כתבי אופציות לעובדים: לא מה שחשבת!

השבוע קיבלתי שיחת טלפון מעו"ד לענייני משפחה, "שלום", הוא אמר "ראיתי בגוגל שיש לך 18 מאמרים בנושא כתבי אופציות לעובדים, האם אתה יכול לייעץ לי בתחום האופציות לעובדים בהקשר של איזון משאבים בין בני זוג?", הוא שאל. "כן", עניתי.

"מרשי עובד כשכיר בחברת הייטק מסוימת, מזה כ- 5 שנים, כאשר אותה חברה מעניקה לעובדיה מעת לעת כתבי אופציות לרכישת מניות רגילות", הוא פתח, "בוא תסביר לי מה זה כתב אופציה לעובד?".

"כתב אופציה לעובד הינו נכס נגזר, כלומר, שוויו הכלכלי נגזר מערכו של משתנה נוסף ובמקרה דנן שלפנינו הנכס הנוסף הינו מניה רגילה אחת של החברה", עניתי, "כתב אופציה לעובד נותן בידי העובד את הזכות, אך לא את החובה, לממש את כתב האופציה לעובד, היינו, להמיר את כתב האופציה לעובד למניה רגילה אחת של החברה (מה שמכונה נכס הבסיס של כתב האופציה לעובד) תמורת מחיר עתידי שנקבע מראש בהסכם להענקת אופציות למניות (מה שמכונה מחיר המימוש של כתב האופציה לעובד) בכל עת החל ממועד ההבשלה ועד למועד הפקיעה (כולל)".

"אני יודע שכתב אופציה לעובד הוא זכות לרכוש מניות במספר מוגבל בהתאם לשיעור קבוע ונקוב, האם זה מדויק?", אמר עו"ד. "תראה, אני לא יודע מה זה שיעור נקוב", עניתי, "כאשר מדברים על כתבי אופציות לעובדים מדברים על נכס הבסיס, על מכפיל נכס הבסיס (כלומר, על כמות המניות שניתן לרכוש תמורת כל כתב אופציה לעובד), מחיר המימוש, תקופת ההבשלה (כלומר, התקופה שבה לא ניתן לממש את כתב האופציה לעובד) ומועד הפקיעה (קרי, המועד האחרון למימוש כתב האופציה לעובד)"

"אז למעשה הזכות לממש את כתב האופציה לעובד, משמע, הזכות לרכישת מניות רלוונטית רק אם החברה מונפקת לציבור ומניותיה נסחרות בבורסה", קבע העו"ד. "רגע", עניתי, "אני רוצה להבין שניה, אתה אומר לי שברגע שמדובר בחברה פרטית שהעניקה כתבי אופציות לעובדיה, אז למעשה מימוש כתבי האופציות אינו רלוונטי שכן החברה עדיין לא הנפיקה את מניותיה לציבור?", שאלתי. "בדיוק כך", הוא ענה, "אז אלו שטויות במיץ" עניתי תוך כדי צחקוק.

"תסביר לי למה אתה סבור כך?", שאלתי. "תראה, כאשר מדובר בחברה פרטית ולא ציבורית הרי שמימלא לא ניתן לרכוש את מניות החברה תמורת מחיר המימוש שנקוב בכתב האופציה לעובד כי החברה לא הונפקה בבורסה ויתכן אף כי לעולם לא תונפק, שכן רק כ- 4% מחברות הסטארט אפ הישראליות מצליחות בסופו של דבר להגיע להנפקה לציבור".

"תראה", אמרתי "אתה אמרת שראית 18 מאמרים שלי בתחום הערכת שווי כתבי אופציות לעובדים אז אתה מבין שאני כנראה מומחה לאופציות לעובדים?", שאלתי. "כן", הוא ענה. "אז חשוב לי להבהיר לך שהזכות לרכישת מניה רגילה של החברה באמצעות כתב אופציה לעובד רלוונטית, שרירה וקיימת עבור כל התרחישים העתידיים האפשריים של החברה: 1) הנפקה לציבור (IPO); 2) רכישה או מיזוג (Sale/Merger); 3) פירוק (Liquidation); 4) המשך פעילות החברה כחברה פרטית (Private). לאמור- על אף העובדה שחברה מסוימת אשר העניקה כתבי אופציות לעובדיה הינה כיום חברה פרטית שלא הנפיקה את מניותיה לציבור, הרי שמימוש כתבי האופציות לעובדים הוא רלוונטי כי החברה התחייבה בהסכם להענקת האופציות לעובדים להנפיק מניות חדשות כנגד כתבי האופציות לעובדים בעת מימושם של האחרונים, בין אם היא תנפיק עד אז את מניותיה לציבור ובין אם לאו".

"אז אתה אומר שלמרות שהחברה הינה חברה פרטית ולא ציבורית עדיין עובדיה יכולים באמצעות כתבי האופציות לעובדים שבידיהם לרכוש מניות במחיר המימוש הנקוב בהסכם, גם אם החברה לא הונפקה בבורסה לציבור ואפילו אם היא אף פעם לא תונפק?" הוא שאל. "כן", עניתי "אתה חייב להבין שאין שום קשר בין מצב החברה (פרטית או ציבורית) לבין הזכות לרכישת מניות באמצעות כתב אופציה לעובד, הנגזרת מההסכם".

"אוקיי, הבנתי", הוא אמר, "האם אני יכול לומר שמטרת החברה בעת הענקת כתבי אופציות לעובדים היא שהעובדים יעבדו בחריצות לטובת החברה? מתוך הנחה כמובן שאם העובדים יעבדו בחריצות, הרי שצדדים שלישיים וגורמים עסקיים ירצו לרכוש את החברה?", הוא שאל. "אני לא הייתי מנסח זאת כך", עניתי, "אני הייתי אומר שכתבי אופציות לעובדים באים לשרת שתי מטרות מרכזיות: 1) שימור עובדים ו- 2) קירוב האינטרס של העובדים ובעלי המניות בחברה. המטרה של שימור עובדים מושגת באמצעות תקופת ההבשלה(Vesting Period) , כאשר לעובד יש אינטרס להמשיך ולהיות מועסק בחברה במהלך תקופה זו, על מנת שיוכל ליהנות מהזכות לממש את כתבי האופציות שברשותו למניות החברה לאחר תקופת ההבשלה. המטרה של קירוב האינטרסים של העובדים ובעלי המניות מושגת בכך שהתמורה הכספית שהעובד יקבל ממימוש כתבי האופציות שברשותו למניות כפוף למחיר המניה במועד המימוש בפועל. כך גם לעובדים, וגם לבעלי המניות, ישנו אינטרס מובהק ששווי המניה יעלה. למעשה, כך נוצרת תחושת בעלות של העובד בחברה."

"הבנתי", ענה עו"ד, "אבל אני קראתי איפשהו שכתב אופציה לעובד הוא זכות לרכוש חלק ממניות החברה וכי הזכות הזו מתממשת רק כשהחברה תירכש ותונפק באמצעות מניות בבורסה וכל עוד הדבר הזה לא קרה, הרי שכתבי האופציות לעובדים אינם ניתנים למימוש ולכן יש להם שווי אפס?", הוא שאל. "אני שוב מסביר", עניתי קצת בחוסר סבלנות "כתב אופציה לעובד הינו זכות לרכוש מניה רגילה אחת של החברה בכל עת ממועד ההבשלה ועד למועד הפקיעה תמורת מחיר מימוש קבוע וידוע והעובד רשאי לממש את הזכות לרכוש מניה רגילה של החברה באמצעות כתב האופציה שברשותו בין אם החברה תירכש ותונפק באמצעות מניות בבורסה ובין אם תישאר כחברה פרטית. לפיכך, לכתב אופציה לעובד יש שווי בין אם החברה תונפק ובין אם לאו."

"אבל עבור חברה פרטית שלא הונפקה, האפשרות שהחברה תונפק תלויה בעיקר בעבודה המסורה שעובדיה יבצעו. ואם החברה תונפק הרי שכתבי האופציות לעובדים יהיו בעלי שווי רק בשל חריצות העובדים", הוא קבע. "תראה", עניתי בעצבנות "אינני מבין מאיפה אתה מביא את הקביעות המטומטמות האלה, בלי להעליב כמובן. ישנן סיבות רבות להנפקת חברות ולמיטב ידיעתי וניסיוני חריצות העובדים איננה אחת מהן. כעת אני אסביר לך מדוע לכתב אופציה לעובד יש ערך כלכלי. נניח שאני עובד בחברה X וקיבלתי כתב אופציה לעובד המקנה לי את הזכות ולא את החובה על פני תקופה של 10 שנים לרכוש מניה אחת של החברה תמורת מחיר של 1 דולר למניה ובנוסף נניח שמעריך שווי חיצוני ביצע הערכת שווי למניית החברה וקבע כי שווייה נכון למועד ההענקה הינו 1 דולר. למעשה קיבלתי אופציית רכש (call) לרכוש את מניית החברה תמורת מחיר עתידי של 1 דולר למניה. כלומר, אם החברה לא מצליחה בפעילותה בעתיד ושווי המניה שלה יורד מתחת ל- 1 דולר למניה, אז אני משאיר את כתב האופציה לעובד ברשותי ומוותר על רכישת מניית החברה; אך אם החברה מאוד מצליחה ושווי המניה שלה עולה מעל ל- 1 דולר למניה, אז אני אממש את כתב האופציה לעובד שברשותי, אשלם לחברה את מחיר המימוש שנקבע ואסכם והחברה תנפיק לי מניה חדשה שלה. לאופציה שכזו יש ערך כלכלי"

"אוקיי", הוא אמר בעצבנות, "בוא ניקח את זה לנושא של איזון משאבים בין בני זוג". "יאללה", אמרתי. "אם במועד הקרע, כלומר, במועד הגשת תביעת הגירושין לבית הדין הרבני החברה טרם הונפקה, הרי שהנפקתו העתידית של כתב האופציה לעובד תלויה בעבודה ובאיכות ההשקעה של הבעל, לאחר הפרידה והגירושין". "אתה חייב להבין", אמרתי, "כתב האופציה לעובד מונפק במועד ההענקה אשר על פי רוב הינו מועד אישור התוכנית להענקת כתבי אופציות למניות על ידי דירקטוריון החברה. מועד זה מהווה למעשה את המועד בו החברה ומוטבי התוכנית הסכימו להסדר התשלום מבוסס המניות ולצדדים הבנה משותפת של תנאי ההסדר ובשלו התנאים להענקה", עניתי. "אז מה אתה בעצם אומר?", הוא שאל, "אני אומר, שכתב האופציה לעובד כבר הונפק ושאתה עושה סלט ירקות אחד גדול בין הנפקת מניות של חברה ציבורית לציבור, לבין הנפקת כתבי אופציות לעובדים לבין הנפקת מניות חדשות במסגרת מימוש כתבי אופציות לעובדים", עניתי.

"אני מנסה לומר שנניח שהחברה תונפק ב- 2020, הסיבה לכך שהיא תונפק היא אך ורק בשל עבודת הבעל ובעלי כתבי האופציות האחרים לאחר הגירושין. שכן העובדה, לעת הזאת היא שהחברה לא הונפקה בבורסה ולכן כתבי האופציות לעובדים אינם ניתנים למימוש כרגע", הוא אמר. "הסברתי לך כבר שמדובר בטענה שגויה, פעם אחת משום שהסיבה לכך שחברה תונפק או לא איננה אך ורק בשל עבודת הבעל ויתר העובדים אם בכלל ופעם שניה שאין כל קשר בין זה שהחברה לא הונפקה בבורסה לבין האפשרות למימוש כתבי אופציות לעובדים", עניתי.

"אז תסביר לי בבקשה אדון מומחה", הוא אמר בעצבנות, "כיצד ניתן לממש כתבי אופציות לעובדים על מניות של חברה פרטית?". "פשוט. בין אם מדובר בחברה ציבורית ובין אם מדובר בחברה פרטית, במרבית המקרים, בעת מימוש כתבי אופציות לעובדים, העובד משלם את מחיר המימוש הנקוב בהסכם ובתמורה החברה מנפיקה לו מניה חדשה", עניתי. "אבל איך? הרי מניות מנפיקים רק בבורסה!", הוא צעק. "תקשיב", עניתי "אין לי את הזמן או את הרצון לפתוח לך בית ספר למימון. גש תקרא על הקצאות פרטיות, סבבי גיוס הון ועל הקצאת כתבי אופציות למניות ותחזור אליי", סיכמתי "יש לך עוד משהו לשאול אותי לפני שאנחנו גומרים את השיחה?".

"אני לא מבין מדוע אתה כועס", הוא ענה, "כתבי אופציות לעובדים הינם זכויות שלא באו לעולם ואם הם יבוא לעולם הם יהיו תלויים בהשקעה ובעשייה לאחר הגירושין וודאי לאחר הפרידה, שכן הנפקת כתבי אופציות לעובדים כמו גם שוויים תלויים בביצוע העתידי של הבעל", הוא ענה. "גבר", אמרתי בעצבנות, "אין לי עניין לחזור על עצמי. יש לך משהו לחדש לי?"

"תראה", הוא אמר, "קראתי שאתה גם אקטואר אז אתה וודאי יודע שכתבי אופציות לעובדים אינם דומים לפנסיה, שכן שיעור הפנסיה בעת הגירושין הוא זכות נקובה, גם אם היא תיפרע עוד 30 שנה, בת הזוג תקבל לפי שווייה בעת מועד הקרע ואין מסתכלים כלל על הערך שמתווסף לפוליסה לאחר מועד הקרע".

"הדבר היחיד שאני מסכים איתך עליו הוא שאני אקטואר. בתחילה חשבתי שאתה מדבר על פנסיה תקציבית או על פנסיה מקרן פנסיה וותיקה כי דיברת על שיעור הפנסיה שנקבע במועד הקרע והוא מוכפל במשכורת הקובעת נכון למועד הקרע וכי בת הזוג תקבל את השווי האקטוארי הנוכחי של השכר הפנסיוני החודשי של הבעל החל מבעוד 30 שנה. לא יודע מה זה תיפרע, פנסיה איננה נפרעת היא משולמת. לגבי ערך שמתווסף לפוליסה זה כבר פנסיה מקרן פנסיה חדשה אז מה אתה מערבב בין השתיים. אני מסכים איתך שדין כתבי אופציות לעובדים איננו כדין פנסיה תקציבית או פנסיה מקרן פנסיה חדשה."

"אוקיי, אז אני כן מבין משהו", השוויץ העו"ד. "כן", אמרתי, "גם שעון אנלוגי בלי בטריה צודק פעמיים ביום". "ספר לי משהו שאני לא יודע", ביקשתי.

"אוקיי", הוא ענה, "כתבי אופציות לעובדים שווים עכשיו סכום מוגדר, אם עוד 3 שנים הם יהיו שווים יותר בשל ביצועי החברה וביצועי הבעל, כאמור לאחר הפרידה, הרי שאין שום מקום להעניק לבת הזוג זכויות שמצטברות לאחר הפרידה", הוא סיכם. "מסכים איתך", עניתי, "מגיע לה את השווי הכלכלי נכון למועד הקרע ולא את עליית הערך בין מועד הקרע לבין מועד חוות הדעת".

"אז אתה מסכים איתי שכתבי אופציות לעובדים ומימושם הינם בגדר דבר שלא בא לעולם ושלא ניתן להקנות דבר אשר לא בא לעולם? הרי מדובר בזכות עתידית שלא באה לעולם וייתכן שלעולם לא תבוא, שכן יתכן שגם עוד 10 שנים אף גורם לא ירצה לרכוש את החברה ואז כתבי האופציות לעובדים לא יהיו רווחיים –אז האם עלינו להמתין עוד שנים כך שהזוג שלמעשה כבר התגרש יהיה תלוי זו בזה וזה בזו, לצורך עניין שיתכן ולא יהיה קיים? ואם כן יהיה קיים אז בזכות מאמצי הבעל באופן נפרד ולאחר הפרידה".

"תגיד", שאלתי בצחוק, "באיזה בית משפט לענייני משפחה אתה מתכוון לטעון את השטויות הללו?". "בפני בית דין רבני", הוא ענה. "אז יש לך יותר מזל משכל", עניתי, "הדיינים בבית דין רבני נעדרים כל הבנה בתחום המימון בכלל והאופציות בפרט, כך שאתה תוכל למכור להם את כל השטויות הללו בקלי קלות. אתה משש לא צריך אותי – אתה לגמרי מסודר", עניתי.

"אתה יודע לדוגמא שאם הבעל מחר יפסיק לעבוד בחברה, אז אין לו זכות בשקל אחד מכתבי האופציות לעובדים שברשותו ובוודאי לא מהרווחים העתידיים אם וכלל שיהיו כאלה?", הוא שאל.

"למיטב ידיעתי, ואני מדגיש שלא קראתי את הסכם הענקת כתבי האופציות של מרשך, אני סמוך ובטוח שאתה טועה", עניתי. "אני יכול לשלוח לך אותו", הוא הציע, "ואתה תראה שכתוב שם שחור על גבי לבן שעם סיום ההתקשרות או סיום עבודת מקבל כתבי האופציות בחברה - יוחזרו כל כתבי האופציות לעובדים שברשותו לחברה".

"אתה יכול לשלוח לי את ההסכם למייל, בבקשה", שאלתי. "בוודאי", הוא ענה, "תסתכל על סעיף 20.3. אני יכול גם לתרגם לך". "אין צורך עניתי, קיבלתי ציון 90 במבחן ה- TOEFL, אני בטוח שאני אסתדר".

לאחר כמה דקות של קריאה אמרתי לו "טוב, אז אני צדקתי ואתה טעית. בסעיף 20.1. רשום שבמידה והבעל יסיים את עבודתו בחברה (בין אם יפוטר ובין אם יתפטר מרצונו) הרי שיש לו 3 חודשים לממש את כתבי האופציות שברשותו שכבר הבשילו בעוד שכתבי האופציות שברשותו שטרם הבשילו יחולטו", תירגמתי לו, "זה ממש לא מה שאמרת לי". "בנוסף, בסעיף 20.2 רשום שבמידה והבעל ימות או יהפוך לנכה הרי שלמוטביו ישנם 12 חודשים לממש את כתבי האופציות שברשותו שכבר הבשילו בעוד שכתבי האופציות שברשותו שטרם הבשילו יחולטו", תירגמתי לו, "גם את זה לא מה שאמרת לי".

"ולבסוף, בסעיף 20.3 רשום שבין היתר בקרות מעילה, גניבה, מסחר עצמי, או הוצאת מידע מהחברה על ידי הבעל, לחילופין במידה והוא יסרב לבצע את תפקידו ואת חובותיו או לחילופי חילופין אם הבעל יפר את הסכם ההעסקה שלו עם החברה, אז במועד פיטוריו הוא יאבד את כל כתבי האופציות שברשותו, בין שהבשילו ובין אם לאו".

"אז מה דעתך?", הוא שאל. "דעתי, היא שאתה לא מבין דבר וחצי דבר בזכויות משפטיות הצומחות מכח חוזה – אבל במקרה של בית הדין הרבני יש לך יתרון מובנה בגלל בורות הדיינים. שיהיה לך בהצלחה רבה בהמשך".

הכותב הוא האקטואר רועי פולניצר, מנכ"ל לשכת מעריכי השווי והאקטוארים הפיננסיים בישראל (IAVFA) ומומחה בינלאומי לניהול סיכונים פיננסיים

 

 

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המופיעות במייל זה מועברים במסגרת תכתובת כללית, ואין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של נמען במייל זה, אין לראות בהם הצעה כלשהי, שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל נמען למייל זה – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע המופיע במייל זה, עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות במייל זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי בדברים נשוא מייל זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניניים. משה מימון לא יהא אחראי בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש באמור במייל זה, אם יגרמו.