עמי גינזבורג צילום פאנדר עמי ארליך
עמי גינזבורג
09/12/2020
סיפור קטן ולכאורה שולי תפס את עיני בשבוע האחרון. ואולי הוא לא כל כך שולי.
זה התחיל – איך לא? – עם הקפיצה הנוספת שרשמה באחרונה מניית טסלה. כאילו לא מספיק לה זינוק של 700% בשנה אחת בלבד, רשמה המניה בשבוע האחרון לבדו קפיצה מרשימה של 15% מ-560 דולר ל-650 דולר.
הקפיצה האחרונה העמידה את שוי השוק של טסלה על סכום לא נתפס של 615 מיליארד דולר – יותר מפי 3 מאשר טויוטה היפנית. רק לשם השוואה: שוי השוק המצרפי של 8 החברות הבאות – טויוטה (194 מיליארד דולר), פולקסוואגן (94), דיימלר (75) GM (63), BMW (57), הונדה (51), וולוו (47) ופורד (36) עומד נכון להיום על 617 מיליארד דולר. במילים אחרות: 80% מתעשיית הרכב העולמית שווה היום כמו טסלה אחת.
כשחיפשתי איך מצדיקים הפרשנים הפיננסיים את הזינוק של השבוע האחרון ההסבר העיקרי היה המלצה חמה מצד בנק ההשקעות גולדמן סאקס. הבנק המכובד של וול סטריט העניק למנייה החמה של טסלה "מחיר יעד ל-12 חודשים" של 780 דולר למניה. לא פחות. הבנק הקפיץ בכך את המחיר הקודם שנקב בו – 455 דולר – בלא פחות מ-70%.
עם רוח גבית שכזו מגולדמן, ועדרים של סוחרים צעירים שמחפשים רק "לרכב על המגמה" מה הפלא שמחיר המניה המשיך לטפס?
ניסיתי לבחון מה בדיוק הניע את האנליסט של גולדמן, מארק דילייני, להרים כך את מחיר היעד שלו. ניסיתי להבין אלו מספרים הוא לוקח בחשבון כשהוא קובע לטסלה מחיר יעד כל כך מופרך. ניסיתי ולא ממש הצלחתי.
דילייני – בחור בן 35 שאני משוכנע שלא זכה להכיר מקרוב את בועת הדוט.קום - התחכם איתי. במקום לנקוב במספרי הכנסות ורווח ל-3-5 השנים הקרובות – משהו שאפשר לבחון ולשפוט בעתיד הנראה לעין - הוא הרחיק את התחזית שלו, 10, 15, ואפילו 20 שנים קדימה.
כך למשל הוא כתב בהמלצתו שהוא מצפה שמכירות הרכב החשמלי יגיעו ל-18% ממכירות הרכב העולמיות ב... 2030. ואז יעלו ל-29% ב-2035.
"אם טסלה תשמור על נתח שוק של 25%-30% ממכירות הרכב חשמלי בעולם היא עשויה להגיע ב-2040 למכירות של 15 מיליון מכוניות בשנה, ואפילו 20 מיליון מכוניות בתרחיש אופטימי יותר". כן, כן. לדילייני יש גם תרחישים אופטימיים יותר עבור טסלה למקרה שמישהו יבקש.
דילייני הכה על חטא. ביוני האחרון הוא דווקא הפך דובי מעט לגבי טסלה, והוריד את ההמלצה שלו לגביה ל"נייטרלי". לא עוד. "ביוני הנמכנו את התחזית לטסלה בגלל שחששנו להאטה בביקוש למכוניותיה, ובגלל דיווחים על קשיים באספקה במודל Y (קרוסאובר)", הסביר.
אלא שמאז, מתברר הפך דילייני את עורו, וכעת הוא מצטרף ללהקת המעודדות של טסלה. יש לו כנראה סיבה טובה לכך. על כך תוכלו לקרוא בהמשך.
עלייתו ונפילתו של הנרי בלודג'ט
ההמלצה הפראית למדי של דילייני הזכירה לי נשכחות מבועת הדוט.קום של שנת 2000 ואת האנליסט הנרי בלודג'ט מבית ההשקעות אופנהיימר. כתבתי שנת 2000, אבל מי שחווה את הבועה הזו בזמן אמת יודע שהיא החלה להתנפח לפחות 4 שנים קודם לכן. במשך 4 שנים המניות עלו ועלו, ובסוף 98' הן כבר היו נפוחות להחריד. ככה זה – לבועות לוקח לא מעט זמן להתנפח. הדרך למטה מתרחשת הרבה יותר מהר.
