מניית מטריקס || המלצת משקל יתר ובמחיר יעד של 95 ₪ למניה

אנו משיקים סיקור במחיר יעד של 95 ₪ למניה עם אפסייד של כ-19% והמלצת משקל יתר.  השילוב של מודל עבודה היברידי שמוביל לחסכון ופיתוח מנועי צמיחה בפעילות בארה''ב ובתחום הסייבר וכל זאת שברקע הרגולציות בישראל תומכות, צפויים לתמוך משמעותית בפעילות העסקית של החברה.

פעילות : מטריקס הינה הספקית הגדולה בישראל של שירותי I.T החברה מעסיקה כ- 10.5 אלף עובדים מתוכם כ-90% בישראל. 

סביבה עסקית ותחרות : שוק הI.T  בישראל מוערך בכ-25 מיליארד ₪ , שוק זה נהנה בשנים האחרונות מצמיחה חיובית, הגבוהה משיעור צמיחת התמ"ג. אנו מעריכים את רמת התחרות כגבוהה וזו בשל מספר רב של מתחרים. יחד עם זאת, אנו סבורים שבפרויקטים גדולים ומורכבים רמת התחרות יורדת לרמה נמוכה יותר משמעותית, הלכה למעשה ממאות החברות שפועלות בתחום רק מספר קטן של חברות יוכלו לתת מענה לפרויקטים אלו. 

תוצאות כספיות: עד משבר הקורונה, מטריקס הציגה קצב צמיחה מהיר מאוד בהכנסות (חלקו הארי בצורה אורגנית) ממוצע שנתי של כ- 12% לאורך השנים (2017-2019) בתוך תקופת משבר הקורונה, קצב הצמיחה האט לרמה של כ-  4% בלבד ב9m-20  ואף צמיחה זו, לא בצורה אורגנית מלאה (בישראל צמיחה של כ-5.8% ובארה''ב שחיקה של כ-8%) . יחד עם זאת נציין כי על פי חברת IDC  שוק I.T  בישראל נשחק בכ-3.7% בשנת 2020, כך שהצמיחה היחסית נמוכה במטריקס מעידה דווקא על התחזקותה בתקופת המשבר.

התייעלות פנימית – בשני הרבעונים (Q3-Q2/20) חל שיפור ניכר ברווחיות התפעולית של החברה למרות שהחברה לא צמחה . עיקר השיפור נובע מצמצום הוצאות שקשורות למשרדי החברה וכן להוצאות הקשורות לנסיעות העובדים. לאור השיפור ברווחיות, החברה הצהירה שהיא בוחנת מודל עבודה היברידי (שילוב של עבודה מהבית ומהמשרד) תוך שבמקביל ברצונה לצמצום בשטחי הנדל"ן שהיא שוכרת.

אנו מעריכים שחלק משמעותי מהחיסכון בעלויות בזמן משבר הקורונה יכול ללוות את החברה גם ביום ש''אחרי הקורונה''. בהסתכלות קדימה - השילוב של צמיחה בהכנסות כפי שהיו טרום המשבר ( ממוצע שנתי כ- 12%) יחד עם ירידה בהוצאות השוטפות בשל מעבר למודל עבודה היברידי יוצרות מנוף תפעולי מהותי לחברה.

רגולציות תומכות - בשני סקטורים מרכזים (הממשלתי והפיננסי) - במשרדי הממשלה   נקבע יעד לשנת 2022 בו יונגשו כלל מאגרי המידע הממשלתיים לציבור בצורה דיגיטלית. התהליך כולל הקמת תשתית טכנולוגית והטמעת מערכות. במגזר הפיננסי - אנו שמים דגש על רפורמת ''בנקאות פתוחה'' שבנק ישראל מקדם, נציין כי לשינויים רגולטורים יש בדר''כ השפעה חיובית על רמת הביקוש לשירותי החברה, כיוון שהן יוצרות צורך בשינוי תהליכים ומבנים המחייבים התאמות במערכות המידע של הארגונים השונים.

