הכלכלן הראשי של לאומי >> בהשוואה לצרכי המשק ולנעשה בעולם, התוכנית התקציבית של ממשלת ישראל אינה עונה על הצרכים להצלת חלקים חשובים מהמשק

ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי, אומר בסקירתו השבועית כי "בהשוואה לצרכי המשק ולמה שנעשה בעולם, נראה שלעת עתה התכנית התקציבית של ממשלת ישראל איננה עונה על הצרכים לשם הצלת חלקים חשובים מן המשק הישראלי, בעיקר בקרב עסקים קטנים וזעירים. כך, המדינה כמעט ולא משתתפת בסיכון של מתן אשראי בעת הנוכחית לחברות ולעסקים קטנים/בינוניים בישראל ומדובר בתכנית שונה מאשר יושמה בעולם. בעולם, מדובר במסגרות אשראי נדיבות עם תפעול מהיר, שבה הממשלה לוקחת על עצמה קרוב ל-100% מן הסיכון וזה עם דגש על עידוד חברות ומעסיקים בכדי שימשיכו להעסיק את עובדיהם, חלף פיטורין וחל"ת שיעלו לקופת המדינה דמי אבטלה. להבדיל, הקרן של מדינת ישראל מוכנה לשאת ברמת ההלוואה הפרטנית בסיכון של עד 85% מן ההלוואה היחידנית, אך בלא יותר מ-15% של סיכון האשראי המצרפי של סך ההלוואות הניתנות במסגרת זו".

 

ביחס לצעדים שעליהם הודיע אתמול בנק ישראל מציין בפמן כי "הוועדה המוניטארית בבנק ישראל החליטה על הפחתת הריבית ב-0.15 נקודת אחוז חזרה לרמת שפל של 0.1%, זאת בהתאם לתחזית לאומי. בכך, ריבית בנק ישראל חזרה לרמה בה הייתה בין מרץ 2015 לנובמבר 2018. במקביל להפחתת הריבית, הכריז בנק ישראל על הפעלתם של שני כלים מוניטאריים נוספים. האחד, כלי חדש הדומה ל-TLTRO של הבנק המרכזי של אירופה (ECB). מדובר במתן הלוואות מוניטריות לבנקים המסחריים לטווח של שלוש שנים בריבית קבועה של 0.1%. כמו באירופה, ההלוואות מותנות במתן אשראי לעסקים קטנים וזעירים, אשר על-פי נתוני בנק ישראל לא נטלו אשראי בחודש האחרון בניגוד לעסקים בינוניים וגדולים ומשקי בית. מלבד הוזלה מסוימת בעלות המקורות, אין שום לקיחת סיכון של האשראי החדש על ידי בנק ישראל.

 

הכלי השני, הינו הרחבת מסגרת עסקאות הריפו מול גופים פיננסיים, כך שהעסקאות יכללו גם אג"ח קונצרניות כבטוחה לעסקאות החלף, זאת בנוסף לאג"ח ממשלתי. פעולה זו, באה במטרה לחזק את התמיכה בנזילות ובתפקוד התקין של השווקים הפיננסיים. צעדים אלה, באים בנוסף לפעולות רכישת אג"ח ממשלתי בשוק, פעולות החלף במט"ח ופעולות החלף של אג"ח ממשלת ישראל, כך שבסך הכול ניתן לומר שמדובר בחבילה משמעותית מאוד של צעדים מוניטאריים שבנק ישראל סיפק למשק המקומי".