איך משפיע משפיע שער החליפין על האינפלציה?

מחקר חדש של בנק ישראל שופך אור מזווית חדשה

 

 
 

בנק ישראל
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
29/07/2015

  • מוצרים ושירותים מיובאים מהווים 27.5% מסל התצרוכת שעל פיו מחושב מדד המחירים לצרכן. מוצרי יבוא סופיים מהווים 16.6% מהסל, וגורמי ייצור מיובאים – 10.9%. 

  • שיעור הרכיב הסחיר במדד עומד על כ-35%, וכפי שהוא מחושב במחקר הוא מהווה אומדן להשפעה הכוללת של שער החליפין על מדד המחירים לצרכן (התמסורת משער החליפין למדד).

  • שיעור הרכיבים המיובאים משתנה מענף משק אחד לאחר. לדוגמה, שיעורם בענף ההלבשה עומד על 87%, ובענף המזון – על 32%. הנתונים הענפיים עשויים, לדוגמא, לסייע להבין כיצד הטלת מכסים משפיעה על כל ענף וענף. 

  • החישובים הנזכרים מתבצעים בישראל לראשונה, הודות לאימוץ שיטה ייחודית. שיטה זו מתבססת על לוחות תשומה- תפוקה, תוך התאמתם לרכיביו של מדד המחירים לצרכן. 

מחקר חדש, שערכה דנה אורפייג מחטיבת המחקר של בנק ישראל, בחן את התמסורת משער החליפין למדד המחירים לצרכן על ידי חישוב מדויק של הרכיב הסחיר בענפי המשק השונים ושל תרומתו למדד הכללי. השיטה שננקטה במחקר מאפשרת לחשב, לראשונה בישראל, את שיעור הרכיב המיובא במדד המחירים לצרכן. תוצאות המחקר מראות כי שיעור זה עומד על 27.5%, 16.6% מתוכם מורכבים ממוצרים סופיים מיובאים ו-10.9% – מגורמי ייצור מיובאים. כפי שמראה לוח 1, המתודולוגיה המפותחת במחקר גם מאפשרת לחשב את השיעורים האלו בענפי המשק השונים. לשם המחשה, שיעור המוצרים המיובאים בענף ההלבשה עומד על 87% ובענף המזון – על 32%. 

שער החליפין אינו משפיע רק על מחירי המוצרים המיובאים במדד אלא גם על מוצרים אחרים שניתן לסחור בהם בין מדינות, בכלל זה מוצרים שאינם מיובאים אך מהווים תחליפים למוצרים המיובאים, ומוצרים שנמכרים לשוק המקומי אך ניתן לייצאם. מוצרים אלה והמוצרים המיובאים מרכיבים את הרכיב הסחיר במדד, ולפי המחקר משקלו במדד עומד על כ-35%. שיעור הרכיב הסחיר במדד, כפי שהוא מחושב במחקר, מהווה אומדן לתמסורת משער החליפין למדד המחירים לצרכן, בהנחה שבטווח הארוך התמסורת משער החליפין אל מחירי המוצרים הסחירים מלאה. 

המחקר מחשב את שיעור הרכיב הסחיר בדיוק גבוה יחסית למחקרים קודמים. שיטת החישוב מתייחסת לכך שכל מוצר בסל הצריכה הסופי מורכב מרכיב סחיר ומרכיב בלתי סחיר – במחירו של המוצר המיובא ישנם רכיבים מקומיים, כגון שיווק ואחסון, ובמחירו של המוצר שמיוצר בארץ ישנם גורמי ייצור מיובאים. במחקר נעשה שימוש בנתונים כמותיים מפורטים מתוך לוחות תשומה- תפוקה שמפרסמת הלמ"ס; הלוחות מספקים מידע על גורמי הייצור והשימושים השונים של 159 ענפי משק, ואלה סווגו במחקר הנוכחי לסעיפים של מדד המחירים לצרכן. מתודה זו שונה מהמתודה שנקטו מחקרים קודמים, בין היתר היות שמחקרים אלה מנתחים את התמסורת על ידי אמידת משוואות אינפלציה, או לחלופין על ידי כך שהם מחלקים את המדד לרכיב הסחיר והבלתי סחיר בדרך שאינה מבוססת על נתונים כמותיים. 

המחקר עשוי לתרום לגיבוש המדיניות המוניטרית והפיסקלית. אשר למדיניות המוניטרית, זו חותרת בראש ובראשונה לשמירה על יעד האינפלציה, ועל כן ישנה חשיבות רבה להבנה מעמיקה ומבנית של האופן שבו המדיניות המוניטרית משפיעה על האינפלציה דרך שער חליפין. נוסף על כך המחקר מאפשר לנתח את מקורות האינפלציה, בזכות ההבחנה המדויקת בין הרכיב המקומי שלה לבין הרכיב החיצוני (המושפע מחו"ל). אשר למדיניות הפיסקלית, הנתונים ברמת הפירוט הענפי יוכלו לסייע להבין כיצד הטלת מכסים משפיעה על כל ענף וענף.

לוח 1: שיעור הרכיב הסחיר ומרכיביו בענפי המשק 

 

המוצרים הסופיים המיובאים

גורמי הייצור המיובאים

סך הרכיב המיובא בענף

תחליפי היבוא

מוצרים שאפשר לייצא

כלל הרכיב הסחיר בענף

משקל הענף במדד הכללי

תרומת הרכיב הסחיר בענף למדד הכללי

תוצרת חקלאית

6

5

11

5

14

27

3

0.8

מזון, משקאות וטבק

16

19

32

6

0

36

12

4.3

עץ ומוצריו

30

30

51

4

0

53

1

0.7

הלבשה ומוצרי טקסטיל

79

40

87

100

79

100

3

2.9

הנעלה ומוצרי עור, גומי ופלסטיקה

87

35

92

100

25

100

1

1.4

מוצרים כימיים ומוצרי נפט

47

52

75

39

51

92

7

6.5

מוצרי מתכת, מכונות, כלי הובלה ומוצרי חשמל

69

29

78

71

79

99

7

6.5

תעשיות שונות

38

65

78

20

71

95

2

2.2

שירותי בנייה ודיור

1

4

5

2

0

7

25

1.8

חשמל ומים

0

22

22

0

0

22

4

0.8

תקשורת, נסיעות וכו'

12

21

30

21

25

59

9

5.0

מיסים וביטוח

3

9

12

0

0

12

6

0.7

שירותים ציבוריים

3

7

10

0

0

10

9

0.9

שירותים אישיים

0

3

3

0

0

3

7

0.2

שירותי הארחה

0

4

4

0

0

4

3

0.1

שירותים עסקיים

1

7

8

0

7

15

1

0.2

סך שיעורי הרכיב הסחיר במדד הכולל

 

 

 

 

 

 

 

35.10


הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
x