יניב חברון מאקסלנס >>הירידה בהתחלות הבנייה תקשה על מאמצי האוצר להביא לשינוי כיוון של ממש במחירי הדיור

נקודות עיקריות

• גוש האירו- שבוע המסחר החולף היה דל בנתוני מאקרו.

המלצות

שוק הדיור בישראל קפוא - התחלות הבניה מדרדרות זה רבעון שני ברציפות, עם זאת הרבעון הראשון עודכן מחדש כלפי מעלה ומעניין לראות האם עדכון כזה יהיה גם עבור הרבעון השני.

הבעיה היא שגם אחרי העדכון כלפי מעלה של התחלות הבניה, וגם אם התחלות הבניה יגיעו לרמה שנתית של 50 אלף ויותר ב-12 החודשים הקרובים (בכלל לא בטוח שיגיעו לשם), נתוני הלמ“ס השנה מראים כי משקי הבית בישראל גדלים בכ-50 אלף ולא בכ-40 אלף כפי שפורסם בעשור האחרון.

שורה תחתונה וראשונה היא שעדיין המשק מתקשה לספק את הביקוש הצבור של 100 אלף דירות ואולי הרבה יותר שנוצר פה בעשור האחרון.

לפחות לפי הפרסומים, נראה שבמקום שת“פ בין האוצר לקבלנים שאמור להביא לגידול בהיצע, מתפתחת לה מעין מלחמה סמויה של אינטרסים שונים. בעוד שבאוצר מנסים לאותת על ירידת מחירים, הקבלנים עומדים על כך שאין ירידת מחירים ברוב האזורים בארץ, מעין איתות לרוכשים שאין מה להמתין, כי ירידת מחירים לא ממש תהיה פה.

שורה תחתונה שניה, ירידת מחירים מביאה לקיפאון - באופן מאוד אירוני, הצהרות האוצר על ירידת מחירים, גם אם יש כזו בפועל וגם אם לא, תוביל בסופו של דבר לקיפאון בשוק הדיור שכן אנשים יצפו שהמגמה של ירידת מחירים תימשך. הבעיה היא שציפייה שכזו תוביל לבלימה של הבניה ושוב חזרה לאותו מחסור בהיצע. 

המגמה הכי ברורה בינתיים בשוק הדיור היא שמספר המשקיעים ירד בצורה משמעותית לעומת השנים הקודמות ובכל זאת נותר ברמה של כ-20% מהרכישות. הגדלת מס הרכישה והמגבלות על המשכנתא, אומנם פגעו בכדאיות ההשקעה בדירה, ובכל זאת נראה כי הטבת המיסוי ויציבות המחירים גוברים על כולם. מס דירה שלישית, או במתכונת שונה, אולי היה היחיד שיכול היה להוציא את המשקיעים מהמשוואה.

שורה תחתונה שלישית ואחרונה - חוסר הבהירות לגבי המיסוי בשוק הנדל“ן לעשורים הקרובים, בעייתי והגיע הזמן לייצב אותו. מיד לאחר מכן, ובמידה והוא יוביל לירידת מחירים, הממשלה חייבת להיות מוכנה עם תוכניות טובות יותר להאצת הבניה, כולל הטבות לקבלנים, הקלה על אישורים עבור עובדים לבניה ואולי הגיע הזמן להחליט האם אנחנו רוצים פה חברות בניה זרות לעשור הקרוב או לא.

ארה"ב

Risk On. בסקירה של השבוע שעבר הדגשנו כי רמת התשואות בארה"ב פשוט נמוכה מדי והושפעה מ'הבריחה' לנכסים הבטוחים שנוצרה מהשילוב בין ההסלמה המתמשכת ביחסי ארה"ב- צפון קוריאה, סופות ההוריקן שאיימו לפגוע קשות בפעילות הכלכלית בארה"ב והיווצרותו האפשרית של משבר סביב נושא העלאת תקרת החוב. אז  בנושא הצפון הקוריאני עוד לא חל שיפור, אך לפחות בכל הנוגע לתחזיות הזעם שנגעו להשפעות השליליות של סופת ההוריקן 'אירמה', נראה כי אלו היו מעט פחות גרועות מההערכות המוקדמות. גם דחיית השיח סביב נושא העלאת תקרת החוב אל סוף השנה (ידיעה שהתקבלה כבר לפני כשבועיים) וההצהרות הגוברות מצד הממשל סביב רצונם לאשר את תוכנית המסים כמה שיותר מהר, החזירו בשבוע החולף את תאוות הסיכון אל המשקיעים.