נחזור לבלודג'ט. באוקטובר 98' הפתיע בלודג'ט את קהילת וול סטריט כשקבע למניית אמזון "מחיר יעד" של 400 דולר. (מדובר במחיר ששרר אז, כי מאז אמזון ביצעה כמה ספליטים במניה שלה). באותה עת נסחרה אמזון במחיר של 240 דולר "בלבד". וראה זה פלא, בתוך שלושה שבועות מרגע ההמלצה זינקה המניה ועקפה את המחיר שקבע לה בלודג'ט, ולאחר מכן המשיכה ועלתה עוד ועוד.
הזינוק של מניית אמזון הפך את בלודג'ט בן ה-32 ל"סלבריטי" בוול סטריט. הוא הפך למרואיין בתוכניות טלויזיה ובתוך זמן קצר קיבל הצעה מפתה לעבור למשרה מפתה כאנליסט האינטרנט של בנק ההשקעות מרי לינץ'. גם שם המשיך בלודג'ט לבלוט והוא הפך להיות האנליסט המזוהה ביותר עם בועת מניות הטכנולוגיה. הרי הוא בחור צעיר ומוכשר. בטח הוא מבין משהו בטכנולוגיה, לא?
כאן צריך לשים את הדברים בתוך הקונטקסט המתאים. תפקיד האנליסטים של וול סטריט הוא לא בדיוק לחפור בדוחות של החברות ולגלות שם אוצרות חבויים. התפקיד שלהם הוא "להביא ביזנס" לבית ההשקעות. להביא לקוחות שינהלו שם את כספיהם, להביא חברות שיגייסו הון דרכם, ולסייע בייעוץ לעסקות מיזוג ורכישה.
אנסליטים בכירים כאלו שכל העולם מקשיב להם יכולים להביא הרבה ביזנס. "מורידי גשם" קוראים להם. והם מתוגמלים בהתאם. משכורת של 7 ספרות לשנה. בדולרים. אין להם זמן לחפור בדו"חות ולבצע מחקר אמיתי.
בלודג'ט נהנה מכל המנעמים האלה, ואף השקיע בעצמו לא מעט כסף במניות של חברות דוט.קום. אבל שם הוא כנראה הצליח פחות. מדיווחים שונים עלה כי בלודג'ט הפסיד קרוב ל-700 אלף דולר מהשקעותיו בחברות דוט.קום בשנים שלאחר פיצוץ הבועה.
אבל זו הייתה רק ההסתבכות הקטנה שלו. ההסתבכות הגדולה הגיעה ב-2002 כשהתובע הכללי של ניו יורק, אליוט ספיצר, חשף תכתובות פנימיות של מריל לינץ' שבהם התברר שבלודג'ט ייעץ ללקוחותיו דווקא למכור מניות טכנולוגיה, בניגוד להמלצות הפומביות שלו. בהמשך הוגש נגדו כתב אישום על עבירות על חוקי ניירות ערך. זו האשמה כבדה שעלולה היתה להביא לעונש מאסר. בלודג'ט הצליח להגיע לעסקת טיעון שבה הסכים לשלם קנס של כ-4 מיליון דולר, שכלל בתוכו גם החזר מרווחים לא חוקיים שהפיק בתקופתו כאנליסט. כמו כן נאסר עליו לשמש כאנליסט או יועץ פיננסי.
המשך הקריירה של בלודג'ט דווקא יותר אופטימי. הוא הפך לכותב טורים מוערך ובהמשך לעורך של אתר המדיה הפיננסי "ביזנס אינסיידר". בטוריו הוא מרבה לחשוף את האמת המכוערת מאחורי הקלעים של וול סטריט.
ומה קרה למניית אמזון? בשיאה של הבועה, בדצמבר 99', נסחרה המניה במחיר שיא (מתואם ספליט) של 97 דולר. באוקטובר 2001 היא חזרה ל-6 דולר. ומאז, כן, היא עולה די ברציפות.
עכשיו כשאנחנו מבינים טוב יותר איך עובדת השיטה בוול סטריט אפשר לחזור לשנת 2020, לדילייני ולטסלה. אתמול, 8 בדצמבר, הודיעה טסלה על גיוס הון במניות בהיקף של 5 מיליארד דולר. בנק ההשקעות שיוביל את הגיוס הוא – ניחשתם נכון – גולדמן סאקס. דילייני כנראה כבר הרוויח את המשכורת השנתית שלו השנה. השאלה אם הלקוחות שלו ירוויחו גם הם מההמלצות שלו נותרה פתוחה.