תחום הסייבר- בעקבות המשבר, ארגונים רבים החלו לפעול בצורה דיגיטלית. וכן סיפקו לעובדים את האפשרות לעבוד מרחוק. באופן טבעי, המעבר לשירות דיגיטלי ופתיחת הרשת הארגונית "החוצה" הגביר משמעותית את האיומים מצד תקיפות סייבר. למטריקס ניסיון רב בפעילות עם גופי ביטחון בישראל. אלמנט זה יוצר לחברה יתרון יחסי מהותי בתחום. החברה מבצעת כעת, שני פרויקטים בהיקף של עשרות מיל' $ במדינות זרות. נציין כי התחום איננו חלק אינטגרלי מענף הI.T  ולכן קיים פה שוק יעד נוסף , שצומח במהירות (אף האיץ בעקבות המשבר) פוטנציאלי לחברה. 

תחום ה I.T בישראל – ענף ה I.T נהנה בשנים האחרונות מצמיחה חיובית, הגבוהה משיעור צמיחת התמ"ג, 

התפתחות צמיחת תמ''ג לעומת תוצר שירותי מידע



בצל הצמיחה החיובית של המשק הישראלי בשנים האחרונות ובמקביל להתגברות הביקוש מצד ארגונים רבים, שלרוב כללו השקעות בטכנולוגיות חדשות, הובילו לכך ששוק ה I.T  נהנה מסביבה עסקית משגשגת. כאמור אנו מעריכים שתחום ה I.T  הינו נגזרת של מצב המשק המקומי לפיכך תחזית בנק ישראל לצמיחת התוצר בשנת 2021 הינה 6.3% בתרחיש האופטימי ו-3.5% בתרחיש השמרני.

התפתחות שוק הI.T  בישראל במיליארדי $



מבין שלושת הסקטורים בתחום ה IT ( שירותים, תכונה וחומרה) סקטור התוכנה מציג את הצמיחה החזקה ביותר לאורך השנים האחרונות עם כ-7% צמיחה שנתית ממוצעת (בשש שנים האחרונות). לעומתו סקטור החומרה מציג את הצמיחה האיטית ביותר עם צמיחה שנתית ממוצעת של כ- 1.5% בלבד. סקטור השירותים מציג צמיחה דומה לזו של כלל השוק.

רמת התחרות - אנו מעריכים את רמת התחרות כגבוהה וזאת בשל מספר רב של מתחרים. יחד עם זאת, אנו סבורים שבפרויקטים גדולים ומורכבים רמת התחרות יורדת לרמה נמוכה יותר משמעותית, הלכה למעשה ממאות החברות שפועלות בתחום רק מספר קטן של חברות יוכלו לתת מענה לפרויקטים אלו. 

 ניתן כדוגמא את פרויקט מאגר האשראי של בנק ישראל –  בו רק מטריקס ניגשה למכרז וזכתה בו. מדובר על ''מגה פרויקט'' בהיקף של כ-130 מיל' ₪ להקמה ועוד כ-40 מיל' ₪ לתחזוקה שוטפת למשך 15 שנים.

כמו כן הענף מאופיין בעסקאות רבות של מיזוגים ורכישות שמתרחשות בעיקר על רקע של יתרון לגדול וכניסה לתחומי פעילות משיקים, מגמה זו מביאה לעסקאות בעל מאפיינים דומים של רכישות מצד החברות הגדולות בענף את החברות הקטנות. אנו סבורים שמיצובה של החברה וניסיונה המוצלח לאורך השנים האחרונות, מייצרים לחברה הזדמנויות לרכוש חברות הפועלות בתחומים משלימים ולערכתנו לעיתים רבות במחיר הזדמנותי. על פי השנים האחרונות החברה מבצעת מספר רכישות כל שנה. 

כמו כן חלק מהפעילות בתחום מושפע במידה מרפורמות המונהגות על-ידי הרגולטור . להערכתנו לרפורמות  קיימת בדרך כלל השפעה מטיבה עם החברה שכן לרוב הינן תומכות בעולם הדיגיטלי ומייצרות צורך בשינוי תהליכים  המחייבים התאמות במערכות המידע.

להערכתנו למשבר הקורונה השפעה על הענף משני כיוונים מנוגדים

א. ירידה בתקציבי ה I.T - באופן טבעי בעקבות המשבר הכלכלי, ארגונים רבים פועלים לצמצם הוצאות לא חיוניות גם אלו בתחום ה I.T 

ב. האצת המעבר לעולם הדיגיטלי - הקורונה שינתה במהירות את ''כללי המשחק'' כאשר אלמנט הריחוק החברתי אילץ ארגונים רבים  להיכנס לעולם הדיגיטלי וזו לשם המשך הפעילות העסקית של הארגון ככורח המציאות החדשה שנוצרה. 

אנו סבורים שהירידה בתקציבים הינה פגיעה זמנית, אך האצה לעולם הדיגיטלי הינה מנוע צמיחה אסטרטגי רב שנים וזו בשל כך שארגונים רבים (בעיקר בסקטור הממשלתי והפיננסי) שפעלו מתוך עיקרון שמרנות ומניעים פנימיים ( לחץ ועדי עובדים וכו') יצטרכו כעת ''לשנות תפיסה'' ודפוסי פעילות שהיו מבוססים על עולם פרונטלי ולהיכנס לעולם הטכנולוגי- דיגיטלי.

רפורמה ומדיניות ממשלתית בכניסה לעולם הדיגיטלי.
בסוף שנת 2016 התקבלה החלטת ממשלה (מס' 1933) שעיקרה אימוץ תהליכים דיגיטליים נרחבים בכל משרדי הממשלה, היעד נקבע לשנת 2022 בו יונגשו כלל מאגרי המידע הממשלתיים לציבור. התהליך כולל הקמת תשתית טכנולוגית והטמעת מערכות מחשוב. כיום עדיין חלקים מההחלטה טרם יושמו.  נציין כי להערכתנו  אי היציבות השלטונית והעדר תקציב מדינה מהווים גורם טכני אשר מעכב חלקים מן ההחלטה.

מנגד - בעקבות משבר הקורונה והקפדה על ''ריחוק חברתי'' משרדי ממשלה רבים הרחיבו את היקף השירותים המקוונים שהם מספקים, הבולטים מבניהם הינם הביטוח הלאומי ורשויות המס שנאלצו להתמודד עם מאות אלפי פניות לאבטלה ומענקים, במקביל לאחרונה משרד הדיגיטל הקצה תוכנית בתקציב של כ-300 מיל' ₪ להאצת המעבר הדיגיטלי במשרדי הממשלה.

רפורמה בעולם הבנקאות – ''בנקאות פתוחה''.
בנקאות פתוחה מאפשרת ללקוחות הבנקים וחברות כרטיסי האשראי לשתף צדדים שלישיים במידע הפיננסי שלהם. שחקנים חדשים, לאו דווקא בנקים, יוכלו לגשת לחשבון הבנק של לקוח, בהסכמתו, ולהציע לו שירותים בנקאיים מותאמים לצרכיו. 
הרפורמה מהווה אחד היעדים המרכזים שהציב בנק ישראל לשנים הבאות. נציין כי לצורך ביצוע הרפורמה יש לפתח ממשקים טכנולוגים מתקדמים בין מוסרי המידע למקבלי המידע כאלו שעדיין לא קיימים כיום. 

להערכתנו – מדובר ברפורמה שבעיקר חושפת את הבנקים לתחרות עמוקה עם חברות פינטק וגם עם חברות מהזירה הגלובלית. בכדי שהבנקים יוכלו לתת מענה זמין ויעיל ללקוח יהיה מחויב המציאות לבצע שינויים דיגיטליים נרחבים בבנק. סנונית ראשונה לכך אנו רואים בשת''פ בין חברת שופרסל לבנק דיסקונט ביצירת בנק דיגיטלי.

מנוע צמיחה -רפואה דיגיטלית.
שוק הבריאות בישראל נמצא בתהליך מתמשך של חדירת טכנולוגיה בעיקר לאור העלויות הגבוהות הכרוכות מצד המדינה ומנגד רצונה להנגיש את שירותי הבריאות לכלל האזרחים. המפגש בין הטכנולוגיה ושרותי הבריאות המסורתיים הוליד את הרפואה הדיגיטלית, בעקבות משבר הקורונה קיבלה זו האצה משמעותית בקרב השימוש בה. במקביל, תהליך זה באופן טבעי יוצר אתגרים בכל הנוגע לניהול הנתונים, אבטחת מידע, הפקת תובנות וכו'. נציין כי מדינת ישראל נחשבת כמובילה עולמית בתחום זה בעיקר הודות לכך שקיים מידע רב ובעל היסטוריה ארוכה אשר זמין לניתוח והפקת תובנות.

מנוע צמיחה - תחום הסייבר.
תחום הסייבר ממשיך לתפוס מקום מרכזי בעולם המחשוב הן בעולם הביטחוני והן בעולם העסקי וזו כאשר גוברים איומי הסייבר בארץ ובעולם. נציין כי תחום זה איננו אינטגרלי לענף הI.T  כך שמדובר בשוק יעד נוסף  שצומח במהירות פוטנציאלי לחברה. 
בעקבות המשבר, ארגונים רבים הבינו כי עליהם לפעול בצורה דיגיטלית. במקביל ארגונים רבים הבינו שעליהם לספק לעובדים את האפשרות לעבוד מרחוק. באופן טבעי המעבר לשירות דיגיטלי ופתיחת הרשת הארגונית "החוצה" הגביר משמעותית את האיומים מצד תקיפות סייבר.

החברה עובדת עם גופי ביטחון בישראל בתחום הסייבר, אלמנט זה יוצר לחברה יתרון יחסי בתחום, שכן תחום הביטחון בישראל הינו רגיש וקריטי ובעקרון מפגיש את החזית הטכנולוגיות בתחום עם החברה וכל זה ב''סביבת אמת''. מתחרותיה של החברה בתחום הסייבר הינן בעיקר חברות מהתעשייה הביטחונית ומעט מאוד חברות מענף ה I.T. 

כרגע החברה מבצעת שני פרויקטים בהיקף של עשרות מיל' $ בתחום הסייבר למדינות זרות. כמו כן החברה נבחרה להוביל את פרויקט "הרקולס" לטיפול באיומי סייבר על עולם התעופה בישראל. אנו סבורים שקיים פוטנציאל רב לקיום פרויקטים נוספים בתחום הסייבר בטווח הבינוני.

ניתן לסכם בכך שהחדירה המואצת של השימוש בטכנולוגיה בעת הזו לתחומי השירותים, הפיננסים והבריאות היא מנוע צמיחה ארוך טווח מבחינת מטריקס ואנו מעריכים שבשל מיצובה העסקי של החברה היא תמשיך ותיקח חלק מהותי בתהליכים הנ''ל. בתחום הסייבר יש לחברה ניסיון ב''זמן אמת'' עם ארגונים מאתגרים בישראל. אנו סבורים שניסיון זה ישמש כמנוף להמשך התרחבות התחום בצורה גלובאלית.



מגמות של מועסקים ושכר בענף ה I.T
ענף ה  I.Tמבוסס בעיקר על הון אנושי, משכך הביקוש לעובדים, רמות השכר ומספר המועסקים הינן אינדיקציות חשובות לתפקודו של הענף וצמיחתו הצפויה.   



בשנת 2020 התכווצו כמות המשרות הפנויות בהיי טק בישראל בכ- 25%. במבט שנתי נראה כי המשבר לא פסח על התעשייה והחזיר אותה כמעט שלוש שנים אחורה. יחד עם זאת בבחינה של התפתחות המשרות הפנויות במהלך השנה מתגלה מגמה של התאוששות מהירה מאוד. מאז חודש אפריל מספר המשרות הפנויות כמעט הוכפל ורמת המשרות בסוף השנה מייצגות שחיקה של כ- 12% בלבד לעומת שנת 2019. באופן כללי נראה כי הביקוש בהיי טק מתקרב לרמתו טרם המשבר. יחד עם זאת, אנו סבורים שחזרה מלאה לרמת המשרות משנת 2019 תלויה גם בגורמים חיצונים כמו העברת תקציב מדינה והתאוששות בשע''ח.




