Image by Sergei Tokmakov Terms.Law from Pixabay
נורית דרור, יחידת המחקר
30/03/2022
המסחר במניות בתל-אביב הסתכם במגמה מעורבת במדדים המובילים והתאפיין במחזורי מסחר גבוהים.
המסחר בת"א הושפע מנתונים מקרו כלכליים חיוביים ופרסום דוחות כספיים חיוביים ע"י החברות הבורסאיות, מחד, ומההתגברות האינפלציה ושיבושים בשרשרת האספקה בעקבות פלישת רוסיה לאוקראינה והמשך התפרצות הקורונה בגלים, מאידך.
מדד ת"א נפט וגז זינק בכ-33% בהשפעת הזינוק במחירי הסחורות ובראשן הגז הטבעי והנפט.
מחזור המסחר היומי במניות הסתכם בכ-2.6 מיליארד שקל ברבעון הראשון של 2022 – גבוה בכ-38% מהמחזור היומי בשנת 2021.
הגיוסים הערים בשוק המניות הואצו ברבעון הראשון של השנה והסתכמו בכ-7.6 מיליארד שקל, כ-30% מסך הגיוס בשנת 2021. מתוכם, כ-1.4 מיליארד שקל גויס ע"י 8 מנפיקות חדשות, בראשן חברת הנדל"ן מניב "בית וגג" שהונפקה בשווי של כ-4 מיליארד שקל לאחר ההנפקה, וכ-1.4 מיליארד שקל גויסו ע"י "בנק דיסקונט" בהנפקת מניות לציבור הגדולה ביותר ע"י בנק זה יותר משני עשורים.
בנוסף, חברה חדשה – קרן הריט הזרה "יו.אמ.איץ'"- נרשמה ברישום כפול, חברת "הייפר גלובל" פוצלה מחברה נסחרת – "אמת" והוכנסה פעילות חדשה של "סילבר קסטל" לחברה נסחרת – "איי.סי.בי".
המסחר באיגרות חוב הושפע מהציפיות לעליית הריבית בארץ, והסתכם בירידות שערים במרבית מדדי איגרות החוב, בראשן איגרות החוב הממשלתיות שקליות ל-10+ שנים שירדו בכ-12%.
מחזורי המסחר באג"ח ממשלתי ירדו, בהשפעת הפסקת רכישות ע"י בנק ישראל, ומחזורי המסחר באג"ח קונצרניות עלו מעט.
ירידה חדה בהיקף גיוסי החוב הסחיר ע"י הממשלה בהשפעת העלייה בהכנסות ממיסים והירידה בהוצאות במסגרת תמיכה במשק בעת קורונה.
הסקטור העסקי גייס כ-23.1 מיליארד שקל בהנפקות של איגרות חוב לציבור – כ-30% מסך גיוס החוב מהציבור בכל שנת 2021, ובנוסף גייס כ-1.7 מיליארד שקל באג"ח TASE UP.
קצב הגיוסים ע"י הבנקים הואץ בהשפעת הגאות בענף הנדל"ן, וקצב גיוסי הסקטור הריאלי הואץ בהשפעת הצמיחה והרצון למחזר פדיון אג"ח סחיר בעלות נמוכה.
ענקית הפיננסים "אינבסקו" רשמה לראשונה למסחר מקביל בת"א 10 קרנות חוץ.
הציבור קנה קרנות סל על מדדי מניות בארץ וחו"ל בסך כ-1.2 מיליארד שקל, ובשוק קרנות הנאמנות הזרים כ-1.7 מיליארד שקל לקרנות הנאמנות המשקיעות במניות בת"א.
שווי השוק של 542 קרנות הסל שנסחרו בבורסה בסוף ברבעון הראשון של 2022 היה נמוך בכ-1.7 מיליארד שקל לעומת השווי בתחילת השנה והסתכם בכ-103.7 מיליארד שקל:
עלייה של כ-1.7 מיליארד שקל בשווי קרנות סל על מדדי מניות בת"א – כמחציתה נבעה מעליית שערי המניות וכמחציתה מקורה ברכישות הציבור. הציבור רכש בינואר קרנות סל בסכום של כ-2.2 מיליארד שקל נטו, ואילו במרץ מכר קרנות סל בשווי של כ-1.4 מיליארד שקל נטו.
