דר גיל בפמן בנק לאומי
דר גיל בפמן, דודי רזניק
16/11/2020
עיקרי דברים
מקרו
חברת דרוג האשראי P&S אשררה את דרוג האשראי של ישראל ברמה של (AA-). גם תחזית הדרוג נותרה "יציבה". מדובר בחדשות טובות למשק על רקע חשש כי תחזית הדרוג תרד בעקבות העלייה בגרעון, והיעדר תקציב.
הגרעון הממשלתי ממשיך לעלות למרות שקצב הביצוע של תכנית הסיוע הממשלתית נותר נמוך. הסגר השני פגע בפעילות הכלכלית באופן מתון ביחס לסגר הראשון. אמון הצרכנים השתפר מעט עם היציאה מהסגר השני. גם כאן הצניחה הייתה מתונה מאשר בסגר הראשון.
סך הוצאה בכרטיסי אשראי חזרה בסמוך לרמתה ערב המשבר. עם זאת, נמשכת השונות הגבוהה בין הענפים.
ההתקדמות לקראת הפצת חיסון לקורונה מעודדת, אולם הדרך לחזרה לשגרה עדין ארוכה וסבוכה. נראה שהאינפלציה תישאר נמוכה בעתיד הנראה לעין. מצב זה יתמוך בהמשך ההרחבה המוניטרית, זאת כל עוד האינפלציה בארה"ב ובאירופה לא תעלה בצורה עקבית על 2%. התמיכה מצד המדיניות פיסקלית תמשיך להיות נדיבה בטווח הקרוב.
ההתאוששות כלכלת ארה"ב צפויה להביא לחבילת סיוע נוספת בסך של 1.0 - 1.5 טריליון דולר "בלבד". עם זאת, נראה כי רק לאחר כניסת ג'ו ביידן לבית הלבן, בינואר 2021, יואצו ההליכים לקראת העברת חבילה כזו.
ה- ECB רואה עדין סיכונים רבים, למרות הצפי המעודד בדרך לחיסון לקורונה. נמשכת ההתחייבות לשמירה על תשואות האג"ח ברמות נמוכות.
למרות ההתאוששות בצמיחה בבריטניה ברבעון השלישי, רמת התוצר עודנה נמוכה מן הרמה טרום המגפה. זאת עוד בטרם החלו המגבלות המשמעותיות על רקע הגל השני של תחלואה מקורונה.
אג"ח ממשלתי
מהלך ירידת תשואות חד יחסית נרשם השבוע באפיק צמוד המדד, שהביא לעלייה חדה בציפיות האינפלציה הנגזרות.
ציפיות האינפלציה הארוכות נראות כמתומחרות בצורה מלאה.
אנו ממליצים על המשך השקעה במח"מ קצר - בינוני.
מומלצת אחזקה מאוזנת בין שקלים לא צמודים לצמודי מדד.
באפיק השקלי הלא צמוד מומלץ מעבר לאחזקה סינתטית של אג"ח קצר (2 – 4 שנים) בשילוב אג"ח לטווח ארוך של מעל ל 10 שנים
צמודי מדד מומלצים לאחזקה בטווח של עד 5 שנים.
אג"ח קונצרני
נמשכת המגמה החיובית בשוק האג"ח הקונצרני.
אנו סבורים כי רמת המרווחים הנוכחית סבירה להשקעה באיגרות מדרוגים בינוניים - גבוהים.
בשוק הראשוני בולטת מגמה של גיוסים המגובים בשעבודים ספציפיים.
רמת המרווחים עשויה להמשיך ולרדת בתסריט בו נמשכת המגמה החיובית בשוק המניות. 15.11.2020
אג"ח ממשלתי ומקרו
מבט שבועי – שוק האג"ח הממשלתי נסחר השבוע במגמה חיובית תוך ירידת תשואות לאורך העקומים בדגש על האפיק צמוד המדד. ירידת תשואות חדה במיוחד נרשמה בטווח של עד 7 שנים לאורך העקום הצמוד. השקלים הלא צמודים נסחרו בירידת תשואות מינורית כך שציפיות האינפלציה רשמו עלייה חדה לאורך העקום, שוב בדגש על החלק הקצר – בינוני.
שוק האג"ח הממשלתי המקומי נסחר השבוע במגמה חיובית תוך ירידת תשואות לאורך העקומים בדגש על האפיק צמוד המדד. בחלק הקצר – בינוני רשמו צמודי המדד ירידת תשואות חדה במיוחד. ציפיות האינפלציה רשמו עלייה לאורך כל העקום בדגש על החלק הקצר – בינוני. העלייה בציפיות נרשמה בעיקר על רקע ההודעה של חברת פייזר האמריקאית לגבי פריצת דרך בפיתוח חיסון לקורונה. נציין כי במרבית המדינות בעולם חלה השבוע עלייה בציפיות האינפלציה בעקבות ההודעה.
בסיכום שבועי רשם מדד האג"ח הכללי ממשלתי עליית מחירים של כ – 0.4% כאשר צמודי המדד רושמים עליית מחירים חדה בהרבה של 0.8%.
תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב רשמו מסחר תנודתי במיוחד השבוע. בראשית השבוע זינקו התשואות לשיא של יותר מחצי שנה על רקע ההודעה של חברת פייזר, כאשר התשואה ל 10 שנים נשקה לרמה של 1%. אולם לקראת סוף השבוע, על רקע המשך העלייה בתחלואה מקורונה והגעה לרמות שיא חדשות בארה"ב, חלה ירידה קלה ברמת התשואות אל מתחת לרמה של 90 נ"ב בטווח של 10 שנים. ירידת התשואות נתמכה גם בדברי יו"ר הפד ביום חמישי בכנס השנתי של ה-ECB שם דיבר על השינויים האפשריים בכלכלת העולם בעתיד ועל כך שהתחזית הכלכלית עדיין לא ברורה גם לאחר הצלחת החיסון. לדבריו, "מבחינתנו, מוקדם מדי להעריך בביטחון את ההשלכות (של החיסון) על הכיוון אליו צועדת הכלכלה, במיוחד בטווח הקרוב. עם התפשטות הנגיף, החודשים הבאים עשויים להיות מאתגרים".
ככלל, מרבית הבנקים המרכזיים בעולם צפויים להמשיך את ההרחבות המוניטאריות בעיקר בדרך של המשך רכישת הנכסים. המחויבות לשמירת הריביות הארוכות ברמות נמוכות קיימת אצל מרבית הבנקים המרכזיים בעולם ולכן נראה כי גם אם נראה עליית תשואות בעולם (ובישראל) היא צפויה להיות מוגבלת יחסית. העובדה כי סביבת האינפלציה בעולם עדיין נמוכה יחסית מפחיתה משמעותית כרגע מהלך של עליית תשואות חדה בשוקי האג"ח הממשלתיים, בוודאי כל עוד נאבק העולם עם מגפת הקורונה וההשלכות הכלכליות המשמעותיות בעקבותיה.
חברת S&P אשררה את דירוג האשראי של ישראל ברמה של AA)-) עם תחזית יציבה.
חברת S&P אשררה את דירוג האשראי של ישראל ברמה של AA- עם תחזית יציבה. על פי תחזית החברה, התוצר של ישראל ירד בשנת 2020 ב-5.0% ויעלה ב-4.5% בשנת 2021. הגירעון התקציבי צפוי להגיע לכ-12 אחוזי תוצר בשנת 2020 ויחס החוב/תוצר צפוי להתייצב מתחת ל-80% תוצר בשנים הקרובות. לדברי החברה, ההתאוששות בשנת 2021, הצפויה בתחזיתם, היא התאוששות חלקית והצמיחה בטווח הרחוק יותר תהיה בקצב של 3.5% לשנה.
הגורמים החיוביים המרכזיים בכלכלת ישראל נוגעים לחשבונות החוץ של המדינה. מידת החלקיות של ההתאוששות הצפויה נוגעת להשפעות פרמננטיות שליליות של המגפה על כלכלת ישראל. מדובר בעיקר בהשפעות על ענפים שאינם ענפי הי-טק.
עם זאת, החברה הזהירה שיתכנו מהלכים שלילים בדירוג במידה וההאטה הכלכלית תהיה עמוקה וארוכה מאשר בתחזיתה הנוכחית. גורמי סיכון ספציפיים שהודגשו בהקשר זה נוגעים לביצועים התקציביים – המשך העלייה בחוב הממשלתי והיעדרן של תכניות להתכנסות תקציבית בטווח הבינוני.
בפרט, החברה מסמנת את יחס חוב/תוצר של הממשלה, שאם יעלה אל מעבר ל-80%, עלול להביא למהלך שלילי של הדירוג. החברה גם מזכירה את המצב הפוליטי הלא יציב בישראל כסיכון בהקשר של קושי בתכנון תקציבי ואי-וודאות לטווח הבינוני. קבוצת סיכונים נוספים המודגשת על ידי החברה בעת ההשוואה למדינות אחרות הינה זו של הסיכונים הגיאופוליטיים של ישראל.
החברה משבחת את מדיניות בנק ישראל ומציינת את מידת הנגישות הטובה של המדינה לגיוס בשווקים הבינלאומיים. החברה גם מזכירה את הערבויות הקיימות ממשלת ארה"ב, שעדיין לא נוצלו במלואן, ואת היכולת לגייס במסגרת זו במידת הצורך.
במסגרת תחזיות החברה, ישנה גם התייחסות לתחזית שער החליפין של השקל, אשר צפוי להמשיך ולהתחזק ביחס לדולר (תיסוף) על פני זמן לכיוון של 3.30 ₪ לדולר בסוף 2022. האינפלציה צפויה להישאר נמוכה וברמה של 0.5% בלבד ב-2021 ולאחר מכן לעלות לכ-1.5% לשנה.
הגרעון הממשלתי ממשיך לעלות למרות שקצב הביצוע של תכנית הסיוע הממשלתית נותר נמוך.