זה התחיל – איך לא? – עם הקפיצה הנוספת שרשמה באחרונה מניית טסלה. כאילו לא מספיק לה זינוק של 700% בשנה אחת בלבד, רשמה המניה בשבוע האחרון לבדו קפיצה מרשימה של 15% מ-560 דולר ל-650 דולר.
הקפיצה האחרונה העמידה את שוי השוק של טסלה על סכום לא נתפס של 615 מיליארד דולר – יותר מפי 3 מאשר טויוטה היפנית. רק לשם השוואה: שוי השוק המצרפי של 8 החברות הבאות – טויוטה (194 מיליארד דולר), פולקסוואגן (94), דיימלר (75) GM (63), BMW (57), הונדה (51), וולוו (47) ופורד (36) עומד נכון להיום על 617 מיליארד דולר. במילים אחרות: 80% מתעשיית הרכב העולמית שווה היום כמו טסלה אחת.
כשחיפשתי איך מצדיקים הפרשנים הפיננסיים את הזינוק של השבוע האחרון ההסבר העיקרי היה המלצה חמה מצד בנק ההשקעות גולדמן סאקס. הבנק המכובד של וול סטריט העניק למנייה החמה של טסלה "מחיר יעד ל-12 חודשים" של 780 דולר למניה. לא פחות. הבנק הקפיץ בכך את המחיר הקודם שנקב בו – 455 דולר – בלא פחות מ-70%.
עם רוח גבית שכזו מגולדמן, ועדרים של סוחרים צעירים שמחפשים רק "לרכב על המגמה" מה הפלא שמחיר המניה המשיך לטפס?
ניסיתי לבחון מה בדיוק הניע את האנליסט של גולדמן, מארק דילייני, להרים כך את מחיר היעד שלו. ניסיתי להבין אלו מספרים הוא לוקח בחשבון כשהוא קובע לטסלה מחיר יעד כל כך מופרך. ניסיתי ולא ממש הצלחתי.
דילייני – בחור בן 35 שאני משוכנע שלא זכה להכיר מקרוב את בועת הדוט.קום - התחכם איתי. במקום לנקוב במספרי הכנסות ורווח ל-3-5 השנים הקרובות – משהו שאפשר לבחון ולשפוט בעתיד הנראה לעין - הוא הרחיק את התחזית שלו, 10, 15, ואפילו 20 שנים קדימה.
כך למשל הוא כתב בהמלצתו שהוא מצפה שמכירות הרכב החשמלי יגיעו ל-18% ממכירות הרכב העולמיות ב... 2030. ואז יעלו ל-29% ב-2035.
"אם טסלה תשמור על נתח שוק של 25%-30% ממכירות הרכב חשמלי בעולם היא עשויה להגיע ב-2040 למכירות של 15 מיליון מכוניות בשנה, ואפילו 20 מיליון מכוניות בתרחיש אופטימי יותר". כן, כן. לדילייני יש גם תרחישים אופטימיים יותר עבור טסלה למקרה שמישהו יבקש.
דילייני הכה על חטא. ביוני האחרון הוא דווקא הפך דובי מעט לגבי טסלה, והוריד את ההמלצה שלו לגביה ל"נייטרלי". לא עוד. "ביוני הנמכנו את התחזית לטסלה בגלל שחששנו להאטה בביקוש למכוניותיה, ובגלל דיווחים על קשיים באספקה במודל Y (קרוסאובר)", הסביר.
אלא שמאז, מתברר הפך דילייני את עורו, וכעת הוא מצטרף ללהקת המעודדות של טסלה. יש לו כנראה סיבה טובה לכך. על כך תוכלו לקרוא בהמשך.
עלייתו ונפילתו של הנרי בלודג'ט
ההמלצה הפראית למדי של דילייני הזכירה לי נשכחות מבועת הדוט.קום של שנת 2000 ואת האנליסט הנרי בלודג'ט מבית ההשקעות אופנהיימר. כתבתי שנת 2000, אבל מי שחווה את הבועה הזו בזמן אמת יודע שהיא החלה להתנפח לפחות 4 שנים קודם לכן. במשך 4 שנים המניות עלו ועלו, ובסוף 98' הן כבר היו נפוחות להחריד. ככה זה – לבועות לוקח לא מעט זמן להתנפח. הדרך למטה מתרחשת הרבה יותר מהר.