ירידה של כ-1.1 מיליארד שקל בשווי קרנות סל על מדדי מניות בינלאומיים – ירידת בשווי הקרנות בכ-1.6 מיליארד שקל שמקורה בירידת שערי המניות, קוזזה ברכישות הציבור בסכום של כ-0.5 מיליארד שקל נטו – בחודש ינואר.
ירידה של כ-2.3 מיליארד שקל בשווי קרנות סל על מדדי איגרות חוב ממשלתיות וקונצרניות בת"א ואג"ח בחו"ל – כ-1 מיליארד שקל ירידה שמקורה בירידת מדדי איגרות החוב בעיקר אג"ח קונצרני בת"א , וכ-1.3 מיליארד שקל ירידה שמקורה במכירות הציבור בעיקר של קרנות סל על מדדי אג"ח ממשלתיות וקונצרניות בת"א.
שוק המניות
מגמה מעורבת במדדי שווי השוק:
בסיכום הרבעון הראשון של 2022 עלו מדדי ת"א-35 ות"א-90 בכ-3% בממוצע ומדד ת"א-SME60 ירד בכ-5%.
עליית מדדי ת"א-35 ות"א-90 ברבעון הראשון של 2022 בולטת במיוחד בהשוואה לבורסות אחרות, זאת בהמשך למגמה משנה קודמת, כאשר: מדדי Dow Jones ו-S&P 500 בארה"ב ירדו בכ-4% בממוצע, מדד EURO STOXX 50 באירופה ירד בכ-10%, ומדד MSCI עולמי ירד בכ-5%.
עליות השערים בארץ הושפעו מפרסום נתונים מקרו כלכליות חיוביים למשק, ביניהם: המשק עבר בשנת 2021 לצמיחה חיובית בשיעור גבוה של כ-8.2%; שיעור הבלתי מועסקים במשק כולל הנעדרים זמנית בגלל הקורונה ירד לשיעור חד ספרתי של כ-4.7% בדצמבר 2021 והגיע לכ-4.2% בפברואר 2022, לעומת כ-10% בפברואר 2020; והגירעון הממשלתי ירד לכ-4.5% בשנת 2021 לעומת כ-11.6% בשנה הקודמת. גורמים אלו הביאו לאישרור דירוג האשראי של מדינת ישראל A+ תחזית "יציבה" ע"י חברת הדירוג הבינלאומית Fitch.
האווירה החיובית נתמכה בפרסום דוחות כספיים חיוביים לשנת 2021 ע"י החברות הציבוריות.
מנגד, ירידות השערים בבורסות בעולם וגם בתל-אביב הושפעו מפלישת רוסיה לאוקראינה החל ב-24 בפברואר 2022 – לחימה שעדיין נמשכת ועשויה להביא להאטה בצמיחה הכלל העולמית ולעלייה בשיעור האינפלציה הצפויה בשנת 2022.
האינפלציה שהחלה בשנת 2021, בעקבות שיבושים בשרשרת האספקה, נמשכת בהשפעת המשך התפרצות הקורונה בגלים, בעקבותיה חזרו מגבלות הסגר לסין במהלך חודש מרץ 2022, ואף מתגברת בעקבות הלחימה במזרח אירופה. מחירי האנרגיה חומרי הגלם והמזון ממדינות העימות נסקו, בראשם: מחיר גז טבעי TTF זינק בכ-58%, מחיר נפט ברנט זינק בכ-41% והגיע לכ-129 דולר לחבית ב-8 במרץ 2022 - הגבוה ביותר מאז מרץ 2012, ומחיר החיטה עלה בכ-36% .
בעקבות זאת צפוי בנק ישראל להעלות את הריבית, החל בחודש הקרוב, זאת בדומה לבנקים מרכזיים בעולם: הפד שהעלה את הריבית בארה"ב לראשונה מאז דצמבר 2018, ברבע אחוז במרץ 2022 לרמה של 0.5% וצפוי להוסיף ולהעלות אותה עוד מספר פעמים עד סוף שנת 2022, הבנק המרכזי בבריטניה (BOE) שהעלה את הריבית בפעם השלישית לרמה של 0.75% במרץ 2022, והבנק המרכזי באירופה (ECB) שצפוי להעלות את הריבית ברבע אחוז בהמשך השנה.
מגמה מעורבת אפיינה את המדדים הענפיים:
בלט לחיוב מדד ת"א נפט וגז שזינק בכ-33% ברבעון הראשון של השנה, בהשפעת העלייה החדה במחירי הנפט והגז, ומדדי ת"א-פמילי, ת"א-מניב חו"ל ות"א מעלה שעלו בממוצע בכ-8%, כל מדד.
