דודו לביא מנהל מח` השקעות ברשות
אודי אלוני ואלמוג עזר
26/12/2010
תפקידו של הרגולאטור מאלץ אותו בה בשעה למשוך בשני קצוות החבל. קצהו הראשון של החבל הוא דאגה לפיתוח החופש הכלכלי וכך לשמר את הצמיחה. קצהו השני הוא שימור האמון הציבורי במערכת הפיננסית. הקצה האחרון הפך קשה הרבה יותר מאז המשבר של שנת 2008, בו מוסדות פיננסיים ותיקים התגלו במלוא מערומיהם ואיבדו בן רגע את אמון הציבור.
דודו לביא, מתוקף תפקידו כמנהל מחלקת ההשקעות, אחראי, בין היתר, על הרגולציה בענף הקרנות ותעודות הסל. בעוד תעודות הסל צומחות לאטן השנה, קרנות הנאמנות הצליחו השנה לשבור את שיא היקף הנכסים המנוהל על ידן מאז מעולם. בשורה זו, נהדרת ככל שתהייה, יכולה להדליק נורה אדומה אצל לביא, הפועל מזה שנים להגברת השקיפות והיציבות של הענף.
חלק מהישגיה האחרונים בתחום הגיוס של תעשיית הקרנות, יכולים בנקל להירשם לזכותה של הרשות לניירות ערך ולרפורמה שהנהיגה בענף בתחילת שנת 2008. במשרדי רשות ני"ע שבת"א, לביא בוחר להסביר לנו את הסיבות לשינוי התוכנית לביטול עמלת ההפצה, הוצאת הברוקראז' של קרנות הנאמנות למכרז, למה הוא לא נוטה להתערב בהחלטות של דמי ניהול ומהן הפעולות העתידיות אשר הוא מתכנן לענפים שתחת פיקוחו.
הדימוי
מחלקת ההשקעות של רשות ני"ע, אחראית על הגנת המשקיעים. עם זאת, לרשות ני"ע התפתח לאחרונה דימוי כוחני, עם השתלשלותם של מספר אירועים. ניתן לטעון שהדימוי התפתח בעקבות הגברת האכיפה בשנים האחרונות. לביא מסביר.
"במילוי תפקידנו אנו משתדלים להתנהל, תוך הבנה ודיאלוג, עם כל הפעילים בשוק ההון המפוקחים על ידנו. הפרקטיקה בה אנו נוקטים למילוי התפקיד שהוטל עלינו מבוססת על פעולה בשלושה רבדים: פיקוח ואכיפה, גילוי נאות להשגת שקיפות ומשמעת שוק ופעולה מתמדת להסרת חסמים ופיתוח השוק. המשאב העיקרי והחשוב ביותר שלנו הינו כוח האדם האיכותי הפועל בשורותינו. בנוסף אנו נעזרים בתשתיות מחשוב מן השורה הראשונה המשמשות אותנו בניהול המידע, ניטור פעילות הגופים המפוקחים במסחר, ניתוח נתונים ומידע ועוד. הגברנו במהלך השנים האחרונות - ועוד נגביר בשנים הקרובות - את הנוכחות בשטח. אנו נעזרים בצוותי ביקורת במיקור חוץ (אאוטסורסינג) שפועלים תחת הנחייתנו ובליווי צמוד של סגל המחלקה. היקף הביקורות בשטח עולה בשנים האחרונות באופן מתמיד והתוצאות בהחלט ניכרות. גם בימים אלו מתבצעות ביקורות בכל גזרות הפעילות שלנו.
תפקידי כ "מפקח ומפתח"; אני מאמין בהתנהלות רגולאטורית להשגת תוצאות אפקטיביות מאוזנות ומידתיות תוך ניהול דיאלוג מתמיד עם השוק ! (דודו לביא נוב' 2010)
כאשר חוק האכיפה המנהלית יעבור, צפוי להיווסף לארגז כלי העבודה שברשותנו עוד כלי חשוב שצפוי להביא לשיפור ההרתעה והאכיפה והכל תוך הקפדה יתרה על התנהלות מאוזנת ומידתית"
ההבדל בין גילוי נאות לגילוי נאות אפקטיבי
כאמור, ענף הקרנות היום גדול יותר מכפי שהיה אי פעם בעבר. נתונים אלו מביאים לתובנה שאולי זו העת להקשיח את הפיקוח על מנהלי הקרנות.
