ירידת התוצר של ישראל ברביע הראשון של 2022: ירידה טכנית ולא האטה במשק

מדד המחירים לצרכן עלה ב-0.8% בחודש אפריל 2022, כך על-פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). זאת, בדומה לתחזית הקונצנזוס 

עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי ירקות טריים, הלבשה, תחבורה ותרבות ובידור. עוד נציין כי המדד הושפע מאוד מעליית מחירי הנסיעות לחו"ל, שעלו בקצב הגבוה ביותר מאז שנת 2008. מדובר בעלייה חדה יותר מהעונתיות האופיינית לסעיף זה בחודשי אפריל. זאת, עקב התגברות לחצי ביקוש לאחר פתיחת השמים, כפי שמשתקף בנתוני היציאות לחו"ל של תושבי ישראל בחודש אפריל וכן עקב עליית מחירי הדלק, בשל השיבושים בשרשראות האספקה העולמיות והלחימה באוקראינה, אשר צפויה להביא גם להתייקרות סעיף המזון בחודשים הבאים. מנגד, התמתנות נרשמה בחלק מסעיפי הצריכה שמחיריהם התייקרו בחדות עקב פרוץ משבר הקורונה, והגיעו לשיא בסוף שנת 2021, ובראשם: ריהוט וציוד לבית ותת-הסעיף מכוניות. זאת, בין היתר, הודות להקלה מסוימת בשיבושי ההיצע העולמי, וחזרתם של משקי הבית לצרוך שירותים שהוגבלו עד לאחרונה עקב משבר הקורונה (טיסות לחו"ל למשל).  

לסיכום, בשנים עשר החודשים האחרונים (אפריל 2022 לעומת אפריל 2021) מדד המחירים לצרכן עלה ב-4.0%, לעומת אינפלציה שנתית של 3.5% בחודש הקודם. מדובר בשיעור האינפלציה הגבוה ביותר מאז אמצע שנת 2011 (ראה/י תרשים 1). יש לציין כי גם אינפלציית הליבה (כלומר מדד המחירים לצרכן ללא אנרגיה, דיור ופירות וירקות) מצויה מעל הגבול העליון של יעד יציבות המחירים של הממשלה (1%-3%). כמו כן, נדגיש כי במהלך השנה האחרונה נרשמו עליות מחירים בולטות בסעיפי המזון, הפירות והירקות, ריהוט וציוד לבית ותחבורה ותקשורת, סעיפים אשר מושפעים במישרין ובעקיפין מאינפלציה מיובאת. מרכיבים אלו השפיעו גם על מדדי מחירים אחרים כמו מדד המחירים של תפוקת התעשייה ליעדים מקומיים ומדד מחירי תשומות הבנייה למגורים. במבט קדימה, העלייה בסביבת האינפלציה צפויה להימשך גם בחודשים הקרובים. אנו צופים אינפלציה של 4.5%-5.0% בשנה הקלנדרית 2022, ושל כ-3.0% במהלך 12 החודשים הקרובים. לאור זאת, אנו מעריכים כי בנק ישראל צפוי להעלות את הריבית בהחלטה הקרובה, כהמשך למגמה בה החל בהחלטה הקודמת, כאשר בעוד כשנה צפויה הריבית לעמוד על כ-2%.

מחירי הדירות ממשיכים לעלות – הקצב השנתי עמד באפריל על כ-16.3%

תת-הסעיף שירותי דיור בבעלות הדיירים (שמשקף את מחירי שכר הדירה בחוזים חדשים ומתחדשים) נותר ללא שינוי בחודש אפריל. למרות זאת, קצב העלייה השנתי של תת-הסעיף שירותי דיור בבעלות עלה מעט בחודש אפריל ל-3.2% לעומת 3.0% בחודש מרץ השנה. יש לציין כי מדובר בקצב עלייה שאינו גבוה באופן חריג בהשוואה לשנים קודמות.

מנגד, קצב העלייה השנתי של מחירי הדירות (עפ"י סקר הדירות החודשי של הלמ"ס אשר איננו נכלל במדד המחירים לצרכן) המשיך לעלות ועמד על כ-16.3% (פברואר-מרץ 2022 לעומת פברואר-מרץ 2021), שהוא קצב העלייה השנתי הגבוה ביותר מאז המחצית השנייה של שנת 2010 (ראה/י תרשים 2). 

לסיכום, מחירי הדירות ממשיכים לעלות בקצב גבוה משמעותית מאשר מחירי השכירות. מגמה זו, הינה בין היתר, תוצאה של ריבוי עסקאות של רוכשי דירה ראשונה, אשר עוברים בחלקם ממגורים בשכירות למגורים בבעלות. התפתחות זו, פועלת להפחתת הביקוש לשכירות, מה שמונע, לעת עתה, עליית מחירים משמעותית יותר. אולם, נתוני הקצה של מדדי הפעילות בשוק הנדל"ן למגורים, מצביעים על ירידה מסוימת בהיקף הפעילות, זאת לאחר שעלה לרמות גבוהות באופן חריג בחודשים האחרונים. התפתחות זו, צפויה להימשך גם בחודשים הבאים, בין היתר, על רקע עליית ריבית המשכנתאות, וציפיות להמשך תהליך העלאת הריבית במשק. לאור זאת, ניתן להעריך כי בהמשך השנה קצב עליית מחירי הדירות צפוי להתמתן במידה מסוימת, זאת במקביל להאצה אפשרית במחירי השכירות.

