S&P500 לאן ? לאחר שאנבידיה NVIDIA סיימה בנר מסוג Engulfing האם יש סכנה ל S&P500 ?

S&P500 - תל-אביב 35 || הירידה ביום שישי לא הפתיע, אך האם השוק האמריקאי עדיין במגמה חיובית ? האם הירידה ביום שישי ב-NVIDIA, ובמדדים שינתה את התצורה הטכנית של המדד הכללי ? לפניכם ניתוח מעמיק ומבט על שוק המניות שלנו, שחייב לעמוד על שלו בקרוב

 

 

 
איור פאנדראיור פאנדר
 

משה שלום
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
10/03/2024

יהיה משעמם מאוד לחזור על הדיכוטומיה בין מה שקורה, בפועל, בכלכלה העולמית (וגם בחלק נכבד מהכלכלה האמיתית האמריקאית), ומה שקורה, בפועל, בשווקים הפיננסיים, ובמיוחד בוול-סטריט. לכן, לא אעשה זאת. רק אומר שיש האומרים שמקורות הנזילות (Liquidity) הולכים להעלם אט אט, במהלך אביב 2024  (BTFP – תוכנית החילוץ של הבנקים מסתיימת, וה-Reverse Repo מתרוקן במהירות). אבל, כרגע, יש עוד המון נזילות, והיא ממשיכה לתדלק את המהומה האופטימית בשוקי ההון, ובמיוחד בשוק המניות. סקטור הרכיבים, ובמיוחד מניית NVIDIA הייתה הוכחה לכך (הנה גרף יומי שלה, מקיץ 2023 ועד עכשיו, בעזרת TradingView):


הבה ננתח את שקרה בה, עד יום חמישי שעבר. מתחתית הדשדוש הגדול שלה (מנובמבר 2023), ועד שער הסגירה של יום חמישי, המנייה הניבה 137.95%. ואם נספור רק מפריצת הדשדוש, היא הניבה "רק" 97.62%. מי שמסתכל על זה יאמר: "בועה"! אבל, האמת היא שיש החולקים על כך. חלק מצביעים על התוצאות העסקיות המופלאות, חלק ההזמנות העתידיות, ובכלל, חלק מהללים אותה כמניית חומרת ה-AI, ולכן, עם פוטנציאל אינסופי.

אני, כשלעצמי, מפסיק לנסות למצוא עניין פונדמנטלי במנייה, כאשר היא עוברת שווי שוק של מעל פי 10 מכל מכירותיה. וזו, נמצאת כבר עם יותר מפי 36.25! יחד עם PE של 74.31!, ועם שווי שוק של 2.32 טריליון (!!) דולר, כאשר ההכנסות נטו עומדות על כ-32 מיליארדי דולר. אז מה נשאר? הטכני כמובן. כאן, ההתנהלות מסודרת להפליא:

תעלה עולה, כאשר המחיר הגיע (עד יום חמישי) ל-100% מהשלכת פיבונצ"י, מנקודת המחיר של הירידה הקטנה שלפני פרסום הדוחות. המנייה הזו משכה זמן מה את כל סקטור הרכיבים, שמשך לא מעט את המדדים הכלליים. ביום שישי, שינוי: עלייה של 5% וירידה של כ-10%, עם סגירה בנר מסוג Engulfing, המהווה סימן מובהק של סיום שלב התלהבות גדולה. מה קרה? יש האומרים שהסיבה נעוצה בדוחות לא כל כך טובים של שתי חברות רכיבים (ברודקום – 6.99%-, ומרוול – 11.36%-) אשר הבהירו, ביום שישי, שלא הכול וורוד בסקטור. אגב, היה צריך להיות טריגר לקצת שפיות, לא?

ואחרי שהסתכלנו על מניית ה"מנוע" של השוק, אין זה פלא שמדד ה-S&P500 די דומה לה, במבנה הכללי: מנובמבר 2023, עלייה מדהימה, דשדוש קטן וחידוש העלייה המדהימה. סה"כ, עלייה של מעל 25% (!) תוך 4 חודשים. האם המצב הוא של קניות יתר קיצוני? כן. האם האופטימיות של כל סוגי המשקיעים (סנטימנט) ברמות חיוביות היסטוריות (היסטריות?)? כן. האם זה אומר שאנו רואים סיום קרוב? לא ממש, למרות שיום שישי היה סוג של אירוע טכני מעניין וחשוב. נזכור שג"רום פאוול, בעדותו האחרונה בקונגרס תדלק את התקווה לריבית נמוכה יותר בהמשך הדרך, וכל עוד הכלכלה ה"רשמית" מצביעה על Goldilocks כסטאטוס קבוע, למה שזה ישתנה ברמה העקרונית?

כאן, נכנס העניין הפסיכולוגי, שאנו צריכים לזכור תמיד: מתי מתפוצצות בועות מינוריות או אסטרטגיות? בדיוק ברגע שכולם חושבים שהיא כבר לא יכולה לעשות זאת, וש"הפעם זה שונה". שילוב המילים המסוכן ביותר בשוקי ההון! חלילה לי לומר שמהפכת ה-AI אינה יכולה לשנות את חיינו, כפי שהאינטרנט והאייפון עשו. אבל, האם הריצה המדהימה האחרונה של מניות הרכיבים, התוכנה, והרשתות החברתיות, אינה השלב הראשוני בלבד של יישום הטכנולוגיה? השלב שלפני ביצוע הניפוי הטבעי של מי שישרוד להיות המובילים באמת בתחום?

