הרתמות המערכת הבנקאית לסיוע למשק בצליחת המשבר על-ידי הגדלת האשראי ותמחור הוגן של הלוואות

בהמשך לשיחות שקיימנו עמכם מתחילת המשבר, ובפרט בהמשך לשיחה שקיימנו ב- 2 לאפריל 2020, מצאתי לנכון לחדד בפניכם גם במכתב זה את הציפיה הפיקוחית שלנו מהמערכת הבנקאית, בימים אלו של משבר הקורונה.

משבר הקורונה פגגש את המערכת הבנקאית כאשר היא במצב איתן, ונהנית מכריות הון ונזילות, בזכות התנהלות אחראית לאורך השנים אחרונות. המערכת הבנקאית הינה ספק אשראי מרכזי במשק הישראלי, ועבור משקי הבית והעסקים הקטנים – כמעט הבלעדי.

עם פרוץ המשבר פנינו אליכם, נגיד בנק ישראל ואנוכי, והבהרנו כי חיוני שהמערכת הבנקאית תמשיך להזרים אשראי למשק ולתמוך ביכולת של העסקים ומשקי הבית לצלוח את המשבר.

במקביל, נקט הפיקוח על הבנקים במספר צעדים משמעותיים כדי לתמוך ביכולתה של המערכת הבנקאית להמשיך ולהגדיל את היצע האשראי, ובפרט - הפחתת דרישות ההון, שפינתה למערכת מקורות להרחבה

משמעותית של האשראי למשק; והוצאת הבהרות לגבי מצבים בהם דחיית תשלומי לווים בעת הנוכחית לא יטופלו לצרכים חשבונאיים כחובות בעייתיים בארגון מחדש. בנוסף, הוועדה המוניטרית של בנק ישראל

הודיעה על רכישת אג"ח ממשלתי בהיקף של 50 מיליארד ש"ח, אשר מקלה את תנאי האשראי והנזילות במשק.

אני חוזרת ומדגישה, כי הציפיה הפיקוחית היא שהבנקים ימשיכו לספק בתקופה זו אשראי ללווים בכלל המגזרים במשק, בדגש על לווים במגזר העסקים הקטנים והבינוניים ומשקי הבית, ויימנעו מהקשחה מיותרת של תנאי החיתום, הגם שאין באמור כדי לגרוע מהצורך בחיתום אשראי אחראי. כידוע, וכפי שהוצג בניתוח שפרסם בנק ישראל ב- 30 למרץ 2020 ,ההתפתחויות בשווקי ההון הגדילו את עלות המקורות למתן אשראי, וגדל הסיכון בחלקים ניכרים מתיק האשראי. עם זאת, בבואכם לתמחר את האשראים בעת הזו, יש מקום לנקוט בראיה כלכלית הוליסטית, ארוכת טווח, שלוקחת בחשבון את צרכי המשק והלקוחות, גם אם הדבר יביא לפגיעה בשולי הרווח של המערכת הבנקאית בטווח הקצר.