הצמיחה הממוצעת במספר המועסקים לשנה בין השנים 2015-2019 הייתה כ-4%, זו נעצרה בעקבות משבר הקורונה כאשר בתקופה 1-9/20 חלה שחיקה קלה של כ-2% במספר המועסקים. במקביל השכר הממוצע בענף ממשיך לצמוח חרף משבר הקורונה עם צמיחה ממוצעת שנתית של כ-5%. אנו סבורים שחלק מן ניכר מהמועסקים שעזבו בשנת 2020  את הענף היו בעלי שכר נמוך מהממוצע ולכן חלה עלייה יחסית חזקה בשכר הממוצע בשנת 2020.

פעילות מטריקס בישראל : 
בישראל מתקיימת הפעילות בארבעה מגזרים : העיקרי שבהם הינו מגזר פתרונות ושירותי תוכנה בישראל - בו החברה עוסקת בפיתוח מערכות טכנולוגיות ומתן שירותים נלווים, לרבות ייעוץ וניהול, אינטגרציה, מיקור חוץ וכו'. מגזר שיווק מוצרי תוכנה - מתמקד בהפצת מוצרי תוכנה (בעיקר מחו"ל) ותחזוקה המוצרים. מגזר פתרונות אינטגרציה ותשתיות מחשוב -  מתמקדת במתן פתרונות מחשוב לתשתיות מחשבים, פתרונות תקשורת ושיווק ומכירה של חומרה וכו'. מגזר הדרכה והטמעה -  הפעלת מרכזי הדרכה בהם מועברים קורסים יישומים והכשרה מקצועית ואספקת שירותי הדרכה והטמעה של מערכות מחשב ישירות לארגונים.

פעילות מטריקס בארה''ב:
מגזר פתרונות ושירותי תוכנה בארה''ב - הפעילות בארה''ב מתמקדת בתחום מערכות המידע בעולם הרגולציה – Regtech, לדוגמא ניהול סיכונים פיננסים, ניהול מניעת הונאות, אבטחת ציות לרגולציה וכו'. בנוסף כוללת הפעילות במגזר שירות הפצת מוצרי תוכנה. הביקוש בתחום הרגולציה מושפע באופן טבעי מהדרישות והנחיות הפעולה של מספר של גופים ממשלתיים. נציין כי לשינויים רגולטורים יש בדר''כ השפעה חיובית על רמת הביקוש לשירותי החברה, כיוון שהן יוצרות צורך בשינוי תהליכים ומבנים המחייבים התאמות במערכות המידע של הארגונים.




עיקר הכנסות החברה נובעות מישראל וזו ללא שינוי מהותי לאורך השנים האחרונות. נראה כי למרות שוק פוטנציאלי הרבה יותר גדול שקיים בארה''ב הכנסות החברה צומחות בקצב יחסית זהה לקצב צמיחת ההכנסות בישראל. אנו מעריכים זאת בשל שלוש סיבות מרכזיות – מרבית הרכישות שהחברה מבצעת לאורך השנים הינן בישראל, התמקדות בפעילויות בעלות רווח יחסית גבוה (אלמנט אשר מצמצם את שוק היעד) בארה''ב וכן שחיקה בשע''ח (הנתונים מוצגים בש''ח).

יחד עם זאת ניתן לראות כי התפלגות הרווח התפעולי לעומת הכנסות החברה מצביעה על שיעורי רווח גבוהים משמעותית בארה''ב (18%) ביחס לישראל (6.4%).

משבר הקורונה והשפעותיו – בישראל נראה כי קצב התאוששות מהמשבר הינו יחסית מהיר והפגיעה בענף הינה ברמה של כ-4% בלבד בשנת 2020 וחזרה לצמיחה חיובית חזקה בשנת 2021. מאידך בארה''ב הפגיעה בשנת 2020 הינה כ-8% וקצב התאוששות נראה איטי יותר באופן יחסי. 

הכנסות החברה צומחות בקצב מהיר מאוד (כ-12% ממוצע לשנה) הן בצורה אורגנית (אנו מעריכים טווח של 7%-9% בשנה) והן תוך יישום אסטרטגיית רכישות  לאורך השנים. הרווחיות הגולמית נשחקה מעט החל משנת 2019 אך מבחינה אבסולוטית הרווח הגולמי צמח בצורה חיובית.