לגבי השוק שלנו, העניין הרבה יותר שמרני: בדומה לפרק מספר התורה הטכנית, שוק המניות הישראלי פרץ יתד יורדת צרה (1830), המשיך בשיא מינורי (1850), והמשיך בפריצה עד ההגעה לאזור של קניות יתר (1960). זה המצב שאנו נמצאים בו כיום. כל זה על כנפי וול-סטריט, הביצוע המוצלח של התמרון בעזה, אי פתיחה חזית שנייה בצפון, ומקרו כלכלי די עמיד למאורעות.

הדולר-שקל מייצג היטב את תחושת החיוב הזו, ואת הירידה הגדולה בפרמיית הסיכון שלנו. שוק המניות שלנו פשוט עושה את מה שמתבקש מהמצב החיובי הסביבתי הזה, כאשר הוא גם מסתכל קדימה, לזמנים של אחרי המלחמה, ומה שיקרה בביקושים בכלל, ובנדל"ן בפרט, כאשר רוב האיום יהיה מאחורינו. האם זה לא יושפע משינוי מגמה בארה"ב? בוודאי, אבל אזור 1880-1800 הוא אזור ההגנה העקרוני, שהשוק חייב לעמוד בו איתן, על מנת לשכנע אותנו שהגרוע מאחורינו.

ועכשיו, הבה נראה איך כל זה נראה בגרפים של המדדים...


(בעזרת פלטפורמת TradingView)

S&P500

למרות השלילה המדהימה של יום שישי בסקטור הרכיבים, וגם, בהיפוך התוך יומי במדדים הכלליים, תמונת המצב הטכנית לא השתנתה עקרונית. אנו עדיין במצב של "בועה" זוטא. המחיר נע ביתד עולה, מאז סוף ינואר, עם זווית אופטימאלית של 45 מעלות. ואנו חווים בארה"ב, בכל המדדים, שיאים חדשים של כל הזמנים, כבר ימים רבים. כאמור, יום שישי פתח בכזה, אבל סיים בירידה של כ-0.7%-.

בואו נהיה ברורים: רק שבירה מטה של קווי המגמה הכחולים (תומכי העלייה), יחד עם שבירה של הממוצע הנע 20, רק אירוע כזה יכניס ספק ראשוני בסנטימנט החיובי. כל תנועה מתקנת במסגרת היתד, היא חסרת משמעות מעשית, וזה עדיין המצב.

אגב, עמדת ההגנה החזיתית נמצאת סביב 5050. בנוסף למצב במחיר, יש לראות ביציבות המדהימה של המומנטום, במקום של קניות יתר עוצמתי וגבוה כל כך, כעוד עדות לשכנוע העצמי של המשקיעים. לכן, אומר בכנות: יום אחד של שלילה גדולה, במנייה חשובה ככל שתהיה, מצליח לעורר רק תשומת לב, ולא חשש גדול באמת.

ואחרי שאמרתי זאת, ברור (מכל מיני מבטי בחינה טכניים), שהגיע הזמן לתיקון טכני של בין 5%-10% במדדים, על מנת להקל על האופטימיות החריגה, ועל מנת להגיע לרמות מחיר, שמהם ניתן לבצע מגמה חיובית מחודשת. כזו שתעזור פוליטית, למי שמושך בחוטים, לקראת הבחירות בנובמבר.


(בעזרת פלטפורמת TradingView)

TA35

כאמור, שוק המניות המקומי הציג תנועה נקייה של חיוב, אחרי שכל ההתלבטות סביב המלחמה, בדרום ובצפון, התבהרה (לפחות לטווח הבינוני). ענייני עסקת החטופים יגעים, ומשתנים כל כך, שהם כבר אינם מהווים גורם משפיע. וכאשר יש רגיעה זמנית בגורמים המקומיים, יחד עם מצב של ביצועי חסר היסטורי ממש, אין זה פלא שהשוק עולה בעוצמה, בקורלציה חיובית עם ארה"ב. העובדה שהמדד הגיע למצב של קניות יתר גבוה מאשר בסוף 2023 מאוד חיובית, כי היא מבטלת מצב של סטייה שלילית בין המומנטום והמחיר.

על פי הריצה המדהימה שקרתה בחו"ל, ועל פי מה שקרה ב-NVIDIA ביום שישי, ייתכן מאוד שאנו מתקרבים לתיקון טכני יורד בניו-יורק. יש לקחת זאת בחשבון בהקשר המנייתי המקומי. אבל, לדעתי, יש לראות בתיקון שם, והשלכותיו המקומיות, כהזדמנות לשקול את הטווח הארוך שוב. במיוחד בסקטורים שנפגעו קשה. בכל מקרה, ציינתי לעיל, ואני חוזר כאן: 1800-1880 הוא "קו החול", שאותו המשקיעים יהיו חייבים להגן עליו. אחרת, חוזרים לטריטוריה שלפני המלחמה, וזה מקום שאיננו טוב להיות בו. עבור החיובים אומר כך: כל עוד אתם מצליחים לייצר שיאים מינוריים חדשים, או אפילו יציבות סביב 1950, כן ייטב.
x