הרשות אינה טומנת את ראשה בחול. היא יודעת שהיא יכולה לחייב (ומחייבת) את הגורמים המנהלים בקרנות הנאמנות לדיווח ראוי- קרי "גילוי נאות", אך כאן לא הסתיימה העבודה. כדי שהדיווח יהיה יעיל, ישנם גורמים נוספים בשוק ההון שצריכים לגרום לעיבודו. הרשות מעבירה באופן שוטף, הן באמצעות אתרה והן באופן ישיר, מידע ליועצים ולמשקיעים.
לביא: "לתפיסתי, גילוי נאות, קרי הדיווח כל פרט שחשוב למשקיע סביר, אינו מספיק. הגילוי חייב להיות לא רק נאות אלא גם אפקטיבי. לכן אנו משתדלים לארוז את המידע שחשוב למשקיע באופן שיקל עליו להשתמש בו בין אם במישרין ובין אם בעקיפין. קהל היעד הישיר שלנו אינו גב' כהן מחדרה שכידוע, אינה קוראת וסביר להניח שגם לא תקרא בעתיד את מלוא המידע שאנו פועלים להעמיד לרשותה. קהל היעד מתמצה בעיקר ביועצי ההשקעות והתקשורת הכלכלית הפופולארית, שבפרסומיה מגבירה את מודעות הציבור למידע הרלוונטי.
על פי גישה זו, את הדיווחים קוראים, בין היתר, גם אנשי התקשורת והמתחרים של הגופים המפוקחים. מצב זה יוצר "משמעת שוק". כלומר משטר המביא את המפוקחים להתנהלות ראויה הנובעת מתוך הרתעה מפני חשיפת המידע לציבור וגם ואולי בעיקר למתחרה, כאשר זה עשוי לגלות מידע בעייתי ולהציפו באופן אפקטיבי וממוקד בפני הציבור."
להמחשת הדברים מזכיר לביא את השימוש שעושה אתר FUNDER.co.il, בדיווח החודשי אודות מצבת הנכסים של הקרנות המנגיש את המידע לציבור הרחב וליועצי ההשקעות, דבר המתאפשר בזכות מתכונת הדיווח. הדבר בא לידי ביטוי מובהק בתקופת המשבר הפיננסי של 2008. הסקירות הכלכליות נסמכות שפורסמו בכלי התקשורת הסתמכו ברובן על המידע הזה ואפשרו לדעת איזו קרן חשופה ולאילו נכסים פיננסיים היא חשופה.
לביא: "במישור נוסף, פעלנו להנהיג את המעבר מטרמינולוגיה של "החזקה" של נכס בקרנות הנאמנות ל"חשיפה" לנכס. ישנן קרנות שאמנם מחזיקות נכס, כדוגמת אופציה, בשיעור קטן משווי הנכסים המנוהל שברשותם, אך החשיפה אליו שעשויה להתבטא, לטוב ולרע, בתנודתיות שאינה פרופורציונית לשווי זה, עשויה להיות שקולה להחזקה של נכס הבסיס של נכס זה בשיעור גבוה בהרבה. היה חשוב לנו לדעת שגם הלקוח מבין את זה. לשם כך פעלנו לפשט את המידע ולפרמל אותו במסגרת "פרופיל החשיפה" של הקרן. הצגת המידע באופן זה באתרים הכלכליים, ובתוכם פאנדר, עזרה לנו להבהיר את הנקודה ולהטמיע את השינוי."
התוכנית לביטול עמלת הפצה-מבוטלת
בשנה האחרונה, המהלך שזכה למרב הכותרות בתחום פעולותיו של לביא, הייתה החתירה לביטול עמלת ההפצה. עמלה שמשולמת להנהלת הבנק על ידי בית ההשקעות, עם כל קרן נאמנות שנמכרת ומנוהלת על ידו.
לביא מסביר: "לקראת העלייה המתוכננת של קרנות זרות לשיווק בישראל, התגלה צורך במתן מענה הולם לשימור האובייקטיביות של יועצי ההשקעות בבנקים והענקת שוויון הזדמנויות לקרנות המקומיות מול הקרנות הזרות, וכל זאת, באופן שלא יקשה על כניסתן של הקרנות הזרות לשוק. מנהל קרן נאמנות מנייתית מחו"ל שגובה דמי ניהול נמוכים ויהיה צפוי לשלם במסגרת המשטר הקיים עמלת הפצה של 0.8% עלול להגיע למסקנה שהפצת הקרן בישראל אינה כדאית, ומכך הציבור עשוי לצאת נפסד. בנסיבות אלה סברנו כי הדרך הטובה ביותר להשיג את המטרה הזו היא באמצעות פעולה משולבת של ביטול עמלות ההפצה ושל הנהגת משטר מפוקח של עמלות קניה ומכירה של כלל הקרנות. פעולה זו היתה גם מיועדת ליצור שקיפות מול הלקוח. הוא יידע במדויק מהן עלויות ההשקעה בקרנות לטווח הקצר והארוך, וכל זאת מבלי לייקר את העלויות עבורו בהשוואה למצב הקיים."
למה כוונתך ביצירת שקיפות מול הלקוח ביחס לעלויות הכרוכות בהשקעה בקרנות לטווח הקצר והארוך?
לביא: "שינוי מודל התשלום מעמלות המבוססות על החזקה לעמלות קניה ומכירה, מבהיר ללקוח כמה עולה לו לתחלף את הנכסים ומעודד אותו להשקיע לטווח ארוך. נניח שאתה משקיע לתקופה של שש שנים, שבמהלכן אתה משלם בעקיפין בשל תשלום עמלת ההפצה ע"י מנהל הקרן עמלת החזקה של 0.8% לשנה. העמלה המצטברת שקולה לאבדן של קרוב ל-5% מההשקעה בתקופה זו וזה לפני שמחשבים עלויות נוספות, כמו "דמי שמירה" ויתרת שיעור דמי הניהול בקרן. לחילופין, לקוח המשקיע לטווח ארוך והיה משלם עמלת עסקה של למשל 0.4% עבור הקניה בתחילת התקופה והמכירה בסופה, היה חוסך בתקופה זו כ – 4% מההשקעה שלו. במצב כזה הלקוח הישראלי, שממילא תזזיתי יותר בהחלטות ההשקעה שלו לעומת לקוחות בחו"ל, גם יהיה יותר מודע להשלכות הישירות של תחלוף תיק הנכסים שלו ויביא בחשבון את השיקול הזה לצד השיקולים האחרים.".
המהלך נתקל בהתנגדות ממספר כיוונים, חלקם, אף לא צפוי, כדוגמת מספר מנהלי קרנות, גם בנק ישראל לא הביע תמיכה במהלך. נוכח התגובות למהלך וההבנה כי יקשה על הרשות לקבוע כחלק מהמהלך את עמלות הקניה והמכירה של הקרנות ברמה שתימנע במבחן התוצאה את הפגיעה בכיסו של הלקוח, הוחלט ברשות ללכת לכיוון שונה מעט. במקום לביטול מוחלט של עמלת ההפצה בבנקים, יזם לביא מהלך של הפחתת העמלה מ- 0.8% ל 0.4% בקרנות המנייתיות וקביעת שיעור זהה לתגמול הבנקים בגין קרנות ישראליות המתמחות בהשקעה בחול ובגין הקרנות הזרות, לסוגיהן.