הכנסות החברה בשנת 2019 צמחו בכ13.5% (כאשר שוק הIT לפי נתוני STKI  צמח בכ-5% בלבד) אך ב9M-20  ההכנסות צמחו בכ-4.3% בלבד (בישראל צמיחה של כ-5.8% ובארה''ב שחיקה של כ8%). וזו בשל השלכות משבר הקורונה אשר עצרו את הצמיחה במרבית מגזרי הפעילות פרט למגזר התשתיות. נציין כי על פי חברת המחקר IDC שוק הIT  בישראל נשחק בכ- 3.7% בשנת 2020 כך שצמיחת הכנסות מטריקס בישראל לעומת השוק מעידות על השתלטות של נתחי שוק תוך המשבר.

התפתחות הכנסות החברה לפי מגזרי פעילות – 



לאורך השנים 2017-2019 עיקר הצמיחה בהכנסות הייתה במגזר הליבה (פתרונות בישראל) מגזר תשתיות ומגזר פתרונות בארה''ב.  ב 1-9/20 המגזר היחיד ששמר על צמיחה חיובית לעומת התקופה המקבילה אשתקד, היה מגזר התשתיות בו הצמיחה הייתה כ- 36%. אנו סבורים שמגזר התשתיות הוטב באופן מידי, מהשלכות משבר הקורונה בעיקר בכל הנוגע למעבר של עובדים רבים ''לעבודה מהבית'' והציוד המתבקש הנלווה לכך וכן מאיחוד לראשונה של תוצאות חברת גסטטנרטק. יתר המגזרים מציגים סטטיות פרט למגזר הדרכה והטמעה בו באופן טבעי, בשל הגבלות על מסגרות לימוד (ג'ון ברייס) ישנה ירידה חדה בהכנסות.

תמהיל מגזרי הלקוחות
תמהיל הלקוחות - מבין כל מגזרי הלקוחות, לחברה יש היקף פעילות גבוה במיוחד במגזר הפיננסי (33%) ולאחריו המגזרים יחסית שוויוניים. נציין כי לעומת התפלגות כלל השוק לתמהיל לקוחות, קיימת התפלגות שונה בעיקר במגזר הפיננסי. המגזר הפיננסי מהווה בכלל השוק היקף פעילות של כ-22% בלבד. פרמטר זה מלמד על נתח שוק משמעותי שקיים לחברה במגזר הפיננסי לעומת המתחרים.

לעומתו קיים פער משמעותי בהיקפי הפעילות במגזר הממשלתי בענף (35%) לעומת החברה (25%) אנו סבורים שמהגזר הממשלתי מניב שיעורי רווח יחסית נמוכים ולכן החברה בוחרת יחסית לצמצם חשיפה אליו. נציין כי בעת זו, הפעילות במגזר הממשלתי נמצאת יחסית בשחיקה בענף וזו בשל כך שמשרדי הממשלה פועלים ללא תקציב מדינה מוסדר ובמתכונת 12/1, על כן אנו מניחים שעם אישור תקציב מדינה, יגדל הביקוש לשירותי החברה מצד המשרדים השונים.

מאידך יכול ובעקבות המשבר יחולו קיצוצים בחלק מהפרויקטים הממשלתיים. למרות ההשפעות המנוגדות אנו מניחים שהשפעת העברת התקציב תגבר על היקף הקיצוצים ובכל מקרה תוריד את רמת האי וודאות שקיימת ובכך יוטב מצבה של החברה.

נציין כי פיזור הלקוחות של החברה הינו נרחב מאוד כאשר לחברה אין תלות בלקוח או פרויקט אחד. כמו כן הפעילות במגזר הליבה (פתרונות ושירותי תוכנה בישראל) מאופיינת בחוזים ארוכי-טווח מול לקוחות גדולים, כאשר כ- 60% מהלקוחות פועלים עם החברה מעל 10 שנים, וכ- 25% נוספים פועלים עם החברה מעל 5 שנים. 

