Mutual_Fund_League_70_30
משה שלום
20/04/2023
חודש מרץ היה חודש טוב למחזיקי הקרנות שאנו סוקרים כאן. למרות זאת, הוא היה חודש קצת פחות טוב למנהלי אותן קרנות. מדוע? כי התשואות של הקרנות היו חיוביות אבל, כמעט כל הקרנות פדו כספים, באחוזים כאלו או אחרים חוץ מהקרן של אי-בי-אי (נציין כאן שעד פרסום הכתבה עדיין לא התקבלו נתוני הגודל של ילין לפידות, כך שעליה לא ניתן לדעת אם היה שינוי לטובה או לרעה). אחרי חודש פברואר קשה מאוד תשואתית, הקרנות מצאו תחתית ממש בתחילת חודש מרץ. כך שכל החיוב החל ממש מתחילתו, ועד סופו.
אני חייב לומר שזה קצת מוזר לחשוב על קרנות עם חשיפה גדולה יחסית למניות שעושות ביצועים טובים... זאת, כאשר מדדי המניות הישראליים המשיכו לעשות ביצועי חסר מול חו"ל. כל הסוד נמצא בחלק האג"חי בהן, אשר בא והציל את המנהלים בתשואות. שנית, נראה בהמשך שכבר בתאריך הדיווח האחרון של החשיפות בתיקים (31-01-2023), אנו רואים שינויים מעניינים ביחס להסתכלות של המנהלים כלפי חוץ לארץ.
בעניין הזה נאמר מיד: אין כאן אחידות, אבל חלק עשו מעשה, והגדילו בין שליש לשני רבעים, את ההשקעות החשופות מטבע. אגב, יש כאלו שדווקא הקטינו את זה, וזה די מוזר לאור המחשבה השלטת שיש כרגע יתרון גדול לשוקי ארה"ב, ואף אירופה, על אלו המקומיים. אז, כאמור: דואליות: תשואות טובות עם פדיונות. שוק האג"ח בינתיים עושה את העבודה אבל שוק המניות חייב להשתפר אם רוצים לראות חלק, או כל הכסף שיצא, חוזר לקרנות. במיוחד לסוג זה של 30-70.
וכמו כל חודש נאמר מחדש:
הבה נרחיב על הכללים שעל פיהם אנו החלטנו על אוסף הקרנות הספציפי. ראשית, נציין שאנו עוסקים במעקב אחרי הקרנות האלו, קרנות ה-30-70, מאז נובמבר 2021, והנה ההיגיון לשואלים על כללי הבחירה:
1) דרגנו את החברות המנהלות על פי היקף הנכסים הגדול ביותר בקרנות מסורתיות.
2) בחרנו קרן אחת מכל חברה, בקטגוריה עד 30% מניות באג״ח כללי בארץ.
3) הקרן הייתה צריכה להיות בגודל של כ-100 מיליון שקלים ומעלה.
4) הקרן הייתה צריכה להיות עם וותק של לפחות שנה, כאשר רצוי יותר משנתיים.
5) ניהול התיק בקרן הוא "נטו" של 30-70, ולא כעוקב תיק בנקאי, או אחר.
וכך, כרגע, על פי קריטריונים אלו, ישנן את 9 הקרנות שלפניכם, כאשר הקרן של הראל החלה דרכה עם 101.2 מיליוני שקלים. יתכן שנצרף בעתיד ״קרנות אורח״, שמבחינה אובייקטיבית אינן עומדות בקריטריונים המוזכרים לעיל, אולם שיהיו בעלות ייחודיות בפרמטרים מסוימים, וששווה להזכיר אותן מידי פעם. יש בוודאי הרבה מאוד בתי השקעות נהדרים וטובים בארץ הקטנה שלנו. אבל, ניסינו, בבחירה הזו, הקבועה על פי הכללים שהוזכרו, לתת תחושה של מה שעושים הגדולים והידועים בתחום. לדעתי, מעקב רצוף של אוסף הקרנות הזה, מראה לנו לא מעט על פילוסופית ההשקעות של מנהלי אותן קרנות. ואולי, גם קצת על אותה הפילוסופיה בארגון שלהם.