כך, רשמו מדדי המניות המרכזיים בעולם עליות נאות במיוחד, כאשר את סוף השבוע האחרון סגרו המדדים האמריקאיים, S&P 500 ו-NASDAQ, בשיא היסטורי נוסף.

 

  

על רקע חזרת התיאבון לסיכון, רשמו תשואות האג"ח בארה"ב  עליות חדות למדי (על כך בהמשך), תוך שהן מושפעות גם מההפתעה בנתוני האינפלציה, שהיו חזקים מהצפוי.

מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט הפתיע כלפי מעלה כאשר עלה ב-0.4%, גבוה מהצפי לעלייה של 0.3% ושיעור העלייה החודשי החד ביותר מאז חודש ינואר. אין ספק שהמדד הושפע מסופת ההוריקן שפקדה את טקסס ושהובילה לעלייה חדה במחירי הדלק בתחנות, שכן אלו זינקו ב-6.3%, העלייה החודשית הגבוהה ביותר מאז חודש ינואר וכזו שדחפה את השורה העליונה כולה כלפי מעלה. שיעור העלייה השנתי של המדד עלה לרמה של 1.9% מרמה של 1.7% והרמה הגבוהה ביותר מאז חודש מאי. ליבת מדד המחירים לצרכן רשמה עלייה של 0.2%, בהתאם לצפי זאת בהשפעת עלייה חודשית נאה של 0.3% במחירי השכירות. ברמה השנתית נותרה ליבת מדד המחירים לצרכן ללא שינוי, ברמה של 1.7%, זה החודש הרביעי ברציפות. בהזדמנות זו נזכיר כי מדד PCE  ליבה, המדד המועדף על חברי הפד לבחינת האינפלציה בארה"ב, מצוי ברמה נמוכה למדי של 1.4%, רמה הרחוקה מיעד הטווח הבינוני ל-2% אינפלציה. בנוסף, אם נחזור לרגע אל ליבת מדד המחירים לצרכן, להוציא את העלאת הריבית שהתרחשה בחודש יוני האחרון, כל שאר העלאות הריבית עליהן הכריזו בפד התרחשו כאשר מדד הליבה שהה בסביבה של לפחות 2%. מכאן שאם נתייחס לעובדה זו ולכך שלגורמים החד- פעמיים (שצפויים להשפיע לחיוב גם על מדד חודש ספטמבר) היה חלק לא מבוטל בהפתעה החיובית של מדד המחירים לצרכן, הנתון האחרון לא משנה את הערכתנו שבפד לא יכריזו על העלאת ריבית בחודש דצמבר.

 

ועדיין, המדד המפתיע גרר עלייה חדה למדי בהסתברות הנגזרת מהשוק להעלאת ריבית בחודש דצמבר. זו קפצה וסגרה את סוף השבוע ברמה של 46.7% מרמה של 35.5% בה שהתה בשבוע שלפני כן.

 

בסיכום שבועי, הסתכמה עליית התשואות באג"חים לשנתיים, ל-5 שנים ול-10 שנים בכ-12 נ"ב, 17 נ"ב ו-15 נ"ב, בהתאמה.

 

בסקירה של השבוע שעבר הדגשנו כי שיפוע עקום האג"ח האמריקאי (10-2), שעמד אז ברמתו הנמוכה ביותר מאז אוגוסט 16' היה נראה פשוט נמוך מדי. על רקע ההתפתחויות בשבוע החולף כאמור רשם השיפוע עלייה של כ-5 נ"ב והוא עדיין מצוי ברמה נמוכה יחסית של 0.822%. את סוף השבוע סגרה תשואת האג"ח האמריקאית ברמה של כ-2.2%.

