ההיגיון המוזר של שוק ההון - הנתון גרוע השווקים חוגגים

דוחות התעסוקה של משק העבודה האמריקאי מתפרסמים בכל סוף שבוע ראשון בכל חודש (אלא אם זה יוצר ממש ה-1 בחודש, שאז זה נדחה בשבוע). הדוח מתאר נתונים רבים על שוק התעסוקה האמריקאי, בין היתר נתוני אבטלה, שכר עבודה שעתי ממוצע, שיעור השתתפות בכח העבודה, ו"ה-"נתון החשוב ביותר הוא כמות המשרות שנוספו במשק האמריקאי במגזר הלא חקלאי. או כפי שהאמריקאים מציינים זאת – Non-Farm Payroll, או בקיצור NFP. בעצם ה-NFP מבטא כמה משרות חדשות נוספו לסקטור הלא חקלאי.

נרחיב מעט על הנתון. הסקטור הלא חקלאי מבטא את כל מה שאין בו עונתיות, שהרי חקלאות היא עונתית בטיבעה, או שקוטפים את היבול, או שלא, ולכן התעסוקה בסקטור החקלאי משתנה בהתאם לעונה ולא מייצגת שינוי מבני בשוק התעסוקה. שאר הסקטורים – תעשיה ושירותים, לא כפופים לעונתיות הזו, ולכן בוחנים את השינוי במספר המשרות בתחומים אלה.

חשיבות נתוני התעסוקה
הצרכן האמריקאי אחראי בערך ל-68.6% מהתוצר האמריקאי. הממשלה עוד כ-19.5%, והסקטור העסקי עוד כ-15.2%, חד העין יבחינו שיש כאן מעל 100%, וזה נכון, כי יצוא נמוך מיבוא ב-3.4%, וזה מה ששם את הנתון הזה בגודל שלילי.
המשמעות היא שהצרכן האמריקאי מאוד חשוב לכלכלה המובילה בעולם. הצרכן האמריקאי, לא ילך לחנויות לקנות ולצרוך, אם הוא לא בטוח באקלים התעסוקתי שלו. כלומר, אם הוא חושב שמקום העבודה שלו יחסית רגוע ובטוח, או שאם הוא יאבד את מקום עבודתו, הוא יוכל בקלות למצוא מקום עבודה חדש, הוא יצרוך כמה שאפשר. אבל אם הוא יחשוש לעתידו הכלכלי, הוא יעדיף לחסוך.

זו הסיבה למה נתוני התעסוקה חשובים כל כך. הם מסמנים לצרכן האמריקאי אם הכלכלה במצב טוב, וזה מאותת לו שהוא יכול להמשיך לבזבז כספים ולהניע את הכלכלה. ולהיפך, כשהכלכלה לא במצב טוב, זה מזהיר את האמריקאי מלבזבז, שמא הוא יזדקק לכסף הזה בעתיד הקרוב. האמירות כאן הן כלליות, ולא נכונות לאדם כזה או אחר, אלא להתנהגותו של הצרכן האמריקאי באופן כללי.

נוסיף עוד שנתון סביב 200 א' משרות בחודש, נחשב לנתון טוב, שמראה שהמשק האמריקאי צומח. כלומר תוספת של כ-2 מיליון משרות בשנה. כל זה נחמד עד הקורונה. הקורונה שינתה לגמרי את חוקי המשחק, ואת המספרים.
עקרונית, מאז הקורונה, איבד המשק האמריקאי מעל 21 מיליון משרות. מאז, החזיר המשק האמריקאי כ-13 מיליון משרות, כלומר עדין חסרות כ-8 מיליון משרות, וזה עוד בלי 2 מיליון משרות לשנה שהיו אמורות להתווסף בימים רגילים. כלמר המשק האמריקאי חסר עדין כ-10 מיליון משרות כדי לשוב לתעסוקה מלאה, שזה היה המצב לפני הקורונה.