נתוני הקרנות
כאמור, בנתוני הקרנות, הדבר הבולט ביותר בחודש מרץ היה שכמעט כל הקרנות פדו כסף. וזאת למרות הביצועים הטובים של החודש. עם ישראל פשוט אינו מאמין לשוקי ההון המקומיים, ושבע מכל המהומות סביב הרפורמה והצד הביטחוני. לכן, חודש אחד של שיקום תשואות כנראה לא מספיק על מנת לשכנע את העם להישאר בקרנות האלו, עם חשיפה גדולה למניות, כמו הקרנות המוצגות כאן. דוגמה לפדיון כואב ניתן למצוא בקרן של קסם, עם ירידה של כמעט 10%.
אגב, ביחד עם הקיטון בגדלים, הגיעה גם עלייה בסטיית התקן של רוב רובן של הקרנות. עלייה כזו מסמנת עלייה בתנודתיות של הקרנות, וזה עניין לא נעים עבור רוב הציבור הישראלי שהינו שמרני ואוהב יציבות. גם כאשר הוא מחליט על 30% מניות באופן עקרוני. שוב: בקרן של קסם ראינו עלייה של 21.13% (!) בסטייה. חוץ משני הפרמטרים האלו אין הרבה מה לומר וחבל. דמי הניהול יכלו להיות מנוף של מנהלי הקרנות לעודד חזרה של לקוחות, וזה עדיין לא נעשה.
הרכבי תיקי הקרנות
כרגיל, נציין את העיכוב בזמן בין תצורת החשיפות, ושאר נתוני הקרנות (חודשיים). ואחרי שאנו מציינים זאת, ניתן ללמוד די הרבה ממה שראינו הפעם, אחרי העדכון האחרון שנעשה בינואר השנה. די מדהים לראות שרוב הקרנות הגדילו את מרכיב המניות בתיקים (7 מ-9), כאשר השווקים נראו אז עדיין די תנודתיים. מיד תאמרו: אולי הם הגדילו מול חו"ל, כאשר ביצועי החסר בארץ היו בולטים כבר אז די הרבה?
ובכן: מתוך 7 הקרנות, אשר הגדילו את החלק המנייתי, ניתן לציין רק 2 (קסם, מור) שבהן ניתן לראות מהלך כזה. ב-5 הקרנות עם החשיפה המנייתית הגדולה ביותר, רק קסם עשתה זאת, והשאר הקטינו (מגדל, אלטשולר) או לא ממש שינו (ילין, מיטב) את החשיפה הדולרית. שילובים די מדהימים. גם בצד האג"ח יש לנו הפתעה מעניינת:
הייתם מצפים לראות כאן גידול של חשיפה בגלל שהאג"ח אמור להניב תשואה יתרה ביחס למניות. ה-Overshoot בירידה במחירי האג"ח, מול יעד הריביות, אמור להיות לטובתן. והנה, יש לנו ירידה בחשיפה של האג"ח ב-5 מהקרנות, כאשר הגידול הגדול ביותר נמצא בהראל עם פחות מ-10%. כמו כן, המח"מ הממוצע עדיין נמצא בטווח הבינוני (2.5-3.5), ולא בטווח הארוך יותר שאמור ליהנות מאותה חזרה במחירי האג"ח. אנו נראה בחודשים הקרובים אם המגמה המוצגת כאן ממשיכה, או שתשתנה בהחלט.
תשואות הקרנות
עולם התשואות היה להפתעה הנעימה ביותר למחזיקי הקרנות בחודש מרץ 2023. כמעט כל הקרנות עשו מהלך עולה, מ-1.75% (פסגות), ועד 0.07% (קסם), ורק קרן אחת הציגה תשואה שלילית של 0.56%- (אי-בי-אי). שימו לב שאי-בי-אי מציגה שילוב די מדהים של החשיפה השנייה הנמוכה ביותר באג"ח (53.56%) ובמניות (20.59%). בקיצור, הם כנראה החליטו לשבת על הגדר הכי הרבה מכולם (שוב: על פי נתוני 31-01-2023).
