מגזין FUNDER >> קרנות במוקד | קרנות עוקבות בינלאומי 

שר משקיע מחליט לתת את כספו לידי ניהול אקטיבי, באמצעות קרנות נאמנות, הוא יכול לעשות זאת בכמה צורות: בקצה האחד של הסקאלה נמצאת הקרן הגמישה, שמדיניותה מצביעה על חופש מוחלט של מנהל הכספים. לאחר מכן, בדרגות חופש פחותות יותר, ישנן קרנות סקטוריאליות וענפיות, וישנן קרנות עם חלוקה מוגדרת היטב של אחוזי חשיפה למניות (10, 20, או 30), כאשר יתרת הכספים תהיה מכוונת אג”ח, ונכסים סולידיים.

 

מבין כל הגיוון הזה, ניתן למצוא קטגוריה מיוחדת של קרנות, שגם היא מהווה חלון לחלוקה מוגדרת היטב של נכסים בתיק. ההבדל הוא שהחלוקה הזו אינה סתם מספר של אחוזים אלא פירוט הרבה יותר גדול של סוג, ואפיון, עבור כל אחד ואחד מהרכיבים הפיננסיים. אלה הקרנות העוקבות אחרי תיקי השקעות המוצעים על ידי הבנקים.

 

שני הגופים הגדולים שמהם ישנן קרנות עוקבות, הם בנק דיסקונט, והבנק הבינלאומי. כתבה זו תסקור את התיקים העיקריים של הבינלאומי, כאשר ישנן די הרבה קרנות כאלו, ולצורך זה, נעשה די הרבה השוואות בין הקרנות בגלל שהתמזל מזלנו שמתחילת סתיו 2018 ראינו שתי תקופות ברורות בשווקים הפיננסיים הגלובליים: תקופה של ירידות בסיום שנת 2018, ותקופה של תקומה חזקה ומהירה, מאז תחילת השנה, ועד ימי כתיבת שורות אלו.

 

שתי תקופות אלו יכולות להוות קנה מידה של ביצועים מייצגים, ולכן לתת לנו כיוון ברור בבחירת הקרנות שנהיה מעוניינים לרכוש כאשר נרצה להיות חשופים לתיקים המוצעים על ידי הבנק הבינלאומי. בתחילת הדברים, נתבונן על הגדרת התיקים עצמם (עד פברואר 2019).

 

בבנק הבינלאומי 4 תיקים מומלצים אבל מכיוון שיש קרנות רק על ה־3 הראשונים נציג כאן רק את התיקים הרלוונטיים. 

 

התיק הראשון

הסולידי מבין השלושה

 

 

התיק השני

אמצע הדרך של הסיכון היחסי

 

1123328.jpg חשיפה מינימאלית של 25% לאג”ח של ממשלת ישראל ו/או ארה”ב ו/או בפיקדונות.

1123330.jpg ניתן להחליף עד מחצית מהחשיפה הממשלתית הנדרשת באגרות חוב ו/או כתבי התחייבות של בנקים מקומיים המדורגים בדירוג AA+ ומעלה ו/או באג”ח של חברות ממשלתיות בדירוג AAA.

1123332.jpg משך החיים הממוצע (מח”מ) של תיק ההשקעות לא יעלה על 4 שנים.

1123341.jpg המח”מ של הנייר הבודד לא יעלה על 5 שנים.

1123339.jpg אגרות חוב קונצרניות מקומיות המדורגות יהיו בדירוג ישראלי של (A) ומעלה.

 

אגרות חוב זרות המדורגות יהיו בדירוג בינלאומי של (BBB-) ומעלה.

החשיפה למניות לא תעלה על 12% ולא תרד מרמה של 9%.

 

להסיט לפחות שני שלישים מהחשיפה המנייתית לשווקי חו”ל.

 

 ללא חשיפה לסחורות.

 

החשיפה למרכיב מט”ח לא תעלה על 20% ולא תהיה נמוכה משיעור של10%.

 

 החשיפה המינימאלית למרכיב חו”ל תהיה 10%.

 

החשיפה למרכיב ההצמדה למדד המחירים לצרכן לא תעלה על 45% ולא תהיה נמוכה משיעור של 25%.