 

כמה וכמה נתוני מאקרו פורסמו בשבוע החולף בארה"ב. המאכזב הגדול מביניהם היה נתון המכירות הקמעונאיות לחודש אוגוסט. המדד הכללי ירד ב-0.2%, זאת לעומת צפי לעלייה של 0.1%. ההכבדה העיקרית על נתון חודש אוגוסט הגיעה מסעיף מכירות הרכבים שצלל ב-1.6% וייתכן והושפע גם מפגעי סופת ההוריקן 'הארווי' במהלך החודש. מצד שני, גם מדד הליבה, מנוטרל סעיף הרכבים, רשם עלייה של 0.2% בלבד, זאת לעומת צפי לעלייה של 0.5%.

מחד, השוק לא הגיב כמעט לנתון השלילי, ייתכן שמתוך ההבנה כאמור שלסופות ההוריקן היתה השפעה שלילית נקודתית בחודש אוגוסט (וסביר שתהיה גם בחודש ספטמבר). מצד שני, שיעורי השינוי של המדד הכללי לחודשיים הקודמים עודכנו בחדות כלפי מטה: הנתון לחודש יולי עודכן לעלייה של 0.3%, מעלייה של 0.6% במקור והנתון לחודש יוני עודכן לירידה של 0.1%, מעלייה של 0.3% במקור (גם מדד הליבה לחודש יולי עודכן כלפי מטה לעלייה של 0.4% מעלייה של 0.5% במקור.). על רקע העדכונים השליליים עודכנה בחדות כלפי מטה גם תחזית הצמיחה לרבעון השלישי (מודל ה-GDP-Now) אותה מפרסם הפד של אטלנטה, לעלייה של 2.2% מעלייה של כ-3.0% לפני כן. השוק כאמור נותר בינתיים אדיש, אבל אם מישהו כאן תוהה לגבי הסיכוי להעלאת ריבית בחודש דצמבר, נתון המכירות הקמעונאיות בוודאי לא יהיה זה שתומך בה כרגע.

 

מצד שני, שוק העבודה האמריקאי ממשיך להיראות טוב.

סקר העסקים הקטנים של NFIB לחודש אוגוסט הפתיע כלפי מעלה כאשר עלה לרמה של 105.3, מרמה של 105.2 בחודש יולי וגבוה מהצפי לירידה לרמה של 104.8. בולט לטובה במיוחד סעיף "הצפי להעסקה" (Hiring plans) שעלה לרמה הקרובה מאוד לרמת השיא ההיסטורית שלו, מה שמהווה אינדיקציה חיובית להמשך ביצועים טובים מצדו של שוק התעסוקה האמריקאי.

 

מי שעוד המשיך להעיד על מצבו הטוב של שוק העבודה האמריקאי הוא סקר פתיחת המשרות, שדיווח כי בחודש יולי כמות המשרות החדשות שנפתחה עלתה לרמה שנתית של 6.17 מיליון משרות, מרמה של 6.12 מיליון משרות בחודש יוני, גבוה מהצפי לירידה לרמה של 5.96 מיליון והרמה הגבוהה ביותר אותה הציג הסקר מעולם.

נתוני הסקטור היצרני לעומת זאת היו מעורבים. 

מחד, המדד היצרני של אמפייר סטייט הפתיע בחודש ספטמבר כלפי מעלה כאשר רשם התמתנות קלה בלבד לרמה של 24.4, מרמה של 25.3 בחודש אוגוסט (צפי: 18.2). הייצור התעשייתי לחודש אוגוסט לעומת זאת היה מאכזב, כאשר ירד ב-0.9% (צפי: 0.1%). מצד שני, נתון חודש יולי עודכן כלפי מעלה לעלייה של 0.4% מעלייה של 0.2% במקור.

גוש האירו

שבוע המסחר החולף באירופה היה דל בנתונים. עם זאת, עליית התשואות בארה"ב וחזרת מגמת הסיכון לשווקים נתנה את תרומתה גם לביצועי השווקים האירופיים. בסיכום שבועי רשמו מדדי ה-DAX, CAC, IBEX 35 וה-FTSE MIB עליות של 1.7%, 2.0%, 1.8% ו-2.1%, בהתאמה. 

 

אבל המדדים האירופיים לא הושפעו רק מירידת המתחים בעולם אלא גם משילוב של היחלשות שבועית בשערו של האירו (השפעה חיובית על מדד ה-DAX) לבין עליית התשואות החדה שלא פסחה על הגוש גם כן (השפעה חיובית על מדדי ה-IBEX 35 וה-FTSE MIB מוטי הבנקים). בסיכום שבועי רשם שערו של האירו היחלשות של כמעט 0.8% מול הדולר, מה שלקח אותו בחזרה אל מתחת לרמת ה-1.2 דולר לאירו (סגר את סוף השבוע ברמה של 1.1945). עליית התשואות ברחבי הגוש היתה כאמור רוחבית.

 

עליית התשואות החדה מבטאת להערכתנו לא רק את 'שחרור הקפיץ' הנלחץ בשבועות האחרונים כלפי מטה על ידי רמת התשואות הנמוכה בארה"ב, אלא גם את התפישה החיובית יותר מצדם של משקיעי האג"ח באירופה כלפי ההתפתחויות הכלכליות ביבשת והאפשרות לשינוי בתוכנית הרכישות של ה-ECB  בסוף השנה. בתקופה האחרונה, ובייחוד מאז החלטת הריבית של ה-ECB שהתקיימה בשבוע שעבר, טענו כי קיימת היבדלות בין התנהגות האירו לבין התנהגות תשואות האג"ח ביבשת. מחד, המשך ההתחזקות בשערו של האירו משקפת את צפי משקיעי המט"ח לצמצום אפשרי בהיקף תוכנית הרכישות ואת תפישתם החיובית כלפי המשך השיפור הכלכלי. מנגד, התמתנות תשואות האג"ח התחברה יותר לחששות אפשריים מצדם של המשקיעים כי האירו החזק עשוי לפגוע בטווח המעט ארוך יותר בשיפור הכלכלי. עליית התשואות החדה בה חזינו בשבוע החולף מצביעה על כך שמשקיעי האג"ח באירופה פחות פאסימיים ממה שהסתמן בתחילה. נראה כי גם הם מבינים ששילוב בין השיפור הכלכלי המתמשך לבין בנק מרכזי שכרגע נראה שיהיה חייב להתחיל ולהקטין את כמות הרכישות החודשית בסוף השנה מצדיקים רמת תשואות מעט גבוהה יותר.

 

בעוד שמקבלי ההחלטות בבריטניה ובאיחוד האירופי החליטו בשבוע שעבר לדחות בשבוע (ל-25 בספטמבר) את המפגש הרביעי בין הצדדים בנושא ה-Brexit, בינתיים הנתונים הכלכליים בממלכה ממשיכים להפתיע לטובה. בלט במיוחד מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט, שזינק ב-0.6% (צפי: 0.5%) ולרמה שנתית של 2.9%, מרמה של 2.6% בחודש יולי (צפי: 2.8%). מדד הליבה קפץ ב-0.6% ולרמה שנתית של 2.7% (צפי: 2.5%), הרמה הגבוהה ביותר מאז דצמבר 2011. גם מדד המחירים ליצרן לחודש אוגוסט הפתיע בחדות כלפי מעלה כאשר עלה לרמה שנתית של 1.6%, זאת לעומת צפי לעלייה לרמה של 1.2%. ואם זה לא מספיק, מדד מחירי הצריכה הפתיע כלפי מעלה אף הוא והציג עלייה שנתית של 3.9% זאת לעומת רמה שנתית של 3.6% אותה הציג בחודש יולי וגבוה מהצפי לעלייה לרמה של 3.7%. על רקע עליות המחירים הרוחביות שהפתיעו בחדות כלפי מעלה זינקו ביום שלישי האחרון שער הפאונד בכ-0.9% ותשואת האג"ח ל-10 שנים ב-9 נ"ב.

 

מלבד נתוני האינפלציה, גם שיעור האבטלה הפתיע, כאשר ירד לרמה של 4.3% (מאי-יולי), הרמה הנמוכה ביותר מאז 1975 (!!!) ומרמה של 4.4% (פברואר- אפריל, צפי: ללא שינוי). שיעור התעסוקה בבריטניה עמד ברמה של 75.3%, הרמה הגבוהה ביותר מאז החלו מדידות הסקר בשנת 1971. 