לביא: "כמהלך משלים לשינוי שיעור עמלת ההפצה על הקרנות הקנייתיות, רצינו להקטין עד למינימום את הסבירות של תרחיש שבו הבנקים מפחיתים את עמלות ההפצה לקרנות המנייתיות, אך הצרכנים אינם נהנים מהמהלך הזה. החלטנו, מבחינתנו בצעד חריג למדי, לחייב את מנהלי הקרנות לפעול לכך שבאותן הקרנות בהן תופחת עמלת ההפצה, יופחתו באותו שיעור גם דמי הניהול שמשלם הלקוח. את הפחתת דמי הניהול הגבלנו לתקופה של ששה חודשים. כך הבטחנו שבטווח הקצר ההפחתה הזו תעבור במישרין ובאופן מלא לציבור. אנו מאמינים שהתרחיש שקרה בתחום הקרנות המחקות, הקרנות הכספיות ובמקרים נוספים, יתרחש גם במקרה זה. כלומר, הדינאמיקה המאפיינת את ענף הקרנות בקביעת דמי הניהול, התחרות בו והעובדה שהציבור ומערכות תומכות ההחלטה המשמשות את היועצים בבנקים רגישים לפרמטר של דמי הניהול, תביא לכך שבמבחן התוצאה המנהל יותיר את דמי הניהול ברמתם המופחתת גם לאחר שתחלוף חצי השנה הראשונה."
"מנהל קרן לא יתקשר עם חברה סוחרת בהסכם לתשלום עמלות מנכסי קרן שבניהולו בעבור ביצוע עסקאות בנכסי הקרן, אלא בדרך של מכרז".
לפי הוראות החוק בהסדרי הוסטינג, מנהל הקרן המארח נושא באחראיות בלעדית לכל בעיה הלכתית ומשפטית- כשתתגלה, גם אם האשם נעוץ במנהל התיקים המתארח.
המפגש בין הרשות לני"ע לבין שוק ההוסטינג, הגיע השנה, דווקא דרך הגבלות הברוקראז'. הרשות הורתה למנהלי קרנות הנאמנות לקיים מכרז על שירותי המסחר שמקיימות קרנות הנאמנות. הטענה היא כי שימוש בשרותי מסחר הניתנים על ידי בית ההשקעות, מעודד את מנהלי הקרנות לעשות שימוש תכוף (מדי?) בשירות ולהגדיל את קופת בית ההשקעות, לעיתים אף על גבו של משקיע הקרן. הווה אומר, גם הקרנות בהוסטינג לא יוכלו מעתה להשתמש בשירותי הברוקראז' של בית ההשקעות המארח, נתון שמעמעם בצורה ניכרת, את האינטרס של המארח להמשיך להיות מארח של מנהלי השקעות "מתארחים".
השאלה מדוע תחום האירוח אינו מוסדר מפתיעה מעט את לביא: "התחום בהחלט מוסדר. מנהל הקרן אחראי על כל דבר ועניין ביחס לפעולותיו של מנהל ההשקעות בהוסטינג. אני רוצה להבהיר שאין לנו שום התנגדות להוסטינג, אך הפעילות צריכה לנבוע ממקום אמיתי של מתן שירות ללקוח. במידה מסוימת ניתן למצוא היום שיתוף אינטרסים בין המארח לאורח בבית ההשקעות, כשהשיקולים העסקיים הופכים דומיננטיים יתר על המידה. מבחינת מערך התמריצים הנוהג היום, אין הכרח שסינון הרכישה בקרן מתבצע רק על בסיס טובת המשקיע. לעיתים הגורם האורח חש שהוא חייב ליצור הכנסות לגורם המארח כדי לכסות על הסיכון שטומן בחובו המארח בפעולת האירוח. זהו פוטנציאל גבוה לניגוד עניינים."
מנהלי הקרנות אינם מוגבלים היום בתכיפות שבה אפשר לשנות את דמי הניהול של הקרנות שבניהולם. האם תשקלו להגביל את יכולת מנהלי הקרנות להעלות את דמי הניהול רק אחת לשנה, כאשר היום הזה יהיה יום קלנדרי קבוע?
לביא: "זו בהחלט הצעה יצירתית. יחד עם זאת, אנחנו משתדלים ככל הניתן להימנע מהתערבות בדמי הניהול. למעט המקרה הספציפי כאמור, שבו אנחנו מעניקים מעין "מתנה" למשקיעים ואנחנו מבקשים לוודא שהיא אכן מגיעה ליעדה (הכוונה לקיצוץ עמלת ההפצה בקרנות מנייתיות- ראה עמוד 1). תשואות הקרנות מחושבות נטו (כלומר, בניכוי דמי הניהול) והתחרות הקיימת בין הקרנות נעשית בשקיפות מרבית. הדינאמיקה התחרותית חייבת להוות גורם מנטרל בכל הקשור לרצונו של מנהל הקרן לייקר את דמי הניהול. בעקבות רפורמת בכר, בנטרול עמלות ההפצה שמנהלי הקרנות חוייבו לשלם, לא ראינו עליה בדמי הניהול, אלא ההיפך.
אנו מתערבים כאשר אנו מזהים כשל שוק ממשי ומשתדלים לפעול באופן מידתי. בהקשר של שאלתך, אני סבור שאנחנו עדין לא שם. בשנת 2008, מיד לאחר הרפורמה שהתבצעה בענף הקרנות, נדרשה מליאת רשות לני"ע לדון בחוקתיות אי הגבייה של דמי הניהול בקרנות הכספיות. זאת, מתוך החשיבה שלאותן קרנות בטווח הארוך לא בהכרח תהייה השפעה חיובית על שוק הקרנות. ההחלטה שהתקבלה אז, שלא להתערב בדמי הניהול נראית במבט לאחור כנכונה. כל עוד מצב העניינים נמצא במצב הנוכחי, אין לנו עניין להתערבות בדמי הניהול."
לא מצליחים - משנים
כחלק מתיקון 16 הרשות לני"ע החליטה להילחם באחד מחטאיה הידועים של תעשיית הקרנות: "שינוי מדיניות". תרחיש בו מנהל הקרן, משנה את מדיניות ההשקעה של הקרן, כאשר הוא מבקש למחוק את הישגי תשואתה בעבר, אינו תרחיש רצוי מבחינת הרשות. בתוך כך, הרשות מקשיחה את התנאים הקיימים לשינוי המדיניות.
לביא:"המתנו לנקודה שבה נוכל לתת פתרון הולם לנושא. לא רצינו שנגיע למצב שבו מנהל קרן יהיה בעל קרן שאינו רוצה בקיומה ויגרום לה לגווע עם הזמן- מצב שפשוט מזמין ניגוד אינטרסים.(כגון העדפת קרנות אחרות על ידו א.א.)
כאשר התיקון יעבור, מנהל הקרן, אמנם לא יוכל לשנות את מדיניות ההשקעות של הקרן באופן מהותי, אך הוא יוכל לסגור את הקרן או, לחלופין, למזג אותה עם קרן בעלת אופי השקעה דומה. בקשנו לשים סוף למצב הלא תקין בו בתי השקעות מסבים קרנות נאמנות מניתיות לקרנות כספיות או לאג"ח ולהיפך. מקרים כאלה כבר לא יחזרו לאחר התיקון."
תעודות הסל
תזכיר חוק שהוגש על ידי הרשות, נוגע לשינוי ההסדרים הקיימים שבהם פועלות תעודות הסל וקרנות הסל. בשנים האחרונות, אנו עדים להתפתחות מואצת של תעודות הסל העוקבות אחר מדדי ניירות ערך ומטבעות. לטענת הרשות לני"ע, מצב זה מצריך הסדרה ופיקוח מחודשים. עד כה מנפיקי התעודות היו נחשבים לחברות ותאגידים מן המניין וכפופות לחוק הגילוי בלבד. לאור השוני הקיים בארץ אל מול שאר שוקי ההון באירופה וארה"ב, הרשות הגיעה לתובנה שבארץ דרוש שינוי גם כן. בסופו של התהליך, מקווה הרשות שתנאי הפיקוח של תעודות הסל ישתוו לאלו אשר נמצאים בתחום קרנות הנאמנות.
לביא מסביר: "אנו מנהלים דיאלוג שוטף וצמוד עם איגוד מנפיקי תעודות הסל במטרה להסדיר את הענף. המטרה היא לעבור מענף שמתנהל על בסיס דיווח לענף שמנהל תחת פיקוח. המעבר הזה צפוי להביא שינוי אמיתי בתעשייה. הוא בוודאי יביא להחמרת הסטנדרטים שבהם יצטרכו מנהלי התעודות לעמוד. אך ההסדר לא כולל רק מקלות, אלא גם גזרים. הפיקוח ההדוק יותר יאפשר לנו לשחרר את הרסן בתחום הפרסום והשיווק של תעודות הסל."
האם מנהלי תעודות הסל מרוצים מהשינוי הקרב?
שביעות הרצון תתברר, מן הסתם, כשתאושר התוצאה הסופית. אבל לפי שעה, לפחות, שני הצדדים מרוצים משיתוף הפעולה. אפשרנו להם לשקף לנו את הפרקטיקה בה הם עוסקים ביומיום ולהתאים אותה לחקיקה הסופית. אני צופה שהתהליך יסתיים במחצית השנייה של השנה הבאה. עם זאת, גם במשטר הקיים נעשים תהליכים המאפיינים פעילות של תחום אשר מפוקח באופן מלא שמקדמים את התעשייה. הדבר מתאפשר בזכות התחרות המאפיינת את התחום. ברגע שיש גורם אחד מתוך השבעה שצועד צעד קדימה וממצב את עצמו כגורם מסודר, מהר מאוד הצעד הזה הופך לסטנדרט בתעשיית התעודות וכולם מיישרים איתו קו."
מנהל קרנות+מנהל תעודות סל= מנהל הסדר השקעה משותפת
הצמיחה בשוק ההון בשנים האחרונות הביאה לכך שבתי ההשקעות הגדולים עובדים כ"סופרמרקט להשקעות". כלומר הם מאגדים בתוכם את כל האלמנטים השונים להשקעה דוגמת קרנות נאמנות ותעודות סל. המצב הביא ליצירה של חטיבות לניהול בתוך בית ההשקעות שמנסות כל אחת לתרום בתחום הבנתה כלפי המוצר שהיא מייצרת.
גם לביא מודה שזהו מצב של כפילות והמצב טעון שיפור: "אנו עובדים על תיקון שיכלול היתר ליצירת ישות משפטית חדשה – "מנהל הסדר השקעה משותפת"- זהו מנהל שיוכל לנהל גם תעודות סל, קרנות סל וגם קרנות נאמנות. זהו שינוי לטובה משום שיש פה יעילות במישור העסקי. במקום לשכפל תהליכים ובמקום להחזיק דירקטוריון נפרד לניהול קרנות לעומת תעודות, נייצר פלטפורמה משפטית שתאפשר לאותה ההנהלה לנהל את כל הפעילויות בתחום."
ניסוי הכלים להשוואת התנאים בין צמד גופי ההשקעה בוצע כבר השנה בביטול דמי ההפצה בקרנות המחקות והסבתם למודל עמלת קנייה ומכירה בדומה לתעודות הסל. זאת מתוך הרציונל של מודלים להשקעה פסיבית במדדים, עליהם לדור בכפיפה אחת ולפעול תחת אותם תנאים. הביקורת הייתה תלויה בכך שהצעד היה מוקדם מדי, משום שקרנות הסל אינן סחירות עדיין לאורך היום- כפי שמתקיים בתעודות הסל.
לביא: "המעבר לפורמט של עמלת קנייה ומכירה בתחום הקרנות המחקות בא לבטל את הארביטראז' שנוצר בין ניהול נכס פסיבי אחד כמו תעודת סל, לנכס פסיבי אחר כקרן המחקה. היתרון של המהלך, לא איחר לבוא, והוא מתבטא בהווה בממוצע דמי הניהול של אותן קרנות מחקות, אשר ירד ל 0.25%. קרן מחקה של מדד ת"א 25 לא הייתה יכולה להציע דמי ניהול של 0.25% ופחות מזה - אם המנהל שלה היה מחויב לדמי הפצה של 0.8% למנהל הבנק. העמלה שמשולמת לבנק בעת הקנייה והמכירה תלויה כמובן בכוח המיקוח של הלקוח."
מנהלי השקעות- הרשות פתוחה לשת"פ
הרשות החליטה לגבש תנאים רגולאטורים נוספים בתחולה על מנהלי ההשקעות. בעתיד הקרוב אחת לשנה, תחול חובת הדיווח על היקף החברה, הפעילות שלה ומהו סדר גודל התיקים אותם היא מנהלת, על מנהל החברה. לטענת לביא:" המטרה לבסוף, היא להעניק ללקוח של חברה לניהול תיקים או ללקוח ששוקל להתקשר עם חברה כזו את האפשרות לקבל את כל המידע הרלוונטי לצורך זה, כמקובל בתחומים אחרים שעליהם אנו מפקחים."
מנהלי תיקי ההשקעות, ילמדו לחיות עם הדרישה האחרונה. אך הצעד שהרים מספר גבות בקרב המנהלים, הוא האיסור המתקרב על פרסום תשואת התיק המנוהל תחתם. לביא: "זאת הוראה שבכוונתנו ליישם שבשלב זה עדיין לא אושרה במליאת הרשות. משמעותה היא אכן שחברה לניהול תיקים תהיה מנועה מלפרסם את התשואות שלה. הסיבה לכך היא שהמידע על תשואת התיק מיועד לסייע ללקוח להעריך את ביצועי מנהל התיקים בהשוואה למתחרים. נתון שלא מאפשר ללקוח לבצע את ההשוואה, לא זו בלבד שאינו מועיל, אלא שיש בו אף כדי להזיק. כיום לא קיימת פרקטיקה שמאפשרת לבצע השוואה כזו. חברה המנהלת מספר רב ומגוון של תיקי השקעות אישיים, יכולה להציג את הישגיה בהתאם לרצונה ואין אחידות בין החברות. לעיתים קרובות האחידות בין התיקים המנוהלים באותה חברה אינו מתאפשר כפועל יוצא של החובה לנהל תיק בהתאם לצרכיו של כל לקוח. יותר מזה, אין כרגע אפילו דרך אחת מחייבת לחישוב התשואה.
אם החברות יבואו עם רעיון למתווה מסוים שיהיה נוח להם יותר, אנחנו נשמח לשמוע ולשתף פעולה. עד אז יצטרך הלקוח להסתפק בדיווחים הרבעוניים על תשואת התיק האישי שלו, ובמקרים מסוימים אולי גם להסתמך על ביצועי קרנות הנאמנות של הקבוצה, כאשר יש לדעתו בנתונים אלה כדי לשקף את ביצועי החברה לניהול תיקים.
יועצי השקעות מקצועות הייעוץ הפיננסי הם עדיין מבין המקצועות הנחשקים במשק. עם זאת, לאורך השנים יותר יועצים בבנקים החלו להתלונן על כך שתנאי תעסוקתם הופכים קשים מנשוא. עליהם לעמוד תחת דרישות של פניית לקוחות ולהתעדכן במצב חשבונם על ידי ביצוע מספר גבוה של שיחות ייעוץ מקצועיות. תנאים אלו מקשים עליהם לבצע את ייעודם המקורי ולפתח דעה מקצועית ואישית על מצב השוק הקיים ולייעץ ללקוח בהשקעה בהתאם לחשיבתם ופרשנותם. הרווח שנפער בעקבות תנאים אלו נאטם על ידי מחלקת המחקר של הבנק שמוציאה המלצות השקעה והנחות מוסדרות לגבי הפעולות הרצויות של יועץ. האם הגיעו אליכם תלונות של יועצים לגבי עומס ודרישות שמגיעות מן הנהלת הבנק שמקשות עליו למלא את עבודתו?