משבר הקורונה – השפעה על ההכנסות, רווח תפעולי ורווחיות תפעולית
הפגיעה ממשבר הקורונה והשלכתיו על עצירה/דחייה של פרויקטים חדשים מתבטאת בהכנסות החברה כאשר ניתן לראות כי קיימת שחיקה בהכנסות ב Q2-20 לעומת תקופה מקבילה אשתקד וצמיחה מינורית של כ-2% בלבד ב Q3-20 לעומת תקופה מקבילה אשתקד, יחד עם זאת  בשני הרבעונים (Q2-Q3/20) חל שיפור ניכר ברווחיות התפעולית של החברה. עיקר השיפור נובע מצמצום הוצאות שקשורות למשרדי החברה וכן להוצאות הקשורות לנסיעות העובדים ( דלק, חניה וכו') נציין כי החברה הצהירה על כך שהיא בוחנת מודל עבודה היברידי (שילוב של עבודה מהבית ומהמשרד) תוך שבמקביל ברצונה לצמצום בשטחי הנדל"ן שהיא שוכרת.

אנו מעריכים שחלק משמעותי מהחיסכון בעלויות בזמן משבר הקורונה יכול ללוות את החברה גם ביום שאחרי הקורונה. בהסתכלות קדימה - השילוב של צמיחה בהכנסות כפי שהיו טרום המשבר ( ממוצע שנתי 12%) יחד עם ירידה בהוצאות השוטפות בשל מעבר למודל עבודה היברידי יוצרות מנוף תפעולי מהותי לחברה.



ניתן לראות כי הרווחית של החברה יחסית יציבה לאורך השנים האחרונות אך זו עם מגמת שיפור חיובית. נציין כי למרות שהחברה הגדילה הכנסות על בסיס ''יתרון לגדול'' לאורך השנים האחרונות, מנגד קצב עליית השכר בתחום קיזז את מרבית השיפור ברווחיות. כמו כן קיים אלמנט של עונתיות בתוצאות החברה וזו תלויה במספר ימי העבודה באותו רבעון.

שיעור הוצאות השכר מסך ההוצאות:
הוצאות שכר העבודה בחברה הינה החלק הארי מהוצאות החברה וזו כאשר החברה מעסיקה כ-10.5 אלף עובדים. נציין כי חלק מהמודל העסקי של החברה הינו העסקת עובדים במתכונת ''מיקור חוץ'' אצל לקוחות שונים. אנו סבורים שמודל העסקה זה, לאורך זמן שוחק את שיעורי הרווח של החברה, בעיקר בשל כך שזוהי פעילות בעלת מספר רב של מתחרים ורמה טכנולוגיות נדרשת יחסית נמוכה. אנו מניחים ששיטה זו נפוצה בעיקר במגזר הממשלתי.

     
על פי החברה, בשנים האחרונות ניכרת מגמה של מחסור הולך וגובר בהון אנושי טכנולוגי, וקיים קושי כפול הן באיתור וגיוס מועמדים והן בשימורם של העובדים בחברה. המחסור בהון אנושי טכנולוגי מביא לכך שהשוק הינו "שוק של עובדים", במקביל כניסתן בשנים האחרונות לישראל של חברות טכנולוגיה גלובליות הזרימו ביקושים נוספים והחריפו את מגמת העלאת רף השכר בשוק. לאורך השנים ישנה מגמה של עליית שכר ממוצע לעובד במטריקס אך במקביל קיימת מגמה של שיפור הפריון הממוצע  פר עובד.

דוח של רשות החדשנות לשנת 2019 מצביע על מספר מגמות אשר מתקשרות עם נתוני חברת מטריקס:

מחסור בעובדים - למרות הצמיחה במספר המועסקים, קיים על פי הדוח מחסור של 18.5 אלף עובדים בתחומים טכנולוגיים.

יותר עובדים טכנולוגים - הדוח מצביע על תהליך של ״טכנולוגיזציה״  לענף ההייטק, כלומר היקף העובדים הטכנולוגיים מתוך סך העובדים גדל לאורך השנים. בשנת 2019 7 מכל 10 עובדים בהייטק היו טכנולוגיים לעומת 5 מכל 10 בשנת 2012.