לעומת זאת, פסגות נמצאת עם החשיפה הגדולה ביותר באג"ח (70.07%) עם חשיפה נמוכה יחסית למניות (24.81%) והצליחה להיות המובילה בתשואה בחודש מרץ (1.75%). שתי הדוגמאות הקיצוניות האלו, וגם שאר נתוני הקרנות, מאשרים לא רע את ההנחה שהאג"ח היה החלק המניע הטוב. לעומת חודש מרץ, התשואות מתחילת השנה לא ממש מדברות אלינו, חוץ מאשר בשתי קרנות: הראל (1.51%) ו-אלטשולר (1.15%). כל השאר מציגות "רעש".
הנזק הגדול הוא בתצוגה של השנה והשנתיים, וכאן הראל בולטת בהובלה שלה מול האחרונות (ילין, אלטשולר בהתאמה). בטווח הארוך של שהשלוש שנים אנו מוצאים את פסגות בראש, עם תשואה די יפה של 18.75%, כאשר מגדל היא החלשה ביותר עם 10.61%.
הנה השוואות גראפיות המציגות את המספרים בצורה ויזואלית:
לסיכום:
חודש מרץ היה סוג של תחתית בקרנות הנסקרות כאן. החלק האג"חי, וחלק מהמניות, הצליחו לעשות מעשה, ולגרום לשינוי הכיוון כלפי מעלה, כאשר עודף חשיפה באג"ח היה לגורם המשמעותי ביותר לגבי הדירוג של הקרנות בחודש זה. בסה"כ, עבור הלקוחות, העניינים היו טובים. עבור המנהלים, קצת פחות. הם התאמצו יותר לעשות את הניהול ההשקעתי עקב התנודתיות הגדולה יותר, וכל הקרנות פדו כספים, למרות אותן תשואות מעניינות. האם התחתית הזו תחזיק? האם החשיפות לאג"ח יגדלו? האם המח"מ יתארך? האם תהיה נהירה לחו"ל (הנתונים האחרונים לא מראים זאת...)? על כל אלו נוכל לתת תשובות בחודשים הקרובים.
אני חייב לומר שזה קצת מוזר לחשוב על קרנות עם חשיפה גדולה יחסית למניות שעושות ביצועים טובים... זאת, כאשר מדדי המניות הישראליים המשיכו לעשות ביצועי חסר מול חו"ל. כל הסוד נמצא בחלק האג"חי בהן, אשר בא והציל את המנהלים בתשואות. שנית, נראה בהמשך שכבר בתאריך הדיווח האחרון של החשיפות בתיקים (31-01-2023), אנו רואים שינויים מעניינים ביחס להסתכלות של המנהלים כלפי חוץ לארץ.
בעניין הזה נאמר מיד: אין כאן אחידות, אבל חלק עשו מעשה, והגדילו בין שליש לשני רבעים, את ההשקעות החשופות מטבע. אגב, יש כאלו שדווקא הקטינו את זה, וזה די מוזר לאור המחשבה השלטת שיש כרגע יתרון גדול לשוקי ארה"ב, ואף אירופה, על אלו המקומיים. אז, כאמור: דואליות: תשואות טובות עם פדיונות. שוק האג"ח בינתיים עושה את העבודה אבל שוק המניות חייב להשתפר אם רוצים לראות חלק, או כל הכסף שיצא, חוזר לקרנות. במיוחד לסוג זה של 30-70.
וכמו כל חודש נאמר מחדש:
הבה נרחיב על הכללים שעל פיהם אנו החלטנו על אוסף הקרנות הספציפי. ראשית, נציין שאנו עוסקים במעקב אחרי הקרנות האלו, קרנות ה-30-70, מאז נובמבר 2021, והנה ההיגיון לשואלים על כללי הבחירה:
1) דרגנו את החברות המנהלות על פי היקף הנכסים הגדול ביותר בקרנות מסורתיות.
2) בחרנו קרן אחת מכל חברה, בקטגוריה עד 30% מניות באג״ח כללי בארץ.
3) הקרן הייתה צריכה להיות בגודל של כ-100 מיליון שקלים ומעלה.
4) הקרן הייתה צריכה להיות עם וותק של לפחות שנה, כאשר רצוי יותר משנתיים.
5) ניהול התיק בקרן הוא "נטו" של 30-70, ולא כעוקב תיק בנקאי, או אחר.
וכך, כרגע, על פי קריטריונים אלו, ישנן את 9 הקרנות שלפניכם, כאשר הקרן של הראל החלה דרכה עם 101.2 מיליוני שקלים. יתכן שנצרף בעתיד ״קרנות אורח״, שמבחינה אובייקטיבית אינן עומדות בקריטריונים המוזכרים לעיל, אולם שיהיו בעלות ייחודיות בפרמטרים מסוימים, וששווה להזכיר אותן מידי פעם. יש בוודאי הרבה מאוד בתי השקעות נהדרים וטובים בארץ הקטנה שלנו. אבל, ניסינו, בבחירה הזו, הקבועה על פי הכללים שהוזכרו, לתת תחושה של מה שעושים הגדולים והידועים בתחום. לדעתי, מעקב רצוף של אוסף הקרנות הזה, מראה לנו לא מעט על פילוסופית ההשקעות של מנהלי אותן קרנות. ואולי, גם קצת על אותה הפילוסופיה בארגון שלהם.
נתוני הקרנות
כאמור, בנתוני הקרנות, הדבר הבולט ביותר בחודש מרץ היה שכמעט כל הקרנות פדו כסף. וזאת למרות הביצועים הטובים של החודש. עם ישראל פשוט אינו מאמין לשוקי ההון המקומיים, ושבע מכל המהומות סביב הרפורמה והצד הביטחוני. לכן, חודש אחד של שיקום תשואות כנראה לא מספיק על מנת לשכנע את העם להישאר בקרנות האלו, עם חשיפה גדולה למניות, כמו הקרנות המוצגות כאן. דוגמה לפדיון כואב ניתן למצוא בקרן של קסם, עם ירידה של כמעט 10%.
אגב, ביחד עם הקיטון בגדלים, הגיעה גם עלייה בסטיית התקן של רוב רובן של הקרנות. עלייה כזו מסמנת עלייה בתנודתיות של הקרנות, וזה עניין לא נעים עבור רוב הציבור הישראלי שהינו שמרני ואוהב יציבות. גם כאשר הוא מחליט על 30% מניות באופן עקרוני. שוב: בקרן של קסם ראינו עלייה של 21.13% (!) בסטייה. חוץ משני הפרמטרים האלו אין הרבה מה לומר וחבל. דמי הניהול יכלו להיות מנוף של מנהלי הקרנות לעודד חזרה של לקוחות, וזה עדיין לא נעשה.
הרכבי תיקי הקרנות
כרגיל, נציין את העיכוב בזמן בין תצורת החשיפות, ושאר נתוני הקרנות (חודשיים). ואחרי שאנו מציינים זאת, ניתן ללמוד די הרבה ממה שראינו הפעם, אחרי העדכון האחרון שנעשה בינואר השנה. די מדהים לראות שרוב הקרנות הגדילו את מרכיב המניות בתיקים (7 מ-9), כאשר השווקים נראו אז עדיין די תנודתיים. מיד תאמרו: אולי הם הגדילו מול חו"ל, כאשר ביצועי החסר בארץ היו בולטים כבר אז די הרבה?
