עמי גינזבורג, צילום: פאנדר, עמי ארליך
עמי גינזבורג
01/12/2021
חברי הטוב, ג', הוא איש עסקים עצמאי שפעיל בנדל"ן בחו"ל. בשנה האחרונה הוא התחיל לגלות פתאום עניין בשוק ההון. הוא סוחר בעיקר במניות טכנולוגיה לוהטות ומבעבעות. "הרי צריך לשים את הכסף איפשהו", הסביר לי באחת משיחותינו. "בבנק אי אפשר לקבל ריבית אז אני הולך לבורסה. אני קונה רק לטווח רחוק" אמר. "מספיק לי להרוויח 7% בשנה. לא צריך יותר".
באחד הימים הסביר לי שהתחיל להשקיע גם במטבעות קריפטוגראפיים. "קריפטו" בלשון העם. "אתה יודע שיש המון מטבעות כאלה, נכון?", שאלתי אותו. "אתה יודע שזה נכס מאוד מסוכן?".
"ברור", ענה לי. "לא השקעתי הרבה. אולי 5,000 דולר. קניתי 50 מטבעות, כל אחד ב-100 דולר. שיהיה. אי אפשר לדעת מי מהם יצליח".
הסאב-טקסט של ג' כמעט מובן מאליו. הרי היום כבר כולם יודעים מה קרה לביטקוין, המטבע הדיגיטלי הראשון והמוביל בעולם. מי שהשקיע בביטקוין 100 דולר לפני 10 שנים, ולא מכר עד היום, מחזיק כיום בידו חבילת ביטקוין בשווי של 1.1 מיליון דולר.
הצלחת הביטקוין סחפה אחריה יצירה של מאות מטבעות קריפטוגראפיים. כל נער מתבגר עם מחשב יכול לייצר מטבע כזה. כל שנשאר לו הוא להפיץ את הידיעה בין מכריו וברשתות החברתיות, לרשום את המטבע למסחר ולתת לשוק לעשות את שלו. הרוב המכריע של המטבעות הללו נסחרים בסנטים בודדים. אבל אחת לכמה זמן אחד המטבעות העלומים קופץ מסיבה לא ברורה. או שהיא כן ברורה אבל זה לא הופך אותה להגיונית.
האחרון בשורה הוא מטבע זניח לחלוטין שלחשבון הטוויטר שלו יש פחות מ-1,000 עוקבים. עד לפני שבוע איש כמעט ולא הכיר את המטבע הזה. אבל החל מהיום – לפחות כל העולם הפיננסי מכיר אותו. הסיבה פשוטה: קוראים לו "אומיקרון" (Omicron).
כן, המטבע הזה קרוי על שמו של הוריאנט החדש של נגיף הקורונה, הוריאנט הדרום אפריקאי. האומיקרון שהתגלה ממש בשבועות האחרונים מאיים להתפשט במהירות והלגרום לעלייה חדה בתחלואה מקורונה. זו הסיבה לסגירת גבולות שביצעו מדינות רבות. וזו גם הסיבה שביום ו' האחרון בורסות העולם צללו בשיעור חד.
אבל המטבע הדיגיטלי אומיקרון, גילה חסינות מופגנת מול גל הירידות. בין הימים שישי ושני הביקוש למטבע האלמוני הרקיע שחקים. מחירו זינק ביותר מפי 10 – מ-65 דולר ביום ה' ל-688 דולר בבוקר יום ב'. בתחילת יום ב' (היום) הוא נפל ב-75%, ואז התאושש למחיר של כ-370 דולר. מחיר זה, בהתבסס על מספר המטבעות במחזור, מעניק לאומיקרון שווי שוק של כ-400 מיליון דולר.
באתר של המטבע אומיקרון מוסבר כי המטבע משמש "לביזור של שטרי אוצר שמגובים בפרוטוקול של מטבעות דיגיטליים". אני משער ש-99% מהאנשים שסחרו במטבע הזה בסוף השבוע האחרון לא מבינים מה המשמעות של המשפט הזה. אני מודה שגם אני לא מבין.
ובכל זאת אני תוהה: מי האנשים שקנו בימים האחרונים את המטבע הזה? מה הם חשבו לעצמם? מדוע הם חשבו שהתפשטות מחודשת של המגיפה תוביל לעלייה בערך המטבע?
נער הייתי וגם בגרתי. אני כבר יודע שבמופלא ממני אין לחקור.
הסיפור של האומיקרון מזכיר סיפור על מטבע דיגיטלי אחר שלהט עד לפני כחודש. גם אז רק בגלל השם שלו. המטבע נקרא Squid (דיונון), והוא זכה לפופולאריות עצומה בזכות הפופולאריות העוד יותר עצומה של סדרת הטלויזיה הדרום קוריאנית, "משחק הדיונון". הפופולאריות הזו לבדה הזניקה את המטבע Squid מרמה של סנטים בודדים עד ל-2,800 דולר. הסקוויד שהה שם זמן קצר מאוד, וצנח מייד עד לרמה של סנט בודד. זה קרה כשהתברר שמייצר המטבע מימש את כל המטבעות שלו והפך אותם למזומן.
מי שרוצה למצוא עוד חורים בעולם הקריפטוגראפי לא יצטרך לחפש הרבה. אחד לכמה שבועות מתפרסמות ידיעות על "פריצה לכספות קריפטוגראפיות", "חדירה ושיתוק מערכות המסחר של מטבעות דיגיטליים", ועוד תעלולים ומזימות כיד הדמיון הטובה על ההאקרים של העולם. ואלו עוד הדברים ה"טובים". בקצה הרחוק של הסקאלה הדיגיטלית נמצאים מטרדים אמיתיים: החל ממימון עיסקאות סמים, סחר בנשים ומזימות טרור, וכלה בצריכה עצומה של אנרגיה לצורך כריית המטבעות הדיגיטליים. אלו הסיבות העיקריות לכך שהרשויות הפיננסיות של העולם מסרבות לתת למטבעות דריסת רגל בעולם האמיתי.
ידידי, אודי אלוני, מנכ"ל ומייסד פאנדר, קורא לתעשייה הזו "ג'אנק קריפטו". על משקל "ג'אנק בונד". ידיד אחר שלי, א', שדווקא מאמין מאוד בביטקוין, קורא לעולם הזה (של שאר המטבעות) "שיט-קוין".
אבל במחשבה שניה, אולי ב"בועת השיטקוין" הזו דווקא מתחבאת איזו הזדמנות שאני לא מודע לה. מי יודע, אולי קניה של 50 מטבעות ב-5,000 דולר הם לא רעיון רע כל כך.
דיסקליימר:
הכותב שימש בעבר כעורך שוק ההון של TheMarker והוציא השנה את ספרו הראשון: "הצפת ערך – הלקסיקון של שוק ההון". אין לראות בכתוב המלצה לקנות או למכור ניירות ערך כלשהם. הכותב עשוי להחזיק פוזיציות בניירות הערך המוזכרים במאמר.