לביא: "בשנת 2011 בכוונתנו להעמיק ולהרחיב את הפיקוח בתחום יעוץ ההשקעות בבנקים. בראיה כלל-משקית, כ- 4000 יועצי ההשקעות המועסקים כיום במערכת הבנקאית מהווים קבוצה בעלת השפעה ניכרת ביותר על ניתוב כספי ציבור, למעשה, יותר מכל פלח אוכלוסיה אחר המפוקח על ידי מחלקת השקעות. עומס עבודה או מספר לקוחות גבוה אל מול מספר יועצים, זהו מצב שהמערכת הבנקאית צריכה לתת עליו את הדעת. בכל מה שקשור לבירור נאות של צרכי לקוח, חובות אמון והתנהלות בצורה מקצועית אל מול הלקוח- אין לרשות הנחות בעניין.
יחד עם זה, אנחנו גילינו גמישות גבוהה יחסית בכל הקשור ליצירת פלטפורמה שתאפשר תשתית של התנהלות בבנק. דוגמה ראשונה היא השימוש במערכות תומכות החלטה, הפיקוח לא נעשה רק על היועצים אלא גם על אותן מערכות תומכות. לא במובן המתודולוגי, אלא במובן של היעדר הטיות ועיוותים של המערכת. מישור אחר הוא מתן היתר לקרנות מסוג "קרנות עוקבות בנקים". אלה הן קרנות שתמהיל סוגי ההשקעות שלהם מוכתב ע"י המחלקות הכלכליות של הבנקים. מסיבות שונות זהו נושא מעורר מחלוקת, אך אנחנו מצידנו אפשרנו אותו כי יש בו כדי לתת מענה של תחליף ייעוץ השקעות רציף ללקוחות הבנק המשקיעים סכומים קטנים.
אנו מודעים לכך שבמצב בו בנק גדול מעסיק כמה מאות יועצים בלבד שאמורים לעיתים לשרת מאות אלפי לקוחות, קשה לצפות מהיועץ בבנק לקרוא את כל הדוחות של החברות הציבוריות ואת כל דיווחי הקרנות. אנחנו גם מבינים שיש צורך לפצות על כך בדרכים שונות קרנות עוקבות בנקים, הסתמכות על מערכות תומכות החלטה ורשימת ני"ע "מומלצים" – אלה הן חלק מאותם דרכים. בכל אופן, כפי שאמרתי בתחילה, יועצי ההשקעות יהיו במוקד הפעילות שלנו לקראת השנה החדשה. אם נראה עיוותים בתחום, לא נהסס לפעול."
"לא צריך בהכרח לדעת מהי עקומת תמורה בכדי להיות יועץ טוב"
הרפורמה היותר רחוקה של הרשות נוגעת לתחום הרישוי, לעסוק בייעוץ בנקאי בשוק ההון.
לביא: "אחת התובנות שהפנמנו היא שהחזקת תואר פורמאלי של השכלה גבוהה, אינו תנאי הכרחי או מספיק להפוך ליועץ מן המניין. הגענו למסקנה שהערכים המוספים שהשכלה אקדמית מקנה אינם מצדיקים מתן פטורים, הטבות או הקלות בתהליך הרישוי. במילים אחרות, לא צריך בהכרח לדעת מהי עקומת תמורה כדי להיות יועץ טוב. כמו בתחומים נוספים, אם לבעל רשיון יש השכלה אקדמית, מי שצריך לבדוק אם זה יתרון הוא המעסיק שלו. במסגרת הרפורמה בתחום נבטל את מבחני היסוד שצריך לעבור מי שאין בידו השכלה אקדמית רלוונטית. במקום מבחנים אלה, יצטרך המועמד לקבלת רשיון לעמוד בשניים או שלושה מבחנים, בהתאם לסוג הרשיון. מבחנים אלה יהיו ממוקדים במדידה וניבוי הכשירות של המועמד לעסוק בתחום. במקביל, אנחנו מתכוונים לשים דגש מוגבר על תהליך ההתמחות והפיקוח עליו. "
נתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
