בכיר בשוק ההון (ששומר על אנונימיות)
16/04/2020
בכיר בשוק ההון "פוליסות החיסכון הן פצצה מתקתקת"
בכיר בשוק ההון הישראלי מגדיר את מוצר החיסכון שהפך לפופולארי מאוד בשנים האחרונות כ"פצצה מתקתקת" לא פחות מכך. לדבריו אלפי לקוחות פותו להעביר למכשיר השקעה בשם "פוליסות חיסכון" אלו, כספים סולידיים, מתוך פיקדונות שיקליים או מכשירי השקעה סולידיים כגון קרנות כספיות או 90/10. בעוד שמכשיר ההשקעה הנ"ל מסוכן לא פחות מ"קרן השתלמות כללית" או "קרן נאמנות עד 50% מניות" וזאת על ידי 'גנבת דעת' באמצעות השם המטעה "פוליסות חיסכון" כאשר המכשיר איננו 'פוליסת ביטוח' לשום דבר ואף אינו 'תוכנית חיסכון' אלא מכשיר השקעה בבורסה בעל סיכון שוק לכל דבר ועניין. עוד מוסיף הבכיר כי הלקוחות קיבלו ייעוץ השקעות מסוכני ביטוח שאינם בעלי רישיון ייעוץ השקעות.
שוק ההון עלול לדבריו להיפגע במידה ורבים מהחוסכים בפוליסות החיסכון הללו ירצו לפתע למשוך כספים מהמכשיר אחרי שיבינו את רמת הסיכון. בדיוק כפי שקרה לאחרונה בקרנות אחרות כגון השתלמות ונאמנות או גמל להשקעה. ולכן זו "פצצה מתקתקת". הוא מציע לסוכנים להתקשר ללקוחותיהם עוד לפני פרסום התשואות ולהסביר להם את הסיטואציה על מנת שהלקוחות לא ייבהלו ויבקשו למשוך את הכספים אפילו בלי לדבר עם הסוכן.
לשאלתנו - האם הנכסים הלא סחירים ב"פוליסת חיסכון" לא ימנעו את הירידות ? ענה שבמצב שוק כמו עכשיו הם "מהווים מישקולת כי מנהל ההשקעות לא יכול למכור אותם ולקנות את ההזדמניות הבאמת טובות שנוצרו והוא "תקוע" עם הלוואות או נכסים שירדו באופן גדול אבל הביטוי (שיערוך) שלהם בפוליסות יחשף רק בעתיד.
הבכיר שלח למערכת פאנדר מאמר קצר שמסכם את הנושא לטענתו וכולל מסקנות שלדבריו הרגולטור חייב ליישם בהקדם על מנת לשמור על הציבור. להלן המאמר:
בעזרת השם
"משבר הקורונה" ובעקבותיו המשבר הכלכלי ובשוק ההון מחייב את רשות שוק ההון לחשיבה מחודשת בנוגע ל"פוליסות חיסכון", מוצר שנתפס בידי חלק ניכר מהציבור כתכנית חיסכון (בעזרת השם) לעניין הסיכון אולם משיא תשואה גבוה כקרן נאמנות/תיק השקעות ללא הסיכון כאמור.
אגדה זו "מתפוצצת" בימים אלו ואלפי חוסכים שניידו את כספם מפיקדונות שקלים לפוליסות אלו יחוו לראשונה ירידה חדה ב"פוליסות החיסכון" שעשויה להגיע לעשרות אחוזים בפוליסות מניתיות ולכ 10% בפוליסות כלליות. לקוחות אלו התפתו להשקיע במכשיר שחשבו אותו לתחליף לפיקדון. "הכסף שלך נרדם בפק"מ" זעקו הכותרות ברשתות ובאתרים, תוך המעטת העובדה שפוליסת חיסכון, למרות שמה, אינה פיקדון אלא דומה יותר לקרן נאמנות/ניהול תיק.
