קרנות בחו"ל » כיצד האמריקאים מסתכלים על שוק הקרנות?

הבעלות של בתי אב בארה"ב על קרנות נאמנות גדלה באופן משמעותי בשנות ה־80 וה־90 של המאה הקודמת ונשארה יציבה בעשור האחרון. היקף הבעלות של בתי האב היה בממוצע 45% מסך הבעלות על הקרנות משנת 2000, ובשנת 2013 הגיעה ל־46%.

כ־96 מליון איש שהחזיקו בבעלות על קרנות הנאמנות ב־2013 כללו סוגים שונים של אנשים, בכל הגילאים ובכל קבוצות ההכנסה, עם מטרות פיננסיות מגוונות. המשקיעים בקרנות קנו ומכרו קרנות נאמנות דרך 4 מקורות עיקריים:

מומחי השקעות כמו יועצי השקעות בעלי רישיונות, ברוקרים ומתכננים פיננסים.

תכניות גמלאיות דרך המעסיקים.

חברות קרנות, באופן ישיר.

קרנות סופרמרקטים

כאמור ב־2013, 96 מליון איש היו בעלי קרנות הנאמנות שהחזיקו 90% מסה"כ נכסי הקרנות באופן ישיר או דרך תכניות גמלאיות. 56.7 מיליון בתי אב או 46% מכל בתי האב בארה"ב החזיקו בבעלות של קרנות הנאמנות.

הגיל הממוצע של ראש בית אב: 52.

אחוז הנשואים או בעלי זוג: 76%.

אחוז בוגרי אוניברסיטה/קולג’: 47%.

שכירים (מלא או חלקי): 69%.

אחוז הדור שנולד בשנים 1904־1945: 14%.

אחוז הדור שנקרא “בייבי בום" (1946־1964): 45%.

דור ה־X (1965-1976) :25%

דור ה־Y (1977-2001) :16%

ההכנסה הממוצעת לבית אב – 80,000$

הסכום האמצעי (Median) של הנכסים של בתי האב: 200,000$

הסכום האמצעי (Median) של הנכסים בקרנות: 100,000$

אחוז המחזיקים ביותר מחצי הנכסים שלהם בקרנות: 66%

אחוז המחזיקים ב־IRA (Individual (retirement Account - 63%

אחוז המחזיקים ב־DC – תכנית הגמלאות הממשלתית: 85%

מספר הקרנות האמצעי בבעלות: 3

אחוז המחזיקים ב־Equity Funds (בעיקר מניות): 86%

אחוז המשקיעים בחסכון לגמלאות: 92%

אחוז המשקיעים בחסכון למקרי חרום: 51%

אחוז המשקיעים לקיזוז/הפחתה במיסוי: 47%

אחוז המשקיעים לחסכון לתכניות חינוך: 25%

בין בעלי הקרנות ב־2013 67% היו בעלי גיל 35־65 שנים. קבוצת בעלי הקרנות הצעירים מ־35 שנים היוו 15% ואלה מעל 65 שנים היוו 18%.

הגיל האמצעי/חציוני של בעלי הקרנות היו בני 52 שנים. כמו כל אוכלוסיית ארה"ב בעלי הקרנות גם הם נעשים מבוגרים יותר. 41% מבעלי הקרנות הם בני 55 ומעלה, בשנת 2013, זאת בהשוואה ל־26% לאותם בני גיל, בשנת 1994 (על פי מחקר של ICI).

בעלות על קרנות נאמנות גדלה עם הגידול בהכנסות של בתי האב ב־2013. 69% מכל בתי האב בארה"ב בעלי הכנסה של 50,000$ או יותר היו בעלי קרנות לעומת 23% בעלי קרנות עם הכנסה של פחות מ־50,000$.

בעלי הכנסה טיפוסית של פחות מ־50,000$ החזיקו 7,500$ בחסכונות והשקעות לעומת בעלי הכנסות של מעל 50,000$ שהחזיקו 200,000$ בחסכונות והשקעות.

לקרנות הנאמנות תפקיד חשוב בהגשמת תכניות החיסכון לזמן ארוך וקצר, של בתי האב בארה"ב. ב־2013 92% מבעלי הקרנות בקרב בתי האב הצביעו על כך שחיסכון לגמלאות היה אחד מיעדי ההשקעה בקרן. 72% הצביעו על כך שחיסכון לגמלאות היה המניע העיקרי להשקעה בקרן. אולם, ההשקעה לחיסכון לגמלאות לא הייתה המטרה הבלעדית. 51% מבעלי הקרנות בקרב בתי האב הצביעו על הצורך בחיסכון כמקרה חרום. כחצי מבעלי הקרנות השקיעו בקרן על מנת להפחית את הכנסתם ברת המיסוי. 25% חסכו עבור תשלומי השכלה.

