנפט ירד, והאנרגיות הירוקות עלו, ובשניהם זה קרה בקנה מידה גדול. למעשה, ישנה תצוגה של כמט קריסה בנפט, לעומת התלהבות עצומה באנרגיות הירוקות. נו? אז מה כאן מפתיע כל כך? הרי ציינתי שזה מה שהיה צפוי אחרי בחירתו של הנשיא החדש? העניין הוא שאנו מסתכלים על מה שקרה גם הרבה לפני בחירתו של ביידן, ואף לפני משבר הקורונה. קריסת הנפט החלה בתחילת שנת 2020, ואם תזכרו, זה נבע מהקטנה משמעותית בצמיחה הגלובלית, ובמלחמת החורמה בין סעודיה ורוסיה כמפיקות. משבר הקורונה היה רק הדובדבן שעל העוגה.
לעומת זאת, מניות האנרגיות המתחדשות מניחות שיש, ויהיה, צורך באנרגיה בכלל ומסוג זה בפרט, ושיש עוד המון לעשות בתחום כאשר הקורונה הצליחה לגרום לשחיקה מעטה וזמנית מאוד בערך המניות. ירידות, אשר נעלמו לחלוטין כאשר מחיר התעודה כיום נמצא כמעט פי 2 מן השיא שהיה לפני תחילת ירידות הקורונה (14 אז, 22 היום). אז מה קורה פה? למה אין השפעה של הקורונה על הביקוש לאנרגיות גם מן הסוג הירוק? מדובר בכל זאת במשאב שצריכתו יורדת מחסור בביקוש מהותי של הקפאת צמיחה. התשובה פשוטה: ההנחה אומרת שתעשייה זו עדיין לא יעילה מספיק, ולא תהיה יעילה מספיק, עוד הרבה זמן. במיוחד בתחום אחסון האנרגיה מאמצעים כמו רוח ושמש. האופי ההפכפך בהפקות מן הסוג הזה מחייב מציאת טכנולוגית בטריות לאחסון המוני ואמין. וזו עדיין לא קיימת בקנה מידה גלובלי. מעבר לכך, גם תחנות הרוח וגם חוות השמש בנויות מיסודות שחלקם נדירים, וכאלו הנמצאים במקומות עם מונופול עליהן (סין – Rare Earth Elements). בכל אופן, כל זה כדי לומר שההנחה היא שמענקי הממשלה והכספים לעזרת התחום ימשיכו לזרום, וביתר שאת, עם ממשל דמוקרטי, וזאת מבלי שיהיה על התעשיות האלו להוכיח עצמן ככדאיות כלכלית. וזאת עוד הרבה מאוד זמן.
לכן, התחום הזה "משוריין" מן התלות בצריכה האמיתית אלא תלוי יותר ברצון ההנהגות לתמוך בו עד שהוא יצליח להיות עצמאי ורווחי. עובדה זו מבטיחה לו Upside בסבירות גבוהה, בכל ממשל אבל במיוחד כאשר הממשל אוהד. המשקיעים הבינו זאת יותר ויותר, ככל שהזמן התקדם, ומשבר הקורונה רק האיץ עוד יותר תהליך שהיה כבר קיים.
שורות אלו אינן ממליצות להשקעות ספציפיות כמובן אבל אני חושב שהסקטור הזה בהחלט שווה מעקב מתמשך ושכדאי להפעיל עליו את שיטת התזמון הבסיסית שאתם מפעילים על הנכסים הנמצאים בראדאר ההשקעות שלכם. כל מימוש רווחים חד בשווקים הכלליים יכול להוות הזדמנות מעניינות לשיקול דעת בנושא הזה. בכל מקרה, המון הצלחה, כמו תמיד.
זו הצהרת כוונות המעוגנת בפילוסופיה של המפלגה הדמוקרטית, וכמובן, המעוגנת גם בכל הסימנים המעידים על כך שיש אכן שינויי אקלים די חמורים בשנים האחרונות. הבעיה שנותרה היא אחת: למרות שמדינות מתפתחות רבות חתומות גם הן על ההסכם, לא ניראה שהן יעמדו בדרישותיו כמו המדינות המפותחות העובדות על פי חוקים נוקשים של מדינות חוק. אם ניקח לדוגמא את סין והודו, המהוות יחד עם ארה"ב, את שלושת המזהמות ביותר בכדור הארץ, קשה להניח שמדינות אלו יגבילו את פיתוח מדינתם בקנה מידה כזה שיהווה שינוי משמעותי עבור הסביבה. כמו כן, על פי טענת מדענים מסוימים, הזמן שיידרש להקטנה של פליטה, על מנת לשנות את מסלול החימום של אפקט החממה, הוא זמן ארוך מדי ולא יעיל אלא אם כן "חותכים ממש בבשר החי" של התחבורה והתעשייה העולמית.
