דעה >> "האם אדוני רשאי לחתום כאקטואר?"

בטור דעה זה, אבקש לשתף את הקוראים בשיחת טלפון שקיבלתי אתמול מאקטואר מוסמך של הלשכה שסיים להיחקר, כאקטואר מומחה מטעם בית משפט באחד מבתי המשפט בארץ.

"אתה שומע מה השופט שאל אותי?", שאג המוסמך שלי אל אפרכסת הסמארטפון שלו נרגש, "הוא שאל אותי האם אדוני רשאי לחתום כאקטואר?". "מה ענית לו?" השבתי.

להלן תשובתו של א' כפי שהוקלטה על ידו במהלך הדיון.

"ראשית, כל אחד יכול להיות אקטואר, כי זה החוק. למעשה, אין שום מוסד שהוא זה שמחליט מי יכול להיות אקטואר ומי לא, כל שכן מי יכול לחתום כאקטואר ומי לא– הואיל וכל התחום הנ"ל איננו מוסדר סטטוטורית (קרי, מכוח חוק). הווה אומר, כל אדם שיש לו השכלה וניסיון שטוען שיש לו ידע באקטואריה, רשאי לחתום כאקטואר.

בכלל, מה זה מוסמך לחתום? כבודו שואל את השאלה כי אולי הוא חושב שהתחום האמור צומח מכוח חוק, אולם לא כך הם פני הדברים. העבודה בתחום האקטואריה – איננה עבודה סטטוטורית, ולכן כל אדם שיש לו ידע, הבנה וניסיון בתחום האקטואריה – רשאי לחתום על כל מסמך שהוא עומד מאחוריו.

הנושא ככל הנראה איננו נהיר דיו לכבודו. אין שום ארגון מקצועי של אקטוארים בישראל שיש לו אחיזה בחוק. בשום חוק בספר החוקים, לא כתוב שאקטואר בישראל הינו מי שהוסמך על ידי גוף כזה או אחר. שום גוף בישראל לא קיבל מנדט מהמדינה להכשיר אנשים בתחום הזה ו/או מנדט לאשר מי כן יהיה אקטואר ומי לא יהיה אקטואר. לאף גוף כיום בישראל אין את המנדט הזה.

על כן, התשובה לשאלתו של כבודו היא מאוד פשוטה. התשובה היא כן. אני אקטואר ואני חותם על מה שאני עושה. על כל מה שאני קובע כאיש מקצוע - אני חותם. אף אחד לא צריך לאשר לי את החתימה שלי. למה הדבר משול? משל הייתי נשאל האם אני רשאי לחתום על צ'קים למשיכה מחשבון הבנק שלי. בהחלט רשאי. אני איש מקצוע בתחום האקטואריה ואני מוסמך לחתום על מה שאני כותב. ואם נתתי חוות דעת, אז אני מוסמך לחתום על חוות הדעת הזאת. אינני זקוק לאישור מאף אחד. אם הייתי צבעי, והייתי צובע את דירתו של כבודו בתמורה לשכר עבודה כמובן, אז הייתי גם חותם כצבעי, כאיש מקצוע פר סה. הרי אין חוק שאומר מיהו צבעי.

לכן כל השאלה הזו, לעניות דעתי, איננה במקומה. השאלה נובעת מחשיבה מוטעית ביסודה לפיה, אקטואריה הינה תחום מוסדר כמו עריכת דין, כמו ראיית חשבון, כמו רפואה וכו'. אבל התשובה היא לא.

אינני מכיר חוק לא בארץ ולא בעולם שמסמיך אקטוארים. למיטב ידיעתי, ניסיוני ובדיקותיי – אין חיה כזו. 

לפיכך, בהיעדר חוק שכזה, השאלה מתייתרת והופכת ללא רלוונטית, הואיל והמקצוע הזה איננו מוסדר בחקיקה.

אבהיר זאת באופן אחר. ניתן לראות באקטואר כהכלאה בין כלכלן וסטטיסטיקאי. האם קיימת הגדרה בחוק מיהו כלכלן? האם ישנה קביעה מיהו סטטיסטיקאי? הוא הדין לגבי אז חוק מיהו אקטואר."

כעת נשאל י' על ידי ב"כ אחד הצדדים לעניין חוות הדעת שנתן בנושא שוויו של מכשיר פיננסי מורכב "אם כך בהיעדר חוק אקטואר, על סמך מה אתה כותב את מה שאתה כותב בחוות הדעת הנושאת את חתימתך?"