92% מבתי האב המשקיעים בקרנות נאמנות, מחזיקים את המניות במסגרת תכניות החיסכון במקומות עבודתם, ב־IRA ובחשבונות מעכבי מיסים (Tax Deferred Accounts). רוב בתי האב בארה"ב מעדיפים להשקיע בקרנות נאמנות לזמן ארוך מאשר ב־ Money Market Funds שהן קרנות נאמנות פתוחות המושקעות באג"ח קצרי מועד ממשלתיות – US Treasury Bills או Commercial Papers של חברות. הקבוצה הראשונה הכוללת *DC, IRA סה"כ האחזקות היו 6.1$ טריליון, ב־ 2013 המהוות 50% מכלל האחזקות. בקבוצה השנייה של Money Market Funds סה"כ האחזקות הוא 379$ מיליארד או 14% מכלל האחזקות.

ב־2013 81% מבתי האב החזיקו בתכניות השקעה בקרנות במסגרת עבודתם ורק 19% החזיקו בקרנות מחוץ לתכניות בעבודתם.

בתי אב המחזיקים בקרנות מחוץ למקום עבודתם, קנו את הקרנות ממקורות כספיים שונים. 81% מהם רכשו את הקרנות בעזרת מומחי השקעות, הכוללים יועצים מורשים, ברוקרים, מתכננים פיננסיים עצמאיים, בנקים, נציגי מוסדות פיננסיים, סוכני ביטוח ורואי חשבון.

41% מקבוצה זו רכשו קרנות בעזרת מקצוענים ומומחים במימון ו־39% רכשו ישירות מקרנות הנאמנות או דרך ברוקרים של, מה שנקרא, קרנות סופרמרקט.

מחקרים לגבי סנטימנטים והחלטות של משקיעים בקרנות מצאו כי ההחלטות להשקיע נעו עם ביצועי הבורסה, בעיקר בגלל השפעתם על החזרי הקרנות. משנת 2009 ואילך קרנות הנאמנות עלו יחד עם שוק המניות. גם בהקשר ללקיחת סיכונים, קרנות הנאמנות נעו יחד עם שוק המניות בשנים 1988־2013. ירידות בשוק המניות השפיעו גם הם על החלטות המשקיעים בקרנות. נפילת הבורסה ב־ 2008 השפיעה על החלטות המשקיעים בקרנות ועל הרצון לקחת סיכונים. לאחר התחדשות העליות בבורסה, שוב חזרו ההחלטות לגבי לקיחת סיכונים.

מוסדות שונים, לא עסקיים או פיננסיים, מוסדות פיננסים, ארגונים שלא למטרות רווח ואחרים החזיקו 10% מקרנות הנאמנות בסוף שנת 2013. נתונים אלו לא כוללים חברות נאמנות, חברות השקעה, תכניות פנסיוניות המוחזקות על ידי משקיעים פרטיים.

על פי נתונים של סוף שנת 2013, מוסדות או חברות שאינן פיננסיות היוו את החלק הארי באחזקות של קרנות נאמנות שהחזיקו 732$ מיליארד. קבוצה זו החזיקה בקרנות הנאמנות כמכשיר לניהול מזומנים, 71% מהאחזקות שלהם היו ב־Money Market Funds – קרנות נאמנות פתוחות, המושקעות בניירות ערך לזמן קצר.

בקבוצה השנייה בגודלה מי שהחזיקו בקרנות נאמנות היו גופי אשראי (Credit Unions) מועדוני השקעות, בנקים וחברות ביטוח.

מוסדות פיננסיים החזיקו כ־525$ מיליארד בקרנות נאמנות על פי נתונים של סוף 2013.

ארגונים שלא למטרות רווח וחברות השקעה החזיקו ב־147$ מיליארד בחשבונות של קרנות נאמנות.

חברות ההשקעה החזיקו בעיקר בקרנות נאמנות פתוחות לטווח קצר כעיקר ההשקעות שלהן בקרנות. ככלל, כל המוסדות וחברות ההשקעה החזיקו 61% מההשקעות שלהן בקרנות הנאמנות הפתוחות, כפי שהופיע במחקרים לגבי סוף שנת 2013.

יש הטוענים בארה"ב (אנליסטים כמו Brendan Erne) כי קרנות הנאמנות הן יקרות, עם בעיות מיסוי, לא יעילות וכי עבר זמנם. כאשר יותר מחצי משקי הבית האמריקאים משקיעים ומחזיקים קרנות נאמנות בשוק של כ־11.6$ טריליון, האם לטענה זו יש סימוכין?