נחזור לבלודג'ט. באוקטובר 98' הפתיע בלודג'ט את קהילת וול סטריט כשקבע למניית אמזון "מחיר יעד" של 400 דולר. (מדובר במחיר ששרר אז, כי מאז אמזון ביצעה כמה ספליטים במניה שלה). באותה עת נסחרה אמזון במחיר של 240 דולר "בלבד". וראה זה פלא, בתוך שלושה שבועות מרגע ההמלצה זינקה המניה ועקפה את המחיר שקבע לה בלודג'ט, ולאחר מכן המשיכה ועלתה עוד ועוד.
הזינוק של מניית אמזון הפך את בלודג'ט בן ה-32 ל"סלבריטי" בוול סטריט. הוא הפך למרואיין בתוכניות טלויזיה ובתוך זמן קצר קיבל הצעה מפתה לעבור למשרה מפתה כאנליסט האינטרנט של בנק ההשקעות מרי לינץ'. גם שם המשיך בלודג'ט לבלוט והוא הפך להיות האנליסט המזוהה ביותר עם בועת מניות הטכנולוגיה. הרי הוא בחור צעיר ומוכשר. בטח הוא מבין משהו בטכנולוגיה, לא?
כאן צריך לשים את הדברים בתוך הקונטקסט המתאים. תפקיד האנליסטים של וול סטריט הוא לא בדיוק לחפור בדוחות של החברות ולגלות שם אוצרות חבויים. התפקיד שלהם הוא "להביא ביזנס" לבית ההשקעות. להביא לקוחות שינהלו שם את כספיהם, להביא חברות שיגייסו הון דרכם, ולסייע בייעוץ לעסקות מיזוג ורכישה.
אנסליטים בכירים כאלו שכל העולם מקשיב להם יכולים להביא הרבה ביזנס. "מורידי גשם" קוראים להם. והם מתוגמלים בהתאם. משכורת של 7 ספרות לשנה. בדולרים. אין להם זמן לחפור בדו"חות ולבצע מחקר אמיתי.
בלודג'ט נהנה מכל המנעמים האלה, ואף השקיע בעצמו לא מעט כסף במניות של חברות דוט.קום. אבל שם הוא כנראה הצליח פחות. מדיווחים שונים עלה כי בלודג'ט הפסיד קרוב ל-700 אלף דולר מהשקעותיו בחברות דוט.קום בשנים שלאחר פיצוץ הבועה.
אבל זו הייתה רק ההסתבכות הקטנה שלו. ההסתבכות הגדולה הגיעה ב-2002 כשהתובע הכללי של ניו יורק, אליוט ספיצר, חשף תכתובות פנימיות של מריל לינץ' שבהם התברר שבלודג'ט ייעץ ללקוחותיו דווקא למכור מניות טכנולוגיה, בניגוד להמלצות הפומביות שלו. בהמשך הוגש נגדו כתב אישום על עבירות על חוקי ניירות ערך. זו האשמה כבדה שעלולה היתה להביא לעונש מאסר. בלודג'ט הצליח להגיע לעסקת טיעון שבה הסכים לשלם קנס של כ-4 מיליון דולר, שכלל בתוכו גם החזר מרווחים לא חוקיים שהפיק בתקופתו כאנליסט. כמו כן נאסר עליו לשמש כאנליסט או יועץ פיננסי.
המשך הקריירה של בלודג'ט דווקא יותר אופטימי. הוא הפך לכותב טורים מוערך ובהמשך לעורך של אתר המדיה הפיננסי "ביזנס אינסיידר". בטוריו הוא מרבה לחשוף את האמת המכוערת מאחורי הקלעים של וול סטריט.
ומה קרה למניית אמזון? בשיאה של הבועה, בדצמבר 99', נסחרה המניה במחיר שיא (מתואם ספליט) של 97 דולר. באוקטובר 2001 היא חזרה ל-6 דולר. ומאז, כן, היא עולה די ברציפות.
עכשיו כשאנחנו מבינים טוב יותר איך עובדת השיטה בוול סטריט אפשר לחזור לשנת 2020, לדילייני ולטסלה. אתמול, 8 בדצמבר, הודיעה טסלה על גיוס הון במניות בהיקף של 5 מיליארד דולר. בנק ההשקעות שיוביל את הגיוס הוא – ניחשתם נכון – גולדמן סאקס. דילייני כנראה כבר הרוויח את המשכורת השנתית שלו השנה. השאלה אם הלקוחות שלו ירוויחו גם הם מההמלצות שלו נותרה פתוחה.