תחרות על ''טאלנטים'' – על פי הדוח, נמצא פער משמעותי בין שכרם של עובדים חדשים בחברות לבין שכר של עובדים קיימים בתפקידים זהים. כלומר, חברות נאבקות על גיוס של עובדים חדשים, ומוכנות לשלם עליהם יותר.

נציין שחלק מהותי מהתמודדות של החברה עם אתגר המחסור בכח אדם ועליית השכר לאורך השנים, מרוכז במגזר הדרכה והטמעה בו  ''הבעיה'' הופכת למנוע הצמיחה. נציין כי משבר הקורונה פגע בצורה ישירה במגזר הדרכה והטמעה (השבתת חלק ניכר מהפעילות בשל ההגבלות)  יחד עם זאת אנו סבורים שאחוז האבטלה הגבוה יכול לשמש בטווח הבינוני כהזדמנות למגזר זה בכל הקשור להסבות ולקורסים מקצועיים. 

לאורך השנים החברה מצליחה להגדיל את הרווחיות התפעולית וכן הרווח התפעולי האבסולוטי. בתקופת משבר הקורונה החברה שיפרה באופן ניכר את הרווחיות התפעולית, אנו מעריכים שזוהי תחילת מגמה ולא אירוע חד פעמי ובשל כך אנו מניחים יעד רווחיות ברמה של 7.5% בטווח הקצר בהתחשב בהמשך פעילות החברה במודל היברידי ויעד רווחיות של כ-7.7% בטווח הארוך.

לאורך השנים וגם במשבר הקורונה מגזר הליבה (פתרונות בישראל) ממשיך לצמוח מבחינת רווח גם בשל הגידול בהכנסות וגם (בתקופת משבר) בשל התייעלות פנימית. מגזר פתרונות ארה''ב אשר להערכתנו מתפקד כמנוע צמיחה של החברה הגדיל בצורה ניכרת את הרווח בין השנים 2017-2019 אך במשבר הקורונה שמר על יציבות (אנו מניחים שהייתה פגיעה קשה יותר בפעילות בארה''ב לעומת ישראל).

מגזר תשתיות מציג צמיחה חזקה ברווח במקביל לצמיחה בהכנסות וזו בשל ביקוש גבוה לתשתיות וציוד עם המעבר ל''עבודה מהבית'' בארגונים רבים. מנגד במגזר הדרכה ישנה שחיקה ברווח התפעולי לאחר שנים של יציבות לאור השלכות משבר הקורונה על קיום סדנאות וקורסים. 

התפתחות רווחיות תפעולית במגזרי הפעילות






ניתן לראות שיש פערים גדולים בשיעורי הרווח בין מגזרי הפעילות וזו כתלות בהיקף הפעילות ורמת התחרות באותו סקטור וכן במיקומו הגיאוגרפי. מגזר פתרונות בארה''ב בולט עם שיעורי רווח גבוהים מאוד ביחס לכל המגזרים בישראל, אנו מניחים שתחום הפעילות בארה''ב מהווה תחום פעילות יחסית קטן אך לרוב הינו קריטי לארגונים ולכן שיעורי הרווח גבוהים יותר. יתר המגזרים בישראל שומרים על יציבות יחסית בשיעורי הרווח, יחד עם זאת נציין את מגזר פתרונות בישראל בו ניכרת מגמת שיפור יחסית קטנה ברווחיות אך בשל היקף הפעילות הגדול שלו, קיימת לו השפעה רחבה על כלל תוצאות החברה. 

החברה מגדילה באופן מגמתי את הרווח הנקי לאורך השנים עם צמיחה דו ספרתית ואף בתקופת המשבר הרווח צמח אך בקצב נמוך יותר. כמו כן נציין כי קיימת לחברה מדיניות דיבידנד עם חלוקה של עד 75% מהרווח השנתי הנקי.

השוואת רווחיות גולמית ותפעולית למתחרים מהענף


















ניתן לראות כי שיעור הרווח בחברת מטריקס יחסית דומים לממוצע בעיקר בשיעור הרווח התפעולי, אך נמוכים יותר בשיעור הרווח הגולמי, כמו כן נציין כי היקף הפעילות של מטריקס לעומת יתר המתחרים משמעותית גבוה יותר .