הגירעון המצטבר בעשרת החודשים הראשונים של 2020 (ינואר-אוקטובר) הסתכם בהיקף שיא של כ-122.7 מיליארד ₪, גבוה באופן משמעותי מהגירעון בתקופה המקבילה אשתקד (כ-37.8 מיליארד ₪) וגם בשנים קודמות. הגירעון התקציבי ב-12 החודשים האחרונים (נובמבר 2019-אוקטובר 2020) עלה ל-10.1% תוצר לעומת 9.1% תוצר בחודש שעבר, והוא צפוי להמשיך לעלות בחודשיים האחרונים של 2020.
הגירעון החריג הוא תוצאה של עלייה חדה בהוצאות הממשלה בהשפעת משבר הקורונה, זאת במקביל לירידת ההכנסות. בהקשר זה, נציין שהכנסות הממשלה ירדו מתחילת השנה בשיעור מתון יחסית של כ-3% (בשיעורי מס אחידים, לעומת התקופה המקבילה אשתקד), בעיקר כתוצאה מירידה בהכנסות ממסים עקיפים ואגרות. המסים הישירים ירדו ב-1% בלבד, כיוון שהחלק המשמעותי מהמפוטרים או עובדים שהוצאו לחל"ת עקב המשבר, הינם בעלי הכנסות נמוכות, שחבות המס הישיר עליהן קטנה.
קצב ביצוע התכנית הכלכלית של הממשלה לסיוע בהתמודדות עם משבר הקורונה נותר נמוך. מתוך מכסה מצטברת (על-פי החוק) של 64 מיליארד ₪, ההוצאה (התקציבית) המצטברת עד סוף חודש אוקטובר עמדה על 51 מיליארד ₪, פחות מ-4% תוצר, שיעור נמוך מאוד ביחס למרבית המדינות המפותחות. מדובר בביצוע במזומן בהיקף של כ-60% מתוך היקף הוצאה מתוכנן של כ-85 מיליארד ₪ מתקציב המדינה. בנוסף, בחינה של שיעור הביצוע בפועל של סך התכנית הממשלתית כאחוז מתוך סך התכנון לשנת 2020, מעלה שכ-36% מסך התכנית הכלכלית ל-2020 טרם בוצע, כשנותרו עוד חודשיים בלבד עד תום השנה.
אנו צופים כי הגירעון הממשלתי ימשיך לגדול בחודשיים הקרובים, כך ששנת 2020 תסתכם בגירעון של כ-12% תוצר. באשר ל-2021, הערכתנו הינה לגירעון חד-ספרתי גבוה, זאת כתלות בקצב החזרה לפעילות, כאשר קצב מהיר ייתמוך בעליית ההכנסות ממסים ולהפחתת הצורך בתמיכה הממשלתית בכלכלה. הגידול בגירעון, במקביל להתכווצות התוצר ב-2020, צפויים להוביל לעליית היחס חוב/תוצר לרמה של כ-72% תוצר בשנת 2020 וקרוב לכ-80% תוצר בשנת 2021 בהשוואה לפחות מ-60% תוצר בשנת 2019, ערב משבר הקורונה.
המשמעות הינה גידול חריג של 250-300 מיליארד ₪ בהיקף החוב הממשלתי בתוך פרק זמן קצר, התפתחות שעלולה ליצור בטווח הארוך יותר קשיים בפירעון הקרן (בפרט אם יידרש מחזור של החוב בשעורי ריבית הגבוהים מאלה השוררים כיום).
הסגר השני פגע בפעילות הכלכלית באופן מתון משמעותית.
סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס מצביע על ירידות מתונות יחסית במאזני הנטו (ההפרש המשוקלל בין אחוז מנהלי החברות אשר דיווחו על הטבה במצב לבין אחוז מנהלי החברות אשר דיווחו על הרעה) במדדים המובילים של מרבית הענפים באוקטובר. ממצא זה עשוי ללמד כי הסגר השני פגע באופן מתון משמעותית בפעילות הסקטור העסקי בהשוואה לסגר הראשון. זאת, בין היתר, כיוון שהסגר השני כלל הגבלות פחות חמורות בהשוואה לסגר הראשון, וכפי הנראה, הסקטור העסקי היה ערוך יותר לפעול תחת הגבלות, בזמן הסגר השני.
בחינה ענפית של הנתונים מצביעה על ירידות דומות במרבית הענפים בחודש אוקטובר. עם זאת, ניכרת שונות ענפית בבחינה של הרמה הנוכחית של מאזני הנטו ביחס לפברואר 2020 (ערב משבר הקורונה). ממנה עולה כי מאזן הנטו של ענף השירותים ירד בשיעור החד ביותר מכ-24% למינוס 1.4%, ומשקף את ההשלכות השליליות המהותיות של מדיניות הריחוק החברתי על פעילות ענף זה. בענפי התעשייה מאזן הנטו ירד מ-0% (בקירוב) למינוס 12%, וביתר הענפים הרמה הנוכחית נמוכה מהרמה של חודש פברואר, אך בשיעור מתון יותר.
במבט קדימה, בענפי השירותים והבינוי צופים שיפור מסוים בפעילות (אך המאזנים נותרו שליליים), כמו גם בהיקף ההזמנות ליצוא בענפי התעשייה. מנגד, בענפי המסחר והמלונאות הציפיות הן להמשך הרעה בפעילות בכל המדדים.
סך הוצאה בכרטיסי אשראי חזרה בסמוך לרמתה ערב המשבר. נמשכת השונות הגבוהה בין הענפים.
בחינה של ההוצאה בכרטיסי אשראי, על-פי נתוני בנק ישראל (ניתוח של נתונים יומיים ללא ניכוי עונתיות), מצביעה על תנודתיות בהיקף הרכישות (ביחס לתחילת ינואר 2020), בקרבת הרמה בה היה ערב משבר הקורונה. זאת, לאחר שהיקף הרכישות היה במגמת עלייה בימים הראשונים שלאחר היציאה מהסגר השני.
יש לציין שהיקף הרכישות בענפים: תיירות, מסעדות ופנאי, עודנו נמוך באופן משמעותי (בטווח שבין 40%-80%) לעומת הרמה שלפני משבר הקורונה, שכן הפעילות בענפים אלה נותרה מאוד מוגבלת. מנגד, עם המשך ההקלות בהגבלות על הפעילות, בדגש על החזרה לפעילות של חנויות הרחוב ומרכזי הקניות, חלה עלייה חדה ברכישות בתחום הביגוד, אל עבר הרמה של תחילת השנה. ביתר התחומים נרשמה יציבות בהיקף הרכישות. ככל שהפעילות הכלכלית במשק תמשיך להתרחב, הדבר צפוי לבוא לידי ביטוי בעליית היקף הרכישות בכרטיסי אשראי, אך תוך שונות ענפית משמעותית, בדגש על המשך פעילות מתונה בענפי השירותים.
אמון הצרכנים השתפר מעט עם היציאה מהסגר השני. גם כאן הצניחה הייתה מתונה מאשר בסגר הראשון.
נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) מלמדים כי אמון הצרכנים עלה במחצית השנייה של חודש אוקטובר, לאחר שירד לרמת שפל במחצית הראשונה של החודש, על רקע הסגר השני שנערך בישראל. העלייה באה במקביל לתחילתו של תהליך היציאה מהסגר השני, אשר תמך בשיפור מסוים במידת האופטימיות של משקי הבית. אולם, יש לציין שרכיב המדד העיקרי שתרם לעלייה הינו: שינוי צפוי במצב הכלכלי של המדינה בשנה הקרובה, בעוד שביתר המדדים, אשר נוגעים למצבם הכלכלי של משקי הבית באופן ישיר, לא חל שינוי של ממש. במידה שתהליך היציאה מהסגר יימשך כמתוכנן, ויוביל לשיפור בכל רכיבי מדד אמון הצרכנים, ובפרט אלה שנוגעים למצבם הכלכלי של משקי הבית באופן ישיר, ייתכן שהדבר יתבטא בהמשך עליית הצריכה הפרטית.
.
מקרו עולמי
ההתקדמות לקראת הפצת חיסון לקורונה מעודדת אולם הדרך לחזרה לשגרה עדין ארוכה.
הידיעה המעודדת לגבי ההתקדמות לקראת חיסון בר שיווק מעודדת. עדיין ישנם אתגרים מעשיים רבים בנושא שינוע החיסון, שכנוע הציבור הרחב בנושא בטיחות ויעילות החיסון וכמובן, מידת הצורך לחזור ולהתחסן מעת לעת, הפצתו ברמה כלל עולמית. עם זאת, למרות האתגרים המשמעותיים העומדים על הפרק, ישנם מספר היבטים כלכליים שכבר עתה רצוי להצביע עליהם.
נראה שחיסון רחב היקף יאיץ את ההתאוששות הכלכלית בטווח הקרוב להשקתו הרחבה בעולם, אך נראה שזה איננו הגורם שישנה את התחזית לצמיחת העולם בטווח הבינוני-ארוך. צפוי שההגבלות על הפעילות יישארו במקומן בטווח הקצר, תוך כדי פגיעה בצמיחת התוצר העולמי ברביע הרביעי של 2020. על מנת שאמון הצרכנים והעסקים יתגבר ויבוא לידי ביטוי בהאצה של ממש בצריכה הפרטית ובהשקעות הריאליות, בכל המרכיבים, ולא רק במרכיבים הבסיסיים, תידרש אסטרטגיית יציאה ברורה ואמינה מן המצב הנוכחי. כמו כן יש לקחת בחשבון נזק מתמשך להון האנושי ולשוק העבודה "וצלקות" כלכליות נוספות שקשה יהיה לתקנם בקרוב.
המדינות והמגזרים שנפגעו במידה הרבה יותר מצעדי הסגר עשויים להיות המרוויחים הגדולים ממצב של השקת חיסון רחב היקף, בטוח ויעיל. תחומי נסיעות, טיסות, נופש, מלונאות ובידור יתאוששו במהירות וזה עשוי משמעותי למדינות דרום אירופה כמו ספרד. במדינות צפון אירופה, כמו גרמניה, שוויץ והמדינות הנורדיות, בהן המגבלות על הפעילות גרמו לפחות נזק, נראה "שהריבאונד" יהיה פחות עוצמתי.
נראה שהאינפלציה תישאר נמוכה בעתיד הנראה לעין. מצב זה יתמוך בהמשך ההרחבה המוניטרית כל עוד האינפלציה בארה"ב ובאירופה לא תעלה בצורה עקבית על 2%. התמיכה מצד המדיניות פיסקלית תמשיך להיות נדיבה בטווח הקרוב, זאת בכדי להבטיח שההתאוששות הכלכלית אכן צוברת תאוצה ומקיפה את כל ענפי המשקים.
מחשבות ראשוניות לאור תוצאות הבחירות בארה"ב.
ג'ו ביידן זכה בבחירות לנשיאות וצבר די אלקטורים, כך שגם אם יחולו שינויים מסוימים בעקבות ספירות חוזרות וערעורים, לא יהיה סביר שהתוצאות יבוטלו. תאריך ההצבעה של האלקטורים הוא 14/12/20 ורצוי שעד אז כל תהליכי הבירור, העתירות המשפטיות, והספירה המחודשת יסתיימו. בבחירות לסנאט התמונה עדיין לא הושלמה וכנראה שלא תהיה תמונה מלאה עד לראשית 2021.
לעתה עתה הרי נראה שבסנאט יהיה לדמוקרטים רוב דחוק מאוד, זאת בעקבות צפי לשוויון בין מספר החברים הרפובליקנים והדמוקרטיים ושימוש בקול של סגנית הנשיא כקול נוסף. זהו רוב דחוק ולא אפקטיבי ומשאיר אותם הרבה פחות מהרוב הנדרש של 60 מושבים, לשם העברה "חלקה" של חקיקה והימנעות מפילבסטרים מתישים. יתר על כן, הנשיא ביידן יהיה חייב להתחשב בעמדות של כל הקשת הרחבה של הסנאטורים הדמוקרטיים, שרחוקים מלקיים "הצבעה סיעתית".
בסופו של דבר, צפויה חבילה תקציבית, לא בגודל המקורי שהדמוקרטים רצו, אך בהיקף של 1.0-1.5 טריליון דולר ותהיה לכך תרומה חיובית לתוצר ב-2021. מעבר לכך, עם התאוששות התוצר ברביע השלישי, ושיעור האבטלה שירד מתחת לאחרונה אל מתחת ל -7%, יתכן שלא ברור שהכלכלה זקוקה לחבילת הרחבה בהיקף של 2 טריליון דולר ויותר שהדמוקרטים רצו להעביר לפני הבחירות. מצב זה עוד עשוי להשתנות בחודשים הקרובים אם הזינוק האחרון בתחלואה יביא לצעדי סגר נרחבים בארה"ב. בשוטף, על מנת שהתקציב הפדרלי ימשיך לתפקד בצורה חלקה, ידרש במהלך השבועות הקרובים אישור הקונגרס להארכת תכניות סיוע קיימו.
בכל מקרה, לא נראה שחבילת ההרחבה התקציבית תעבור לפני כניסתו של מר ביידן לתפקיד ב-20 לינואר, וזאת גם משום שהנשיא טראמפ יכול להטיל וטו כל עוד הוא בבית הלבן ולכן נראה שההרחבה התקציבית תצטרך לחכות עד לפברואר בשנה הבאה.
מכיוון שהרפובליקנים עדיין ישלטו במידה רבה בסנאט, ולדמוקרטיים לא יהיה "רוב מוחץ", מרבית התוכניות של ביידן, שפורסמו לפני הבחירות, לא יתרוממו. לא יהיו בקרוב העלאות של מס חברות או מס על בעלי הכנסות גבוהות יותר, גם לא מהלך ענק של השקעות תשתית ירוקה בסגנון New Deal, שכר המינימום הפדרלי כמעט ולא ישתנה ולא תהיה רפורמה משמעותית בתחום הבריאות.
אבל ביידן עדיין יכול להמשיך ולהכביד את הרגולציה על מגזרי הפיננסים והאנרגיה, זאת בעיקר על ידי הפעלה רבה של רשויות הפיקוח על אותם ענפים. ביידן יכול גם להפעיל את התובע הכללי בכדי לפתוח בחקירות ובתביעות של הפרות הגבלים עסקיים כנגד חברות טכנולוגיה גדולות מבלי להזדקק לאישור הקונגרס.
להבדיל מממשל טראמפ, צפוי שביידן יחזק וישקם את הקשר עם האיחוד האירופי, וברית כזו תוכל לשמש במאבק כנגד ההשפעה העולמית ההולכת וגוברת של סין. במסגרת זו, ביידן איננו צפוי להטיל מכסים על יבוא כלי רכב מהאיחוד האירופי ואף ינסה להרגיע את סכסוכי הסחר הקיימים במספר תחומים. היוצא מן הכלל עשוי להיות עתיד היחסים עם בריטניה, משום שביידן אינו תומך בברקסיט, זאת להבדיל מטראמפ.
אחד מתחומי אי הוודאות הגדולים בנושא קשרי סחר חוץ נוגע עם לאופן שבו ביידן יתנהל עם שיעורי המכס שטראמפ הטיל על סין. ביידן מתח ביקורת חריפה על עסקת הסחר שלב א' של טראמפ עם סין וטען כי המכסים הטילו עלויות גדולות ומיותרות על הצרכנים אמריקאים, זאת בתמורה לוויתורים מועטים בלבד מסין.
ביידן צפוי להתמקד בדרישות ארה"ב מסין לביצוע של שינויים מבניים בסין לגבי נושא של "העברה כפויה של טכנולוגיה", תחרות הוגנת וגישה חופשית של ארה"ב לשוק הסיני. זה צפוי להוביל למשא ומתן מחודש, אולי בהשתתפות של בעלות ברית של ארה"ב, במטרה ללחץ על סין לבצע שינויים מבניים. לנוכח הגישה הסינית, המתמקדת בטיפוח חדשנות מקומית עצמאית ואסרטיביות בינלאומית, צפוי שגם תחת ממשל ביידן, יחסי ארה"ב וסין יישארו מתוחים.
הנשיא טראמפ מפעיל מהלכי משפטים ואחרים סביב טענותיו לגבי הונאת בחירות ויתכן שהתנהלותו עד ל-20 לינואר תתאפיין במהלכים חריפים שונים של הרגע האחרון. זה יכול לכלול גל של חנינות פליליות שנויות במחלקות, כולל לעצמו, ושטף של צווים נשיאותיים בנושאים שונים שנועדו לחזק את הבסיס שלו, כשהוא כבר מסתכל קדימה למועמדות הרפובליקנית לנשיאות בשנת 2024 ולתחומי עיסוק עתידיים.
השקט היחסי ברחובות, למרות בחירות כה טעונות, תרם לכך שהתנודתיות בשווקים הפיננסיים נותרה נמוכה, אך קבוצת טראמפ עוד יכולה לשלוף "שפנים מהכובע" ולעורר את התנודתיות שכבר פחתה בשווקים.
סביבת האינפלציה בארה"ב ממשיכה להיות ממותנת.
מדד המחירים לצרכן נותר ללא שינוי באוקטובר, זאת לאחר עלייה של 0.2% בספטמבר. במונחי המדד הכולל, שכאמור נותר ללא שינוי באוקטובר, שיעור האינפלציה השנתי ירד ל -1.2% מ -1.4%. זה משקף את מדד האנרגיה שעלה ב- 0.1% בלבד, ואילו מדד מחירי המזון עלה ב- 0.2%.
גם מדד הליבה נותר ללא שינוי ברמה החודשית. ברמה השנתית, הייתה ירידה קלה באינפלציית הליבה ל -1.6% בחודש שעבר, מ -1.7% בספטמבר. החולשה במחירי הסחורות במדד אוקטובר משקפת בחלקה את התייצבות מחירי כלי הרכב המשומשים לאחר עלייה בשלושת החודשים הקודמים. היו גם סימני חולשה רחבים יותר, כאשר מחירי ההלבשה ירדו ב -1.2% ומחירי התרופות ירדו ב -0.8%. היציבות במחירי השירותים שיקפה עלייה של 0.1% ברכיב הדיור, זאת לצד ירידה של 0.3% במחירי שירותי הרפואה.
ה ECB רואה עדין סיכונים רבים למרות הצפי המעודד לחיסון לקורונה. נמשכת ההתחייבות לשמירה על תשואות האג"ח ברמות נמוכות.
נאום הפתיחה של גברת לגארד, נשיאת הבנק המרכזי של אירופה, ECB, כלל כמה מסרים חשובים על המדיניות. היא הייתה זהירה בכל הקשור לנושא החיסון וציינה כי גם עם הצפי המעודד לקראת חיסון, עדיין נותרו סיכונים גדולים של השפעות כלכליות שליליות מגלי תחלואה חוזרים וצורך בהידוק המגבלות על הפעילות ועל הניידות. המיתון הנוכחי עמוק יותר ממיתונים קודמים, שונה מאוד בהרכבו וככל הנראה שמאפייני ההתאוששות יהיו מאוד לא אחידים וייחודיים.
בעוד שכל כלי המדיניות המוניטרית מופעלים, גברת לגארד ציינה כי כלי ה- PEPP וה-TLTRO צפויים להישאר "הכלים העיקריים להתאמת המדיניות המוניטרית". היא ציינה כי כלים אלו הוכיחו את יעילותם ואת גמישותם, וזה יתרון מרכזי שלהם. ההנחיה קדימה הנוכחית היא שה-QE במסגרת ה- PEPP יימשך עד יוני 2021 לכל המקודם, אך תתכן הארכה והרחבה כפי הנדרש. המסר הברור הוא שה- ECB ידאג לכך שתשואות האג"ח יישארו נמוכות מאוד.
ה- ECB שם בראש הרשימה יעד של שמירה על תנאים פיננסיים נוחים ונגישות לאשראי. ה-ECB יכול להוריד את שיעורי הריבית השלילית על מקורות ה- TLTRO ו/ או לשנות את התנאים והתמריצים האחרים לבנקים בכדי שיעשו שימוש רב יותר במסלול זה של "אשראי מכוון", כמו הארכת פרק הזמן של התכנית. במבט כולל, ה- ECB ישמור על מדיניות מוניטרית תומכת ביותר לאורך זמן רב, תוך הקפדה על תמסורת טובה של תנאים אלו דרך המערכת הבנקאית-פיננסית.
למרות ההתאוששות בצמיחה בבריטניה ברבעון השלישי עדין התוצר רחוק מרמתו טרום המגפה.
התוצר פחת בבריטניה ב- 19.8% ברביע השני, ואחרי כן, ברביע השלישי של 2020 נרשמה עליה בשיעור של 15.5% -- זאת בהתאם לקונצנזוס. נתונים עדכניים מראים כי ההתאוששות נעצרה בסוף הרביע השלישי, זאת עוד לפני שהוטלו מגבלות מחמירות וסגר שני ברביע האחרון של 2020.
העלייה בתוצר ברביע השלישי באה מהצריכה הפרטית שעלתה ב - 18.3% וההשקעה הריאלית הכוללת עלתה ב- 15.1%. במסגרת זו, ההשקעה בבניה למגורים עלתה בשיעור של 46%, אך העלייה בהשקעות העסקיות הייתה מתונה יותר ועמדה על 8.8%. סחר החוץ נטו (יבוא פחות יצוא) הפחית מהצמיחה כ -2.1 נקודות אחוז. עם זאת, חלק גדול מהגידול ביבוא היה לשם חידוש מלאים, דבר שהוסיף לצמיחה 1.6 נקודות אחוז.
המלצות לפעילות: העלייה לאחרונה ברמת התשואות נראה כי קרובה למיצוי על רקע המשך עליית התחלואה מקורונה בעולם והמחויבות להמשך מהלך הרכישות של אג"ח ממשלתי על ידי הבנקים המרכזיים. עם זאת גם מהלך ירידת תשואות לא צפוי כרגע ונראה שהתשואות צפויות להיסחר ביציבות יחסית סביב הרמות הנוכחיות. ציפיות האינפלציה המקומיות, נראות כקרובות למיצוי מהלך העלייה.
מהלך העלייה בתשואות האג"ח הממשלתיות בארץ ובעולם נבלם לקראת סוף השבוע. למרות ההודעה של חברת פייזר על חיסון ההולך ומתקרב, המציאות היום יומית של עלייה משמעותית בתחלואה מקורונה והמשך המגבלות המשמעותיות על מדינות רבות בעולם מונעות עלייה משמעותית נוספת ברמת התשואות. גם הבנקים המרכזיים בעולם חוזרים על המחויבות להמשיך ולרכוש איגרות חוב ממשלתיות על מנת למנוע עלייה משמעותית בריביות הארוכות. זאת לצד המשך קיומה של מציאות אינפלציונית ממותנת במרבית המדינות גורמת לתקרה בכל הקשור לעלייה ברמת התשואות האג"ח הממשלתיות. עם זאת הסבירות לירידה מחודשת ברמת התשואות גם כן סבירה פחות לאור הרמה האבסולוטית הנמוכה וכן על רקע המשך העלייה בצרכי הגיוס של מרבית המדינות בעולם.
בישראל, אנו ממשיכים לדבר על מציאות ללא תקציב לשנת 2021 ובכלל על תכנון מועט עד כדי כמעט לא קיים לטווח הבינוני – ארוך בכל הקשור למדיניות הפיסקלית. במצב עולם זה נראה כי רמת התשואות הארוכות צפויה להמשיך ולנוע בטווח של 75 – 90 נ"ב בכל הקשור לטווח לפדיון של 10 שנים.
העלייה בציפיות האינפלציה בשבועות האחרונים החזירה את רמת הציפיות לרמות הוגנות בעיקר בכל הקשור לחלק הארוך של העקום. בטווח של 8 שנים ומעלה נראה אף כי הציפיות האינפלציוניות מתומחרות כמעט במלואן. להערכתנו מומלץ כרגע להתרכז בחלק הקצר – בינוני בכל הקשור להשקעה באפיק צמוד המדד. את האפיק השקלי הלא צמוד מומלץ להחזיק על ידי אחזקה סינתטית של אג"ח קצר לטווח 2- 4 שנים בשילוב אג"ח לטווח ארוך של מעל ל 10 שנים.
ריכוז המלצותינו:
אנו ממליצים על השקעה במח"מ קצר - בינוני.
מומלצת אחזקה מאוזנת בין שקלים לא צמודים לצמודי מדד.
צמודי המדד מומלצים להשקעה בעיקר בטווח של עד 5 שנים.
החשיפה לשקלים הלא צמודים מומלצת באחזקה סינתטית של אג"ח קצר בשילוב אג"ח לטווח של 10 שנים ומעלה.
מומלצת אחזקת מזומן חלף השקעה במק"מ ואג"ח שקלי לטווח קצר.
אג"ח חברות
המגמה החיובית באפיק הקונצרני נמשכה גם השבוע. עליות שערים נרשמו בכל המדדים המובילים על רקע המגמה החיובית בשוקי המניות וההודעה של חברת פייזר על פריצת דרך בחיסון לקורונה. המשך המגמה החיובית בשוקי המניות לצד חוסר האלטרנטיבה באפיק הממשלתי צפויים להשפיע לחיוב על המסחר באפיק הקונצרני. מדד התל בונד גלובל ממשיך לבלוט בביצועים עודפים.
המסחר באפיק הקונצרני התאפיין השבוע במגמה חיובית תוך עליות שערים בכל המדדים המובילים. בממוצע נרשמה עליית מחירים שבועית חדה יחסית של כ – 0.9% באפיק הקונצרני. המגמה החיובית נרשמה על רקע המגמה החיובית בשוקי המניות בארץ ובעולם כתוצאה מהודעת חברת פייזר על פריצת דרך משמעותית בכל הקשור לפיתוח והפצת חיסון לקורונה. מדדי התל בונד צמודי המדד המובילים (20 40 ו 60) עלו השבוע ב כ – 0.85% בממוצע. רמת המרווחים באפיק המשיכה לרדת והיא למעשה נמצאת בנקודה הנמוכה מאז התיקון לאחר השיא שנרקע במהלך החדשים מרץ - אפריל.
רמת המרווחים עדין נמצאת כמובן ברמה הגבוהה ביחס לרמה טרום המשבר. גם השבוע המשיך לבלוט לחיוב מדד התל בונד גלובל עם עליית מחיר שבועית של 1.5%. מבין מדדי התל בונד המובילים מדד זה הינו כמעט היחיד המציג מראשית השנה תשואה חיובית.
כפי שאנו כותבים בשבועות האחרונים, על רקע התשואות נמוכות באפיק הממשלתי ולאור הערכה כי עדין מרבית הכספים שיצאו מהשוק בחודש מרץ נותרו בעו"ש יש לצפות כי האפיק הקונצרני לא יסבול מפדיונות משמעותיים בחודשים הקרובים. במידה ונראה התייצבות בתחלואה מקורונה ניתן לצפות אף לחזרה הדרגתית של הציבור לשוק. מגמה זו עשויה לתמוך במגמה חיובית יחסית של האפיק בחודשים הקרובים. בנוסף, בנק ישראל ממשיך את תכנית הרכישות שלו וצפוי להיות מעורב בשוק בחודשים הקרובים לפחות גם אם מדובר במעורבות מינורית ביחס למעורבות בשוק האג"ח הממשלתי.
בנוסף, נראה שגם השוק הראשוני שמראשית המשבר היה כמעט סגור לחברות מדרוגים נמוכים מתחיל להיפתח בהדרגה. בחודש האחרון אנו רואים יותר ויותר חברות מדרוגים בינוניים – נמוכים החוזרות בהדרגה לגיוסים בשוק הראשוני. מתוך חברות אלו אנו רואים עלייה בחברות המעניקות שעבודים ספציפיים, דבר המקל על גיוס החוב.
על רקע התמחור הנוח יחסית של שוק המניות המקומי ובהינתן שמרבית החדשות השליליות גלומות במחירים אנו די חיוביים על השקעה באפיק הקונצרני. גם חוסר האלטרנטיבה באפיק הממשלתי עשוי לתרום למעבר כספים להשקעה באפיק הקונצרני.
סיכום המלצות לפעילות באפיק הקונצרני:
מומלצת הגדלה הדרגתית של החשיפה לאפיק הקונצרני.
עם זאת, החשיפה לאפיק הקונצרני מומלצת רק לחברות מדרוגים גבוהים - בינוניים ולחברות העומדות בקריטריון הרכישה של בנק ישראל.
מומלצת השקעה בעיקר בחברות בדרוג A+ ומעלה.
המשך עליות שערים במניות הבנקים עשוי לעזור לירידת המרווחים בשטרי ההון העליונים מסוג COCO.
אנו ממליצים על השקעה במח"מ קצר - בינוני.
הנפקות האוצר ובנק ישראל
משרד האוצר יגייס השבוע (16.11) 3.05 מיליארד ₪ בהנפקה לציבור. הסדרות שיגויסו: ממשק 723 – 500 מש"ח, ממשק 425 – 500 מש"ח, ממשק 330 – 500 מש"ח, ממשק 537 – 550 מש"ח, ממצמ 726 – 500 מש"ח, ממשמ 1130 – 500 מש"ח.
מקרו
חברת דרוג האשראי P&S אשררה את דרוג האשראי של ישראל ברמה של (AA-). גם תחזית הדרוג נותרה "יציבה". מדובר בחדשות טובות למשק על רקע חשש כי תחזית הדרוג תרד בעקבות העלייה בגרעון, והיעדר תקציב.
הגרעון הממשלתי ממשיך לעלות למרות שקצב הביצוע של תכנית הסיוע הממשלתית נותר נמוך. הסגר השני פגע בפעילות הכלכלית באופן מתון ביחס לסגר הראשון. אמון הצרכנים השתפר מעט עם היציאה מהסגר השני. גם כאן הצניחה הייתה מתונה מאשר בסגר הראשון.
סך הוצאה בכרטיסי אשראי חזרה בסמוך לרמתה ערב המשבר. עם זאת, נמשכת השונות הגבוהה בין הענפים.
ההתקדמות לקראת הפצת חיסון לקורונה מעודדת, אולם הדרך לחזרה לשגרה עדין ארוכה וסבוכה. נראה שהאינפלציה תישאר נמוכה בעתיד הנראה לעין. מצב זה יתמוך בהמשך ההרחבה המוניטרית, זאת כל עוד האינפלציה בארה"ב ובאירופה לא תעלה בצורה עקבית על 2%. התמיכה מצד המדיניות פיסקלית תמשיך להיות נדיבה בטווח הקרוב.
ההתאוששות כלכלת ארה"ב צפויה להביא לחבילת סיוע נוספת בסך של 1.0 - 1.5 טריליון דולר "בלבד". עם זאת, נראה כי רק לאחר כניסת ג'ו ביידן לבית הלבן, בינואר 2021, יואצו ההליכים לקראת העברת חבילה כזו.
ה- ECB רואה עדין סיכונים רבים, למרות הצפי המעודד בדרך לחיסון לקורונה. נמשכת ההתחייבות לשמירה על תשואות האג"ח ברמות נמוכות.
למרות ההתאוששות בצמיחה בבריטניה ברבעון השלישי, רמת התוצר עודנה נמוכה מן הרמה טרום המגפה. זאת עוד בטרם החלו המגבלות המשמעותיות על רקע הגל השני של תחלואה מקורונה.
אג"ח ממשלתי
מהלך ירידת תשואות חד יחסית נרשם השבוע באפיק צמוד המדד, שהביא לעלייה חדה בציפיות האינפלציה הנגזרות.
ציפיות האינפלציה הארוכות נראות כמתומחרות בצורה מלאה.
אנו ממליצים על המשך השקעה במח"מ קצר - בינוני.
מומלצת אחזקה מאוזנת בין שקלים לא צמודים לצמודי מדד.
באפיק השקלי הלא צמוד מומלץ מעבר לאחזקה סינתטית של אג"ח קצר (2 – 4 שנים) בשילוב אג"ח לטווח ארוך של מעל ל 10 שנים
צמודי מדד מומלצים לאחזקה בטווח של עד 5 שנים.
אג"ח קונצרני
נמשכת המגמה החיובית בשוק האג"ח הקונצרני.
אנו סבורים כי רמת המרווחים הנוכחית סבירה להשקעה באיגרות מדרוגים בינוניים - גבוהים.
בשוק הראשוני בולטת מגמה של גיוסים המגובים בשעבודים ספציפיים.
רמת המרווחים עשויה להמשיך ולרדת בתסריט בו נמשכת המגמה החיובית בשוק המניות. 15.11.2020
אג"ח ממשלתי ומקרו
מבט שבועי – שוק האג"ח הממשלתי נסחר השבוע במגמה חיובית תוך ירידת תשואות לאורך העקומים בדגש על האפיק צמוד המדד. ירידת תשואות חדה במיוחד נרשמה בטווח של עד 7 שנים לאורך העקום הצמוד. השקלים הלא צמודים נסחרו בירידת תשואות מינורית כך שציפיות האינפלציה רשמו עלייה חדה לאורך העקום, שוב בדגש על החלק הקצר – בינוני.
שוק האג"ח הממשלתי המקומי נסחר השבוע במגמה חיובית תוך ירידת תשואות לאורך העקומים בדגש על האפיק צמוד המדד. בחלק הקצר – בינוני רשמו צמודי המדד ירידת תשואות חדה במיוחד. ציפיות האינפלציה רשמו עלייה לאורך כל העקום בדגש על החלק הקצר – בינוני. העלייה בציפיות נרשמה בעיקר על רקע ההודעה של חברת פייזר האמריקאית לגבי פריצת דרך בפיתוח חיסון לקורונה. נציין כי במרבית המדינות בעולם חלה השבוע עלייה בציפיות האינפלציה בעקבות ההודעה.
בסיכום שבועי רשם מדד האג"ח הכללי ממשלתי עליית מחירים של כ – 0.4% כאשר צמודי המדד רושמים עליית מחירים חדה בהרבה של 0.8%.
תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב רשמו מסחר תנודתי במיוחד השבוע. בראשית השבוע זינקו התשואות לשיא של יותר מחצי שנה על רקע ההודעה של חברת פייזר, כאשר התשואה ל 10 שנים נשקה לרמה של 1%. אולם לקראת סוף השבוע, על רקע המשך העלייה בתחלואה מקורונה והגעה לרמות שיא חדשות בארה"ב, חלה ירידה קלה ברמת התשואות אל מתחת לרמה של 90 נ"ב בטווח של 10 שנים. ירידת התשואות נתמכה גם בדברי יו"ר הפד ביום חמישי בכנס השנתי של ה-ECB שם דיבר על השינויים האפשריים בכלכלת העולם בעתיד ועל כך שהתחזית הכלכלית עדיין לא ברורה גם לאחר הצלחת החיסון. לדבריו, "מבחינתנו, מוקדם מדי להעריך בביטחון את ההשלכות (של החיסון) על הכיוון אליו צועדת הכלכלה, במיוחד בטווח הקרוב. עם התפשטות הנגיף, החודשים הבאים עשויים להיות מאתגרים".
ככלל, מרבית הבנקים המרכזיים בעולם צפויים להמשיך את ההרחבות המוניטאריות בעיקר בדרך של המשך רכישת הנכסים. המחויבות לשמירת הריביות הארוכות ברמות נמוכות קיימת אצל מרבית הבנקים המרכזיים בעולם ולכן נראה כי גם אם נראה עליית תשואות בעולם (ובישראל) היא צפויה להיות מוגבלת יחסית. העובדה כי סביבת האינפלציה בעולם עדיין נמוכה יחסית מפחיתה משמעותית כרגע מהלך של עליית תשואות חדה בשוקי האג"ח הממשלתיים, בוודאי כל עוד נאבק העולם עם מגפת הקורונה וההשלכות הכלכליות המשמעותיות בעקבותיה.
חברת S&P אשררה את דירוג האשראי של ישראל ברמה של AA)-) עם תחזית יציבה.
חברת S&P אשררה את דירוג האשראי של ישראל ברמה של AA- עם תחזית יציבה. על פי תחזית החברה, התוצר של ישראל ירד בשנת 2020 ב-5.0% ויעלה ב-4.5% בשנת 2021. הגירעון התקציבי צפוי להגיע לכ-12 אחוזי תוצר בשנת 2020 ויחס החוב/תוצר צפוי להתייצב מתחת ל-80% תוצר בשנים הקרובות. לדברי החברה, ההתאוששות בשנת 2021, הצפויה בתחזיתם, היא התאוששות חלקית והצמיחה בטווח הרחוק יותר תהיה בקצב של 3.5% לשנה.
הגורמים החיוביים המרכזיים בכלכלת ישראל נוגעים לחשבונות החוץ של המדינה. מידת החלקיות של ההתאוששות הצפויה נוגעת להשפעות פרמננטיות שליליות של המגפה על כלכלת ישראל. מדובר בעיקר בהשפעות על ענפים שאינם ענפי הי-טק.
עם זאת, החברה הזהירה שיתכנו מהלכים שלילים בדירוג במידה וההאטה הכלכלית תהיה עמוקה וארוכה מאשר בתחזיתה הנוכחית. גורמי סיכון ספציפיים שהודגשו בהקשר זה נוגעים לביצועים התקציביים – המשך העלייה בחוב הממשלתי והיעדרן של תכניות להתכנסות תקציבית בטווח הבינוני.
בפרט, החברה מסמנת את יחס חוב/תוצר של הממשלה, שאם יעלה אל מעבר ל-80%, עלול להביא למהלך שלילי של הדירוג. החברה גם מזכירה את המצב הפוליטי הלא יציב בישראל כסיכון בהקשר של קושי בתכנון תקציבי ואי-וודאות לטווח הבינוני. קבוצת סיכונים נוספים המודגשת על ידי החברה בעת ההשוואה למדינות אחרות הינה זו של הסיכונים הגיאופוליטיים של ישראל.
החברה משבחת את מדיניות בנק ישראל ומציינת את מידת הנגישות הטובה של המדינה לגיוס בשווקים הבינלאומיים. החברה גם מזכירה את הערבויות הקיימות ממשלת ארה"ב, שעדיין לא נוצלו במלואן, ואת היכולת לגייס במסגרת זו במידת הצורך.
במסגרת תחזיות החברה, ישנה גם התייחסות לתחזית שער החליפין של השקל, אשר צפוי להמשיך ולהתחזק ביחס לדולר (תיסוף) על פני זמן לכיוון של 3.30 ₪ לדולר בסוף 2022. האינפלציה צפויה להישאר נמוכה וברמה של 0.5% בלבד ב-2021 ולאחר מכן לעלות לכ-1.5% לשנה.
הגרעון הממשלתי ממשיך לעלות למרות שקצב הביצוע של תכנית הסיוע הממשלתית נותר נמוך.
