תגובת אנליסטים>>ההשלכות על השוק בעקבות הישארות הריבית

בנק ישראל בעמדת המתנה

• בסיפא של דבריו מציין בנק ישראל כי הסיכון להשגת יעד האינפלציה והצמיחה נותרו גבוהים. ראוי לציין כי הבנק לא מציין כמו בהודעת הריבית הקודמת כי הסיכונים גברו ולפיכך ניתן להסיק כי בבנק המרכזי רואים התייצבות בפעילות הכלכלית. כל זמן שהיעדים החשובים ביותר לבנק המרכזי בסכנה הריבית תוותר אפסית.

עומר קופילוב, סמנכ"ל אסטרטגיה ב-USGCapital אמר בעקבות החלטת הריבית של בנק ישראל כי "המציאות הביטחונית מביאה לירידה בפעילות הכלכלית של המשק, בשעה שמנועי הצמיחה של המשק בלאו הכי דוממים כמעט לחלוטין. הייצוא נמצא בנסיגה, ההשקעות בקיפאון והמשק תלוי בצמיחת הצריכה הפרטית. עם הסימנים המתחזקים להעלאת ריבית בארה"ב כבר החודש, נראה כי בנק ישראל ייאלץ בסופו של דבר להתיישר עם המגמה ולא יביא לפער ריביות מול ארה"ב שיעלה על 1%. המשמעות היא שריבית בנק ישראל צפויה להתחיל לעלות בעוד כשנה, בתנאי שקצב הצמיחה יגבר וכך גם קצב האינפלציה".  

עוזי לוי, אנליסט ראשי, אינפיניטי מחלקת מחקר:המדד המשולב למצב המשק לחודש אוקטובר עלה ב – 0.3%. בהתייחס למרכיבי המדד המשולב, ניתן לראות כי יבוא מוצאי צריכה בחודש אוקטובר זינק בשיעור של 10.8% וכן יבוא התשומות לייצור זינקו בשיעור של כ – 5%. תרומה נוספת למדד מגיעה מסעיף שיעור המשרות הפנויות מסך המועסקים במגזר העסקי אשר עלה בשיעור של כ – 3.2% בדומה לקצב עלייתו בחודשים האחרונים. כל אלה מסמנים בברור כי הפעילות הצרכנית והיצרנית במשק נמצאת במצב טוב יחסית, דבר אשר בא לידי ביטוי גם במדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר. 

לאורך כל השנה האחרונה היה ברור לבנק ישראל כי תהליך ירידת המחירים איננו נובע מצד הביקוש ולכן השכיל לא לפעול ולהשתמש בכל כליו. בנק ישראל גם הבין לאורך השנה כי "ארגז הכלים" שלו הולך ונהיה מוגבל ולפיכך, במצב זה קשה להבין את התייחסות הבנק לתקציב הממשלה הנוכחי כאשר הוחלט על יעד גרעון של 2.9%. אם הצד המוניטארי נמצא לקראת מיצוי כליו האלמנטריים, הצד הפיסקלי הופך להיות מכריע – ויפה שעה אחת קודם. אנו ממשיכים להחזיק בהערכה כי הריבית הנוכחית תלווה אותנו זמן לא קצר גם לאחר העלאת הריבית בארה"ב במידה ותתרחש בקרוב. 

ארז צדוק, מנכ"ל קרנות אביב בתגובה להחלטת הריבית: "החלטות הריבית האחרונות משפיעות אולי על איתמר מדיקל שעוסקת בדיאגנוסטיקה של הפרעות שינה. לבנק ישראל אין הרבה ברירות. הריבית לא תעלה, בוודאי לא לפני שייפתח פער ריביות מול ארה"ב ולרדת אין לאן, והורדת ריבית עלולה להתפרש על ידי השוק כצעד קיצוני שמעיד על הרעה כלכלית ותגרור תגובות שליליות בשווקים. כדאי לשים לב לציפיות של בנק ישראל שהריבית בארה"ב תחל לעלות בקרוב, אולי אף בדצמבר, בעוד שבאירופה ובשווקים מובילים אחרים ההרחבה המוניטרית צפויה להימשך ואף להעמיק, דבר שיגרור בסבירות גבוה התחזקות של הדולר בטווח הקרוב והבינוני. למרות שבנק ישראל צופה שההרחבה המוניטרית בישראל תישאר לזמן רב, בעולם מבינים שריבית אפסית לאורך זמן מסוכנת לכלכלה לא פחות מהעלאת ריבית בעיתוי שיכול להיחשב למוקדם מדי, ולכן נראה שהעלאת ריבית בישראל תהיה מושפעת יותר מהחלטות הבנק המרכזי האמריקאי, מאשר מכלכלת ישראל, אלא אם זו תחווה תנודתיות משמעותית לחיוב או לשלילה".

 

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש