פועלים >> האם וירוס הקורונה הוא הברבור השחור ?

לקרנות המשקיעות בבנק הפועלים לחץ כאן 

 

נקודות עיקריות

אם מגמת ירידות השערים בעולם תימשך בשל וירוס הקורונה לדוגמה, זה עשוי להפחית מעט את לחצי הייסוף. מכל מקום, רכישות המט"ח של בנק ישראל צפויות להימשך ואולי אף להתגבר לקראת חודש אפריל עם הצטרפות ישראל למדד האג"ח העולמי.

אם הפד יפחית ריבית, כפי שהשווקים מגלמים כעת, זה יעלה את הסיכוי שנראה הפחתת ריבית גם בישראל.

תחזית האינפלציה עומדת על 1.1% ל- 12 החודשים הקרובים. התחזית מניחה תרומה של 0.2% לאינפלציה מהעלאות מסים. העלאות המסים תלויות בהרכב הממשלה שתקום, וקיימת גם אפשרות ששר האוצר החדש יעדיף להותיר את יעד הגירעון ברמה גבוהה של כ- 3.5% מהתוצר.

 

גלובלי

חשש מהתפשטות נגיף הקורונה הסיני. הממשלה הסינית הכריזה על סגר ב- 16 ערים המאכלסות כ- 57 מיליון אזרחים, כך שאסורות הכניסות והיציאות ממקומות אלה. בהונג קונג הוכרז על מצב חירום לאומי. החשש מהתפרצות הווירוס הביא לירידות בשוקי ההון, בעיקר באסיה. מרבית מדדי המניות בסין ירדו בעשרה ימים האחרונים בשיעורים של כ- 5%. בנוסף נרשמה ירידה בתשואות לפדיון של איגרות החוב הממשלתיות. בלטה במיוחד הירידה בתשואות לעשר שנים בארה"ב, מ- 1.83% לפני כעשרה ימים ל- 1.68% בסוף השבוע האחרון. 

מה צפוי הלאה בכלכלה ובשווקים? ארגון הבריאות העולמי טרם הכריז על מצב חירום, ומוקדם עדיין לקבוע מה מידת החומרה של הנגיף וכמה זמן ייקח עד לבלימת תהליכי ההידבקות בו. על פי הניסיון עם נגיפים קודמים, כגון ה-SARS  בשנת 2003, ההשפעות הכלכליות והפיננסיות מתמקדות בטווח הקצר, ללא סימני השפעה בטווח הבינוני והארוך. התקווה היא שכך זה יהיה גם הפעם. 

 

ארה"ב: עוד חדשות טובות לגבי שוק הדיור. המכירות של דירות קיימות עלו בדצמבר בשיעור של 3.6%, שיעור גבוה מהתחזיות, והגיעו לרמה הגבוהה מפברואר 2018. נראה כי הירידה בריביות על משכנתאות תרמו לעלייה בביקושים. עודפי הביקוש לדיור הביאו גם לעלייה במחירי הדירות – מדד קייס שילר מצביע על עלייה של 3.3% במחירים ב- 12 החודשים האחרונים.

 

וירוס הקורונה הגביר את הציפיות להפחתת ריבית בארה"ב. בשבוע האחרון ירדו התשואות בארה"ב ושוק האג"ח מגלם כעת הסתברות של כ-70% להורדת ריבית בדצמבר 2020. הלחץ על הפד להפחית ריבית פעם נוספת צפוי להיות גדול, והחלטת הפד מושפעת גם מציפיות השוק. הלחץ על הפד גובר גם בהינתן שזו שנת בחירות, וכל חולשה בשווקים, כגון בגלל הווירוס, תלווה בלחץ של הממשל להגיב.

 

גוש האירו: שיפור מסוים החודש בגרמניה ובצרפת על פי מדדי האמון. מדדי האמון המובילים בגוש האירו ובהם מדד מנהלי הרכש ומדד ה-ZEW, הצביעו על עליה בחודש ינואר. בגרמניה, מדד הציפיות למצב העסקים, ZEW, רשם בינואר עליה חדה, והוא מאותת על תפנית חיובית בכלכלת גרמניה, אם כי זו צפויה להיות הדרגתית. האופטימיות בסקרים כוללת את ההזמנות בתעשייה כמו גם בסקרי העסקים. גם מדד מנהלי הרכש למגזר התעשייה בגרמניה עלה החודש, זה החודש הרביעי ברציפות לרמה של 45.2 נקודות, אם כי רמה זו עדיין מצביעה על התכווצות בפעילות התעשייתי. מדד מנהלי הרכש למגזר השירותים בגרמניה עלה לרמה של 54.2 נקודות. 

 

הבנק המרכזי של אירופה הותיר את הריבית בגוש האירו כצפוי ללא שינוי, והודיע שיבחן מחדש את יעד האינפלציה. הריבית על הפיקדונות נותרה ברמה של 0.5%- ורכישות האג"ח בסך של 20 מיליארד אירו בחודש יימשכו. בבנק המרכזי צופים שהריביות יישארו בטווח הנוכחי, או ברמה נמוכה יותר, כל עוד ציפיות האינפלציה יוותרו ברמה הנמוכה מ- 2.0%. יו"ר הבנק, כריסטין לגארד, הודיעה שה-ECB יקים ועדה שתבחן את יעד יציבות המחירים ואת כלי המדיניות המוניטרית. הוועדה צפויה להציג את מסקנותיה עד סוף השנה הנוכחית. 

 

בריטניה יוצאת לדרך חדשה . בסוף השבוע הקרוב הברקזיט יצא לדרך, ובריטניה תפרוש באופן רשמי מהאיחוד האירופי. באחד עשר החודשים הקרובים בריטניה והאיחוד האירופי צפויים לדון בהסכמי הסחר ביניהם ועד אז סוגיות אלו ואחרות ימשיכו להתנהל כרגיל. הפעילות הכלכלית בבריטניה רושמת שיפור ומדד מנהלי הרכש למגזרי התעשייה והשירותים עבר את רמת ה- 50 נקודות, המפרידה בין התרחבות להתכווצות של הפעילות, בפעם הראשונה מזה חמישה חודשים. הבנק המרכזי בבריטניה יפרסם ביום חמישי את הודעת הריבית והשוק מגלם הסתברות של כ-50% שהריבית תרד השבוע לרמה של 0.5%. בהחלטת הריבית הקודמת שניים מתוך תשעת חברי הועדה המוניטרית הצביעו בעד הפחתת ריבית. 

 

יפן: מלחמת הסחר הביאה לירידה חדה ביצוא. היקפי הסחר הבינלאומי של יפן נפגעו ממלחמת הסחר בין ארה"ב לבין סין, ובשנת 2019 נרשמה ביפן ירידה של 5.6% ביצוא. בדומה, הייצור התעשייתי ירד בדצמבר בשיעור של 8.2%. המדדים המובילים ביפן מצביעים שגם בחודשים הקרובים ההאטה במגזר התעשייה צפויה להימשך.  

 

ישראל

אינדיקטורים כלכליים פושרים בחודשים האחרונים של 2019. הפדיון בענפי המשק עלה בחודשים ספטמבר-נובמבר בשיעור שנתי של 0.9% בלבד, לעומת 3.9% בשלושת החודשים הקודמים. האטה נרשמה גם בייצור התעשייתי, ולמעשה ייצור הרכיבים האלקטרוניים הוא הבולט בהתרחבותו, בעוד שיתר התעשיות מתכווצות. יצוא השירותים המשיך לגדול בשיעור חד בחודשים אלו. נתונים אלו הופכים במידה מסוימת למיושנים לאור התפרצות נגיף הקורונה בסין, וההשלכות שעשויות להיות לה על הכלכלה העולמית. ההשוואה המקובלת היא להתפרצות הסארס ב- 2002, אלא שמאז סין הפכה להיות הרבה יותר פתוחה לעולם, כלומר זה מגדיל סיכויים להתפרצויות באזורים נוספים, וגם משקלה של סין בכלכלה העולמית עלה. בישראל לא זוהו עד כה נדבקים בווירוס. הפגיעה צפויה לבוא לידי ביטוי בענפי היצוא, הן של סחורות והן של שירותים, והיא תלויה בכמה זמן ייקח להשתלט הווירוס.

בנק ישראל רכש ברבעון הרביעי של 2019 מט"ח בהיקף של 3.8 מיליארד דולר. רכישות המט"ח נמשכו, ככל הנראה, גם בחודש ינואר. למרות הרכישות הגדולות השקל קרוב לשיא חוזקו מול סל המטבעות האפקטיבי. המסר של בנק ישראל הוא שרכישות המט"ח יימשכו ככל שיידרש על מנת למנוע ייסוף מהרמה בה אנו נמצאים, והם גם יפעלו לקזז את ההשפעה של הצטרפות ישראל למדד האג"ח הבינלאומי. להערכתנו, אם מגמת ירידות השערים בעולם תימשך בשל וירוס הקורונה לדוגמה, זה עשוי להפחית מעט את לחצי הייסוף. מכל מקום, רכישות המט"ח של בנק ישראל צפויות להימשך ואולי אף להתגבר לקראת חודש אפריל עם הצטרפות ישראל למדד האג"ח העולמי.

 

בנק ישראל מעדיף כעת את השימוש בכלי רכישות המט"ח ולא להפחית ריבית. גישה זו עשויה להשתנות אם הריבית בארה"ב תופחת השנה. המעבר להתמקדות ברכישות מט"ח הושפע במידה רבה מההערכה שהבנקים המרכזיים בעולם מיצו את הפחתות הריבית. בשבוע החולף, בעקבות ירידות השערים בשווקים, התגברו הציפיות שהריבית בארה"ב בכל זאת תפחת פעם אחת או יותר במהלך השנה. באירופה, הבנק המרכזי, תחת יושבת הראש החדשה, בוחן מחדש את נושא המדיניות המוניטרית ואת יעד האינפלציה, וכנראה שהריבית שם לא תשתנה בתקופה הקרובה. אם הפד יפחית ריבית, כפי שהשווקים מגלמים כעת, זה יעלה את הסיכוי שנראה הפחתת ריבית גם אצלנו.  

 

תחזית האינפלציה עומדת על 1.1% ל- 12 החודשים הקרובים. התחזית מניחה תרומה של 0.2% לאינפלציה מהעלאות מסים. העלאות המסים תלויות בהרכב הממשלה שתקום, וקיימת גם אפשרות ששר האוצר החדש יעדיף להותיר את יעד הגירעון ברמה גבוהה של כ- 3.5% מהתוצר. בתרחיש זה לא יהיה צורך בהעלאת מסים, ולעליית הגירעון לכשעצמה תהיה השפעה מעטה על האינפלציה בטווח הזמן הקצר. בתרחיש זה האינפלציה ב- 2020 תעמוד להערכתנו על כ- 0.9%, שיעור דומה לאינפלציה הגלומה בשוק האג"ח כעת. השפעת הייסוף בשער השקל עדיין ממתנת את המחירים המקומיים, ולכן האינפלציה גם השנה צפויה להיות בקרבת אחוז אחד בלבד. ניתן לראות בגרף את הפער הגדול בין סעיפי מדד שמושפעים משער החליפין, למחירי שירותים מקומיים שאינם מושפעים משער החליפין.