מה הקשר בין קיצוץ זנב כלבים למיסוי השקעות וקרנות נאמנות?

בתקופה שקדמה למהפכה התעשייתית היה נטל המס על אזרחי בריטניה קשה מנשוא. במקרים רבים הוא הגיע ל-85% מההכנסות. כדי להתמודד עם המצב, החלו הבריטים לפתח שיטות לתכנון מס.

הראשונים היו רועי הצאן, שרצו להיעזר בכלבים מגזע רועה צאן אנגלי עתיק. השימוש בכלבים חייב אותם במס גבוה, אך בחוק המיסוי נמצאה תקנה שאמרה כי אם הכלב יימצא פגום, הרועה יהיה פטור מתשלום המס. הרועים מיהרו לקצץ את זנבם של גורי הכלבים שנולדו - ובכך פטרו את עצמם מתשלום המס העתידי.  תכנוני מס מודרניים כבר אינם דורשים התערבות כירורגית. כיום השיטות הן נקיות ומתוחכמות יותר. בעלי עסקים שרוצים להקטין את חבות המס שלהם נוהגים להקים חברות בנות רבות ולרשום אותן במדינות שנחשבות למקלטי מס - בהן מבחר איים אקזוטיים, כמו איי הבהאמס, איי מאן ואיי התעלה.

באופן הזה הצליחו כמה מדינות להפוך את ענף השירותים הפיננסיים שלהן למוביל. ואולם פרצות המס העולמיות נסגרות והולכות. רשויות המס בישראל מחייבות כיום להגיש גם דו"חות של חברות Off Shore שרשומות בחו"ל.

תכנון מס נתפש בציבור כסוג של הטבה המיועדת לעשירים בלבד או רק למי שמשקיע בסכומי כסף נכבדים, אבל אפשר לבצעו בכל רמת שכר והוא מתחיל בנכסים הבסיסיים ביותר - פיקדונות בנקאיים, למשל. למעשה, כל תכנון מס, ולו הפשוט ביותר, יעזור לנו לשפר את התשואה הכוללת בתיק ההשקעות.

ניקח לדוגמה את הפיקדון השקלי. "השקעה בפיקדון שקלי היא אחת ההחלטות הכי טיפשיות שיש מההיבט המסויי", אומר עו"ד ניר הורנשטיין ממשרד אלתר עורכי דין המתמחה בתכנוני מס. "בפיקדון שקלי יש מס שוטף על הריבית ותשלום מס בכל תחנת יציאה. את המס שמשלמים על הרווחים מהפיקדון לא ניתן לקזז מול הפסדים שנוצרו בניירות ערך אחרים, ולכן המס ישולם תמיד.

"כיום, תשלום מס על כל הרווח הנומינלי הוא כמעט תמיד מיותר. עדיף לשלם 20% מס על רווח ריאלי מאשר 15% מס על רווח נומינלי כפי שיש בפיקדון. זאת, מכיוון שהאינפלציה מרימה ראש ושוחקת את הפיקדון השקלי".

תחליף אפשרי לפיקדון אפשר למצוא בקרן כספית. זהו תחליף פשוט, זמין וזול שעשוי להתאים לכל אחד. קרן כספית זהה במאפיינים שלה לפיקדון, אבל יש לה יתרון מבחינת היבטי המס, שכן בקרן הכספית אין מס על הרווח הנומינלי אלא רק על הרווח הריאלי.

אפיק נוסף שנחשב לתחליף לפיקדון השקלי הוא המק"מ. תשלום המס על מק"מ הוא 15%. כל הרווח יהיה חייב במס, בין אם המק"מ נמכר לפני הפדיון ובין אם מי שהחזיק בו המתין לפדיון הסופי.

החיסרון של מק"מ הוא שגם שם המס מוטל על הרווח הנומינלי, ולא על הרווח הריאלי. זאת, בנוסף לעמלות קנייה ומכירה ודמי המשמרת שמשולמים בגינו - ושוחקים את התשואה ממנו. גם כאן, קרן נאמנות שקלית קצרה המשקיעה רק במק"מ או בתעודת סל על מדד המק"מ יכולה לשמש אלטרנטיווה מההיבט המסויי, שתאפשר התחשבות באינפלציה.

"ככלל", אומר הורנשטיין, "בגלל החשש מאינפלציה לא משתלם כיום להשקיע ישירות באפיק הלא-צמוד. עדיף להשקיע בקרנות נאמנות פטורות וליהנות מההתחשבנות עם האינפלציה. כך כמעט לא משולם מס".

בבחירת אפיקי ההשקעה כדאי, אם כן, להתחשב גם בשיקולי המס.

הנה כמה דוגמאות להשפעת המסוי על האפיקים השונים:

אג"ח צמודות מדד: משקיע שרוכש אג"ח צמודת מדד ישלם מס בשיעור של 20% על הרווחים כשימכור את האג"ח או כשהאג"ח תגיע לפדיון. בנוסף, הוא ישלם מס בשיעור של 20% על תשלומי הריבית התקופתית שמתקבלים. המס מוטל על הרווח הריאלי - וכל עליית מחיר של האג"ח (או של הריבית) בגין עליית האינפלציה פטורה מתשלום המס.

אג"ח נקובות במטבע זר: בדומה לאג"ח צמודות מדד, באג"ח שצמודות למטבע זר המס יהיה על הרווח הריאלי. גם כאן שיעור המס הוא 20%. כלומר, אם מחיר האג"ח עלה בגלל עליית שער המטבע, עלייה זו אינה חייבת בתשלום מס. החיסרון הוא שאם המטבע הזר יורד ומחיר האג"ח יורד (כלומר, למשקיע נוצר הפסד הון בגין שערי המטבעות), אי אפשר לקזז את המס שמשולם על הריבית של האג"ח באמצעות הפסד ההון מירידת המטבע.

ואולם להורנשטיין יש השגות בעניין. "להשקעה באג"ח זרות עשוי להיות יתרון מול השקעה בפיקדונות מט"ח", מסביר הורנשטיין. "לדוגמה, אפשר לקחת את שטרי האוצר של ממשלת ארה"ב מול פיקדון דולרי בבנק. היתרון נעוץ בהשלכות של תנודות בשער המטבע, ובייחוד במקרה של ירידה בשער החליפין אל מול השקל. לטענתו של הורנשטיין דווקא ניתן יהיה לקזז הפסדי הון כאלה מהמס שמשולם על הריבית, אך הסוגייה עדיין מצויה במחלוקת מול מס הכנסה.

קרנות נאמנות: על קרנות נאמנות משלמים בישראל מס רווחי הון של 20%. קרנות נאמנות נחלקות לשני סוגים, קרן "חייבת" וקרן "פטורה". קרן חייבת משלמת מס רווחי הון באופן שוטף על רווחים שנוצרים לה, ולכן המשקיע עצמו פטור מכל תשלום מס כשהוא מוכר אותה גם אם נוצרים לו רווחים. החיסרון הוא שאם יש לו הפסדים במקום אחר, הוא לא יכול לקזז אותם מול הרווחים בקרן החייבת. באותו אופן, אם נוצרים לו הפסדים בקרן החייבת, הוא לא יכול להתקזז מול רווחים במקומות אחרים.

הקרן הפטורה, כשמה כן היא, פטורה מכל תשלום מס בתוך הקרן. בזמן המכירה המשקיע משלם 20% מס ריאלי, בניכוי האינפלציה. היתרון בקרן פטורה הוא שניתן להתקזז על ההשקעה בה מול רווחים או הפסדים שנוצרים בתיק ההשקעות.

ניירות ערך: תחת קטגוריה זו נמצאים מניות, תעודות סל, אופציות וחוזים עתידיים. המשקיע משלם מס של 20% על רווח הון. חבות מס זו חלה על ניירות ערך שנרכשו אחרי 1 בינואר 2003. בניירות שנרכשו לפני תאריך זה ועדיין לא נמכרו יש לבחון את חבות המס באופן פרטני, משום שלפני כן חלו חוקי מס אחרים.

מדוע אנשים אינם מבצעים תכנון מס באופן שוטף?

לטענת הורנשטיין הסיבות לכך הן שמרנות, עצלנות, וחוסר רצון לבוא במגע עם הבנק או עם מס הכנסה. קיזוז מס הוא זכות השמורה לכל משקיע ובוודאי אחרי תקופה שבה יש הפסדים בתיקי ההשקעות. "כיום ניתן לקזז רווחי הון מניירות ערך, רווח הון שלא מנייר ערך (למשל, רווח הון ממכירת דירה), ריבית שמשולמת מניירות ערך, דיווידנד שהתקבל מחברה ציבורית ודיווידנד מחברה פרטית", אומר הורנשטיין.

"כיום הבנקים מבצעים את הקיזוז בגין הרווח וההפסד באותה השנה. מי שצבר הפסדים בניירות ערך ומוכן להגיש דו"חות שנתיים למס הכנסה, יוכל להשתמש בהפסדים הצבורים שלו כנכס מס במשך הרבה שנים".

הערה: הכתבה מתייחסת ליחיד שאינו בעל מניות מהותי בחברה

*רווח ריאלי

הרווח מהשקעה בניכוי העלייה במדד המחירים לצרכן. כאשר יש אינפלציה חיובית, הרווח הריאלי תמיד יהיה נמוך מהרווח הנומינלי

*מק"מ

מילווה קצר מועד שמנפיק בנק ישראל ושנועד לווסת את כמות הכסף בשוק. המק"מ משלם ריבית שגבוהה במעט מפיקדון בנקאי

הכתבה פורסמה לראשונה באתר דה מרקר. לאתר לחץ כאן.

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.