המדד בבורסה בת"א שעלה ב 25% ברבעון הראשון - סיכום רבעון ת"א טרייד

בסיכום הרבעון הראשון של 2024 השוק הפגין חוסן ומדדי ת"א-35 ות"א-90 רשמו תשואה חיובית של כ-7.5% וכ-11%, בהתאמה, זאת לעומת עלייה של כ-4% ושל כ-9% במדדי ה-Dow Jones וה-S&P 500 בארה"ב, ועלייה של כ-12% במדד ה- STOXX 50 EURO באירופה.

עליות שערים אפיינו את מרבית המדדים הענפיים, בראשם מדד ת"א-רשתות שיווק שעלה הרבעון בכ- 25%, ומדדי ת"א-בנייה ות"א-ביטוח שעלו בכ-17% ובכ-13%, בהתאמה.

מדדי ההייטק ת"א גלובל-בלוטק ות"א-ביומד עלו בכ-12% בממוצע, ומדד ת"א-טכנולוגיה עלה בכ-9% בדומה לעליית מדד ה-NASDAQ.

המחזור היומי הממוצע בשוק המניות הסתכם בכ-2 מיליארד שקל, בדומה למחזור הממוצע בשנת 2023 שהתאפיינה במחזורי מסחר ערים.

הציבור הישראלי ומשקיעי חוץ המשיכו וצמצמו ברבעון הראשון של 2024 את החשיפה למניות בת"א, ומנגד – המשקיעים המוסדיים לטווח הארוך הגדילו את החזקותיהם במניות בת"א, זאת בהמשך למגמה ברבעון הקודם. 

הגיוסים בשוק המניות הסתכמו בכ-2 מיליארד שקל - עלייה של כ-65% לעומת הגיוסים ברבעון הקודם. בין המגייסות שתי חברות חדשות -חברת השירותים הפיננסים מיטב טרייד וחברת הבנייה אפי קפיטל נדל"ן שביצעו הנפקות לציבור. חברה שלישית חדשה הצטרפה השנה ללא גיוס - חברת הנדל"ן המניב ישרס אחזקות שפוצלה מהחברה הנסחרת "ערד".

עליות שערים של כ-1.5% באיגרות החוב הקונצרניות. מנגד, ירידות שערים באיגרות החוב הממשלתיות, בראשן איגרות החוב השקליות וצמודות המדד לטווח ארוך שירדו בכ-2.5% בממוצע, בשל העלייה בסיכון הגלום בחוב הממשלתי בדומה לאג"ח מקביל של ממשלת ארה"ב. 

מחזורי המסחר היומיים באיגרות החוב ובמק"מ הסתכמו בכ-4.5 מיליארד שקל ובכ-1.9 מיליארד שקל, בהתאמה, גבוהים בכ-16% ובכ-35% בהתאמה מהמחזורים בשנת 2023.

הגיוסים בשוק איגרות החוב בתל-אביב ע"י האוצר התגברו בהשפעת העלייה בצורכי הביטחון והמשך עלייה בגירעון הממשלתי, והסתכמו בכ-50.3 מיליארד שקל, בהמשך לגיוס של כ-86.7 מיליארד שקל בכל שנת 2023. כ-28.7 מיליארד שקל נוספים גויסו בהנפקת איגרות חוב ממשלתיות בשוקי חו"ל. 

גיוסי הסקטור העסקי בשוק איגרות החוב הסתכמו בכ-21.7 מיליארד שקל, בדומה לגיוס ברבעון המקביל אשתקד. עלייה בגיוסי הסקטור הריאלי שהסתכמו בכ-18.1 מיליארד שקל, בעיקר של חברות ענף הנדל"ן, קוזזה בירידה בגיוסי הסקטור הפיננסי בעיקר הבנקים, שהסתכמו בכ-3.6 מיליארד שקל.

עלייה במשקל המסחר באופציות השבועיות מסך המחזור באופציות על מדד ת"א-35 (חודשיות ושבועיות) מכ-44% בשנת 2023 לכ-51%  ברבעון הראשון של 2024.

בחודש מרץ הושקה סדרה חדשה של אופציות שבועיות על מדד ת"א-35 לפקיעה בימי ראשון, המתווספת לשתי סדרות קיימות לפקיעה בימי שלישי וחמישי, ובכך מתאפשרת לראשונה למשקיעים לגדר את סיכון סוף השבוע בצורה זולה ויעילה.

התגברו הזרמות כספים ע"י הציבור לקרנות המחקות בעיקר לקרנות העוקבות אחר מדד S&P 500. 

בהשפעת ציפיות להורדת הריבית התמתנו הזרמות הכספים לקרנות הכספיות, ומנגד – התהפכה המגמה והציבור הזרים כספים לקרנות האקטיביות המשקיעות באיגרות חוב בתל-אביב זאת בדומה למגמה בקרנות הסל העוקבות אחר מדדי איגרות חוב מקומיים.

המסחר בתל אביב ברבעון הראשון של 2024 התנהל על רקע המשך מלחמת "חרבות ברזל", הסלמה בגבול הצפוני של הארץ ובחבל יו"ש, כשבחודש מרץ , בו החל חודש הרמדאן, נרשם שקט יחסי. 

שיעור האינפלציה בשווקים התמתן משמעותית, בהשפעת העלאת הריביות במהלך השנה הקודמת, ולקראת סוף הרבעון הראשון של 2024 הגיע לכ-3.2% בארה"ב, כ-2.6% בגוש האירו, וכ-3.4% בבריטניה –  לעומת כ-3.4%, כ-2.9% וכ-4.0% בשנת 2023, בהתאמה. אך האינפלציה בשווקים אלה נותרה עדיין גבוהה מהיעד שנקבע בהם ועומד על כ-2%. 

בישראל, האינפלציה השנתית ירדה לכ-3% בסוף שנת 2023 - הרף העליון שהציב בנק ישראל, לעומת כ-5.3% בשנת 2022, והמשיכה לרדת לכ-2.5%  על פי נתון עדכני.

לאור זאת, וחרף המשך הלחימה התורמת לעלייה בהוצאות הביטחון ולגל התייקרויות בעיקר בתחום המזון, בנק ישראל הפתיע והיה הראשון וגם היחיד להוריד את הריבית במשק כבר בתחילת  השנה, לראשונה מאז אפריל 2020, ברבע אחוז לשיעור של 4.5%, כשעל פי תחזית בנק ישראל הריבית צפויה להמשיך לרדת ולעמוד על 3.75%-4.0% ברבעון הרביעי של שנת 2024. הורדת הריבית, לוותה בקריאה לממשלה לבצע התאמות בתקציב כדי לממן את עלויות המלחמה, מבלי לגרום לעלייה בפרמיית הסיכון של המשק ולעלייה של האינפלציה.

בעקבות המשך הלחימה והשלכותיה, הורידה חברת דירוג האשראי הבינלאומית Moody's (ב-9 בפברואר) את דירוג האשראי של ישראל מ-A1 תחזית יציבה, ל-A2 תחזית שלילית. להורדת הדירוג השנה קדמה העברת ישראל ל"מעקב שלילי" ע"י החברות המדרגות באוקטובר 2023.

מדד הפחד VTA35 הגיע לכ-14 נקודות לקראת סוף הרבעון הראשון של השנה, נמוך במעט מהרמה בה היה בתחילת השנה (16 נקודות), כאשר במהלך הרבעון בהשפעת ההסלמה בגבול הצפון עלה מעת לעת לכ-19-18 נקודות, רחוק מהרמה אליה הגיע בעקבות פרוץ המלחמה – כ-29 נקודות ב-15 באוקטובר 2023. הדולר התחזק בכ-1% ביחס לשקל, כאשר עליות השערים בבורסות בארה"ב היוו גורם ממתן.

בסיכום הרבעון הראשון של 2024 השוק הפגין חוסן ומדדי ת"א-35 ות"א-90 רשמו תשואה חיובית של כ-7.5% וכ-11%, בהתאמה, זאת לעומת עלייה של כ-4% ושל כ-9% במדדי ה-Dow Jones וה-S&P 500 בארה"ב, ועלייה של כ-12% במדד ה- STOXX 50 EURO באירופה.

השפעה חיובית על המסחר בתל אביב מתחילת השנה היתה לציפיות להורדת הריבית במשק כשגם בארה"ב הפד אותת על שלוש הורדות ריבית במהלך השנה הקרובה, זאת בנוסף  לפרסום נתונים מאקרו כלכליים חיוביים. ביניהם:

התמתנות בשיעור האבטלה במשק - הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה ששיעור המועסקים הנעדרים זמנית בגלל סיבות כלכליות או קבוע מעבודתם ירד לכ-4.4% בפברואר 2024, לעומת כ-4.8% בחודש הקודם, ושיעור האבטלה ללא נעדרים זמנית מעבודתם, ירד לכ-3.2% בפברואר 2024, לעומת כ-3.4% בחודש הקודם. 

עליית המדד המשולב לבחינת מצב המשק כביטוי להתאוששות הדרגתית של המשק מפגיעת המלחמה - בנק ישראל פרסם כי המדד המשולב למצב המשק לחודש ינואר 2024  עלה ב-0.3%, בהמשך לעלייה בשיעור דומה לחודש הקודם, וירידה בכל אחד מהחודשים ספטמבר-נובמבר 2023. עליית המדד בחודשים דצמבר 2023 וינואר 2024 מהווה ביטוי להתאוששות ההדרגתית של המשק מהשלכות הפגיעה של מלחמת "חרבות ברזל". 

עלייה במחירי הדירות  - מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי נבלמה הירידה במחירי הדירות, מגמה שנמשכה שמונה חודשים רצופים, ובחודשים דצמבר 2023 – ינואר 2024 מחירי הדירות עלו בכ-1.2% לעומת החודשיים הקודמים.

יצוין כי חברי וועדת הכספים של הכנסת הגישו בפברואר 2024 הצעת חוק להפחתת מס רווחי הון מ-25% כיום ל-20% כדי לתמרץ הגדלת השקעות בבורסה.

מנגד, השפעה שלילית על המסחר בתל אביב היתה לפרסום הנתונים הבאים:

נמשכת העלייה בגירעון התקציבי השנתי: מנתוני האוצר עולה כי בפברואר 2024 היה לממשלה גירעון בפעילותה התקציבית בסך כ-13.4 מיליארד שקל, והגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים הסתכם בכ-105.3 מיליארד שקל המהווה כ-5.6% מהתוצר - עלייה של כ-0.8% לעומת הנתון בחודש הקודם. 

לגירעון התקציבי המצטבר תרמה הירידה בהכנסות הממשלה בכ-0.4% בינואר-פברואר 2024 לעומת ינואר-פברואר 2023, לצד העלייה בהוצאות הממשלה בכ-43.6% במקביל (שיעור הגידול בהוצאות, ללא עלויות הקשורות למלחמה, עומד על כ-16.3%).

בחודש מרץ אישרה הכנסת את התיקון לתקציב הממשלה לשנת 2024 בעקבות הוצאות מלחמת "חרבות ברזל" והעלייה המתוכננת בגירעון הממשלתי לכ-6.6% מהתמ"ג בשנת 2024 (לעומת כ-4.2% בשנה שהסתיימה). 

ירידה בשיעור הצמיחה במשק: התמ"ג ברבעון הרביעי של 2023 ירד בכ-19.4% לעומת הרבעון הקודם, זאת בהשפעת מלחמת חרבות ברזל, ולעומת: צמיחה חיובית של 3.3%  בארה"ב, צמיחה של 0% באיחוד האירופאי, צמיחה שלילית של 0.3% בבריטניה ושל 0.4% ביפן – שנקלעו שתיהן למיתון.

התוצר לנפש בשנת 2023 ירד ב-0.1%, לאחר עלייה של 4.4% בשנת 2022.

שוק המניות

עליות שערים אפיינו את מרבית המדדים הענפיים, בראשם, מדד ת"א-רשתות שיווק שעלה בכ-25%, בהובלת מניות שופרסל ופוקס שזינקו בכ-54% ובכ-40%, בהתאמה.

מדד ת"א-ביטוח עלה בכ-13% ואילו מדד ת"א בנקים-5 רשם עלייה מתונה של כ-4% למרות העלייה ברווחיות הבנקים הגדולים בזכות הריבית הגבוהה. העיב על המדד צפי להאטה בצמיחת המשק ובעקבותיה צפי לירידה בהכנסות הבנקים. 

בפברואר 2024 Moody's הורידה את דירוג האשראי של חמשת הבנקים הגדולים בארץ  מ-2A ל-3A עם תחזית שלילית, במקביל להורדת דירוג ותחזית המדינה. 

כמו כן, בשל עלויות המלחמה וועדת הכספים של הכנסת אישרה בחודש מרץ 2024 את הצעת החוק לפיו הבנקים הגדולים ישלמו לקופת המדינה 6%  מרווחיהם בעבור השנים 2025-2024, עד לסכום מצרפי של 2.5 מיליארד שקל, ויקצו כ-100 מיליון שקל לקרן סיוע ללקוחות, בעיקר לחיילי מילואים שפרנסתם נפגעה.

יצוין כי, בנק ישראל האריך והרחיב בפעם השלישית את מתווה הסיוע המקיף שאומץ על ידי הבנקים בהתמודדות עם השלכות מלחמת "חרבות הברזל" - תוקף המתווה הוארך בשלושה חודשים עד סוף יוני 2024, והוא חל כעת גם על תושבי ישובים ספציפיים בצפון, חיילי מילואים שאושפזו בבתי חולים, ונפגעים נוספים שהוגדרו.

מדדי ההייטק ת"א גלובל-בלוטק ות"א-ביומד עלו בכ-12% בממוצע, ומדד ת"א-טכנולוגיה עלה בכ-9% בדומה לעליית מדד ה-NASDAQ.

מדד ת"א נפט וגז עלה בכ-10% בהמשך לעלייה חדה של כ-38% בשנת 2023, זאת בהשפעת המשך העלייה בביקוש לגז ישראלי.

מדד ת"א-נדל"ן רשם אף הוא עלייה מתונה של כ-4% ברבעון הראשון של 2024. מגמה מעורבת אפיינה את מדדי הנדל"ן השונים, כאשר מדד ת"א-בנייה בלט בעלייה של כ-17% ואילו מדד ת"א-מניב ישראל רשם עלייה זניחה של כ-1%, ומדד ת"א-מניב חו"ל ירד בכ-1% .

לעליית מדד ת"א-בנייה, תרמה העלייה במכירת דירות, חרף המחסור בכח אדם בשל מגבלות מעבר פועלים מיו"ש ומעזה על רקע המלחמה. מנתוני הכלכלן הראשי באוצר עולה כי בינואר 2024 חלה עלייה במכירת דירות לראשונה מאז מרץ 2022 - עלייה של כ-14% במספר העסקאות של מכירת דירות בהשוואה לינואר 2023, ועלייה של כ-32%  במספר העסקאות של מכירת דירות בהשוואה לדצמבר 2023.

ואילו לתשואת החסר של מדדי חברות הנדל"ן המניב תרמה הירידה בהיקף השכרת משרדים עקב ירידת ההשקעות בענף ההייטק.

המחזור היומי בשוק המניות (כולל קרנות סל) הסתכם בכ-2 מיליארד שקל ברבעון הראשון של השנה, בדומה למחזור הממוצע בשנת 2023, שהתאפיינה במחזורי מסחר ערים. למחזורי המסחר השנה תרמו ציפיות להורדת הריבית. 

הציבור הישראלי המשיך וצמצם בינואר-פברואר 2024 חשיפה למניות בתל-אביב, זאת בהמשך למגמה בשנת 2023 ובקצב דומה מאז פרוץ המלחמה, כשבחודש מרץ לא ביצע פעילות מהותית; משקיעי חוץ המשיכו וצמצמו חשיפה למניות ברבעון הראשון של 2024 בהמשך למגמה ברבעון הקודם אך בקצב נמוך יותר; ומנגד, המשקיעים המוסדיים לטווח ארוך המשיכו והגדילו חשיפה למניות בתל-אביב ברבעון הראשון של 2024, זאת בהמשך למגמה בשנת 2023, אך בקצב נמוך לעומת הרבעון הקודם. 

הגיוסים בשוק המניות ברבעון הראשון של 2024 הסתכמו בכ-2 מיליארד שקל - נמוך אמנם בכ-23% מהגיוס ברבעון המקביל בשנת 2023 (כ-2.6 מיליארד שקל), אך גבוה בכ-65% מהגיוס ברבעון הקודם (כ-1.2 מיליארד שקל). 

כ-900 מיליון שקל גויסו ב-10 הנפקות לציבור וב-7 הנפקות זכויות. בין המנפיקות שתי חברות חדשות: 

חברת השירותים הפיננסים מיטב טרייד ביצעה הנפקה ראשונית של מניות לציבור (IPO) וגייסה כ-53 מיליון שקל בהנפקה של מניות וכתבי אופציה, לפי שווי חברה של כ-219 מיליון שקל לאחר ההנפקה. החברה עוסקת במתן שירותי מסחר וביצוע בניירות ערך בארץ ובחו"ל.

חברת הבנייה אפי קפיטל נדל"ן, שאיגרות החוב שלה נסחרות בבורסה, גייסה כ-92 מיליון שקל, לפי שווי חברה של כ-439 מיליון שקל לאחר ההנפקה.  

חברה חדשה נוספת התווספה בדרך של פיצול מחברה נסחרת: פעילות הנדל"ן מניב של חברת "ערד" פוצלה ע"י חלוקת מניות "ישרס אחזקות" כדיבידנד בעין לבעלי המניות של "ערד" ורישומה למסחר בבורסה. שווי שוק חברת ישרס אחזקות בתום יום המסחר הראשון היה כ-2.2 מיליארד שקל. 

ההנפקות הבולטות בגודלן ע"י החברות הוותיקות היו הנפקות לציבור של שותפות הנפט והגז נאוויטס פטרוליום בסכום של כ-250 מיליון שקל, ושל קרן להשקעה בתשתיות קיסטון אינפרא ושל חברת הבנייה דמרי בסכום של כ-176 ושל כ-128 מיליון שקל, בהתאמה. 

כ-1,070 מיליון שקל גויסו ב-24 הקצאות פרטיות. מתוכם: 

כ-539 מיליון שקל שווי מניות חברת הטכנולוגיה טלסיס שהוקצו בחודש מרץ לבעלי מניות חברת הבת "ואריסייט" במסגרת השלמת רכישת מלוא השליטה בה. החברה עוסקת בפיתוח וייצור מודולים ממוחשבים.

כ-225 וכ-120 מיליון שקל גויסו ע"י חברת התעשייה אינרום וחברת הנדל"ן מניב אלקטרה נדל"ן, בהתאמה, בהקצאות פרטיות של מניות למשקיעים מסווגים.

חברת התוכנה והאינטרנט מיי סייז (זרה) מוחקת את מניותיה מהמסחר בתל-אביב ב-31 במרץ. שווי החברה ערב המחיקה מגיע לכ-4 מיליון שקל, בלבד. לאחר המחיקה, יסחרו בבורסה 49 חברות דואליות.

המסחר בשוק איגרות החוב התנהל תוך תנודתיות רבה, זאת בהשפעת ריסון האינפלציה בשווקים ובעקבות זאת ציפיות להורדת הריבית, וגיוסי חוב ערים ע"י האוצר והסקטור העסקי, והסתכם במגמה מעורבת במדדי איגרות החוב. 

איגרות החוב הקונצרניות עלו ברבעון הראשון של 2024 בשיעור ממוצע של כ-1.5%. את עליות השערים הובילו איגרות החוב השקליות הכלולות במדד תל בונד-גלובל שעלה בכ-5% ואיגרות החוב צמודות המדד הכלולות במדדי תל בונד תשואות צמודות ותל בונד-קוקו A+  שעלו בכ-3%, כל אחד.

בהקשר זה יצוין כי בהתאם להחלטת הדירקטוריון לצרף אג"ח קוקו למדדי האג"ח ב-2 פעימות, הפעימה הראשונה התבצעה ב-28 בפברואר 2024, והפעימה השנייה תתבצע ב-21 באפריל 2024. 

מנגד, איגרות החוב הממשלתיות ירדו ברבעון הראשון של 2024 בשיעור ממוצע של כ-0.5%. את ירידות השערים הובילו איגרות החוב השקליות הכלולות במדד תל גוב-שקלי 10+ ואיגרות החוב צמודות המדד הכלולות במדד תל-גוב צמודות 15+ שירדו בכ-2.5% בממוצע.

התשואה  לפדיון של אג"ח ממשלתי שקלי ל-10 שנים עלתה תוך תנודתיות מכ-4.0% בסוף דצמבר 2023 לכ-4.5% לקראת סוף הרבעון הראשון של 2024. זאת בדומה לתשואה לפדיון של אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים שעלתה מכ-3.9% בסוף דצמבר 2023 לכ-4.2%-4.3% לקראת סוף הרבעון הראשון של 2024. 

העלייה בתשואות מגלמת את הסיכון הגלום בחוב הממשלתי, בשני השווקים, שבא לידי ביטוי בהורדת דירוג האשראי של ארה"ב אשתקד (אוגוסט 2023) ושל ישראל השנה (פברואר 2023).