 

התיק השלישי

המסוכן מבין התיקים

 

 

 

כפי שניתן לראות, אין הרבה חופש פעולה אצל מנהל קרן עוקבת כזו, אלא רק במילוי הסוגים השונים על ידי שמות ספציפיים של מניות, אגרות חוב קונצרניות, אג”ח ממשלתי, וכו’. בזה מנהלי הכספים נמדדים בסופו של דבר: ביכולת הבחירה של השמות הבודדים, כאשר אין להם כמעט דרגת חופש באחוזי החשיפה המהותיים.

 

לדעתי, תחרות כזו קשה יותר מאשר כאשר יש למנהל יכולת לשחק עם דרגות סיכון שונות, הנובעות מן הקטגוריות השונות, של מה שהוא מחזיק בתיק. בגדול, לפנינו שלושה תיקים בנויים כך שהראשון יהיה נחשב למסוכן הכי פחות והשלישי בעל דרגת הסיכון הגבוהה יותר.

 

 

הקרנות

 

מה קיים לנו בשוק קרנות הנאמנות, על מנת ליישם מעקב אחרי התיקים האלו? שתי קרנות המטפלות בתיק מספר 1, 10 קרנות העוקבות אחרי תיק מספר 2, ו־7 קרנות במשימה להיות תואמות תיק מספר 3.

 

גרף התשואה אומר לנו את מה שכבר יכולנו לנחש: הסיכוי לרווח, והסיכון להפסד, בהחלט מותאמים לאפיון שהבנק נתן לתיקים אבל ההפתעה הגדולה נמצאת בהבדלים המשמעותיים, יחסית, שבין הקרנות השונות העוקבות אחרי אותו תיק.

 

אחרי הכל, הן אמורות לנהל כספים על בסיס אותם כללים נוקשים של הקצאת משאבים לקטגוריות. כדי להתרשם היטב מן ההבדלים האלו, מצורפת טבלה מסכמת של מה שהקרנות עשו, כאשר הייתה תקופה מגמתית שלילית בשוק המניות הגלובלי (01.10.2018 ועד .12.2018) ומה שקרה בהן כאשר הייתה תקופה מגמתית חיובית במיוחד בשוק (01.01.2019 ועד ה־27.03.2018).

 

אגב, יש לנו מזל שיש בידנו להגדיר בבהירות כה גדולה תקופות מגמתיות בולטות כל כך כי זה באמת מאפשר לסנן, בצורה טובה למדי, את ביצועי הקרנות. ואחרי שאנו רואים את המספרים השונים, ברור שיהיו סוגי משקיעים שונים, שאהבת הסיכון שלהם תהיה שונה, ושיעדיפו תנודתיות גבוהה בקרן. אלו, בדרך כלל, יהיו שייכים לקטגוריה של המשקיעים אשר מנסים את כוחם בתזמון שוק. תקוותם תהיה להצליח בלהיות “בחוץ”, כאשר הם יזהו שוק יורד, וקנויים על הקרן התנודתית כאשר המגמה תהיה חיובית, וכך, למקסם עליות חזקות יותר, ולצמצם, כמה שאפשר, את הנזק במגמה היורדת.

 

לעומתם, ועבור רוב הציבור, הקרן אשר תהווה שילוב של עליות יפות וירידות לא חזקות מדי יהיה השילוב הטוב יותר. על בסיס הנתונים, ועל פי הכלל האחרון, אני חושב שניתן להצביע על הקרן של ילין לפידות כשילוב הטוב יותר בשביל תיק מספר 1, הקרן של אלטשולר שחם עבור תיק מספר 2, והקרן של ילין לפידות עבור מעקב אחרי תיק מספר 3.

 

הגרף המציג את תשואת 3 הקרנות מראה שוב את ההבדל הבולט ביחס הסיכוי־סיכון שבתיקים, אבל בולט בו עוד משהו קטן, והיא תשואת היתר של התקופה האחרונה, מאז הירידה הגדולה. בשלושת המקרים, הקרנות הצליחו לחזור עד, או אף לעלות מעל, השיאים שהיו לפני אותו אירוע מצער של סוף השנה שעברה.