הגירעון המצטבר בעשרת החודשים הראשונים של 2020 (ינואר-אוקטובר) הסתכם בהיקף שיא של כ-122.7 מיליארד ₪, גבוה באופן משמעותי מהגירעון בתקופה המקבילה אשתקד (כ-37.8 מיליארד ₪) וגם בשנים קודמות. הגירעון התקציבי ב-12 החודשים האחרונים (נובמבר 2019-אוקטובר 2020) עלה ל-10.1% תוצר לעומת 9.1% תוצר בחודש שעבר, והוא צפוי להמשיך לעלות בחודשיים האחרונים של 2020.
הגירעון החריג הוא תוצאה של עלייה חדה בהוצאות הממשלה בהשפעת משבר הקורונה, זאת במקביל לירידת ההכנסות. בהקשר זה, נציין שהכנסות הממשלה ירדו מתחילת השנה בשיעור מתון יחסית של כ-3% (בשיעורי מס אחידים, לעומת התקופה המקבילה אשתקד), בעיקר כתוצאה מירידה בהכנסות ממסים עקיפים ואגרות. המסים הישירים ירדו ב-1% בלבד, כיוון שהחלק המשמעותי מהמפוטרים או עובדים שהוצאו לחל"ת עקב המשבר, הינם בעלי הכנסות נמוכות, שחבות המס הישיר עליהן קטנה.
קצב ביצוע התכנית הכלכלית של הממשלה לסיוע בהתמודדות עם משבר הקורונה נותר נמוך. מתוך מכסה מצטברת (על-פי החוק) של 64 מיליארד ₪, ההוצאה (התקציבית) המצטברת עד סוף חודש אוקטובר עמדה על 51 מיליארד ₪, פחות מ-4% תוצר, שיעור נמוך מאוד ביחס למרבית המדינות המפותחות. מדובר בביצוע במזומן בהיקף של כ-60% מתוך היקף הוצאה מתוכנן של כ-85 מיליארד ₪ מתקציב המדינה. בנוסף, בחינה של שיעור הביצוע בפועל של סך התכנית הממשלתית כאחוז מתוך סך התכנון לשנת 2020, מעלה שכ-36% מסך התכנית הכלכלית ל-2020 טרם בוצע, כשנותרו עוד חודשיים בלבד עד תום השנה.
אנו צופים כי הגירעון הממשלתי ימשיך לגדול בחודשיים הקרובים, כך ששנת 2020 תסתכם בגירעון של כ-12% תוצר. באשר ל-2021, הערכתנו הינה לגירעון חד-ספרתי גבוה, זאת כתלות בקצב החזרה לפעילות, כאשר קצב מהיר ייתמוך בעליית ההכנסות ממסים ולהפחתת הצורך בתמיכה הממשלתית בכלכלה. הגידול בגירעון, במקביל להתכווצות התוצר ב-2020, צפויים להוביל לעליית היחס חוב/תוצר לרמה של כ-72% תוצר בשנת 2020 וקרוב לכ-80% תוצר בשנת 2021 בהשוואה לפחות מ-60% תוצר בשנת 2019, ערב משבר הקורונה.
המשמעות הינה גידול חריג של 250-300 מיליארד ₪ בהיקף החוב הממשלתי בתוך פרק זמן קצר, התפתחות שעלולה ליצור בטווח הארוך יותר קשיים בפירעון הקרן (בפרט אם יידרש מחזור של החוב בשעורי ריבית הגבוהים מאלה השוררים כיום).
הסגר השני פגע בפעילות הכלכלית באופן מתון משמעותית.
סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס מצביע על ירידות מתונות יחסית במאזני הנטו (ההפרש המשוקלל בין אחוז מנהלי החברות אשר דיווחו על הטבה במצב לבין אחוז מנהלי החברות אשר דיווחו על הרעה) במדדים המובילים של מרבית הענפים באוקטובר. ממצא זה עשוי ללמד כי הסגר השני פגע באופן מתון משמעותית בפעילות הסקטור העסקי בהשוואה לסגר הראשון. זאת, בין היתר, כיוון שהסגר השני כלל הגבלות פחות חמורות בהשוואה לסגר הראשון, וכפי הנראה, הסקטור העסקי היה ערוך יותר לפעול תחת הגבלות, בזמן הסגר השני.
בחינה ענפית של הנתונים מצביעה על ירידות דומות במרבית הענפים בחודש אוקטובר. עם זאת, ניכרת שונות ענפית בבחינה של הרמה הנוכחית של מאזני הנטו ביחס לפברואר 2020 (ערב משבר הקורונה). ממנה עולה כי מאזן הנטו של ענף השירותים ירד בשיעור החד ביותר מכ-24% למינוס 1.4%, ומשקף את ההשלכות השליליות המהותיות של מדיניות הריחוק החברתי על פעילות ענף זה. בענפי התעשייה מאזן הנטו ירד מ-0% (בקירוב) למינוס 12%, וביתר הענפים הרמה הנוכחית נמוכה מהרמה של חודש פברואר, אך בשיעור מתון יותר.
במבט קדימה, בענפי השירותים והבינוי צופים שיפור מסוים בפעילות (אך המאזנים נותרו שליליים), כמו גם בהיקף ההזמנות ליצוא בענפי התעשייה. מנגד, בענפי המסחר והמלונאות הציפיות הן להמשך הרעה בפעילות בכל המדדים.
סך הוצאה בכרטיסי אשראי חזרה בסמוך לרמתה ערב המשבר. נמשכת השונות הגבוהה בין הענפים.
בחינה של ההוצאה בכרטיסי אשראי, על-פי נתוני בנק ישראל (ניתוח של נתונים יומיים ללא ניכוי עונתיות), מצביעה על תנודתיות בהיקף הרכישות (ביחס לתחילת ינואר 2020), בקרבת הרמה בה היה ערב משבר הקורונה. זאת, לאחר שהיקף הרכישות היה במגמת עלייה בימים הראשונים שלאחר היציאה מהסגר השני.
יש לציין שהיקף הרכישות בענפים: תיירות, מסעדות ופנאי, עודנו נמוך באופן משמעותי (בטווח שבין 40%-80%) לעומת הרמה שלפני משבר הקורונה, שכן הפעילות בענפים אלה נותרה מאוד מוגבלת. מנגד, עם המשך ההקלות בהגבלות על הפעילות, בדגש על החזרה לפעילות של חנויות הרחוב ומרכזי הקניות, חלה עלייה חדה ברכישות בתחום הביגוד, אל עבר הרמה של תחילת השנה. ביתר התחומים נרשמה יציבות בהיקף הרכישות. ככל שהפעילות הכלכלית במשק תמשיך להתרחב, הדבר צפוי לבוא לידי ביטוי בעליית היקף הרכישות בכרטיסי אשראי, אך תוך שונות ענפית משמעותית, בדגש על המשך פעילות מתונה בענפי השירותים.
אמון הצרכנים השתפר מעט עם היציאה מהסגר השני. גם כאן הצניחה הייתה מתונה מאשר בסגר הראשון.
נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) מלמדים כי אמון הצרכנים עלה במחצית השנייה של חודש אוקטובר, לאחר שירד לרמת שפל במחצית הראשונה של החודש, על רקע הסגר השני שנערך בישראל. העלייה באה במקביל לתחילתו של תהליך היציאה מהסגר השני, אשר תמך בשיפור מסוים במידת האופטימיות של משקי הבית. אולם, יש לציין שרכיב המדד העיקרי שתרם לעלייה הינו: שינוי צפוי במצב הכלכלי של המדינה בשנה הקרובה, בעוד שביתר המדדים, אשר נוגעים למצבם הכלכלי של משקי הבית באופן ישיר, לא חל שינוי של ממש. במידה שתהליך היציאה מהסגר יימשך כמתוכנן, ויוביל לשיפור בכל רכיבי מדד אמון הצרכנים, ובפרט אלה שנוגעים למצבם הכלכלי של משקי הבית באופן ישיר, ייתכן שהדבר יתבטא בהמשך עליית הצריכה הפרטית.
.
מקרו עולמי
ההתקדמות לקראת הפצת חיסון לקורונה מעודדת אולם הדרך לחזרה לשגרה עדין ארוכה.
הידיעה המעודדת לגבי ההתקדמות לקראת חיסון בר שיווק מעודדת. עדיין ישנם אתגרים מעשיים רבים בנושא שינוע החיסון, שכנוע הציבור הרחב בנושא בטיחות ויעילות החיסון וכמובן, מידת הצורך לחזור ולהתחסן מעת לעת, הפצתו ברמה כלל עולמית. עם זאת, למרות האתגרים המשמעותיים העומדים על הפרק, ישנם מספר היבטים כלכליים שכבר עתה רצוי להצביע עליהם.
נראה שחיסון רחב היקף יאיץ את ההתאוששות הכלכלית בטווח הקרוב להשקתו הרחבה בעולם, אך נראה שזה איננו הגורם שישנה את התחזית לצמיחת העולם בטווח הבינוני-ארוך. צפוי שההגבלות על הפעילות יישארו במקומן בטווח הקצר, תוך כדי פגיעה בצמיחת התוצר העולמי ברביע הרביעי של 2020. על מנת שאמון הצרכנים והעסקים יתגבר ויבוא לידי ביטוי בהאצה של ממש בצריכה הפרטית ובהשקעות הריאליות, בכל המרכיבים, ולא רק במרכיבים הבסיסיים, תידרש אסטרטגיית יציאה ברורה ואמינה מן המצב הנוכחי. כמו כן יש לקחת בחשבון נזק מתמשך להון האנושי ולשוק העבודה "וצלקות" כלכליות נוספות שקשה יהיה לתקנם בקרוב.