מדד תל בונד דולר הכולל את איגרות החוב הקונצרניות צמודות המט"ח עלה בכ-1.5% ברבעון הראשון של שנת 2024, תוך תנודתיות, בהשפעת התנודתיות בשער הדולר ביחס לשקל והתחזקותו בכ-1%. נכון לסוף הרבעון הראשון של 2024 מדד תל בונד דולר נמוך בכ-3.3% מהשיא בו היה ב-17 באוקטובר 2023. 

הבורסה החלה לפני כשנה לאפשר השקת מדדים חדשים בבלעדיות ליצרני הקרנות המחקות וקרנות הסל, ובכך היא פועלת להגברת התחרות ולפיתוח ושכלולו של תחום עריכת המדדים והתאמתו למקובל בעולם, על פי הסטנדרטים המתקדמים והחדשניים ביותר. במסגרת זו, ברבעון הראשון של השנה הושקו המדדים הבאים:

ב-28 בפברואר 2024, הושק עבור "ילין לפידות" מדד תל בונד צמודות בנקים מורחב שכולל לצד איגרות חוב רגילות גם איגרות חוב COCO.

ב-28 במרץ 2024 יושקו עבור "הראל קרנות נאמנות" 3 מדדי איגרות חדשים: תל בונד צמודות 5-10 – הכולל איגרות חוב צמודות מדד שתקופת הפדיון המשוקללת שלהם היא בטווח 5-10 שנים; תל בונד שקלי  5-10 – הכולל איגרות חוב שקליות בריבית קבועה שתקופת הפדיון המשוקללת שלהם היא בטווח 5-10 שנים; תל בונד צמודות בנקים וחברות ממשלתיות – הכולל איגרות חוב צמודות בנקים ו-COCO ואיגרות חוב צמודות שהנפיקו החברות הממשלתיות.

המחזור היומי באיגרות חוב (כולל קרנות סל) הסתכם בכ-4.5 מיליארד שקל ברבעון הראשון של השנה, גבוה בכ-16% מהמחזור הממוצע בשנת 2023. העלייה במחזורי המסחר נבעה בעיקר מאיגרות החוב הממשלתיות שקליות – שהמחזור בהן הסתכם בכ-2.5 מיליארד שקל ברבעון הראשון של 2024 לעומת כ-2.0 מיליארד שקל  בממוצע בשנת 2023. 

באג"ח ממשלתי צמוד מדד נרשמה עלייה מתונה יותר במחזורי המסחר, והמחזור היומי בהן הסתכם בכ-0.9 מיליארד שקל ברבעון הראשון של שנת 2024, גבוה בכ-4% מהמחזור הממוצע בשנת 2023. 

באג"ח קונצרני (כולל קרנות סל) הסתכם המחזור בכ-1.1 – גבוה בכ-12% מהמחזור הממוצע בשנת 2023. החל מ-7 בינואר 2024, בוטלה יחידת המסחר של 50,000 ₪ ע"נ באג"ח COCO ובמקומה נקבע  גודל פקודה מזערי בשווי של 10,000 ₪. 

גם במלווה קצר מועד נרשמו ברבעון הראשון של 2024 מחזורי מסחר גבוהים בהיקף של כ-1.9 מיליארד שקל בממוצע ביום, גבוה בכ-35% מהמחזור היומי הממוצע בשנת 2023. בהקשר זה יצוין כי מכירות של מק"מ לציבור על ידי בנק ישראל הסתכמו בכ-104 מיליארד שקל ע.נ  ברבעון הראשון של 2024, לעומת כ-134 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד, ובדומה לכמות שנמכרה ברבעון הקודם (כ-102 מיליארד שקל ע.נ). לירידה בהיקף המכירות השפעה מרחיבה, בדומה להשפעת הורדת הריבית. 

לעלייה במחזורי המסחר באג"ח ממשלתי ברבעון הראשון של השנה, תרמה העלייה החדה בהנפקות של אג"ח ע"י האוצר בארץ ובחו"ל, בהמשך למגמה בשנת 2023. 

גיוסי האוצר בהנפקות של איגרות חוב בארץ ובחו"ל הסתכמו בכ-93.6 מיליארד שקל ברבעון הראשון של 2024, לעומת כ-59 מיליארד שקל שגויסו ברבעון הקודם.

הגיוסים בהנפקות של איגרות החוב ע"י האוצר בתל-אביב הסתכמו בכ-50.3 מיליארד שקל ברבעון הראשון של 2024, לעומת כ-36 מיליארד שקל ברבעון הקודם. כ-72% מהסכום גויס באג"ח שקלי וכ-28% גויס באג"ח צמוד מדד. יצוין כי למרות הורדת דירוג האשראי של ישראל, נרשמו ביקושים גבוהים ע"י עושי שוק והכמות שנמכרה היתה גבוהה מהכמות המתוכננת, כמו כן חלק מהסדרות נמכרו במחיר השוק או במחיר גבוה יותר ממחיר הפתיחה בו הן נסחרו ביום ההנפקה.