מנגד, בלטו לשלילה מדדי חברות ההייטק שהן חברות צמיחה המושפעות באופן משמעותי משינוי בשער הריבית. בראשם מדדי ת"א-ביומד ות"א גלובל-בלוטק שירדו בכ-11% בממוצע ברבעון הראשון של השנה, ומדדי טק-עילית ות"א-טכנולוגיה שרשמו ירידה ממוצעת של כ-9% בדומה למדד NASDAQ 100 שירד בכ-8%.
המסחר בשוק המניות התאפיין במחזורים ערים והמחזור היומי, כולל קרנות סל, הסתכם בכ-2.6 מיליארד שקל ברבעון הראשון של השנה, גבוה בכ-38% מהמחזור הממוצע בשנת 2021, וגבוה בכ-3% ממחזור השיא שנרשם בשנת 2007. לעלייה במחזורי המסחר תרמה בעיקר התנודתיות בשערי המניות.
גורמים נוספים היו: ציפיות לקראת החלטת MSCI בדבר כניסת ישראל למדדי אירופה - שבסופו של דבר לא התממשה; עדכון חצי שנתי של מדדי המניות בת"א שחל ב-3 בפברואר 2022 ובמסגרתו מניית קנון הולדינגס התווספה למדד ת"א-35 ומניית פריגו נגרעה ממנו.
בהקשר זה יצוין כי הבורסה הורידה את גודל פקודה מינימלי החל ב-1 במרץ 2022, מ-5,000 שקל למניה במדד ת"א-35 ומ-2,000 שקל למניה במדד אחר, ל-500 שקל בכל מניות, דבר הצפוי לתרום להגדלת הנזילות בשוק.
ברבעון הראשון של השנה הואצו הגיוסים בשוק המניות בתל-אביב והסתכמו בכ-7.6 מיליארד שקל, כ-30% מסך הגיוסים בכל שנת 2021 (כ-25.8 מיליארד שקל).
כ-18% מסך הגיוס השנה נזקף ל-8 חברות חדשות שגייסו כ-1.4 מיליארד שקל בהנפקות ראשוניות (IPOs), זאת בהמשך לשיא של 94 מנפיקות חדשות שהנפיקו בשנה הקודמת. להלן המנפיקות החדשות השנה:
בין המנפיקות החדשות השנה שלוש חברות גדולות - קבוצת אקרו עם שווי של כ-4 מיליארד שקל לאחר ההנפקה, והחברות בית וגג ואימאג'סט, בשווי של כ-1.3 ושל כ-1.2 מיליארד שקל, בהתאמה, לאחר ההנפקה.
ראוי לציין כי כל ההנפקות החדשות, למעט אחת, בוצעו בדרך של הצעה לא אחידה למשקיעים מוסדיים (Book Building) וזאת בהמשך למגמה בשנתיים האחרונות, ובדרך זו גויסו כ-1.1 מיליארד שקל, סכום המהווה כ-82% מהסכום שגויס ע"י מנפיקות חדשות השנה. בין המנפיקות אימאג'סט שביצעה הנפקה גלובלית (הצעה לא אחידה למשקיעים מוסדיים מקומיים ובינלאומיים) בהובלת החתם הזר UBS.
4 חברות חדשות נוספות פרסמו תשקיף להשלמה כשהן מתכננות לגייס סכום כולל של עד כ-0.3 מיליארד שקל.
בנוסף ל-8 המנפיקות החדשות, חברה אחת הצטרפה ברישום כפול, חברה אחת התפצלה מחברה נסחרת וחברה אחת הכניסה פעילות חדשה לחברה נסחרת, כמפורט להלן:
רישום כפול בת"א של יו.אמ.איץ' - קרן ריט זרה העוסקת בנדל"ן מניב למגורים בארה"ב, הנסחרת ב-NYSE ושוויה ערב הרישום הכפול היה כ-3.6 מיליארד שקל. ערב רישום המניות למסחר בת"א, החברה גייסה כ-329 מיליון שקל בהנפקה ראשונה של איגרות חוב בתל-אביב.
פיצול מחברה נסחרת - פעילות חברת הטכנולוגיה הבורסאית אמת בתחום ה- OEM (איפיון, תכנון והרכבת מערכות ממוחשבות בהתאמה אישית) פוצלה ע"י חלוקת מניות חברת "הייפר גלובל" כדיבידנד בעין לבעלי המניות של "אמת" ורישומה למסחר בבורסה. שווי חברת "הייפר גלובל" נכון לסוף הרבעון הינו כ-566 מיליון שקל.
חברה שהכניסה פעילות חדשה לחברה נסחרת - פעילות חברת "סילבר קסטל" העוסקת בפיתוח אסטרטגיות מסחר בתחום המטבעות הדיגיטליים (קריפטו), הוכנסה לתוך חברת "איי.סי.בי". שווי חברת "סילבר קסטל" נכון לסוף הרבעון הינו כ-55 מיליון שקל.
המנפיקות הוותיקות גייסו סכום כולל של כ-6.2 מיליארד שקל, מתוכם:
כ-1.4 מיליארד שקל גויסו בחודש מרץ ע"י בנק דיסקונט בהנפקת מניות לציבור הגדולה ביותר שביצע בנק זה יותר משני עשורים.
כ-1.8 מיליארד שקל גויסו ע"י חברות ענף הנדל"ן, בראשן גזית גלוב שגייסה כ-406 מיליון שקל, אפי נכסים שגייסה כ-317 מיליון שקל, ואמות שגייסה כ-302 מיליון שקל.
כ-1.7 מיליארד שקל גויסו ע"י חברות ענף הטכנולוגיה, בראשן: חברות האנרגיה המתחדשת אנלייט ואנרג'יקס שגייסו כ-385 מיליון שקל וכ-337 מיליון שקל בהתאמה.
החברות הדואליות גייסו בחו"ל ברבעון הראשון של 2022 סכום זניח בהיקף של כ-0.1 מיליארד שקל.
שוק איגרות החוב
המסחר בשוק איגרות החוב התאפיין בירידות שערים של כ-4% בממוצע במרבית המדדים, זאת בהשפעת הציפיות להעלאת ריבית בנק ישראל שהתגברו עם העלאת ריבית הפד ברבע אחוז במרץ 2022.
האפיק השקלי הוביל את ירידות השערים, ובראשו איגרות החוב הממשלתיות שקליות בריבית קבועה ל-10+ שנים שירדו בכ-12% ברבעון הראשון של השנה. התשואה לפדיון של אג"ח ממשלתי שקלי ל-10 שנים עלתה מכ-1.3% בסוף דצמבר 2021, לכ-2.3% בסוף מרץ 2022, וזאת בדומה לתשואה לפדיון של אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים שעלתה מכ-1.5% בסוף דצמבר 2021 לכ-2.4% בסוף מרץ 2022.
יוצאות דופן, איגרות החוב צמודות המדד ממשלתיות וקונצרניות לטווח קצר של 3-0 שנים - שעלו ברבעון הראשון של 2022 בכ-1% בממוצע. מדד המחירים לצרכן עלה בחודשיים הראשונים של 2022 בכ-0.9%, לאחר אינפלציה שלילית בשיעור של 2.8% בשנת 2021, ובסיכום 12 החודשים שמסתיימים בפברואר 2022 עלה בכ-3.5% - שיעור גבוה מהרף שהציבה הממשלה לשנה ועומד על כ-3% גם בשנת 2022.
איגרות החוב הקונצרניות צמודות המט"ח הכלולות במדד תל בונד דולר בלטו לחיוב בעלייה של כ-3.5%, וזאת בהשפעת עליית הדולר בכ-3.5% ביחס לשקל המגלמת את העלאת ריבית הפד במרץ 2022, כשצפויות מס' העלאות נוספות השנה.
המחזור היומי באיגרות חוב (כולל קרנות סל) הסתכם בכ-3.6 מיליארד שקל ברבעון הראשון של השנה, לעומת כ-3.9 מיליארד שקל בממוצע שנת 2021. הירידה במחזורי המסחר נבעה מאיגרות החוב הממשלתיות – שהמחזור בהן הסתכם בכ-2.7 מיליארד שקל ברבעון הראשון של 2022 לעומת כ-3 מיליארד שקל אשתקד. הירידה הושפעה מסיום תוכנית רכישות של אג"ח ממשלתי ע"י בנק ישראל בסוף שנת 2021. באג"ח הקונצרניות נרשמה עלייה במחזורי המסחר (כולל קרנות סל) בהשפעת התנודתיות במסחר, והמחזור היומי בהן הסתכם בכ-1 מיליארד שקל ברבעון הראשון של 2022 – גבוה בכ-6% מהמחזור הממוצע אשתקד.