 

בניגוד לנתון האבטלה, הנתון המאכזב של השבוע היה השכר הממוצע לשעה שקצב עלייתו נותר ללא שינוי, ברמה של 2.1%, זאת לעומת צפי לעלייה של 2.3%. שימו לב שבהינתן הדיווחים האחרונים, סובלים אזרחי בריטניה משחיקה ריאלית בשכרם, דבר שלא נעלם מעינם של קובעי המדיניות המוניטרית בבנק המרכזי הבריטי (על כך מייד).

 

ואם כבר הזכרנו את הבנק המרכזי הבריטי, הוא הותיר בשבוע שעבר את רמת הריבית ואת מדיניות הרכישות ללא שינוי, בהתאם לצפי. בדומה להחלטת הריבית הקודמת, גם הפעם 2 מחברי הוועדה תמכו בהעלאת ריבית כבר בפגישה הנוכחית. עם זאת, 7 החברים האחרים הצביעו כאמור בעד הותרת הריבית ברמה של 0.25%. נראה שעל רקע נתוני האינפלציה האחרונים בבנק המרכזי הבריטי הפכו ל'ניציים' יותר בכל הנוגע לציפיותיהם עבור מידת ההרחבה של המדיניות המוניטרית, כאשר הודעת הריבית כללה הערה לפיה במידה והכלכלה תתפתח כמצופה אז "סביר שחלק מהתמריץ המוניטרי יוסר בחודשים הקרובים במטרה להחזיר את האינפלציה אל טווח היציבות שלה". המשמעות היא כמובן רמיזה על העלאת ריבית אפשרית בחודשים הקרובים. לאחר ההחלטה זינק הפאונד ב-0.5% ובסיכום שבועי רשם עלייה של כ-3% מול הדולר. לאחר נתוני האינפלציה והחלטת הריבית קפצה הסתברות השוק להעלאת ריבית בחודש פברואר לרמה של כ-80%, זאת לעומת הסתברות של כ-44% אותה העניק בשבוע שלפני כן.

ניצול הזדמנויות? חייבים להשתפר! בחודשים האחרונים אנו עדים למגוון רחב של נתונים המדווח על הקיפאון המסתמן בשוק הדיור המקומי. חודשים ארוכים של הצהרות, חקיקת חוקים ופעולות ממשלתיות (כדוגמת תוכנית 'מחיר למשתכן') נראה שמניבות את הפירות אליהן כיוונו באוצר ומצליחות להדיר לעת עתה את רגלי הציבור מהשוק. רק בשבוע שעבר פרסמו באוצר סקירה נוספת לפיה המשיך הביקוש לדירות למגורים לרדת וכי בחודש יולי בפרט עמדה כמות העסקאות על אחת הרמות הנמוכות שנרשמו בחודש יולי בעשור האחרון. 

  

גם בלמ"ס מדווחים על נתונים דומים, כאשר על פי נתוני הביקוש לדירות האחרונים שפורסמו, ב-12 החודשים האחרונים ירדה הכמות המבוקשת לדירות ב-13% בהשוואה ל-12 החודשים שקדמו להם. הבעיה המרכזית המסתמנת כרגע היא העובדה שבאוצר מתקשים לנצל את הקיפאון הנוכחי בשוק להגדלת היצע הדירות למגורים בצורה משמעותית. באמצע השבוע שעבר פורסמו נתוני התחלות הבנייה לרבעון השני של השנה אשר דיווחו על ירידה חדה של כ-24% בכמות התחלות הבנייה ברבעון זה לעומת הרבעון הראשון (10,029 לעומת 13,263, בהתאמה). בנקודה זו  חייבים להיות הוגנים ולומר שנתוני התחלות הבנייה שפורסמו הנם נתונים ראשוניים בלבד, הנוטים להתעדכן בחדות (ופעמים רבות כלפי מעלה) בחודשים הבאים. יעידו על כך נתוני התחלות הבנייה לרבעון הראשון אשר כפי שצויין מוקדם יותר עמדו על רמה של קצת יותר מ-13 אלף התחלות, אך במקור פורסמו ככאלו שעמדו על 12,187 בלבד (פער של כ-8.8%). נכון להיום עומדת כמות התחלות הבנייה השנתית ברמה של 50,329 התחלות, זאת לעומת רמה של קצת יותר מ-53 אלף בהן עמדה ב-4 הרבעונים שהסתיימו ברבעון הראשון. 