בנוסף האוצר גייס בחו"ל, ב-6 במרץ סכום שיא של כ-28.7 מיליארד שקל בהנפקה ציבורית של אג"ח בשווקים הבינלאומיים, לעומת כ-23 מיליארד שקל שגויסו ברבעון הקודם. בהנפקה נרשם ביקוש שיא, הגבוה ביותר בתולדות המדינה, בהיקף של כ- פי 5 מהכמות שהונפקה, המהווה המשך הבעת אמון במשק הישראלי גם בעת הזו. בהנפקה השתתפו כ-400 משקיעים שונים מכ-36 מדינות ברחבי העולם.

ההנפקה כללה שלוש סדרות חדשות של איגרות חוב דולריות לטווח של 5, 10, ו-30 שנה, כשהמרווח בהנפקה עמד על 135, 145 ו-175 נקודות בסיס בהתאמה מעל תשואת ממשלת אג"ח ממשלת ארה"ב לטווח דומה העומדת על כ-4.14%, 4.15% ו-4.41%, בהתאמה.

בנוסף, האוצר ביצע החודש מכרזי החלף של איגרות חוב ממשלתיות שקליות בהיקף של כ-13.3 מיליארד שקל ע.נ בתמורה להנפקת כמות גדולה יותר בהיקף של כ-16.7 מיליארד שקל ע.נ. עיקר העלייה נבעה מהחלפה של אג"ח צמוד מדד לפידיון ביולי 2024 בכמות של 3.5 מיליארד שקל ע.נ באג"ח שקלי לפידיון באפריל 2032 בכמות של 6.2 מיליארד שקל ע.נ.

סך הגיוסים בשוק איגרות החוב ע"י החברות ברבעון הראשון של 2024 הגיע לכ-21.7 מיליארד שקל (מתוכם כ-0.2 מיליארד שקל באג"ח שנרשם למסחר ב-(TASE UP, בדומה לסכום שגויס ברבעון המקביל אשתקד (כ-21.3 מיליארד שקל), ולאחר גיוס של כ-25.4 מיליארד שקל ברבעון הקודם.

עלייה בגיוסי הסקטור הריאלי, בעיקר של חברות ענף הנדל"ן, ברבעון הראשון של 2024 לעומת הרבעון המקביל אשתקד, קוזזה בירידה בגיוסי הסקטור הפיננסי במקביל.

הסקטור הריאלי גייס השנה כ-18.1 מיליארד שקל, לעומת כ-13.3 מיליארד שקל שגויסו ברבעון המקביל אשתקד.   העלייה בגיוסי הסקטור הריאלי, בעיקר של חברות הנדל"ן, משקפת את הצורך למחזר אג"ח סחיר שהגיע לפידיון ואת ההתעוררות בענף כפי שבאה לידי ביטוי בעלייה בהיקף עסקאות של מכירת דירות.

למעלה מ-50 חברות השייכות לענף הנדל"ן גייסו ברבעון הראשון של 2024 חוב סחיר בהיקף של כ-10.6 מיליארד שקל, לעומת כ-7.0 מיליארד שקל שגויסו ברבעון המקביל אשתקד. חברות ענף הנדל"ן פדו אג"ח סחיר בכ-5.2 מיליארד שקל ברבעון הראשון של השנה, לעומת כ-4.9 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. המגייסות הבולטות הן חברות הנדל"ן מניב בישראל:

חברת הקניונים מליסרון שגייסה כ-1.4 מיליארד שקל בהרחבת שתי סדרות אג"ח צמוד מדד בדירוג AA "מעלות": סדרה עם מח"מ של 4.9 שנים ותשואה לפידיון 2.7%,  וסדרה עם מח"מ של 6.6 שנים ותשואה לפידיון 3.1%.

מבנה שגייסה כ-1.0 מיליארד שקל בהרחבת סדרה של אג"ח צמוד מדד, במח"מ 7.1 שנים, תשואה לפדיון של 2.7%, ודירוג AA ע"י "מעלות".

מעניין לציין כי עשר חברות נדל"ן זרות גייסו השנה כ-2 מיליארד שקל בשוק איגרות החוב בתל-אביב, יותר מפי שניים הסכום שגייסו שש חברות נדל"ן זרות ברבעון המקביל אשתקד (כ-0.9 מיליארד שקל).

מגייסות נוספות בולטות בקרב הסקטור הריאלי ברבעון הראשון של השנה היו:

חברת המים מקורות שגייסה כ-1.3 מיליארד שקל בהרחבת סדרה של אג"ח צמוד מדד עם מח"מ של 12.4 שנים, תשואה לפידיון 2.8% ודירוג AAA "מעלות".

חברת התקשורת בזק שגייסה כ-0.9 מיליארד שקל בהרחבת שתי סדרות של אג"ח שקלי בדירוג -AA "מעלות" ו-Aa3 "מידרוג": סדרה עם מח"מ של 4.1 שנים ותשואה לפידיון 4.6%, וסדרה עם מח"מ של 8.5 שנים ותשואה לפידיון 5.3%.

הסקטור הפיננסי גייס השנה כ-3.6 מיליארד שקל מהציבור, לעומת כ-8.0 מיליארד שקל שגויסו ברבעון המקביל אשתקד. 

הבנקים צמצמו את פעילותם ברבעון הראשון של 2024, כשבנק דיסקונט הינו היחיד שגייס ברבעון זה כ-2.6 מיליארד שקל, לעומת כ-6.2 מיליארד שקל שגויסו ע"י הבנקים ברבעון המקביל אשתקד, זאת על רקע הורדת דירוג האשראי שלהם ע"י Moody's בפברואר השנה. 

