עמי עצבני - וול סטריט על שולחן הניתוחים - למה נאסד"ק משתולל ?

אחרי חודשים ארוכים שבהם שוקי המניות ידעו בעיקר עליות, החודש האחרון התאפיין בתנודתיות הולכת וגוברת. המשקיעים נהיו עצבניים. תנודה יומית של 2% ויותר - או 5% בשבוע - הפכה למחזה שכיח. 

הטבלה והגרף שצירפתי כאן מסכמים היטב את התמונה כפי שהיא משתקפת במדד בורסת נאסד"ק. בכל כמה ימים האווירה בשוק מתחלפת. יום אחד סקנדל, ולמחרת - פסטיבל. אפילו כשמתרחש מהלך ירידה חריף – כמו זה שנרשם למשל בין 8 ל-20 בדצמבר – עדיין ישנם ימים בודדים שבהם המדד קופץ לפתע ב-2%.

תנודות כאלו אופייניות מאוד לשוק שהמחירים בו התנפחו יתר על המידה. רבים מהסוחרים והמשקיעים רוצים לממש רווחים ולחכות להזדמנויות השקעה טובות יותר. הם מחכים להזדמנות מתאימה – חדשה שלילית כלשהי כמו וריאנט האומיקרון למשל - ומוכרים. מצד שני - הם חוששים להיות מחוץ לשוק ולהפסיד את גלי העליות. ירידה מהיר השל 5%-7% משכנעת אותם שהגיע העת להפוך כיוון ולהיכנס מייד בחזרה. וכך זה חוזר חלילה עד שהשוק מתייצב על רמה חדשה. 

מי שקורא אותי כאן כבר יודע שיש לי ביקורת לא מעטה על שיטת הניתוח הטכני. עיקר הביקורת נוגעת בכך שהשיטה הזו לא מתייחסת כלל לנתונים הספציפיים של כל נכס ומנתחת את כולם באופן דומה. אבל יחד עם זאת, בשיטה הטכנית עשויים להיות רמזים חשובים לשינוי כיוון אפשרי בשוק. 

זיהוי של שינוי כיוון בשוק הוא דבר קשה מאוד. למרות זאת – כולם מנסים לחפש אחד כזה משום שטמון בו רווח פוטנציאלי גדול. 

בקיצור - הנה שני הסנט שלי למצב הנוכחי שבו מצויים השווקים. אני לא טוען שאני יודע אם שינוי הכיוון אכן מתרחש, אבל אני חושב שכל שחולפים הימים אנחנו מתקרבים לכך. האיתותים הטכניים עשויים לחזק מעט את  התחושה הזו.

עייפות החומר

האיתות הראשון לשינוי אפשרי הם מחזורי המסחר. אם  תביטו בגרף 2 תוכלו לראות שבימים של ירידה בשוק מחזורי המסחר גבוהים בכ-30%-50% לעומת ימים שבהם השוק עולה. בין 15 ל-20 בדצמבר שבהם נרשמה יריד חדה ומדד נאסד"ק חזר לרמה של 15,000 נקודות מחזורי המסחר נסקו לרמה של כ-6 מיליארד מניות ביום. ב-30 בנובמבר וב-1 בדצמבר החליפו ידיים כ-6.4 מיליארד מניות. ביומיים האחרונים לעומת זאת (21 ו-22 בדצמבר) המחזורים נפלו לכ-4.2 מיליארד מניות. 

למה זה קורה? בשפת הניתוח הטכני נהוג לומר ש"הקונים מתעייפים". או אם תרצו – מתמעטים. בכדי שהשוק ימשיך לעלות עוד ועוד – אחרי 4 שנים של עליה – צריך כל הזמן למשוך אליו קונים חדשים. כאלו שעדיין לא הצטרפו לחגיגת המניות הגדולה. ככל שעובר הזמן, קשה יותר למצוא קונים חדשים. והקונים הקיימים, כפי שכבר אמרנו – מעוניינים לממש רווחים ולהפוך אותם למזומן. ככל שהקונים מתמעטים והמוכרים מתרבים, כך יש סיכוי גדול יותר למהלך ארוך ומשמעותי יותר של ירידות. מסיבה זו חשוב לעקוב בימים הקרובים אחר מחזורי המסחר ולראות אם המגמה הזו נמשכת. 

כתף שמוטה 

האיתות השני מתקבל דרך הצצה בגרף של נאסד"ק ל-3 החודשים האחרונים. כאשר מסתכלים על הגרף ניתן להבחין בו בתבנית מסויימת מאוד שבשפת הניתוח הטכני נקראת "תבנית ראש וכתפיים". 

ה"ראש" – רמת השיא של נאסד"ק - נוצר ב-19 בדצמבר ברמה של 16,057 נקודות. הכתף הימנית נוצרה ב-8 בנובמבר ברמה של 15,982 נקודות. הכתף השמאלית נוצרה ב-8 בדצמבר ברמה של 15,786 נקודות.  