 

בנימה פחות אופטימית נוכל לציין שכמות התחלות הבנייה השנתית הנוכחית הנה הנמוכה ביותר מאז הרבעון הראשון של שנת 2015, השנה הראשונה מזה כמעט שני עשורים בה פרצה כמות התחלות הבנייה השנתית את רף ה-50 אלף. אם לחזור לנקודה הבעייתית העולה מהנתונים, נציין כי זו קשורה לעובדה שעל אף רמת התחלות הבנייה הגבוהה בהשוואה היסטורית זו עדיין נמוכה בהרבה מהביקוש הקיים לדירות מגורים בישראל. על פי נתוני הלמ"ס האחרונים צמחה כמות משקי הבית בישראל בין השנים 2015 ל-2014 בכ-50 אלף. הבעיה היא שבנוסף לצמיחת משקי הבית, ובעקבות מחדל מיעוט הבנייה המתמשך מהשנים הקודמות, קיימים בישראל עוד משקי בית רבים, שבשל מיעוט הבנייה בעבר כאמור, עדיין לא הצליחו להשיג את הדירה הנחשפת. על פי אומדנים שונים מהשנים הקודמות נע ביקוש מצטבר זה בכמויות שבין 100 ל-200 אלף מחוסרי דיור. מכאן שעם כל הכבוד לעלייה בשנתיים האחרונות בכמות התחלות הבניה זו עדיין אינה מספיקה על מנת לענות על הביקושים הכבושים בשוק. הקיפאון וההצלחה היחסית של האוצר בשינוי ציפיות מבקשי הדיור בנוגע להתפתחות המחירים בהחלט ראויים להערכה, בייחוד לאחר 10 שנים של עליות מחירים בלתי פוסקות. מצד שני, ללא פעולה מקבילה להגברה מאסיבית של כמות התחלות הבנייה בישראל לרמות גבוהות מאלה הקיימות כיום בשוק כל פעולות האוצר יהוו בגדר "פלסטר על פצע פתוח". באוצר, כך נראה, מתגאים כרגע בירידה החדה בתזרים המזומנים של הקבלנים. אנו מקווים שכחלון ואנשיו אינם בונים על כך שהמקור לירידת המחירים תהיה "שבירת הקבלנים" הסובלים מהקיפאון בחודשים האחרונים בשוק, אלא בנייה של דירות למגורים כך שאלו יענו על הביקושים הקיימים ויצליחו להביא את השוק לאיזון המיוחל.

 

אין חדש תחת השמש. פרוטוקול החלטת הריבית של בנק ישראל לא חידש והותיר ללא שינוי את המסר כי המדיניות המוניטרית תיוותר מרחיבה לאורך תקופה ארוכה. מחד מביעים בבנק שביעות רצון מהצמיחה המקומית ואף מעריכים שההתמתנות בה מבטאת ירידה מקצב צמיחה מהיר לסביבה הקרובה לקצב הצמיחה הפוטנציאלי. בנוסף, מביעים שביעות רצון מהחוזקה שמקרין שוק העבודה. מנגד, ממשיכים להביע אי שביעות רצון מרמתו הגבוהה של השקל בעולם ומההכבדה שזו יוצרת על האינפלציה ועל קצב צמיחת יצוא הסחורות. בכל הנוגע להתפתחויות האחרונות בחברת 'טבע', בבנק ציינו כי להערכתם אלו לא צפויות ליצור השפעה מקרו-כלכלית בטווח הקצר, אך בטווח הארוך תיתכן השפעה שלילית מסוימת על היצוא ועל התוצר. בשורה התחתונה, ללא היחלשות משמעותית בשערו של המטבע (שמאז החלטת הריבית חזר כידוע להתחזק...) וללא עלייה משמעותית בקצב האינפלציה, בבנק ישראל ימשיכו להותיר את המדיניות המוניטרית במתכונתה הנוכחית ללא שינוי.

 הגירעון בסחר בסחורות ממשיך להתרחב. בין החודשים יוני לאוגוסט ירד יצוא הסחורות (למעט אניות, מטוסים ויהלומים, נתוני מגמה) ב-4.0% (בחישוב שנתי), זאת בהמשך לירידה של 11.0% (בחישוב שנתי) בחודשים מרץ- מאי. יבוא הסחורות (למעט אניות, מטוסים, יהלומים וחומרי אנרגיה, נתוני מגמה) עלה בין החודשים יוני- אוגוסט ב-1.6% (חישוב שנתי) זאת לאחר ירידה של 0.2% (בחישוב שנתי) בין החודשים מרץ- מאי. בכל הקשור לייצוא הסחורות, הסעיף הושפע מירידה של 3.6% (בחישוב שנתי) בסעיף יצוא תעשיות הטכנולוגיה העילית, זאת בין היתר בהשפעת ירידה חדה של 18% בייצוא ענף הרכיבים והלוחות האלקטרונים. ייתכן כי ירידה חדה זו הושפעה מירידה בייצוא חברת 'אינטל', ירידה שנבעה משיקולים מסחריים ודומה לירידות בהן חזינו בעבר ושתיקנו עצמן בהמשך השנה. בניגוד לכך, הירידות התלת- חודשיות שנרשמו בסעיפי יצוא הטכנולוגיה המעורבת המסורתית (11.9%-, חישוב שנתי) ויצוא תעשיות הטכנולוגיה המסורתית (7.3%-, חישוב שנתי) מעט יותר מדאיגות ועשויות להצביע על ההכבדה שיוצר חוזקו של השקל בעולם, ומשפיע לשלילה על פעילות היצואנים בתחומים אלה.

 על פי נתוני מאזן התשלומים לרבעון השני של השנה הסתכם העודף בחשבון השוטף ב-2.3 מיליארד דולר (נתוני מנוכי עונתיות), ירידה בהשוואה לעודף של 2.4 מיליארד דולר בהם הסתכם ברבעון הראשון. ברבעון השני נמשכה העלייה בהשקעות הישירות של תושבי חוץ בישראל (2.1 מיליארד דולר, לאחר השקעות של 2.3 מיליארד ברבעון הראשון). גם יתרות המט"ח של ישראל המשיכו לעלות ברבעון השני, הפעם ב-3.1 מיליארד דולר, כש-2.9 מיליארד דולר מתוך יתרות אלו היו תוצאה של רכישות מט"ח על ידי בנק ישראל. בשורה התחתונה, המשך קיומו של עודף גבוה בחשבון השוטף של ישראל ממשיך להוות את אחד הגורמים הפונדמנטליים התומכים ברמתו הגבוהה של השקל. האם הרמה הנוכחית תומכת בשקל חזק עד כדי כך? לפחות על פי הערכות בנק ישראל, התשובה היא שלילית.

 

העדכון לנתוני הצמיחה לרבעון השני היה יחסית זניח. עם זאת, חייבים לציין שסעיפי התוצר השונים הציגו עדכונים חדים למדי. ברבעון השני צמח התוצר המקומי ב-2.4%, זאת בהשוואה לצמיחה של 2.7% עליה דווח באומדן הקודם. סעיף הצריכה הפרטית, הגדול מבין סעיפי התוצר, נותר ללא שינוי (צמח ב-6.5%). עם זאת שיעורי השינוי של שאר הסעיפים דווקא עודכנו. בגזרת הסעיפים שתמכו ברמת תוצר גבוהה יותר נציין את סעיף ההשקעות בנכסים קבועים שעודכן בחדות יחסית כלפי מעלה לעלייה של 10.7% (לעומת 5.2% בעדכון הקודם). לחיוב יש לציין את העדכון החיובי לנתוני ההשקעות לבנייה למגורים, שנותרו כמעט ללא שינוי, זאת בניגוד לירידה בסעיף עליה דווח באומדן הקודם. ייתכן והדבר מהווה אינדיקציה לעדכון חיובי גם לנתוני התחלות הבנייה אותם הזכרנו מוקדם יותר. מלבד סעיף ההשקעות גם סעיף היצוא עודכן כלפי מעלה לירידה של 7.0- (8.8%- בעדכון הקודם), כאשר בניכוי יהלומים והזנק רשם הסעיף עלייה נאה של 5.4%, זאת לעומת עלייה של 3.6% עליה דווח באומדן הקודם. בגזרת הסעיפים שהכבידו על נתוני הצמיחה נציין את העדכון השלילי הקל לסעיף ההוצאה הציבורית (3.1% לעומת 3.5% באומדן הקודם) ואת העדכון החיובי החד יחסית לסעיף היבוא לעלייה של 3.4% (6.7% בניכוי יבוא ביטחוני, אניות, מטוסים ויהלומים) מירידה של 1.1% (עלייה של 1.9% בניכוי יבוא ביטחוני, אניות, מטוסים ויהלומים) עליה דווח באומדן הקודם.