"על סמך מה שאני יודע. אני מומחה. אני הוזמנתי היום לבית המשפט כמומחה, לא? אני נתמנתי בתיק הזה כמומחה על ידי בית המשפט. כנראה שבית המשפט חשב בדיוק כמוני שזוהי המומחיות שלי. למיטב ידיעתי, עד מומחה יכול להעיד על מה שהוא יודע על סמך ניסיון או אפילו על סמך ידע כללי שיש לו. אם אני יודע שאופציה מסוימת מתנהגת בצורה מסוימת, אז אין זה משנה מאיפה אני יודע זאת? האם מישהו צריך לתת לי רישיון לכך שאני יודע? 

אני מעיד כאן היום הן מהידע הכללי שלי והן מהידע האישי שלי. גם רופא שלמד רפואה 6 שנים בצורה מוסדרת, לומד לאחר מכן את התפתחות הרפואה תוך כדי עבודה. נניח שאותו רופא שהה בכנס רפואי בשיקגו ושם סיפרו על משהו נקודתי שקשור לוריד כזה או לוריד אחר. אז אם הוא היה נחקר על כך כעת, והיה נשאל מניין הוא יודע, הוא היה עונה מה זה מאיפה אני יודע? אני רופא. אני משתלם, אני שומע הרצאות, אני קורא ספרות מקצועית, זה מה שאני יודע. זו הטכנולוגיה האחרונה שאני מכיר בתחום הרפואה. זה בכלל לא קשור ללימודים שלו. זה קשור להכשרה שלו. והוא בעצם מצהיר בכך שהוא יודע, למיטב ידיעתו. הרי תמיד כשמומחה מצהיר על משהו הוא מצהיר למיטב ידיעתו. 

אני מבקש להזכיר לב"כ... שאני נחקר כאן היום כעד מומחה ולא כעד ראיה, ועל כן אני מעיד מהמומחיות שלי. אני המומחה, אינני נדרש להביא עמי ספר לדוכן העדים. ניתן לטעון למשל שעל מומחה לגבות את טענותיו בספרות. אולם המומחה הוא הספר. אני הספר. אם בית המשפט הנכבד חפץ שהמומחה יכתוב עבורו ספר, אז המומחה מוכן תמורת שכר טרחה נוסף שיקבע על ידו, לסור למשרדו ולכתוב עבור בית המשפט הנכבד ספר בנוסף לחוות הדעת אשר עליה אני נחקר. אני אף מוכן לחתום הקדשה על הספר לב"כ.

אני מכיר את הטענה שעל המומחה להביא מראה מקום לדבריו, אולם צומחת ועולה השאלה, ובדין עולה, מי אמר בכלל שעושים כפי שכתוב באותו מראה מקום? איפה זה כתוב? הרי אין לנו מתודולוגיות שיורדות מחוק כזה או אחר או מהשמיים. יש ספר שכתב אותו X והוא טוען שיש לעשות כך ויש ספר שכתב אותו Y ושם נטען שיש לפעול אחרת. אז מי צודק? חוץ מזה כשכותבים חוות דעת, אין פתרון בית ספר. למומחה יש את התובנות שלו. הוא המומחה לעניין הנידון. הוא התעסק עם זה, הוא קרא כל מיני ספרות, הוא קרא כל מיני מחקרים. כל אחד עושה קצת אחרת ולכן לכל מומחה יש את השיטה שלו.

נשאלת השאלה, האם פרופ' Z שיושב בארה"ב הינו מומחה טוב יותר ממני? התשובה היא לא. אני מומחה והוא מומחה. יכול לבוא מישהו ולטעון שפרופ' Z הינו מומחה יותר גדול ושאני מומחה יותר קטן. בסדר שיוכיח. אבל זו עדיים המומחיות שלי. ומה שאני מצהיר כאן זה למיטב ידיעתי כמומחה. 

אני מתעסק ביום יום באקטואריה, ואני לומד את זה מהסביבה שלי כמו גם מהרצאות, מספרים ומקולגות. אולם לא כל הספרים הינם תמימי דעים ולא כולם מציגים אותו דבר. וכאשר שני מומחים נותנים חוות דעת באותו נושא, אז זה נראה טיפה אחרת. אבל שניהם עדיין מומחים. האם כל המומחים צריכים לדבר בדיוק באותה שפה? לא. ממש לא. זה פשוט לא עובד כך. לא ברפואה ולא בשום תחום אחר. כל מומחה יש לו את השיטות שלו, כאשר הוא מתבסס על עקרונות כלליים מהעולם שממנו הוא מגיע, על ידע כללי ועל ידע אישי. על כל אלו אני מסתמך כאשר אני כותב את מה שאני כותב בחוות הדעת הנושאת את חתימתי". 

גילוי נאות: אני יו"ר ומנכ"ל לשכת מעריכי השווי והאקטוארים הפיננסיים בישראל (IAVFA) ואני מקבל מדי יום טלפונים ממוסמכי וחברי הלשכה בנושאים שונים.