גיוסי האוצר בהנפקות של איגרות חוב בארץ ובחו"ל הסתכמו בכ-19 מיליארד שקל ברבעון הראשון של 2022, ירידה חדה בהשוואה לגיוס ברבעון המקביל אשתקד שהסתכם בכ-42.5 מיליארד שקל. לירידה בגיוסים תרמה הירידה בגירעון הממשלתי.
הגיוסים בהנפקות של איגרות החוב ע"י האוצר בתל-אביב הסתכמו בכ-13.6 מיליארד שקל ברבעון הראשון של 2022, כ-73% מהסכום גויס באג"ח שקלי וכ-27% גויס באג"ח צמוד מדד. בנוסף האוצר גייס בחו"ל, לראשונה מאז אוקטובר 2020, 5.3 מיליארד שקל באג"ח צמוד אירו ל-10 שנים בריבית 0.625% - הנמוכה ביותר עד היום.
סך הגיוסים מהציבור בשוק איגרות החוב ע"י החברות ברבעון הראשון של השנה הגיע לכ-23.1 מיליארד שקל, יותר מכפלים מאשר הגיוס בסך כ-10.4 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד, וסכום המהווה כ-30% מסך הגיוס בשנת 2021.
עיקר העלייה בגיוס ברבעון הראשון של השנה מקורה בגיוסי הסקטור הפיננסי ובעיקר הבנקים הגדולים, שהסתכמו בכ-9.9 מיליארד שקל ברבעון הראשון של 2022, לעומת כ-1.3 מיליארד שקל שגויסו ברבעון המקביל אשתקד.
הבנקים שצמצמו את פעילות מתן האשראי ברבעון הראשון של 2021 בעקבות התפרצות נגיף הקורונה וירידה חדה ברווחיות עקב הפסדי אשראי בשנת 2020, האיצו את פעילותם והגבירו את מתן האשראי וגייסו כ-8.5 מיליארד שקל ברבעון הראשון של 2022, זאת בהשפעת הגאות בשוק הנדל"ן שהחלה בשנת 2021. המגייסים הבולטים השנה הם:
בנק לאומי שגייס כ-5.9 מיליארד שקל בשתי הנפקות לציבור, מתוכם כ-2.7 מיליארד שקל גויסו בחודש מרץ בהנפקת שלוש סדרות חדשות של אג"ח:
כ-1.3 מיליארד שקל גויסו באג"ח שקלי, מח"מ 5.4 שנים, ריבית קבועה 2.76%, בדירוג AAA ע"י "מעלות" ו-Aaa ע"י "מידרוג".
כ-0.7 מיליארד שקל גויסו באמצעות ניירות ערך מסחריים בריבית משתנה – מרווח של 0.25% על ריבית בנק ישראל, בדירוג A-1+ ע"י "מעלות" ו-P-1 ע"י "מידרוג".
כ-0.7 מיליארד שקל גויסו באג"ח צמוד מדד מסוג COCO – הכולל מנגנון לספיגת הפסדים ע"י המרה למניות, בריבית 1.5%, בדירוג AA ע"י "מעלות" ו-Aa2 ע"י "מידרוג".
בנק הפועלים שגייס בחודש מרץ כ-2.4 מיליארד שקל בהנפקת שלוש סדרות של אג"ח:
כ-1 מיליארד שקל גויסו בהרחבת סדרה של אג"ח צמוד מדד, מח"מ 5.3 שנים, תשואה לפדיון שלילית של 0.7%, דירוג AAA ע"י "מעלות" ו-Aaa ע"י "מידרוג".
כ-1 מיליארד שקל גויסו בהרחבת סדרה של אג"ח לא צמוד בריבית קבועה, מח"מ 4.9 שנים, תשואה לפדיון 2.5%, דירוג AAA ע"י "מעלות" ו-Aaa ע"י "מידרוג".
כ-0.4 מיליארד שקל גויסו באמצעות סדרה חדשה של אג"ח COCO הכולל מנגנון לספיגת הפסדים ע"י המרה למניות. האג"ח שהונפק הינו צמוד מדד, ריבית 0.84%, דירוג AA ע"י "מעלות" ו-Aa2 ע"י "מידרוג".