תבנית ראש וכתפיים עשויה להעיד על היפוך מגמה במחירו של נייר ערך ספציפי או ברמת המחירים בשוק כולו. התבנית נקראת כך משום שהיא מתארת שלושה גלי עליה רצופים, כשהגל האמצעי (הראש) גבוה מהשניים האחרים (הכתפיים). מבין התבניות הטכניות שמאותתות על היפוך מגמה (כמו למשל תבנית של פסגה כפולה), תבנית ראש וכתפיים נחשבת למהימנה יותר באופן יחסי.

התבנית נוצרת כאשר מדד מסוים מגיע לשיא, יורד ממנו, מעפיל לשיא גבוה יותר ושוב יורד ממנו, ואז עולה בפעם השלישית לשיא נוסף שנמוך מהשיא השני - ושוב יורד. שני השיאים ה"נמוכים" (הראשון והשלישי – "הכתפיים") נמצאים בערך באותו הגובה.

מדוע זוהי תבנית שמעידה על היפוך מגמה? משום שהיא מבוססת על ההנחה שהמשקיעים פועלים לפי תבניות חשיבה והתנהגות שחוזרות על עצמן. כאשר המדד מגיע לשיא הראשון (הכתף השמאלית), חלק מהמשקיעים סבורים שהגיע הזמן להיפוך מגמה, ולכן עכשיו הזמן למכור. הם מוכרים - והמדד אכן יורד ומשרטט את בסיס הצוואר.

מול קבוצת המוכרים ישנם עדיין מספיק גופים ומשקיעים שחושבים שהירידה מהשיא יצרה הזדמנות קנייה חדשה. הקונים מסתערים, קונים מניות בשוק ומרימים את המדד לשיא חדש גבוה יותר. אלא שכעת מצטרפים למוכרים הראשונים מוכרים נוספים, והמדד שוב יורד מהראש לבסיס הצוואר - התחתית הקודמת. בגל האחרון הקונים כבר פחות אגרסיביים מבעבר ופחות משוכנעים שהם צודקים. הם גם מתמעטים. המדד אמנם עולה ומגיע לפסגה חדשה (כתף ימין) אך לא מצליח לחזור לפסגה הגבוהה הקודמת (הראש). האיתות האחרון לשינוי המגמה מתקבל כשהמדד שב ויורד לנקודה נמוכה בבסיס הצוואר.

מנתחים טכניים מנוסים טוענים שבכדי לזהות נכונה כי מדובר בתבנית ראש וכתפיים מהימנה שאכן מעידה על היפוך מגמה חשוב מאוד לבחון את מחזורי המסחר. המחזורים בסביבת השיא הגבוה ("הראש") צריכים להיות דלילים לעומת המחזורים באזור הכתף השמאלית. מסחר דליל מעיד שהקונים פחות נחושים מבעבר. מחזור המסחר בכתף הימנית דליל אף יותר מאשר בנקודת הראש, שכן הקונים מתחילים להתמעט ולכלות את כוחם. לעומת זאת, מחזורי המסחר נוטים להתגבר ביציאה מהתבנית, כאשר קו המגמה חוצה את קו הצוואר בירידה מהכתף הימנית.

תבנית ראש וכתפיים מתרחשת בשוק שנמצא בעלייה ומסמנת את קץ המגמה, לפחות באופן זמני. בשוק יורד ניתן לזהות לעתים תבנית ראש וכתפיים הפוכה, שמעידה על סיומה של המגמה השלילית.

חשוב לי לציין שמסחר והשקעה על פי ניתוח טכני מתאימים בעיקר לסוחרים לטווח קצר המבצעים פעולות תכופות בשוק, ולא למשקיעים לטווח ארוך. תבניות של ניתוח טכני לבדן אינן יכולות להעיד על מחיר גבוה או נמוך ביחס לשוויו הכלכלי של הנכס או המדד ולסיכון שטמון בהשקעה בו. מצד שני, בניתוח הטכני יש כדי לסייע בבחינת מצב רוחם של סוחרים אחרים בשוק בנקודת זמן מסוימת, ולאומדן הסיכוי לשינויים במצב הרוח הזה בטווח הקצר והבינוני. 

מכיוון שבחודש האחרון השוק משנה כיוון כמעט מידי יום ומצב רוחם של הפעילים כה הפכפך – כדאי אולי לעקוב קצת יותר מקרוב גם אחרי האינדיקטורים הטכניים בשוק. הם עשויים לספק למי שרוצה בכך זווית ראייה חדשה 

ומעניינת על השוק כולו. 

דיסקליימר: 

הכותב שימש בעבר כעורך שוק ההון של TheMarker והוציא השנה את ספרו הראשון: "הצפת ערך – הלקסיקון של שוק ההון". אין לראות בכתוב המלצה לקנות או למכור ניירות ערך כלשהם. הכותב עשוי להחזיק פוזיציות בניירות הערך המוזכרים במאמר.