מן הסתם, קרנות הנאמנות האמריקאיות לא עומדות להיעלם בעתיד הקרוב, אבל כל אותם משקיעים חייבים להיות פיקחים יותר אם הם בוחרים להחזיק בקרנות אלו, כחלק מתיקי ההשקעות שלהם. והשאלה הנשאלת היא האם הקרנות שווה להחזיק בקרנות הגדולות ביותר והפופולריות יותר.

התשובה אינה פשוטה כפי שנראה. כאשר חב’ מורנינג סטאר (Morningstar) וחברות אחרות מפרסמות ציונים ודירוגים לקרנות הנאמנות הן בוחנות אותן בנפרד משוק ההון. הם מנתחים ומשווים קרנות נאמנות בינן לבין עצמן, ופעולה זו יש בה חסרונות. הן אינן בוחנות אופציות אחרות בשוק (כמו ETF).

לכן, יש לבחון ולהציג מבט שונה ובלתי משוחד על לפחות 5 קרנות הנאמנות הגדולות ולהצביע על היתרונות והמגבלות של הקרנות האקטיביות והפסיביות ובמקביל להציע אלטרנטיבות אחרות. כמעט כל הקרנות הללו מושקעות בסוגי מניות שונות כאשר כל אחת מהן, עם המבנה הייחודי שלה, מדורגות על פי הנכסים המנוהלים, כפי שמדווח על ידי מורנינגסטאר.

Pimco Total Return -PTTAX - נכסים 110$ מיליארד. מינימום השקעה – 1,000$

פימקו הנמצאת בראש הרשימה, הינה קרן אגח"ית.

לפימקו יש מוניטין רב בעולם, שמעט נפגם לאחר שביל גרוס עזב אותה (עזיבה שלוותה בטונים מעט צורמים, ושקדמה לה גם העזיבה של מנכ"ל החברה – מוחמד אל עריאן המוערך מאוד אף הוא). פימקו מנסה לשקם את התדמית שלא, אולם רק הזמן יוכיח לנו עד כמה תצליח בהחלטה זו.

יחס ההוצאות בקרן (Expense Ratio) הוא 0.85% ליחידות Class A (עם שיעור הוספה של 3.75%), ו־1.60% ליחידות Class C.

Vanguard total Stock Market Index Fund -VTSMX – נכסים 406$ מיליארד. מינימום השקעה – 3,000$.

וונגרד פועלת כקרן מדד פסיבית (מחקה את ביצועי השוק) ואינה מנסה לעלות על ביצועי השוק. יחס ההוצאות השנתיות לקבוצה הראשונה הוא 0.17%.

קרן וונגרד ידועה בשמירת הוצאות נמוכות למשקיעים. פעילותה וחשיפתה לפעילות בנכסים אמריקאים הופכים אותה לנציגה של אחזקות מקומיות בעיקר בתכניות מאושרות לגימלאים שלא יכולים להשקיע ב־ETF (K401).

למרות האמור לעיל, יש במידת האפשר עדיפות להשקעה ב־ETF של וונגרד. יחס ההוצאות שלה נמוכות כמעט כמו של אדמירל (0.06%) ואין דרישה למינימום השקעה. לכן מוצעת האופציה/אלטרנטיבה להשקיע ב־ ETF. זוהי אופציה אפשרית במחירים נמוכים.

(AGTHX) American Funds Growth Funds of America. נכסים 115$ מיליארד. מינימום השקעה – 250$.

קרן מנוהלת שמשקיעה 65% לפחות במניות רגילות אשר 25% מהן מושקעות במניות בינלאומיות – יחס ההוצאות השנתיות ליחידות מסוג A הוא 0.68% וליחידות מסוג C הוא 1.46%.

VFINX- Vanguard 500 index Fund. נכסים – 209$ מיליארד.

וונגרד 500 היא קרן מדדית פסיבית העוקבת אחר S&P 500 ומשקיעה בעיקר בקבוצות מניות גדולות. יחס הוצאות הניהול הוא 0.17%. מינימום השקעה 3,000$.

(Vanguard total Bond Index (VBMFX. נכסים – 144$ מיליארד. יחס הוצאות 0.2%. מינימום השקעה 3,000$.

קרן זו מבוססת על קרן של הכנסה קבועה, פסיבית המנסה לעקוב אחר המדד הצף של ברקליס קפיטל (Barclays Capital). עיקר ההשקעות/ אחזקות הן באג"ח של האוצר האמריקאי, אג"ח של חברות (Corporate Bonds) ומניות עם בטחונות המגובות במשכנתאות. על פי התשקיפים של הקרן זמן פרעון ממוצע הוא 5־10 שנים.