עלייה בגיוסי החוב חלה גם בחברות הסקטור הריאלי שגייסו כ-13.2 מיליארד שקל, לעומת כ-9.1 מיליארד שקל שגויסו ברבעון המקביל אשתקד. העלייה בגיוסי הסקטור הריאלי משקפת את המשך העלייה בפעילות במשק בעקבות דעיכת הגל החמישי של הקורונה (גל "האומיקרון") והסרת "מגבלת התו הירוק", לצד התגברות הציפיות להעלאת הריבית במשק. העלאת הריבית מייקרת את מיחזור האג"ח הסחיר ע"י החברות, והקדמת הגיוסים מאפשרת לחברות להוזיל את העלויות.
עיקר העלייה בגיוס, מקורה בגיוסי חברות ענף הנדל"ן שממשיכות ליהנות מביקושי שיא מצד רוכשי דירות, ומביקוש לנדל"ן מניב עקב חזרה של עובדים למשרדים ולשטחי מסחר שחזרו לפעילות מלאה. חברות הנדל"ן גייסו ברבעון הראשון של השנה חוב סחיר בהיקף של כ-9.6 מיליארד שקל, לעומת כ-5.7 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד.
המנפיקות הבולטות הן שתי חברות הנדל"ן מניב בישראל:
גב ים שגייסה בחודש מרץ כ-1.2 מיליארד שקל בהנפקת שתי סדרות של אג"ח צמוד מדד בדירוג AA ע"י "מעלות" ו-Aa2 ע"י "מידרוג":
כ-0.8 מיליארד שקל גויסו בהרחבת סדרה של אג"ח במח"מ 5 שנים, ותשואה לפדיון שלילית של 0.4%.
כ-0.4 מיליארד שקל גויסו בהנפקת סדרה חדשה של אג"ח במח"מ 7.8 שנים ובריבית 0.59%.
רבוע כחול נדל"ן שגייסה כ-1 מיליארד שקל בשתי הנפקות. מתוכם כ-0.5 מיליארד שקל גויסו בחודש מרץ בהנפקת סדרה של אג"ח צמוד מדד, מח"מ 3.6 שנים, תשואה לפדיון שלילית של 0.2%, דירוג AA- ע"י "מעלות".
בין המגייסות חוב ברבעון הראשון של 2022 שתי חברות אג"ח חדשות שגייסו כ-272 מיליון שקל בהנפקה של אג"ח שקלי – אנקור הזדמנויות, מפעילה מרכזי רפואת חירום ומרפאות שיניים בארה"ב (כ-190 מיליון שקל) וחברת הבנייה לוי (כ-82 מיליון שקל).
מאפיינים נוספים לגיוס באג"ח חברות מהציבור ברבעון הראשון של 2022: כ-55% מהגיוס בוצע באג"ח צמוד מדד, כ-44% מהגיוס בוצע באג"ח שקלי, רובו בריבית קבועה, וכ-1% מהגיוס בוצע באג"ח צמוד דולר. כ-85% מהגיוס בוצע באג"ח בדירוג גבוה מקבוצת "A" ומעלה, כ-7% מהגיוס בוצע בדירוג נמוך יותר, וכ-8% מהגיוס בוצע באג"ח ללא דירוג.
כ-1.7 מיליארד שקל נוספים גויסו ברבעון הראשון של השנה בהקצאות של אג"ח שנרשם למסחר ב-TASE UP.
עיקר הגיוס, כ-1.6 מיליארד שקל גויסו ע"י חברת החשמל ממשקיעים מוסדיים בחו"ל, באמצעות סדרה של אג"ח צמוד דולר, מח"מ 8.4 שנים, תשואה לפידיון 3.8%, בדירוג BBB ע"י "מעלות" ו-Baa1 ע"י "מידרוג".
איגרות חוב מובנות
בחודש מרץ 2022 ולאחר הפסקה בת שנה, בוצעה הנפקה של איגרות חוב מובנות ע"י הראל פקדון סחיר שגייסה כ-64 מיליון שקל בהנפקה לציבור של אג"ח מובנה מגובה בפיקדונות בבנקים מקומיים. מדובר בהרחבת סדרה של אג"ח שקלי בריבית משתנה, מדורג Aaa ע"י "מידרוג".
שוק הנגזרים
שוק הנגזרים התאפיין במחזורים ערים בינואר-פברואר 2022 ובמחזורים נמוכים יותר בחודש מרץ.