 

ממשלתי

בסיכום שבועי לא נרשמו תנודות חריגות מדי באפיק השקלי. ביצועיהם של הצמודים היו מעט טובים יותר ובאו לידי ביטוי בירידת תשואות לכל אורכו של העקום. 

 

ביום שישי האחרון פורסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט. את התייחסותנו למדד תוכלו למצוא בסקירת המדד שפורסמה בתאריך ה-17/09. בקצרה נציין כי לאחר חודשיים של אכזבות עלה מדד חודש אוגוסט בהתאם לציפיות המוקדמות, תוך שחלק גדול מסעיפיו הציגו שיעור שינוי המאפיין את העונתיות המאפיינת אותם בתקופה זו של השנה. עם זאת, המדד לא הצביע על לחצים יוצאי דופן לעליית מחירים תוך שההשפעות הממתנות של השקל החזק המשיכו לבוא לידי ביטוי, בעיקר דרך סעיפי הריהוט והציוד לבית וההלבשה וההנעלה. אנו מעריכים שבחודש ספטמבר צפוי מדד המחירים לצרכן לרדת ב-0.2%. המדד יושפע מפעולת הממשלה להפחתת מחירי הצהרונים (צפוי להשיל כ-0.1% מהשורה העליונה) ומהיציאה מתקופת החופש הגדול שצפויה לבוא לידי ביטוי בין היתר דרך הירידה במחירי הטיסות לחו"ל והחופשות בארץ. תחזית האינפלציה שלנו ל-12 החודשים הקרובים עומדת על 0.5%. כפי שניתן לראות, איננו צופים שינוי מהותי בסביבת האינפלציה המקומית, מה שבכל הנוגע למדיניות המוניטרית צפוי להותיר את בנק ישראל חסר מעש גם בשנה הקרובה. 

 

אתמול התבשרנו כי בממשלה פועלים להחלתה של הוזלה נוספת, התגיע בדמות הסרת המס על מוצרי התינוקות והאופטיקה. להוזלה אמנם לא צפויה להיות השפעה מהותית מדי על מדד המחירים הכללי (והיא צפויה להימשך כשני וחצי בלבד...), עם זאת היא ממשיכה להעיד על מגמת קובעי המדיניות להמשיך ולפעול להפחתת המחירים בישראל, עובדה שממשיכה שלא להיטיב עם החלקים הצמודים של העקום. בניגוד אליהם, העלייה במחירי הנפט בעולם (כ-5.1% בשבוע החולף) עשויה להשפיע לחיוב על המדדים הקרובים. אז נכון, בתקופה האחרונה חזינו בעדכונים חיוביים לתחזיות הביקוש העולמי לנפט. מצד שני, וכפי שנוכחנו כבר בעבר, קשה מאוד לתלות את תחזית האינפלציה בעליה/ירידה חדה במחירי הנפט בעולם.

בסקירה של השבוע שעבר הצגנו את היחס שבין קמירות העקום לתלילותו בסביבת טווח לפדיון של 4 שנים וראינו שהוא מצוי ברמתו הנמוכה מזה למעלה משנתיים. גם בשבוע החולף המשיך היחס לרדת, מה שלהערכתנו תומך עוד יותר בהחזקה הסינטטית בסביבת טווח זה.