את הצלחתן של "פוליסות החיסכון" להוות אבן שואבת ליציאת כספים מפקדונות שקליים, קרנות נאמנות ותיקי ני"ע בהיקפים של מיליארדים מדי שנה (הערכה היא שכיום מושקעים בהן כ 100 מיליארד ש"ח) נובעת מ 2 סיבות מרכזיות:
1. ארביטראז' רגולטורי המתבטא בהעדר פיקוח על הפצת המוצר למרות היותו מוצר פיננסי בשוק ההון בדומה לקרנות נאמנות ותיקי ני"ע, פוליסה זו אינה מוגדרת כמוצר פנסיוני, לפיכך גם אינה כפופה לחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני, המחייב תהליך מוסדר של התאמת המוצר לצרכי הלקוח ולתיאבון הסיכון שלו, כמו גם למסמך הנמקה בכתב. הפוליסות מופצות ע"י סוכני ביטוח (שאינם בעלי רישיון יעוץ בהשקעות) שהפכו בין לילה, ללא התמחות, ליועצי השקעות. הפוליסות הפכו לאקמול של החיסכון הפיננסי פנסיוני, הנמכרות לכלל האוכלוסיה מבלי לאבחן את הצרכים ו/או את רמת הסיכון.
2. ארביטראז' מיסויי לא מובן אותו ניתן להגדיר כטעות בפקודת מס הכנסה בו הוגדרו רווחי הפוליסות כהכנסה מריבית 125 (ג) בדומה לתוכנית חיסכון ולפקדונות, בעוד כשבפועל הכספים מושקעים באותו שוק הון בו משקיעים כספי קרנות נאמנות ותיקי ני"ע. הגדרה זו מעניקה להן יתרון לא מוצדק:
2.1. דחיית תשלום המס למועד משיכה הסופית, דהיינו, מעבר בין מסלולי השקעה אינו מוגדר כאירוע מס.
2.2. מתן הטבה לאוכלוסיות מבוגרות, שנולדו לפני 1948 (ב 1.2003 מלאו להם 55) לעניין הפטור ממס על רווחים של 13,300 ₪ ליחיד ו- 16,300 ₪ לזוג.
טעות זו נובעת מהגדרה בפקודה את החיסכון בפוליסה כתוכנית חיסכון, למרות שהיא רחוקה מלהיות כזו.
עד כה, פוליסות אלה בעזרת המגמה החיובית המאפיינת בשנים האחרונות את שוק ההון, האירה פנים למשקיעים. כך שעשרות אלפי חוסכים שניידו כספם מהפיקדונות השקליים ראו כיצד החיסכון שלהם רק עולה. מצב זה יצר פער בין התפיסה הסובייקטיבית של המוצר כתוכנית חיסכון, ללא סיכון, שרק עולה לבין מאפייני המוצר בפועל החשוף גם לירידות, כפי שמתברר בימים אלה.
כסף רב עבר לפוליסות החיסכון בשנה 2019 אולם עיתוי הניוד מתיקי ני"ע ופיקדונות בשנת 2019 היה עיתוי לא מוצלח בלשון המעטה, עבור החוסך, לאור העובדה שבעקבות תשואות גבוהות בשנים האחרונות ועד סוף 2019 נדרש העמית לשלם את מס רווח ההון, ואז להפקיד את הכסף לפוליסת חיסכון שירדה חדות מתחילת השנה. ולכן, למעשה, איבד המשקיע את מגן המס.
צעדים המוצעים לטיפול בפוליסות חיסכון:
1. יש להגדיר את רווחי הפוליסות כרווחים מהשקעה ולא כהכנסה מריבית. שינוי, שלהערכתי ייתמך גם ע"י רשות המיסים.
2. לא לאפשר את השימוש בשם "פוליסת חיסכון", חיסכון נתפס כחסר סיכון בידי מרבית האוכלוסיה. יש להגדיר אותן כפוליסות השקעה.
3. לכלול את פוליסות החיסכון כמוצר פנסיוני הוני, בדומה לקופ"ג להשקעה, לאפשר ניוד ביניהן ובכך להבטיח תהליך של ייעוץ/שיווק המתחשב בצרכי הלקוחות ובתיאבון הסיכון שלהם.