באופציות עד מדד ת"א-35 (חודשיות ושבועיות) הסתכם המחזור היומי בממוצע בכ-126 אלף יחידות ברבעון הראשון של 2022, גבוה בכ-19% מהמחזור הממוצע בשנת 2021. בינואר-פברואר נסחרו כ-140 אלף יחידות ביום, ואילו במרץ ירד המחזור לכ-95 אלף יחידות ביום. המסחר הושפע מהתנודתיות במסחר במניות, כאשר מדד התנודתיות VTA35 עלה מכ-15 נקודות בסוף דצמבר 2021 לכ-26 נקודות בסוף פברואר 2022, וירד לרמה של כ-16 נקודות בסוף הרבעון הראשון של 2022. זאת בדומה למדד ה-VIX שעלה מכ-17 נקודות בסוף דצמבר 2021 לכ-30 נקודות בסוף פברואר 2022, וירד לרמה של כ-19 נקודות בסוף הרבעון הראשון של 2022.
באופציות הדולריות נרשמה מגמה דומה של מחזורים ערים בינואר-פברואר (כ-48 אלף יחידות ביום) וירידה בהיקף הפעילות לקראת סוף מרץ 2022 (כ-32 אלף יחידות ביום) ובסיכום הרבעון הראשון של 2022 נסחרו כ-43 אלף יחידות ביום – נמוך בכ-8% מהמחזור הממוצע בשנת 2021. המסחר הושפע מהתנודתיות בשער הדולר ביחס לשקל, כאשר בחודשיים הראשונים של השנה נרשמה עלייה של כ-4% בשער הדולר ביחס לשקל, בהשפעת ציפיות להעלאת ריבית הפד שהתממשו במרץ. במרץ ירד שער הדולר בכחצי אחוז והגיע לכ-3.217 שקל לקראת סוף הרבעון הראשון של 2022.
בקרנות החוץ
ברבעון הראשון של 2022 נרשמו למסחר בבורסה 10 קרנות חוץ ראשונות בת"א של תאגיד ניהול ההשקעות הבינלאומי אינבסקו, תשע קרנות על מדדי מניות בינלאומיים וקרן סל אחת על מדד אג"ח בינלאומי. ארבע מהקרנות נרשמו במרץ:
שלוש קרנות העוקבות אחר מדדי מניות בינלאומיים:
STOXX EUROPE 600 - מדד 600 החברות בעלות שווי השוק הגדול במדינות גוש האירו.
TECHNOLOGY S&P US SELECT SECTOR - מדד חברות טכנולוגיית המידע ושירותי התקשורת הכלולות במדד .S&P-500
MSCI WORLD - מדד חברות מ-23 מדינות המוגדרות כשווקים מפותחים.
קרן העוקבת אחר מדד אג"ח בינלאומי:
AT1 CAPITAL BOND - מדד אג"ח איגרות חוב של בנקים ממדינות מפותחות ברחבי העולם.
כיום נסחרות בתל-אביב 36 קרנות חוץ הנסחרות במקביל בחו"ל: 23 קרנות חוץ בניהולה של "בלאקרוק", 10 קרנות חוץ בניהולה של "אינבסקו" ו-3 קרנות חוץ בניהולה של "ליקסור". שווי החזקות הציבור בקרנות החוץ מגיע לכ-2.2 מיליארד שקל, בדומה לשווי קרנות החוץ שנסחרו בת"א בסוף שנת 2021:
עלייה של כ-60 מיליון שקל בשווי החזקות הציבור עקב רכישות הציבור – מתוכם כ-10 מיליון שקל בקרנות החדשות שנרשמו השנה, קוזזה בירידת שווי 26 קרנות החוץ הוותיקות בסכום דומה, שמקורה בירידת מדדי המניות בחו"ל.
בקרנות הנאמנות נרשמה ברבעון הראשון של השנה מגמה מעורבת, כאשר: הציבור הזרים כ-1.7 מיליארד שקל נטו לקרנות הנאמנות על מדדי מניות בת"א, כמיליארד שקל מתוכם בינואר. מנגד, הציבור פדה קרנות נאמנות על מדדי איגרות חוב בת"א וקרנות נאמנות המשקיעות בחו"ל בסך כ-2 מיליארד שקל נטו, בכל קבוצה, ואילו בקרנות הכספיות נרשמה פעילות נטו כמעט מאוזנת.