ואת זה, היה קשה מאוד לבצע לפני הקורונה, וכנראה בלתי אפשרי בזמן ואחרי משבר הקורונה, כאשר מצפים בקוצר רוח לחזרה של מיליוני מובטלים לעבודה בתחומי עתירי אנרגיה. ובכל זאת, הבה נניח כמה הנחות יסוד: ראשית, ביידן אכן יאושר כנשיא, שנית, הוא חוזר להסכמי פאריז, ושלישית, וממשלת ארה"ב מתחילה ליישם את ה"תוכנית הירוקה" שנמצאת במצע של המפלגה הדמוקרטית. מי ירוויח מכל זה, מבחינה פיננסית? ברור שכל מי שקשור לאנרגיה מתחדשת ייהנה מכך. וזה הנושא של סקירה קצרה זו, כאשר אני רוצה להציג בפניכם גרף מעניין, מבית StockCharts, המציג שתי תעודות סל בתחום האנרגיה:
הגרף הוא גרף יומי, המציג עקומות מחיר שכל נקודה בהן היא סגירה של יום מסחר אחד. הוא משתרע מסוף שנת 2019 עד ימים אלו, כאשר העקומה הכתומה מייצגת תעודת הסל הפופולארית ביותר בתחום האנרגיות הירוקות (ICLN) מבית iShares. כנגדה, ישנה עקומה שחורה, המייצגת את מה שקרה לתעודת הסל הפופולארית ביותר עבור הנפט האמריקאי (WTI) והיא תעודת הסל USO. ובהיסטוגרמה הצבעונית מטה אנו ורואים את מחזורי המסחר של תעודת הסל של האנריגיות הירוקות, ICLN.
מהמוצג בגרף קשה שלא להבין דבר אחד: הנפט ירד, והאנרגיות הירוקות עלו, ובשניהם זה קרה בקנה מידה גדול. למעשה, ישנה תצוגה של כמט קריסה בנפט, לעומת התלהבות עצומה באנרגיות הירוקות. נו? אז מה כאן מפתיע כל כך? הרי ציינתי שזה מה שהיה צפוי אחרי בחירתו של הנשיא החדש? העניין הוא שאנו מסתכלים על מה שקרה גם הרבה לפני בחירתו של ביידן, ואף לפני משבר הקורונה. קריסת הנפט החלה בתחילת שנת 2020, ואם תזכרו, זה נבע מהקטנה משמעותית בצמיחה הגלובלית, ובמלחמת החורמה בין סעודיה ורוסיה כמפיקות. משבר הקורונה היה רק הדובדבן שעל העוגה.
לעומת זאת, מניות האנרגיות המתחדשות מניחות שיש, ויהיה, צורך באנרגיה בכלל ומסוג זה בפרט, ושיש עוד המון לעשות בתחום כאשר הקורונה הצליחה לגרום לשחיקה מעטה וזמנית מאוד בערך המניות. ירידות, אשר נעלמו לחלוטין כאשר מחיר התעודה כיום נמצא כמעט פי 2 מן השיא שהיה לפני תחילת ירידות הקורונה (14 אז, 22 היום). אז מה קורה פה? למה אין השפעה של הקורונה על הביקוש לאנרגיות גם מן הסוג הירוק? מדובר בכל זאת במשאב שצריכתו יורדת מחסור בביקוש מהותי של הקפאת צמיחה. התשובה פשוטה: ההנחה אומרת שתעשייה זו עדיין לא יעילה מספיק, ולא תהיה יעילה מספיק, עוד הרבה זמן. במיוחד בתחום אחסון האנרגיה מאמצעים כמו רוח ושמש. האופי ההפכפך בהפקות מן הסוג הזה מחייב מציאת טכנולוגית בטריות לאחסון המוני ואמין. וזו עדיין לא קיימת בקנה מידה גלובלי. מעבר לכך, גם תחנות הרוח וגם חוות השמש בנויות מיסודות שחלקם נדירים, וכאלו הנמצאים במקומות עם מונופול עליהן (סין – Rare Earth Elements). בכל אופן, כל זה כדי לומר שההנחה היא שמענקי הממשלה והכספים לעזרת התחום ימשיכו לזרום, וביתר שאת, עם ממשל דמוקרטי, וזאת מבלי שיהיה על התעשיות האלו להוכיח עצמן ככדאיות כלכלית. וזאת עוד הרבה מאוד זמן.
לכן, התחום הזה "משוריין" מן התלות בצריכה האמיתית אלא תלוי יותר ברצון ההנהגות לתמוך בו עד שהוא יצליח להיות עצמאי ורווחי. עובדה זו מבטיחה לו Upside בסבירות גבוהה, בכל ממשל אבל במיוחד כאשר הממשל אוהד. המשקיעים הבינו זאת יותר ויותר, ככל שהזמן התקדם, ומשבר הקורונה רק האיץ עוד יותר תהליך שהיה כבר קיים.
שורות אלו אינן ממליצות להשקעות ספציפיות כמובן אבל אני חושב שהסקטור הזה בהחלט שווה מעקב מתמשך ושכדאי להפעיל עליו את שיטת התזמון הבסיסית שאתם מפעילים על הנכסים הנמצאים בראדאר ההשקעות שלכם. כל מימוש רווחים חד בשווקים הכלליים יכול להוות הזדמנות מעניינות לשיקול דעת בנושא הזה. בכל מקרה, המון הצלחה, כמו תמיד.