ירידת התוצר של ישראל ברביע הראשון של 2022: ירידה טכנית ולא האטה במשק

נתוני הלמ"ס (מנוכי עונתיות, במחירים קבועים) מלמדים כי התוצר המקומי הגולמי ירד ברביע הראשון של שנת 2022 ב-1.6% (במונחים שנתיים) לעומת הרביע הקודם, זאת לאחר עלייה חריגה של 15.6% (במונחים שנתיים) ברביע הרביעי של 2021. יש להדגיש כי הירידה בתוצר ברביע הראשון של השנה באה כתיקון לעלייה החריגה ברביע הרביעי של 2021, כך שרמת התוצר המקומי הגולמי ברביע הראשון של שנת 2022 עדיין גבוה ב-9.0% לעומת הרביע הראשון של שנת 2021. כלומר, על אף הירידה, רמת הפעילות נותרה גבוהה.

ירידת התוצר ברביע הראשון הינה בחלקה תוצאה טכנית של זינוק ביבוא, בין היתר, לחידוש מלאים וגם כתוצאה מעלייה ניכרת בצריכת שירותים ובפרט שירותי תיירות. נזכיר כי יתר הדברים קבועים, כאשר היבוא עולה – התוצר יורד, אך אין בכך אינדיקציה להאטת ביקושים, ואף ייתכן מאוד שיש בכך אינדיקציה לעוצמת הביקושים, המופנים עתה למקורות מיובאים. בהתאם לכך, יבוא הסחורות והשירותים עלה ברביע הראשון של השנה ב-17.3% (במונחים שנתיים). עלייה זו, הינה, בין היתר, תוצאה של עליית יבוא השירותים בשיעור חד של 23.6% (במונחים שנתיים), כאשר יבוא שירותי התיירות עלה בצורה משמעותית מאוד, אך טרם שב לרמתו מלפני משבר הקורונה. עלייה נרשמה גם ביתר רכיבי היבוא.

כפי שניתן לראות בתרשים 3 המצורף, עוצמת הביקושים באה לידי ביטוי בעליית השימושים המקומיים (צריכה פרטית, השקעות וצריכה ציבורית) בשיעור של 8.5% (במונחים שנתיים), זאת למרות ירידת הצריכה הציבורית עם תחילת שנת התקציב. ההוצאה לצריכה ציבורית ירדה ב-7.0% (במונחים שנתיים) ברביע הראשון של שנת 2022, זאת לאחר עלייה של 12.9% ברביע הרביעי של שנת 2021, עקב השפעות ממתנות בהוצאה של תחילת שנת תקציב.

השינויים בהוצאה לצריכה הפרטית לנפש ברביע הראשון של 2022 משקפים עלייה של 5.9% (במונחים שנתיים) בצריכה פרטית שוטפת לנפש (ההוצאות למזון, משקאות וטבק, לשירותים אישיים, לדיור, לדלק וחשמל לאחזקת בית, ולמוצרי תעשייה לצריכה שוטפת). לעומת זאת, עם היחלשות השפעות הקורונה, הייתה ירידה ב"צריכת קורונה" שבאה לידי ביטוי בירידת ההוצאה למוצרים בני-קיימה למחצה לנפש (ההוצאה על הלבשה והנעלה, טקסטיל לבית, כלי עבודה ובית קטנים חשמליים, מוצרי בידור ופנאי וחפצים אישיים) ב-5.3% (במונחים שנתיים). ההוצאה על הלבשה והנעלה עלתה ב-11.0% בחישוב שנתי וההוצאה על מוצרי בני קיימה למחצה אחרים ירדה ב-7.6%. 

ההשקעה בנכסים קבועים (ההשקעה בבתי מגורים והשקעות ענפי המשק בבנייה, בציוד וכלי תחבורה) עלתה ברביע הראשון של 2022 ב-3.3% (במונחים שנתיים). בתוך כך, נרשמה עלייה גדולה של 13.1% בהשקעה בבנייה למגורים, כאשר ההשקעה בבנייה שלא למגורים ועבודות בנייה אחרות ירדה. ההשקעה בכלי תחבורה יבשתיים ירדה לאחר עלייה ברביע הקודם – ירידה המשקפת השפעות של עיתויי מיסוי ירוק. כמו כן, נציין כי יצוא הסחורות והשירותים (למעט יהלומים וחברות הזנק) ירד ברביע הראשון של 2022 ב-6.1% (במונחים שנתיים), לאחר עלייה חדה של 25.3% בחישוב שנתי ברביע הרביעי של שנת 2021. במבט קדימה, אנו מעריכים כי התוצר המקומי צפוי לצמוח ב-5.3% (בממוצע שנתי) בסיכום שנת 2022. לאור רמת הפעילות הגבוהה מאוד בתחילת השנה, תחזית זו מניחה המשך צמיחה בשלושת הרביעים הנותרים של 2022, אם כי, בקצב מתון ביחס לזה של שנת 2021.