בנק דיסקונט גייס כ-1.5 מיליארד שקל בסדרה חדשה של אג"ח צמוד מדד עם מח"מ של 5.8 שנים, ריבית 2.11%, ודירוג AAA "מעלות"  ו-Aaa "מידרוג"; וכ-1.1 מיליארד שקל בסדרה חדשה של נע"מ בריבית משתנה – מרווח של 0.06% מעל ריבית בנק ישראל, בדירוג +1-A "מעלות" ובדירוג 1-P "מידרוג".

מאפיינים נוספים לגיוס באג"ח חברות מהציבור ברבעון הראשון של 2024: 

עלייה במשקל הגיוס באג"ח שקלי לכ-53% מסך הגיוס באג"ח ברבעון הראשון של 2024, רובו בריבית קבועה, לעומת כ-42% בשנת 2023; ירידה במשקל הגיוס באג"ח צמוד מדד לכ-47% מסך הגיוס באג"ח ברבעון הראשון של 2024, לעומת כ-57% בשנת 2023;  ושיעור זניח (כ-0.4%) מהגיוס השנה בוצע באג"ח צמוד דולר בדומה לכ-1% בשנת 2023. 

ירידה במשקל הגיוס  באג"ח בדירוג גבוה מקבוצת "A" ומעלה לכ-89% מהגיוס באג"ח ברבעון הראשון של השנה, לעומת כ-93% בשנת 2023; עלייה קלה במשקל הגיוס באג"ח בדירוג נמוך יותר לכ-4% מהגיוס באג"ח ברבעון הראשון של השנה, לעומת כ-3%  בשנת 2023; עלייה במשקל הגיוס באג"ח ללא דירוג לכ-7% מהגיוס באג"ח ברבעון הראשון של השנה, לעומת כ-4%  בשנת 2023. 

שוק הנגזרים 

הרבעון הראשון של 2024 התאפיין בירידה במחזורי המסחר בנגזרים לעומת שנת 2023.  

באופציות על מדד ת"א-35 (חודשיות ושבועיות) הסתכם המחזור היומי בממוצע בכ-98 אלף יחידות ברבעון הראשון של 2024, נמוך בכ-9% מהמחזור הממוצע בשנת 2023, כמחציתו בוצע באופציות השבועיות. הירידה חלה באופציות החודשיות – שהמחזור בהן הסתכם בכ-50 אלף יחידות ביום ברבעון הראשון של 2024, לעומת כ-61 אלף יחידות ביום בשנת 2023.

לעומת זאת, באופציות השבועיות חלה עלייה בפעילות והמחזור בהן הסתכם בכ-51 אלף יחידות ביום ברבעון הראשון של 2024, לעומת כ-47 אלף יחידות ביום בשנת 2023. משקל המסחר באופציות השבועיות מסך האופציות על מדד ת"א-35 (חודשיות ושבועיות) עלה מכ-44% בשנת 2023 לכ-51% ברבעון הראשון של 2024.

ב-3.3.2024 הבורסה השיקה אופציה שבועית חדשה על מדד ת"א 35, המתווספת  לשתי סדרות של אופציות שבועיות הנסחרות בבורסה. החל בתאריך זה ישנן שלוש פקיעות שבועיות של אופציות על מדד ת"א 35 - בימים ראשון, שלישי וחמישי. האופציה החדשה פוקעת ביום א' בתחילת יום המסחר, ולראשונה מאפשרת למשקיעים לגדר את סיכון סוף השבוע בצורה זולה ויעילה. 

יצוין כי, אופציות קצרות הפכו לטרנד עולמי תחת השם Zero Days to Expiration (0DTE), הן מייצרות הזדמנויות פקיעה ואפשרויות גידור מול אירועי מיקרו ומאקרו בטווח הקצר. הזמן הקצר לפקיעה ושחיקת הזמן מאפשרים מסחר בפרמיות נמוכות ובדרישת בטחונות נמוכה באופן יחסי.

באופציות הדולריות נרשמה מגמה דומה של ירידה בפעילות, חרף התנודתיות בשער הדולר ביחס לשקל, ובסיכום הרבעון הראשון של 2024 נסחרו כ-30 אלף יחידות ביום – נמוך בכ-14% מהמחזור הממוצע בשנת 2023. 

המסחר בשער הדולר ביחס לשקל היה תנודתי ברבעון הראשון של 2024, כאשר שער הדולר עלה מכ-3.63 שקל בסוף דצמבר 2023 לכ-3.78 שקל ב-17 בינואר 2024 בהשפעת הורדת הריבית בארץ, וירד בחזרה לכ-3.62 לקראת סוף הרבעון של השנה בהשפעת עליות השערים בארה"ב. 

קרנות סל וקרנות נאמנות

בשוק קרנות הסל נרשמו למסחר ברבעון הראשון של 2024 11 קרנות סל חדשות בשווי מצרפי של כ-150 מיליון שקל: 

תשע קרנות סל על מדדי מניות בינלאומיים – חמש קרנות על מדדי S&P 500 (2 של ילין לפידות, 2 של קסם ו-1 של פסגות) וארבע קרנות על מדד NASDAQ 100 (2 של ילין לפידות, ו-2 של פסגות), בשווי של כ-135 מיליון שקל סה"כ.

שתי קרנות סל על מדדי אג"ח חברות בת"א – מדד אינדקס Bullet שקלי 2029 ומדד אינדקס Bullet צמוד 2029 (שנרשמו ע"י קסם), בשווי של כ-15 מיליון שקל סה"כ.

מנגד, חמש קרנות על מדדי מניות בינלאומיים, בשווי מצרפי של כ-140 מיליון שקל, פורקו ונמחקו מהמסחר. כ-131 מיליון שקל מתוכם שווי שתי קרנות של קסם על מדדי אג"ח חברות בת"א - אינדקס Bullet שקלי 2023 ומדד אינדקס Bullet צמוד 2023; וארבע קרנות סל, בשווי מצרפי של כ-131 מיליון שקל  הפכו לקרנות פתוחות, כ-95 מיליון שקל מתוכם שווי קרן של הראל על מדד S&P Health Care. 

שווי השוק של 486 קרנות הסל שנסחרו בבורסה בסוף הרבעון הראשון של 2024 מגיע לכ-138.8 מיליארד שקל - גבוה בכ-13.7 מיליארד שקל לעומת השווי בסוף דצמבר 2023. כ-7.9 מיליארד שקל עליית שווי קרנות הסל שמקורה בעליית מדדי המניות, בעיקר בחו"ל, וכ-5.8 מיליארד שקל עליית שווי קרנות מקורה ברכישות הציבור בעיקר של קרנות העוקבות אחר מדדי מניות בחו"ל (כמפורט בהמשך).

בנוסף, נסחרות בבורסה בת"א 36 קרנות חוץ, שווי החזקות הציבור בקרנות אלה בסוף הרבעון הראשון של 2024 מגיע לכ-8.5 מיליארד שקל - גבוה בכ-2 מיליארד שקל לעומת השווי בסוף שנת 2023. כ-1.4 מיליארד שקל עלייה שמקורה רכישות של קרנות  חוץ, בעיקר על מדד S&P 500, וכ-0.6 מיליארד שקל עלייה שמקורה בעליית מדדי המניות.

ברבעון הראשון של 2024 נמשכו הזרמות כספים כספי הציבור לקרנות המחקות (קרנות סל וקרנות פתוחות) והסתכמו בכ-7.8 מיליארד שקל, נטו, זאת בהמשך לכ-22.3 מיליארד שקל שהוזרמו בכל שנת 2023 (מתוכם כ-8.2 מיליארד שקל הוזרמו לקרנות אלה ברבעון האחרון של השנה) ), כמפורט להלן: 

כ-6.3 מיליארד שקל רכישות של קרנות העוקבות אחר מדדי מניות בינלאומיים, בהמשך לרכישות בסך כ-4.7 מיליארד שקל ברבעון הקודם, בראשם – 

S&P 500 – 3.8 מיליארד שקל.

NASDAQ 100 – 0.5 מיליארד שקל.

כ-1.9 מיליארד שקל רכישות של קרנות העוקבות אחר מדדי איגרות חוב מקומיים, זאת לעומת פעילות זניחה ברבעון הקודם, בראשם: 

תל בונד-60 – 0.24 מיליארד שקל.

תל בונד-תשואות שקל – 0.23 מיליארד שקל.

כ-0.4 מיליארד שקל רכישות של קרנות העוקבות אחר מדדי איגרות חוב בינלאומיים וסחורות, בהמשך לרכישות בסכום דומה ברבעון הקודם.

רכישות אלה קוזזו חלקית במכירות של קרנות העוקבות אחר מדדי מניות מקומיים בכ-0.8 מיליארד שקל, לעומת רכישות בסכום של 3.2 מיליארד שקל ברבעון הקודם, בראשן קרנות העוקבות אחר מדד אינדקס בנקים ישראל.

ברבעון הראשון של 2024 התמתנה הזרמה הכספים לקרנות הכספיות לעומת סכומי ענק שהוזרמו לקרנות אלה בשנת 2023, והתהפכה המגמה - הוזרמו כספים לקרנות האג"ח לאחר משיכות ענק מקרנות אלה  בשנת 2023, כמפורט להלן: 

כ-7.0  מיליארד שקל הוזרמו לקרנות הכספיות בהמשך לסכום שיא בהיקף של כ-53 מיליארד שקל שהוזרמו אליהן בשנת 2023 (כ-10 מיליארד שקל מתוכם ברבעון האחרון של השנה). להתמתנות ההזרמות לקרנות אלה כבר ברבעון האחרון של שנת 2023 תרמו ציפיות להורדת הריבית במשק שהתממשו בתחילת השנה, ועדיין נמשכות.

כ-2.2 מיליארד שקל הוזרמו לקרנות האקטיביות המשקיעות באג"ח בארץ לעומת משיכות ענק בסכום של כ-23 מיליארד שקל בשנת 2023 (כ-3.4 מיליארד שקל מתוכם ברבעון האחרון של השנה). היפוך המגמה בקרנות אלה, השנה, הינו תוצאה של הורדת הריבית במשק.

כ-0.8 מיליארד שקל הוזרמו לקרנות המשקיעות באג"ח בחו"ל לעומת כ-2.2 מיליארד שקל שהוזרמו לקרנות אלה בכל שנת 2023 (כ-0.5 מיליארד שקל מתוכם ברבעון האחרון של שנת 2023), וכ-0.4 מיליארד שקל הוזרמו לקרנות המשקיעות במניות בחו"ל בדומה לסכום שהוזרם לקרנות אלה בשנת 2023 (כ-0.1 מיליארד שקל מתוכם ברבעון האחרון של שנת 2023).

 
לגרף הבורסה לניירות ערך לחצו כאן