4. לאפשר ניוד בין פוליסות חיסכון לקופ"ג/קרנות פנסיה במטרה לאפשר שיעור תחלופה גבוה יותר החל מגיל פרישה (בדומה לקופ"ג להשקעה).
5. לחייב תשלום תוך 4 ימי עסקים, בדומה לגמל וההשתלמות, במקום עד 30 יום על פי תנאי הפוליסה.
6. להפריד בין פוליסות החיסכון לבין פוליסות המשתתפות ברווחים לצורך יתר שקיפות וקבלת נתונים בביטוח נט.
הבכיר ביקש לשמור על עילום שם וזאת על מנת שלא יפגע ממעסיקיו שפועלים במגוון מכשירים פיננסים.
יש להבהיר כי הנאמר בכתבה זו היא לא טענת מערכת פאנדר. להערכת כתב פאנדר מאמר זה יצור ללא ספק גל של תגובות מחברות הביטוח ואנו מבטיחים להביא אליכם את כל התגובות.
בכיר בשוק ההון הישראלי מגדיר את מוצר החיסכון שהפך לפופולארי מאוד בשנים האחרונות כ"פצצה מתקתקת" לא פחות מכך. לדבריו אלפי לקוחות פותו להעביר למכשיר השקעה בשם "פוליסות חיסכון" אלו, כספים סולידיים, מתוך פיקדונות שיקליים או מכשירי השקעה סולידיים כגון קרנות כספיות או 90/10. בעוד שמכשיר ההשקעה הנ"ל מסוכן לא פחות מ"קרן השתלמות כללית" או "קרן נאמנות עד 50% מניות" וזאת על ידי 'גנבת דעת' באמצעות השם המטעה "פוליסות חיסכון" כאשר המכשיר איננו 'פוליסת ביטוח' לשום דבר ואף אינו 'תוכנית חיסכון' אלא מכשיר השקעה בבורסה בעל סיכון שוק לכל דבר ועניין. עוד מוסיף הבכיר כי הלקוחות קיבלו ייעוץ השקעות מסוכני ביטוח שאינם בעלי רישיון ייעוץ השקעות.
שוק ההון עלול לדבריו להיפגע במידה ורבים מהחוסכים בפוליסות החיסכון הללו ירצו לפתע למשוך כספים מהמכשיר אחרי שיבינו את רמת הסיכון. בדיוק כפי שקרה לאחרונה בקרנות אחרות כגון השתלמות ונאמנות או גמל להשקעה. ולכן זו "פצצה מתקתקת". הוא מציע לסוכנים להתקשר ללקוחותיהם עוד לפני פרסום התשואות ולהסביר להם את הסיטואציה על מנת שהלקוחות לא ייבהלו ויבקשו למשוך את הכספים אפילו בלי לדבר עם הסוכן.
לשאלתנו - האם הנכסים הלא סחירים ב"פוליסת חיסכון" לא ימנעו את הירידות ? ענה שבמצב שוק כמו עכשיו הם "מהווים מישקולת כי מנהל ההשקעות לא יכול למכור אותם ולקנות את ההזדמניות הבאמת טובות שנוצרו והוא "תקוע" עם הלוואות או נכסים שירדו באופן גדול אבל הביטוי (שיערוך) שלהם בפוליסות יחשף רק בעתיד.
הבכיר שלח למערכת פאנדר מאמר קצר שמסכם את הנושא לטענתו וכולל מסקנות שלדבריו הרגולטור חייב ליישם בהקדם על מנת לשמור על הציבור. להלן המאמר:
בעזרת השם
"משבר הקורונה" ובעקבותיו המשבר הכלכלי ובשוק ההון מחייב את רשות שוק ההון לחשיבה מחודשת בנוגע ל"פוליסות חיסכון", מוצר שנתפס בידי חלק ניכר מהציבור כתכנית חיסכון (בעזרת השם) לעניין הסיכון אולם משיא תשואה גבוה כקרן נאמנות/תיק השקעות ללא הסיכון כאמור.
אגדה זו "מתפוצצת" בימים אלו ואלפי חוסכים שניידו את כספם מפיקדונות שקלים לפוליסות אלו יחוו לראשונה ירידה חדה ב"פוליסות החיסכון" שעשויה להגיע לעשרות אחוזים בפוליסות מניתיות ולכ 10% בפוליסות כלליות. לקוחות אלו התפתו להשקיע במכשיר שחשבו אותו לתחליף לפיקדון. "הכסף שלך נרדם בפק"מ" זעקו הכותרות ברשתות ובאתרים, תוך המעטת העובדה שפוליסת חיסכון, למרות שמה, אינה פיקדון אלא דומה יותר לקרן נאמנות/ניהול תיק.
את הצלחתן של "פוליסות החיסכון" להוות אבן שואבת ליציאת כספים מפקדונות שקליים, קרנות נאמנות ותיקי ני"ע בהיקפים של מיליארדים מדי שנה (הערכה היא שכיום מושקעים בהן כ 100 מיליארד ש"ח) נובעת מ 2 סיבות מרכזיות:
1. ארביטראז' רגולטורי המתבטא בהעדר פיקוח על הפצת המוצר למרות היותו מוצר פיננסי בשוק ההון בדומה לקרנות נאמנות ותיקי ני"ע, פוליסה זו אינה מוגדרת כמוצר פנסיוני, לפיכך גם אינה כפופה לחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני, המחייב תהליך מוסדר של התאמת המוצר לצרכי הלקוח ולתיאבון הסיכון שלו, כמו גם למסמך הנמקה בכתב. הפוליסות מופצות ע"י סוכני ביטוח (שאינם בעלי רישיון יעוץ בהשקעות) שהפכו בין לילה, ללא התמחות, ליועצי השקעות. הפוליסות הפכו לאקמול של החיסכון הפיננסי פנסיוני, הנמכרות לכלל האוכלוסיה מבלי לאבחן את הצרכים ו/או את רמת הסיכון.
2. ארביטראז' מיסויי לא מובן אותו ניתן להגדיר כטעות בפקודת מס הכנסה בו הוגדרו רווחי הפוליסות כהכנסה מריבית 125 (ג) בדומה לתוכנית חיסכון ולפקדונות, בעוד כשבפועל הכספים מושקעים באותו שוק הון בו משקיעים כספי קרנות נאמנות ותיקי ני"ע. הגדרה זו מעניקה להן יתרון לא מוצדק:
2.1. דחיית תשלום המס למועד משיכה הסופית, דהיינו, מעבר בין מסלולי השקעה אינו מוגדר כאירוע מס.
2.2. מתן הטבה לאוכלוסיות מבוגרות, שנולדו לפני 1948 (ב 1.2003 מלאו להם 55) לעניין הפטור ממס על רווחים של 13,300 ₪ ליחיד ו- 16,300 ₪ לזוג.
טעות זו נובעת מהגדרה בפקודה את החיסכון בפוליסה כתוכנית חיסכון, למרות שהיא רחוקה מלהיות כזו.
עד כה, פוליסות אלה בעזרת המגמה החיובית המאפיינת בשנים האחרונות את שוק ההון, האירה פנים למשקיעים. כך שעשרות אלפי חוסכים שניידו כספם מהפיקדונות השקליים ראו כיצד החיסכון שלהם רק עולה. מצב זה יצר פער בין התפיסה הסובייקטיבית של המוצר כתוכנית חיסכון, ללא סיכון, שרק עולה לבין מאפייני המוצר בפועל החשוף גם לירידות, כפי שמתברר בימים אלה.
כסף רב עבר לפוליסות החיסכון בשנה 2019 אולם עיתוי הניוד מתיקי ני"ע ופיקדונות בשנת 2019 היה עיתוי לא מוצלח בלשון המעטה, עבור החוסך, לאור העובדה שבעקבות תשואות גבוהות בשנים האחרונות ועד סוף 2019 נדרש העמית לשלם את מס רווח ההון, ואז להפקיד את הכסף לפוליסת חיסכון שירדה חדות מתחילת השנה. ולכן, למעשה, איבד המשקיע את מגן המס.
צעדים המוצעים לטיפול בפוליסות חיסכון:
1. יש להגדיר את רווחי הפוליסות כרווחים מהשקעה ולא כהכנסה מריבית. שינוי, שלהערכתי ייתמך גם ע"י רשות המיסים.
2. לא לאפשר את השימוש בשם "פוליסת חיסכון", חיסכון נתפס כחסר סיכון בידי מרבית האוכלוסיה. יש להגדיר אותן כפוליסות השקעה.
3. לכלול את פוליסות החיסכון כמוצר פנסיוני הוני, בדומה לקופ"ג להשקעה, לאפשר ניוד ביניהן ובכך להבטיח תהליך של ייעוץ/שיווק המתחשב בצרכי הלקוחות ובתיאבון הסיכון שלהם.
4. לאפשר ניוד בין פוליסות חיסכון לקופ"ג/קרנות פנסיה במטרה לאפשר שיעור תחלופה גבוה יותר החל מגיל פרישה (בדומה לקופ"ג להשקעה).
5. לחייב תשלום תוך 4 ימי עסקים, בדומה לגמל וההשתלמות, במקום עד 30 יום על פי תנאי הפוליסה.
6. להפריד בין פוליסות החיסכון לבין פוליסות המשתתפות ברווחים לצורך יתר שקיפות וקבלת נתונים בביטוח נט.
הבכיר ביקש לשמור על עילום שם וזאת על מנת שלא יפגע ממעסיקיו שפועלים במגוון מכשירים פיננסים.
יש להבהיר כי הנאמר בכתבה זו היא לא טענת מערכת פאנדר. להערכת כתב פאנדר מאמר זה יצור ללא ספק גל של תגובות מחברות הביטוח ואנו מבטיחים להביא אליכם את כל התגובות.
עדכון 19:18
להלן תגובתו של רועי סדן - מתכנן פיננסי אישי ומשפחתי לטענות:
הכותב צודק ולא צודק. הוא כואב את הכאב של מנהלי ההשקעות בקרנות נאמנות ובתיקים מנוהלים שפתאום יש מוצר מתחרה שקיבל מהרגולטור "הטבות" משוגעות ביחס לקרנות נאמנות ותיקים מנוהלים.
צודק בזה שיתכן שיש סוכנים שלא מכירים את ההבדלים בין המוצרים או שאינם בעלי ידע בהשקעות כמו יועצי השקעות/מנהלי השקעות. (לא בטוח שכל יועצי ההשקעות בעלי מספיק ידע או שפועלים בהתאם לטובת הלקוח ולא בהתאם להנחיות מערכות הייעוץ והנהלות מעליהם).
אני מכיר וחי* מציאות אחרת.
בגלל הרגולציה בעולם יועצי ההשקעות ומנהלי התיקים (רשות ני"ע), לא השתנה מאז 2001 מספר בעלי הרישיון (הוא אפילו בירידה), מספר חברות ניהול התיקים ירד מכ 330 בשנת 2004 לפחות מ130 תוך עשור.
לעומת זאת מה שקרה במציאות הישראלית הוא שעשרות ומאות מאותם בעלי רישיון לניהול השקעות/ייעוץ השקעות, עברו להיות סוכנים פנסיונים.
כך שחלק גדול ממי שמטפל כיום בלקוח תחת רישיון "סוכן פנסיוני" הוא בעל ידע, מומחיות וניסיון לא פחות ממי שנשאר בבתי ההשקעות או בבנקים.
בשנים האחרונות נוספו לרישיונות הביטוח הפנסיוני בחינות שהיו בעבר בחינות הסף לרישיון "ייעוץ/שיווק השקעות".
בנוסף, חלק גדול מהשינוי מבוצע תחת הסתכלות רחבה יותר על נכסי הלקוח, מה שיועץ בבנק או מנהל תיקים בחברת ניהול תיקים לא יכול או לא עשה מעולם. לכן המסקנה היא לא לבצע שינויים במוצר – אלא בחקיקה – הגיע הזמן שרשות ני"ע ורשות שוק ההון יתאחדו לגוף אחד (עם חטיבות/מחלקות נפרדות), ושהחקיקה תאפשר באמת רק לבעלי הידע והניסיון לטפל גם בחלק הפיננסי של הלקוחות.
אני בטוח שחלק גדול מסוכני הביטוח/מתכננים פיננסים דואגים להסתכל על התמונה הרחבה, צרכי הלקוח ונכסים פנסיונים ופיננסים אחרים. מסבירים ללקוח את היתרונות והסכנות במוצרים השונים. אני נוהג כך וכמוני הרבה חברים בתעשייה שאני מכיר. מרביתם בעלי "רישיון ייעוץ/שיווק/ניהול השקעות" שהותלה מרצון במעבר לבעלי רישיון "סוכן פנסיוני".
* עד לפני שנתיים, מנכ"ל חברת ניהול השקעות. וכיום סוכן פנסיוני וכללי ומתכנן פיננסי.
להלן תגובתו של רועי סדן - מתכנן פיננסי אישי ומשפחתי לטענות:
הכותב צודק ולא צודק. הוא כואב את הכאב של מנהלי ההשקעות בקרנות נאמנות ובתיקים מנוהלים שפתאום יש מוצר מתחרה שקיבל מהרגולטור "הטבות" משוגעות ביחס לקרנות נאמנות ותיקים מנוהלים.
צודק בזה שיתכן שיש סוכנים שלא מכירים את ההבדלים בין המוצרים או שאינם בעלי ידע בהשקעות כמו יועצי השקעות/מנהלי השקעות. (לא בטוח שכל יועצי ההשקעות בעלי מספיק ידע או שפועלים בהתאם לטובת הלקוח ולא בהתאם להנחיות מערכות הייעוץ והנהלות מעליהם).
אני מכיר וחי* מציאות אחרת.
בגלל הרגולציה בעולם יועצי ההשקעות ומנהלי התיקים (רשות ני"ע), לא השתנה מאז 2001 מספר בעלי הרישיון (הוא אפילו בירידה), מספר חברות ניהול התיקים ירד מכ 330 בשנת 2004 לפחות מ130 תוך עשור.
לעומת זאת מה שקרה במציאות הישראלית הוא שעשרות ומאות מאותם בעלי רישיון לניהול השקעות/ייעוץ השקעות, עברו להיות סוכנים פנסיונים.
כך שחלק גדול ממי שמטפל כיום בלקוח תחת רישיון "סוכן פנסיוני" הוא בעל ידע, מומחיות וניסיון לא פחות ממי שנשאר בבתי ההשקעות או בבנקים.
בשנים האחרונות נוספו לרישיונות הביטוח הפנסיוני בחינות שהיו בעבר בחינות הסף לרישיון "ייעוץ/שיווק השקעות".
בנוסף, חלק גדול מהשינוי מבוצע תחת הסתכלות רחבה יותר על נכסי הלקוח, מה שיועץ בבנק או מנהל תיקים בחברת ניהול תיקים לא יכול או לא עשה מעולם. לכן המסקנה היא לא לבצע שינויים במוצר – אלא בחקיקה – הגיע הזמן שרשות ני"ע ורשות שוק ההון יתאחדו לגוף אחד (עם חטיבות/מחלקות נפרדות), ושהחקיקה תאפשר באמת רק לבעלי הידע והניסיון לטפל גם בחלק הפיננסי של הלקוחות.
אני בטוח שחלק גדול מסוכני הביטוח/מתכננים פיננסים דואגים להסתכל על התמונה הרחבה, צרכי הלקוח ונכסים פנסיונים ופיננסים אחרים. מסבירים ללקוח את היתרונות והסכנות במוצרים השונים. אני נוהג כך וכמוני הרבה חברים בתעשייה שאני מכיר. מרביתם בעלי "רישיון ייעוץ/שיווק/ניהול השקעות" שהותלה מרצון במעבר לבעלי רישיון "סוכן פנסיוני".
* עד לפני שנתיים, מנכ"ל חברת ניהול השקעות. וכיום סוכן פנסיוני וכללי ומתכנן פיננסי.