הנתון גרוע השווקים שמחים
הנתון ביום שישי, היה נתון חלש מאוד. הכלכלנים ציפוי לגידול של 978 א' משרות, בפועל הנתון יצא 266 א' משרות, וגם נתון חודש אפריל עודכן כלפי מטה ל-770 א' משרות.
אז למה השווקים עלו? כאן כבר צריך להסתכל על הפסיכולוגיה של השווקים, באופן הבא.

כפי שציינתי בטורים קודמים – 
כמה הערות על מצב השווקים - דרמה או סתם (2/3/21)
למה השווקים ירדו אתמול, ולמה הפד לא מצליח להרגיע את השווקים? (5/3/21)
מה הפד אמר אמש שהרגיע את השווקים? (18/3/21)

הסברתי בטורים האלה, בין היתר, שהשווקים משחקים מעין משחק צ'יקן עם הפד. החשש העיקרי של השווקים הוא שהפד יעלה ריבית מוקדם מכפי שהוא מבטיח. למה שהוא יעשה את זה? כי הכלכלה חוזרת לתפקד, זה יוצר לחצים אניפלציוניים, ויתכן שזה יצדיק הפסקת המדיניות המרחיבה, הדפסת הכסף, ואולי מתישהו גם העלאת ריבית. זה מתקשר גם למה שג'נט ילן אמרה ביום שלישי (4/5) שיתכן והתחממות השווקים תצדיק העלאת ריבית קרובה מהמועד שבו הפד מתכנן. אמירה כזו, משרת האוצר האמריקאית, שהיתה עד לפני שניה גם נגידת הפד, היא אמירה משמעותי, ששלחה חשש לשווקים, שהתבטאו במהלך ירידות.

בעצם השווקים הם קצת כמו איש חולה, שלא סומך על עצמו. הוא רוצה להמשיך לקבל כסף זול, ונזילות אינסופית, שמגיעה עם ריביות נמוכות, הכל כדי לא להתמודד עם הקשיים שהמציאות שמה בפניו. כאן השווקים בעצם רומזים לפד, אל תעלה ריבית, כי למרות מה שנראה אנחנו עדין לא חושבים שהמצב טוב, ולכן אל תעלה ריבית. פאואל קשוב לשווקים, ולכן יצא באמירות מרגיעות יותר מפעם אחת. גם ג'נט ילן, מיד אחרי שאמרה מה שאמרה, יצאה בהצהרה שהיא לא הובנה כהלכה, ולא היתה לה כוונה לאותת לפד על עיתוי העלאת הריבית.

מה עם נתוני התעסוקה?
נחזור לנתוני התעסוקה. אם השוק חושש מהתחממות, ומלחצים אינפלציוניים, הרי שבהפוך על הפוך השווקים שמחים לנתונים כלכליים חלשים. בדיוק כמו אותו חולה, שמעוניין להמשיך לקבל את התרופות שלו, הוא בעצם שמח שהבדיקות שלו חוזרות עם תוצאות לא טובות, כדי שהרופא ימשיך לרשום לו את מרשם התרופות. השווקים שמחו לנתון החלש, כי זה הרגיע אותם, לגבי החשש שלהם מהפד.

כלומר, אם הכלכלה לא מתאוששת בקצב מהיר כל כך, הרי בעצם אין ממש סיבה לפד להעלות ריבית, וזה חדשות משמחות לשווקים.

ההערכה שלי היא שכך זה יקרה גם בהמשך. נתונים כלכליים סבירים, כלומר לא דרמטיים לכאן או לכאן, יתקבלו בשווקים באדישות מסוימת. נתונים כלכליים חזקים, יתקבלו בחששות בשווקים, ואילו נתונים כלכליים חלשים יתקבלו בשווקים בשמחה ובקול תרועה. שוב, הערכה בלבד על סמך נסיון שלי לקרוא את התנהגות השווקים והמשקיעים.


נתוני התעסוקה בארה"ב החל מיוני 2019 (מקור: Investing.com)
ניתן לראות כי הנתונים עד הקורונה הסתובבו סביב כמה אלפים, והקורונה שיבשה לגמרי את המספרים.
סה"כ כאמור המשק האמריקאי חסר כ-10 מיליון משרות כדי להגיע לרמת התעסוקה שלפני הקורונה.