המדינות והמגזרים שנפגעו במידה הרבה יותר מצעדי הסגר עשויים להיות המרוויחים הגדולים ממצב של השקת חיסון רחב היקף, בטוח ויעיל. תחומי נסיעות, טיסות, נופש, מלונאות ובידור יתאוששו במהירות וזה עשוי משמעותי למדינות דרום אירופה כמו ספרד. במדינות צפון אירופה, כמו גרמניה, שוויץ והמדינות הנורדיות, בהן המגבלות על הפעילות גרמו לפחות נזק, נראה "שהריבאונד" יהיה פחות עוצמתי.
נראה שהאינפלציה תישאר נמוכה בעתיד הנראה לעין. מצב זה יתמוך בהמשך ההרחבה המוניטרית כל עוד האינפלציה בארה"ב ובאירופה לא תעלה בצורה עקבית על 2%. התמיכה מצד המדיניות פיסקלית תמשיך להיות נדיבה בטווח הקרוב, זאת בכדי להבטיח שההתאוששות הכלכלית אכן צוברת תאוצה ומקיפה את כל ענפי המשקים.
מחשבות ראשוניות לאור תוצאות הבחירות בארה"ב.
ג'ו ביידן זכה בבחירות לנשיאות וצבר די אלקטורים, כך שגם אם יחולו שינויים מסוימים בעקבות ספירות חוזרות וערעורים, לא יהיה סביר שהתוצאות יבוטלו. תאריך ההצבעה של האלקטורים הוא 14/12/20 ורצוי שעד אז כל תהליכי הבירור, העתירות המשפטיות, והספירה המחודשת יסתיימו. בבחירות לסנאט התמונה עדיין לא הושלמה וכנראה שלא תהיה תמונה מלאה עד לראשית 2021.
לעתה עתה הרי נראה שבסנאט יהיה לדמוקרטים רוב דחוק מאוד, זאת בעקבות צפי לשוויון בין מספר החברים הרפובליקנים והדמוקרטיים ושימוש בקול של סגנית הנשיא כקול נוסף. זהו רוב דחוק ולא אפקטיבי ומשאיר אותם הרבה פחות מהרוב הנדרש של 60 מושבים, לשם העברה "חלקה" של חקיקה והימנעות מפילבסטרים מתישים. יתר על כן, הנשיא ביידן יהיה חייב להתחשב בעמדות של כל הקשת הרחבה של הסנאטורים הדמוקרטיים, שרחוקים מלקיים "הצבעה סיעתית".
בסופו של דבר, צפויה חבילה תקציבית, לא בגודל המקורי שהדמוקרטים רצו, אך בהיקף של 1.0-1.5 טריליון דולר ותהיה לכך תרומה חיובית לתוצר ב-2021. מעבר לכך, עם התאוששות התוצר ברביע השלישי, ושיעור האבטלה שירד מתחת לאחרונה אל מתחת ל -7%, יתכן שלא ברור שהכלכלה זקוקה לחבילת הרחבה בהיקף של 2 טריליון דולר ויותר שהדמוקרטים רצו להעביר לפני הבחירות. מצב זה עוד עשוי להשתנות בחודשים הקרובים אם הזינוק האחרון בתחלואה יביא לצעדי סגר נרחבים בארה"ב. בשוטף, על מנת שהתקציב הפדרלי ימשיך לתפקד בצורה חלקה, ידרש במהלך השבועות הקרובים אישור הקונגרס להארכת תכניות סיוע קיימו.
בכל מקרה, לא נראה שחבילת ההרחבה התקציבית תעבור לפני כניסתו של מר ביידן לתפקיד ב-20 לינואר, וזאת גם משום שהנשיא טראמפ יכול להטיל וטו כל עוד הוא בבית הלבן ולכן נראה שההרחבה התקציבית תצטרך לחכות עד לפברואר בשנה הבאה.
מכיוון שהרפובליקנים עדיין ישלטו במידה רבה בסנאט, ולדמוקרטיים לא יהיה "רוב מוחץ", מרבית התוכניות של ביידן, שפורסמו לפני הבחירות, לא יתרוממו. לא יהיו בקרוב העלאות של מס חברות או מס על בעלי הכנסות גבוהות יותר, גם לא מהלך ענק של השקעות תשתית ירוקה בסגנון New Deal, שכר המינימום הפדרלי כמעט ולא ישתנה ולא תהיה רפורמה משמעותית בתחום הבריאות.
אבל ביידן עדיין יכול להמשיך ולהכביד את הרגולציה על מגזרי הפיננסים והאנרגיה, זאת בעיקר על ידי הפעלה רבה של רשויות הפיקוח על אותם ענפים. ביידן יכול גם להפעיל את התובע הכללי בכדי לפתוח בחקירות ובתביעות של הפרות הגבלים עסקיים כנגד חברות טכנולוגיה גדולות מבלי להזדקק לאישור הקונגרס.
להבדיל מממשל טראמפ, צפוי שביידן יחזק וישקם את הקשר עם האיחוד האירופי, וברית כזו תוכל לשמש במאבק כנגד ההשפעה העולמית ההולכת וגוברת של סין. במסגרת זו, ביידן איננו צפוי להטיל מכסים על יבוא כלי רכב מהאיחוד האירופי ואף ינסה להרגיע את סכסוכי הסחר הקיימים במספר תחומים. היוצא מן הכלל עשוי להיות עתיד היחסים עם בריטניה, משום שביידן אינו תומך בברקסיט, זאת להבדיל מטראמפ.
אחד מתחומי אי הוודאות הגדולים בנושא קשרי סחר חוץ נוגע עם לאופן שבו ביידן יתנהל עם שיעורי המכס שטראמפ הטיל על סין. ביידן מתח ביקורת חריפה על עסקת הסחר שלב א' של טראמפ עם סין וטען כי המכסים הטילו עלויות גדולות ומיותרות על הצרכנים אמריקאים, זאת בתמורה לוויתורים מועטים בלבד מסין.
ביידן צפוי להתמקד בדרישות ארה"ב מסין לביצוע של שינויים מבניים בסין לגבי נושא של "העברה כפויה של טכנולוגיה", תחרות הוגנת וגישה חופשית של ארה"ב לשוק הסיני. זה צפוי להוביל למשא ומתן מחודש, אולי בהשתתפות של בעלות ברית של ארה"ב, במטרה ללחץ על סין לבצע שינויים מבניים. לנוכח הגישה הסינית, המתמקדת בטיפוח חדשנות מקומית עצמאית ואסרטיביות בינלאומית, צפוי שגם תחת ממשל ביידן, יחסי ארה"ב וסין יישארו מתוחים.
הנשיא טראמפ מפעיל מהלכי משפטים ואחרים סביב טענותיו לגבי הונאת בחירות ויתכן שהתנהלותו עד ל-20 לינואר תתאפיין במהלכים חריפים שונים של הרגע האחרון. זה יכול לכלול גל של חנינות פליליות שנויות במחלקות, כולל לעצמו, ושטף של צווים נשיאותיים בנושאים שונים שנועדו לחזק את הבסיס שלו, כשהוא כבר מסתכל קדימה למועמדות הרפובליקנית לנשיאות בשנת 2024 ולתחומי עיסוק עתידיים.
השקט היחסי ברחובות, למרות בחירות כה טעונות, תרם לכך שהתנודתיות בשווקים הפיננסיים נותרה נמוכה, אך קבוצת טראמפ עוד יכולה לשלוף "שפנים מהכובע" ולעורר את התנודתיות שכבר פחתה בשווקים.
סביבת האינפלציה בארה"ב ממשיכה להיות ממותנת.
מדד המחירים לצרכן נותר ללא שינוי באוקטובר, זאת לאחר עלייה של 0.2% בספטמבר. במונחי המדד הכולל, שכאמור נותר ללא שינוי באוקטובר, שיעור האינפלציה השנתי ירד ל -1.2% מ -1.4%. זה משקף את מדד האנרגיה שעלה ב- 0.1% בלבד, ואילו מדד מחירי המזון עלה ב- 0.2%.
גם מדד הליבה נותר ללא שינוי ברמה החודשית. ברמה השנתית, הייתה ירידה קלה באינפלציית הליבה ל -1.6% בחודש שעבר, מ -1.7% בספטמבר. החולשה במחירי הסחורות במדד אוקטובר משקפת בחלקה את התייצבות מחירי כלי הרכב המשומשים לאחר עלייה בשלושת החודשים הקודמים. היו גם סימני חולשה רחבים יותר, כאשר מחירי ההלבשה ירדו ב -1.2% ומחירי התרופות ירדו ב -0.8%. היציבות במחירי השירותים שיקפה עלייה של 0.1% ברכיב הדיור, זאת לצד ירידה של 0.3% במחירי שירותי הרפואה.
ה ECB רואה עדין סיכונים רבים למרות הצפי המעודד לחיסון לקורונה. נמשכת ההתחייבות לשמירה על תשואות האג"ח ברמות נמוכות.
נאום הפתיחה של גברת לגארד, נשיאת הבנק המרכזי של אירופה, ECB, כלל כמה מסרים חשובים על המדיניות. היא הייתה זהירה בכל הקשור לנושא החיסון וציינה כי גם עם הצפי המעודד לקראת חיסון, עדיין נותרו סיכונים גדולים של השפעות כלכליות שליליות מגלי תחלואה חוזרים וצורך בהידוק המגבלות על הפעילות ועל הניידות. המיתון הנוכחי עמוק יותר ממיתונים קודמים, שונה מאוד בהרכבו וככל הנראה שמאפייני ההתאוששות יהיו מאוד לא אחידים וייחודיים.
בעוד שכל כלי המדיניות המוניטרית מופעלים, גברת לגארד ציינה כי כלי ה- PEPP וה-TLTRO צפויים להישאר "הכלים העיקריים להתאמת המדיניות המוניטרית". היא ציינה כי כלים אלו הוכיחו את יעילותם ואת גמישותם, וזה יתרון מרכזי שלהם. ההנחיה קדימה הנוכחית היא שה-QE במסגרת ה- PEPP יימשך עד יוני 2021 לכל המקודם, אך תתכן הארכה והרחבה כפי הנדרש. המסר הברור הוא שה- ECB ידאג לכך שתשואות האג"ח יישארו נמוכות מאוד.
ה- ECB שם בראש הרשימה יעד של שמירה על תנאים פיננסיים נוחים ונגישות לאשראי. ה-ECB יכול להוריד את שיעורי הריבית השלילית על מקורות ה- TLTRO ו/ או לשנות את התנאים והתמריצים האחרים לבנקים בכדי שיעשו שימוש רב יותר במסלול זה של "אשראי מכוון", כמו הארכת פרק הזמן של התכנית. במבט כולל, ה- ECB ישמור על מדיניות מוניטרית תומכת ביותר לאורך זמן רב, תוך הקפדה על תמסורת טובה של תנאים אלו דרך המערכת הבנקאית-פיננסית.
למרות ההתאוששות בצמיחה בבריטניה ברבעון השלישי עדין התוצר רחוק מרמתו טרום המגפה.
התוצר פחת בבריטניה ב- 19.8% ברביע השני, ואחרי כן, ברביע השלישי של 2020 נרשמה עליה בשיעור של 15.5% -- זאת בהתאם לקונצנזוס. נתונים עדכניים מראים כי ההתאוששות נעצרה בסוף הרביע השלישי, זאת עוד לפני שהוטלו מגבלות מחמירות וסגר שני ברביע האחרון של 2020.
העלייה בתוצר ברביע השלישי באה מהצריכה הפרטית שעלתה ב - 18.3% וההשקעה הריאלית הכוללת עלתה ב- 15.1%. במסגרת זו, ההשקעה בבניה למגורים עלתה בשיעור של 46%, אך העלייה בהשקעות העסקיות הייתה מתונה יותר ועמדה על 8.8%. סחר החוץ נטו (יבוא פחות יצוא) הפחית מהצמיחה כ -2.1 נקודות אחוז. עם זאת, חלק גדול מהגידול ביבוא היה לשם חידוש מלאים, דבר שהוסיף לצמיחה 1.6 נקודות אחוז.
המלצות לפעילות: העלייה לאחרונה ברמת התשואות נראה כי קרובה למיצוי על רקע המשך עליית התחלואה מקורונה בעולם והמחויבות להמשך מהלך הרכישות של אג"ח ממשלתי על ידי הבנקים המרכזיים. עם זאת גם מהלך ירידת תשואות לא צפוי כרגע ונראה שהתשואות צפויות להיסחר ביציבות יחסית סביב הרמות הנוכחיות. ציפיות האינפלציה המקומיות, נראות כקרובות למיצוי מהלך העלייה.
מהלך העלייה בתשואות האג"ח הממשלתיות בארץ ובעולם נבלם לקראת סוף השבוע. למרות ההודעה של חברת פייזר על חיסון ההולך ומתקרב, המציאות היום יומית של עלייה משמעותית בתחלואה מקורונה והמשך המגבלות המשמעותיות על מדינות רבות בעולם מונעות עלייה משמעותית נוספת ברמת התשואות. גם הבנקים המרכזיים בעולם חוזרים על המחויבות להמשיך ולרכוש איגרות חוב ממשלתיות על מנת למנוע עלייה משמעותית בריביות הארוכות. זאת לצד המשך קיומה של מציאות אינפלציונית ממותנת במרבית המדינות גורמת לתקרה בכל הקשור לעלייה ברמת התשואות האג"ח הממשלתיות. עם זאת הסבירות לירידה מחודשת ברמת התשואות גם כן סבירה פחות לאור הרמה האבסולוטית הנמוכה וכן על רקע המשך העלייה בצרכי הגיוס של מרבית המדינות בעולם.
בישראל, אנו ממשיכים לדבר על מציאות ללא תקציב לשנת 2021 ובכלל על תכנון מועט עד כדי כמעט לא קיים לטווח הבינוני – ארוך בכל הקשור למדיניות הפיסקלית. במצב עולם זה נראה כי רמת התשואות הארוכות צפויה להמשיך ולנוע בטווח של 75 – 90 נ"ב בכל הקשור לטווח לפדיון של 10 שנים.
העלייה בציפיות האינפלציה בשבועות האחרונים החזירה את רמת הציפיות לרמות הוגנות בעיקר בכל הקשור לחלק הארוך של העקום. בטווח של 8 שנים ומעלה נראה אף כי הציפיות האינפלציוניות מתומחרות כמעט במלואן. להערכתנו מומלץ כרגע להתרכז בחלק הקצר – בינוני בכל הקשור להשקעה באפיק צמוד המדד. את האפיק השקלי הלא צמוד מומלץ להחזיק על ידי אחזקה סינתטית של אג"ח קצר לטווח 2- 4 שנים בשילוב אג"ח לטווח ארוך של מעל ל 10 שנים.
ריכוז המלצותינו:
אנו ממליצים על השקעה במח"מ קצר - בינוני.
מומלצת אחזקה מאוזנת בין שקלים לא צמודים לצמודי מדד.
צמודי המדד מומלצים להשקעה בעיקר בטווח של עד 5 שנים.
החשיפה לשקלים הלא צמודים מומלצת באחזקה סינתטית של אג"ח קצר בשילוב אג"ח לטווח של 10 שנים ומעלה.
מומלצת אחזקת מזומן חלף השקעה במק"מ ואג"ח שקלי לטווח קצר.
אג"ח חברות
המגמה החיובית באפיק הקונצרני נמשכה גם השבוע. עליות שערים נרשמו בכל המדדים המובילים על רקע המגמה החיובית בשוקי המניות וההודעה של חברת פייזר על פריצת דרך בחיסון לקורונה. המשך המגמה החיובית בשוקי המניות לצד חוסר האלטרנטיבה באפיק הממשלתי צפויים להשפיע לחיוב על המסחר באפיק הקונצרני. מדד התל בונד גלובל ממשיך לבלוט בביצועים עודפים.
המסחר באפיק הקונצרני התאפיין השבוע במגמה חיובית תוך עליות שערים בכל המדדים המובילים. בממוצע נרשמה עליית מחירים שבועית חדה יחסית של כ – 0.9% באפיק הקונצרני. המגמה החיובית נרשמה על רקע המגמה החיובית בשוקי המניות בארץ ובעולם כתוצאה מהודעת חברת פייזר על פריצת דרך משמעותית בכל הקשור לפיתוח והפצת חיסון לקורונה. מדדי התל בונד צמודי המדד המובילים (20 40 ו 60) עלו השבוע ב כ – 0.85% בממוצע. רמת המרווחים באפיק המשיכה לרדת והיא למעשה נמצאת בנקודה הנמוכה מאז התיקון לאחר השיא שנרקע במהלך החדשים מרץ - אפריל.
רמת המרווחים עדין נמצאת כמובן ברמה הגבוהה ביחס לרמה טרום המשבר. גם השבוע המשיך לבלוט לחיוב מדד התל בונד גלובל עם עליית מחיר שבועית של 1.5%. מבין מדדי התל בונד המובילים מדד זה הינו כמעט היחיד המציג מראשית השנה תשואה חיובית.
כפי שאנו כותבים בשבועות האחרונים, על רקע התשואות נמוכות באפיק הממשלתי ולאור הערכה כי עדין מרבית הכספים שיצאו מהשוק בחודש מרץ נותרו בעו"ש יש לצפות כי האפיק הקונצרני לא יסבול מפדיונות משמעותיים בחודשים הקרובים. במידה ונראה התייצבות בתחלואה מקורונה ניתן לצפות אף לחזרה הדרגתית של הציבור לשוק. מגמה זו עשויה לתמוך במגמה חיובית יחסית של האפיק בחודשים הקרובים. בנוסף, בנק ישראל ממשיך את תכנית הרכישות שלו וצפוי להיות מעורב בשוק בחודשים הקרובים לפחות גם אם מדובר במעורבות מינורית ביחס למעורבות בשוק האג"ח הממשלתי.
בנוסף, נראה שגם השוק הראשוני שמראשית המשבר היה כמעט סגור לחברות מדרוגים נמוכים מתחיל להיפתח בהדרגה. בחודש האחרון אנו רואים יותר ויותר חברות מדרוגים בינוניים – נמוכים החוזרות בהדרגה לגיוסים בשוק הראשוני. מתוך חברות אלו אנו רואים עלייה בחברות המעניקות שעבודים ספציפיים, דבר המקל על גיוס החוב.
על רקע התמחור הנוח יחסית של שוק המניות המקומי ובהינתן שמרבית החדשות השליליות גלומות במחירים אנו די חיוביים על השקעה באפיק הקונצרני. גם חוסר האלטרנטיבה באפיק הממשלתי עשוי לתרום למעבר כספים להשקעה באפיק הקונצרני.
סיכום המלצות לפעילות באפיק הקונצרני:
מומלצת הגדלה הדרגתית של החשיפה לאפיק הקונצרני.
עם זאת, החשיפה לאפיק הקונצרני מומלצת רק לחברות מדרוגים גבוהים - בינוניים ולחברות העומדות בקריטריון הרכישה של בנק ישראל.
מומלצת השקעה בעיקר בחברות בדרוג A+ ומעלה.
המשך עליות שערים במניות הבנקים עשוי לעזור לירידת המרווחים בשטרי ההון העליונים מסוג COCO.
אנו ממליצים על השקעה במח"מ קצר - בינוני.
הנפקות האוצר ובנק ישראל
משרד האוצר יגייס השבוע (16.11) 3.05 מיליארד ₪ בהנפקה לציבור. הסדרות שיגויסו: ממשק 723 – 500 מש"ח, ממשק 425 – 500 מש"ח, ממשק 330 – 500 מש"ח, ממשק 537 – 550 מש"ח, ממצמ 726 – 500 מש"ח, ממשמ 1130 – 500 מש"ח.