 

 

הרכבי הקרנות וגיוסים

 

בתיק הסולידי, של ילין, עבור תיק 1, אנו רואים חוסר מוחלט במניות, וחשיפת מט”ח מועטה במיוחד המצביעה על מעט נכסים מחו”ל אם בכלל. רק מנתונים אלו ברור שיש אצל מנהל הכספים כשרון של בחירה טובה של האג”ח הקונצרני (66 שמות עם 46.97% השפעה על התיק) כאשר רוב החלק הסולידי באמת נמצא באג”ח מדינה (8 שמות עם 46.63%) ולא במזומנים. כמו כן, שימו לב לאיכות הכללית של תיק האג”ח (+AA) האומר לנו שגם החלק הקונצרני בדירוג (איכות) גבוה.

 

בתיק הקרן של אלטשולר, עבור תיק מס 2, אנו מוצאים עוד יותר ריכוז של אג”ח קונצרני (33 שמות עם 52.47%), כאשר ישנה חשיפה מנייתית ספציפית מקומית קטנה יחסית (16 שמות עם 3.37% חשיפה) מול ה־11% של החשיפה המנייתית הכוללת.

 

ולבסוף, עבור התיק של הקרן של ילין, למעקב אחרי תיק מס 3, נציין שהגיוון שולט כאן הרבה יותר: 136 שמות של אג”ח קונצרני, בעלי חשיפה של 57.9%, 58 שמות של מניות מקומיות לחשיפה של 7.68% בלבד, יחד עם 27 שמות של מניות חו”ל החושפים את התיק ב־4.55%.

 

 

אבל מה חושב הציבור על הקרנות האלו? לצורך זה צירפנו השוואת זרימות ההון מאז תחילת המגמה השלילית בשווקים ועד היום, דהיינו כחצי שנה.

 

כאן העניין ברור: שתי הקרנות של ילין, של תיק 1 ו־3 נהנות מתנודתיות בגיוסים אבל תמיד נמצאות בחלק הנכון של כניסת כסף לתוכן. לעומת זאת, בקרן של אלטשולר, העוקבת אחרי תיק 2, אנו חוזים בקיטון של פדיונות אבל עדיין יציאה של כספים ולא כניסה שלהם. מדוע? יש לשער שיש כאן משחק של קיצוניות: תיק 3 הוא דרגת סיכון גבוהה, ולכן ייהנה ממיתון גיוסים בירידות בשווקים אך בקפיצה של גיוסים בזמן של עליות חדות, וזה מה שקרה. בצד השני של הסיכון נמצאת הקרן של ילין העוקבת אחרי תיק 1. שם מגייסים פחות כאשר עולים, כי המשקיעים עוברים למשהו אחר, אבל כאשר יש ירידות זה מהווה מקלט השקעתי לא רע. דרגת הסיכון האמצעית היא הסובלת העיקרית, בדמות הקרן של אלטשולר.

 

לסיכום

 

כאמור, יש המון אופציות של ניהול אקטיבי, דרך הפריזמה של קרנות הנאמנות. אחת מהן היא עקיבה אחרי תיקי השקעות הבנויים על ידי בנקים, וניסינו להציג כאן את מה שמוצע עבור התיקים של הבנק הבינלאומי. בסופו של דבר דרגות הסיכון המוגדרות משתקפות היטב בביצועים, אבל בהירות תקופות השלילה והחיוב האחרונים בשווקים הצליחה לייצר בחירה של שלושת הקרנות הטובות יותר למשימה של מעקב אחרי שלושת התיקים.

 

תזכרו שבידי מנהל הכספים בחירת הנכסים הספציפיים, וזה, כמו שראינו, יכול בהחלט להוות ההבדל בין הקרנות השונות העוקבות אחרי אותו תיק. בנוסף, כמובן, לאלמנט של חשיפת חסר ביחס למנדט. אם מותר למנהל להשקיע עד 10% מניות והוא נמצא שם רק עם 5% מול מתחרה עם 9.5% גם זה יהווה גורם משפיע.

 

וכך נאמר שסוג זה קרנות יכול להיות חלק מאוד מעניין מתיק, אשר הניהול האקטיבי רצוי בו, בתנאי שבוחרים תקופתית את הקרן המייצגת הכי טוב את כוונת מחלקת המחקר של המוסד המגדיר, במקרה הזה: הבנק הבינלאומי הראשון. ||

 

רשימת המדדים שניתן להשקיע בהם בכל התיקים, על פי התאמת הסיכון והדרישות שבתיקים: