ראש מטה האכיפה הכלכלית במשטרה >> אם ההון השחור היה נכנס לבסיס המס והיה ממוסה, הציבור יכול היה ליהנות משיעורי מיסוי נמוכים משמעותית

יהודה שפר: "כיום, הפשיעה המדווחת אכן נמצאת במגמת ירידה עקבית ומתמשכת. עם זאת, עבירות בשוק ההון, עבירות מס ושחיתות לא מדווחות למשטרה ואין כל תיעוד שלהן"

פירמת ראיית החשבון והייעוץ PwC Israel, ערכה ,ב-27 ביוני, במלון דן בתל אביב, את כנס הפשיעה הכלכלית, שחיתות ושוחד לשנת 2016. בכנס השתתפו כ-150 יועצים משפטיים, קציני ציות ומבקרי פנים מהחברות המובילות במשק.

את דברי הפתיחה לכנס נשא רו"ח יוסי פילוס, השותף המנהל של PwC Israel ואמר כי "את דברי הפתיחה לכנס נשא רו"ח יוסי פילוס, השותף המנהל של PwC Israel ואמר כי "הרגולציה בימינו בחזיתות השונות הופכת לכל כך סבוכה, כך שאין ארגון גלובלי שיכול לנהל הכל בכוחות עצמו. ארגונים רבים פועלים בטריטוריות שונות מבלי להגיע להיכרות מעמיקה עם החוקים ששוררים באותה מדינה. כיום, המדינות המערביות מפילות מחסומים וחולקות מידע. אין מקום לטעויות, וכל מי שעובר על החוקים , גם אם לא ביודעין, עלול לשלם מחיר יקר. ישנה מגמה של ההתעצמות ניכרת ברגולציה שמקיפה את כל תחומי החיים שלנו, כאשר "הזרים" אשר פועלים במדינות השונות לא פטורים מלציית להוראות החוק.

לאחר דברי הפתיחה, עלה לבמה אמיר בכר, קצין ציות בנק הפועלים: " הבסיס המשפטי בנושאי פשיעה כלכלית לא השתנה כבר 15 שנים, עם זאת, האכיפה השתנתה משמעותית והפוקוס והאכיפה בפועל של נושאים שונים השתנתה. תפקידו של הבנק כיום הוא לשמש כשומר סף גלובלי מפני ביצוע של עבירות פלילות מצד גורמים אחרים, כגון לקוחות הבנק ואף לשמש כזרוע הארוכה של הרשויות. לעיתים הדרישות האלה לא עולות בקנה אחד ואפילו נוגדות את פישוט תהליכי העבודה מול לקוחות ואת השמירה על פרטיותם." 

אייל בן אבי, שותף וראש מחלקת ניהול סיכונים ו – Forensics ב- PwC Israel: " כל אחד מאתנו צריך לשאול עצמו, מהי השפעת ההתרופפות של האתיקה ברמת השלטון, בפרשיות שאנו קוראים עליהן חדשות לבקרים, על הלך הרוח והגבולות בארגונים פרטיים, לרבות ולא רק על התמודדות במניעה של מעילות והונאות בארגון. מעבר לכך, ניתן לראות כמה סוגים של פשיעה כלכלית. ישראל היא שוק מוטה ייצוא וישנן חברות רבות אשר נכנסות באופן מהיר ותוך היערכות לקויה, לשווקים שהן לא מספיק מכירות ולסביבה עסקית שאינן מנוסות בה, מה שמוביל פעמים רבות לפשיעה שלא ביודעין. מנגד, ישנן חברות אשר פועלות לפי תפיסת עולם מוטת מכירות ומעוניינות לסגור עסקאות בכל מחיר, גם במחיר של פגיעה באתיקה ובנורמות המקובלות. במקרים מסוג זה, הפשיעה יכולה לזלוג מהרמה הארגונית לרמת הפרט, בה העובד מיישר קו עם האידיאולוגיה של החברה ומנהליה".  

"החקיקה האמריקאית נוסדה כתוצאה מכך שחברות אמריקאיות הפסידו מכרזים בגלל שוחד ושחיתות. בישראל כיום, אחת מכל שלוש חברות הינה בעלת ממשק עם השלטון המקומי, מציאות שמקשה על קיום בקרה ורגולציה נאותה. המאבק של גורמי אכיפת החוק בפשיעה הכלכלית, הינו מעגל שלא נסגר אף פעם. בכל רמה, ישנם נזקים אשר מובילים לצונאמי רגולטורי ובקרתי, כאשר לא ניתן לצפות מתי יתרחש האירוע הבא. מציאות זו, מובילה למרוץ שבו ככל שמגנון הבקרה חזק ומשוכלל, העמידה בתקנות הופכת ליקרה ומורכבת יותר, ומנגד גם רמת הפשיעה עולה ומאתרת פרצות חדשות. לכן, עלינו לשאול את עצמנו האם הפתרונות שהוצעו עד היום אכן מספקים מענה ראוי למלחמה בפשיעה הכלכלית, או שמא יש צורך בנקיטת צעדים משמעותיים יותר במישור האכיפה וההרתעה, אשר יספקו פתרון הוליסטי לתופעה במקום פתרונות זמניים שרובם גוזלים משאבים רבים גם מחברות שעומדות באופן מלא בכללי האתיקה."

רפ"ק שמעון בן שושן: "לדעת המשטרה, כיום הפשיעה ברובה מונעת ממניע כלכלי. המניע כמעט תמיד, להוציא תחומי פשיעה מסוימים, הוא מנעי כלכלי. עד היום, היינו רגילים לזירות פשיעה פיזיות. כיום, שוק ההון מהווה זירה גדולה בפני עצמה וזירות נוספות מתנהלות באופן וירטואלי. מבחינת המשטרה, זירה זו היא לא פחות חשובה ולעיתים יותר חשובה מאשר זירות פיזיות. להגיע למצב של שוק הון נקי מכל פשיעה זו בהחלט מטרה מרכזית שהצבנו לעצמנו. ארגוני האכיפה ניצבים כיום מול איום משמעותי, אשר ייתכן ואנו לא מרגישים אותו בשגרה ולא תמיד ניתן לכמת אותו, אך הוא יכול להפיל ארגונים גדולים כגון בנקים ובתי השקעות. רפ"ק בן שושן הדגיש כי "לפיכך, המחסום המבוצר שאנו יכולים להציב, עשוי לגרום לאותם גורמים עברייניים לפנות למקומות אחרים, שם אנו יכולים לצפות להם ולאתר אותם." עוד ציין בן שושן כי "בהערכות שונות של המדינה, דיברו על כך שאם ההון השחור היה נכנס לבסיס המס והיה ממוסה, הציבור יכול היה ליהנות משיעורי מיסוי נמוכים משמעותית."

יהודה שפר, המשנה לפרקליט המדינה, אכיפה כלכלית במשרד המשפטים, ציין כי " הפרקליטות הפכה לשק חבטות מצד הרבה גופים אינטרסנטיים במדינה, כך שחשוב לי להסביר מספר דברים. על פי מדדים של ה- OECD 5%-3% מהתוצר השנתי של כל מדינה מודרנית מגיע לפשיעה כלכלית, כאשר במונחים כספיים בישראל מדובר בעשרות מיליארדים רבים בשנה. אנקדוטלית, אנחנו בהחלט יכולים לומר כי לא מדובר בנתונים מופרכים. כיום, הפשיעה המדווחת אכן נמצאת במגמת ירידה עקבית ומתמשכת. עם זאת, עבירות בשוק ההון, עבירות מס ושחיתות לא מדווחות למשטרה ואין כל תיעוד שלהן. על פי ממצאי ועדת טרכטנברג, השחיתות אינה מובילה רק לאובדן הכנסות, אלא גם לפגיעה קשה בתחרותיות בשוק החופשי. לפני כ- 15 שנה, המדינה חילטה סדר גודל של 2-4 מיליון שקל בשנה. כיום, על סמך הנתונים של 2015, המדינה הצליחה לתפוס ולחלט מאות מיליוני שקלים, כאשר היד עוד נטויה.וועדות ההשקעות בקרנות הפנסיה הגדולות בעולם, מעדיפות באופן מובהק להשקיע את מרבית הכספים בכלכלות שבהן יש שלטון חוק ורגולציה יציבה, על פני השקעה במדינות בהן אין איתנות שלטונית וחוקית. ישראל נכנסה בשנים האחרונות למועדון מכובד של מדינות שכן מתאימות להשקעות כאלה. חוששים מנגד שכבף יברח מכאן, אך קנה המידה של הכסף שבורח שונה לגמרי."    

ג'רמיין ברוקס, יו"ר Transparency International: "המזרח התיכון נחשב לאזור גיאוגרפי שופע בשחיתות ופשיעה כלכלית, אם זה במצרים, באיראן כמו גם מדינות נוספות. לעומת זאת, בישראל המצב יחסית טוב. עדיין, המאבק בפשיעה צריך להימשך בכל עת, גם ברמה הלוקאלית וגם בגלובלית."

כמו כן, במהלך הכנס התקיים פאנל יועצים משפטיים בהנחיית אייל בן -אבי, שותף וראש מחלקת ניהול סיכונים ו – Forensics, PwC Israel ובהשתתפות עו"ד גדעון רוזנברג, סגן נשיא לעניינים משפטיים ב'מלאנוקס טכנולוגיות', לייזה חיימוביץ, סמנכ"ל בכיר ויועצת משפטית ראשית 'בכימיקלים לישראל', עו"ד ויויאן גולדשטיין, יועצת משפטית ב'נטפים', עו"ד ורד בן יעקב, סגנית נשיא ויועצת משפטית ראשית ב'סטרטסיס', עו"ד עידו ורשבסקי, יועץ משפטי ראשי ומזכיר חברת 'לומניס' ועו"ד מזור מצקביץ', מנהלת מח' תחרות, הגבלים עסקיים ורגולציה ב'מ.פירון' ושות'.

ורשבסקי: "ההבדל בתכניות האכיפה הפנימיות בין ארה"ב לישראל מאוד מורגש. הסביבה המקומית לא כל כך מעודדת תכניות אכיפה מסוגים שונים, ביחס לארה"ב שם מקפידים על בניית תכניות אכיפה מגובשות ומסודרות. בכל הנוגע לבחינת האפקטיביות של תכנית אכיפה, ישנם כמה רבדים אליהם צריך להתייחס, ביניהם מערך הדרכות מסודר ומתועד, לומדה אונליין והסקנת מסקנות ברמה המערכתית." 

רוזנברג: "אם המנכ"ל ישר, כך גם כל החברה תיראה, ולהיפך. במידה ולא כך הדבר, שום דבר לא יעזור, גם לא דירקטוריון אמריקאי. אם אתה עובד במדינה שהיא מושחתת מטבעה, אתה בבעיה, אך אם אתה עובד במדינות בהן החוקים מוסדרים, החברה בהחלט יכולה להימנע מעבירות כלכליות."

בן יעקב: " אני מזדהה מאוד עם דבריו של גדעון, ככל שההנהלה והדירקטוריון יהיו רודפי צדק וידברו בקול ברור, אני בהחלט מאמינה שהארגון יכול לייצר לעצמו התנהגות שבמידה מסויימת מנותקת מהנורמה החברתית שנהוגה באזור הלוקאלי."

חיימוביץ': "עד לשנים האחרונות, היו תכניות אכיפה מאוד קלאסיות. הכתיבה והיישום שלהן לא היה כל כך מסובך ברמה התפעולית. במהלך השנים האחרונות, חל שינוי משמעותי במורכבות ובעלויות של תכניות האכיפה השונות, כך לדוגמא, התכנית למניעת מימון גורמי טרור, אשר עלתה לנו מיליוני דולרים. אין לי מושג איך חברות קטנות ובינוניות יכולות להתמודד עם מציאות זו. הסיכון שיכול להיווצר היום בעקבות אותם אירועים הוא בלתי נתפס, מרמת הארגון ועד רמת הפרט. בשנים האחרונות, הפלנו מספר עסקאות עקב בדיקות נאותות שקיימנו לצד שיקולים רגולטוריים.