ובכן: מתוך 7 הקרנות, אשר הגדילו את החלק המנייתי, ניתן לציין רק 2 (קסם, מור) שבהן ניתן לראות מהלך כזה. ב-5 הקרנות עם החשיפה המנייתית הגדולה ביותר, רק קסם עשתה זאת, והשאר הקטינו (מגדל, אלטשולר) או לא ממש שינו (ילין, מיטב) את החשיפה הדולרית. שילובים די מדהימים. גם בצד האג"ח יש לנו הפתעה מעניינת:
הייתם מצפים לראות כאן גידול של חשיפה בגלל שהאג"ח אמור להניב תשואה יתרה ביחס למניות. ה-Overshoot בירידה במחירי האג"ח, מול יעד הריביות, אמור להיות לטובתן. והנה, יש לנו ירידה בחשיפה של האג"ח ב-5 מהקרנות, כאשר הגידול הגדול ביותר נמצא בהראל עם פחות מ-10%. כמו כן, המח"מ הממוצע עדיין נמצא בטווח הבינוני (2.5-3.5), ולא בטווח הארוך יותר שאמור ליהנות מאותה חזרה במחירי האג"ח. אנו נראה בחודשים הקרובים אם המגמה המוצגת כאן ממשיכה, או שתשתנה בהחלט.
תשואות הקרנות
עולם התשואות היה להפתעה הנעימה ביותר למחזיקי הקרנות בחודש מרץ 2023. כמעט כל הקרנות עשו מהלך עולה, מ-1.75% (פסגות), ועד 0.07% (קסם), ורק קרן אחת הציגה תשואה שלילית של 0.56%- (אי-בי-אי). שימו לב שאי-בי-אי מציגה שילוב די מדהים של החשיפה השנייה הנמוכה ביותר באג"ח (53.56%) ובמניות (20.59%). בקיצור, הם כנראה החליטו לשבת על הגדר הכי הרבה מכולם (שוב: על פי נתוני 31-01-2023).
לעומת זאת, פסגות נמצאת עם החשיפה הגדולה ביותר באג"ח (70.07%) עם חשיפה נמוכה יחסית למניות (24.81%) והצליחה להיות המובילה בתשואה בחודש מרץ (1.75%). שתי הדוגמאות הקיצוניות האלו, וגם שאר נתוני הקרנות, מאשרים לא רע את ההנחה שהאג"ח היה החלק המניע הטוב. לעומת חודש מרץ, התשואות מתחילת השנה לא ממש מדברות אלינו, חוץ מאשר בשתי קרנות: הראל (1.51%) ו-אלטשולר (1.15%). כל השאר מציגות "רעש".
הנזק הגדול הוא בתצוגה של השנה והשנתיים, וכאן הראל בולטת בהובלה שלה מול האחרונות (ילין, אלטשולר בהתאמה). בטווח הארוך של שהשלוש שנים אנו מוצאים את פסגות בראש, עם תשואה די יפה של 18.75%, כאשר מגדל היא החלשה ביותר עם 10.61%.
הנה השוואות גראפיות המציגות את המספרים בצורה ויזואלית:
לסיכום:
חודש מרץ היה סוג של תחתית בקרנות הנסקרות כאן. החלק האג"חי, וחלק מהמניות, הצליחו לעשות מעשה, ולגרום לשינוי הכיוון כלפי מעלה, כאשר עודף חשיפה באג"ח היה לגורם המשמעותי ביותר לגבי הדירוג של הקרנות בחודש זה. בסה"כ, עבור הלקוחות, העניינים היו טובים. עבור המנהלים, קצת פחות. הם התאמצו יותר לעשות את הניהול ההשקעתי עקב התנודתיות הגדולה יותר, וכל הקרנות פדו כספים, למרות אותן תשואות מעניינות. האם התחתית הזו תחזיק? האם החשיפות לאג"ח יגדלו? האם המח"מ יתארך? האם תהיה נהירה לחו"ל (הנתונים האחרונים לא מראים זאת...)? על כל אלו נוכל לתת תשובות בחודשים הקרובים.
