מוסד שורש >> שלושת המשתנים שקובעים את סיכוי ההדבקות בקורונה

 

מזכר מדיניות חדש של סגן נשיא מוסד שורש, פרופ' איל קמחי, "הפנים הכלכליות-חברתיות של ההידבקות בנגיף הקורונה בישראל", מזהה את ההשפעה של מספר מאפיינים של רשויות מקומיות על שיעור ההידבקות בנגיף, תוך פיקוח סטטיסטי על שורה של מאפיינים נוספים.

 

בעזרת ניתוח רגרסיה רבת משתנים, פרופ' קמחי בחן מספר מאפיינים העשויים להסביר הבדלים בין ערים בארץ בשיעורי ההידבקות. הוא מצא שלושה משתנים בעלי השפעה מובהקת סטטיסטית ועמידה לשינויים בניסוח המודל על שיעור ההידבקות: אחוז האוכלוסייה בגיל 75 ומעלה, צפיפות האוכלוסייה לקמ"ר שטח בנוי למגורים, ואחוז התושבים המתגוררים בישיבות. משתנים אחרים שנבחנו, אולם לא נמצאו בעלי השפעה מובהקת סטטיסטית הם האשכול החברתי-כלכלי של הישוב, שיעור בעלי תואר אקדמי מקרב בני 35-55, השכר הממוצע של עובדים שכירים, ואשכול הפריפריאליות של הישוב. השמטת משתנים אלה מהרגרסיה לא שינתה באופן מהותי את התוצאות.

 

שיעור ההידבקות נמצא כמתואם שלילית עם אחוז האוכלוסייה בגיל 75 ומעלה, אולי עקב העובדה שאוכלוסייה זו נשמעה יותר להוראות הבידוד החברתי. אולם הקשר בין שיעור ההידבקות לבין אחוז האוכלוסייה בגיל 75 ומעלה לא היה משמעותי מבחינה כמותית. שני המשתנים הנוספים, לעומת זאת, נמצאו בעלי השפעה כמותית משמעותית, ומובהקותם הסטטיסטית הייתה עמידה לניסוחים שונים של מודל הרגרסיה.

 

בכל אחד מהתרשימים ניתן לראות כי המתאם החזק ביותר של שיעור ההידבקות הוא עם הערכים הקיצוניים של המאפיינים.

 

על מנת להמחיש את החשיבות של הקשר בין שיעור ההידבקות לבין שני המאפיינים הדומיננטיים, המחקר של מוסד שורש בחן את הפער בין שתי קבוצות של רשויות מקומיות בשתי הקצבות של ספקטרום ההידבקות. 1.3 מיליון תושבים מתגוררים בישובים בהם שיעור ההידבקות בנגיף היה פחות מ-60 לכל מאה אלף תושבים, ו-1.6 מיליון תושבים מתגוררים בישובים בהם שיעור ההידבקות בנגיף היה יותר מ-300 לכל מאה אלף תושבים. שיעור הנדבקים ביישובים בעלי שיעורי ההידבקות הנמוכים ביותר הוא 31 למאה אלף תושבים, בעוד שבישובים בעלי שיעורי ההידבקות הגבוהים ביותר שיעור ההידבקות מגיע ל-560 למאה אלף תושבים.

 

פרופ' קמחי ערך סימולציה לבחון איך גידול בשיעור התושבים המתגוררים בישיבות (מהשיעור הנמוך בישובים עם שיעורי הידבקות נמוכים, לשיעור הגבוה בישובים עם שיעורי הידבקות גבוהים) היה מעלה את שיעורי ההידבקות מנגיף הקורונה בישובים עם שיעורי הידבקות נמוכים. הוא מצא ששיעור ההידבקות בישובים בעלי שיעורי ההידבקות היה גדל ב-232 לכל מאה אלף תושבים.

 

המחקר של מוסד שורש ערך סימולציה דומה לגבי התרומה של צפיפות האוכלוסייה לקמ"ר שטח בנוי למגורים על שיעור הנדבקים. בישובים בעלי שיעורי ההידבקות הנמוכים ביותר הצפיפות היא כ-9,300 תושבים לקמ"ר. לעומת זאת, בישובים בעלי שיעורי ההידבקות הגבוהים ביותר הצפיפות היא כמעט פי שלושה – כ-25 אלף תושבים לקמ"ר. אילו צפיפות האוכלוסייה בישובים בעלי שיעורי ההידבקות הנמוכים ביותר הייתה דומה לזו שבישובים בעלי שיעורי ההידבקות הגבוהים ביותר, שיעור הנדבקים בישובים אלה היה גדל ב-205 לכל מאה אלף תושבים.

 

 

פרופ' איל קמחי: "ייתכן שהסיבה למתאם הגבוה שבין שיעור התושבים המתגוררים בישיבות לבין שיעור ההידבקות בנגיף הוא חוסר ציות של אוכלוסייה זו להוראות הריחוק החברתי, אם מתוך בורות גרידא, אם מתוך גישה בסיסית של אי-ציות למוסדות המדינה, ואם מתוך התנהגות חסרת אחריות של ראשי המוסדות האלה. יש לציין שלא נמצא כל קשר סטטיסטי בין שיעור ההידבקות בנגיף לבין שיעור התושבים המתגוררים בפנימיות אחרות, במוסדות רפואיים, בדיור מוגן למבוגרים, ובמוסדות אחרים. לגבי צפיפות האוכלוסייה, נראה שאין צורך להכביר מילים כדי לבאר את הקשר שבינה לבין שיעור ההידבקות."

 

המסקנה מהמחקר של מוסד שורש היא שקיימת דרך ביניים בין המדיניות של סגר כולל שננקטה בפועל בישראל, שנזקה הכלכלי עצום, לבין המדיניות של סגר חכם, המחייבת מערך בדיקות נרחב ויעיל שכרגע אינו בנמצא. לדעת פרופ' קמחי, ניתן לבצע מדיניות של סגר סלקטיבי על אוכלוסיות שעל פי מאפיינים אלה נמצאות בסיכון גבוה להידבקות בנגיף ולהפצתו.

 

 

מוסד שורש למחקר כלכלי-חברתי, בראשות פרופ' דן בן-דוד, הוא מכון עצמאי ובלתי-תלוי לחקר מדיניות העורך מחקרים מבוססי עובדות על המשק ועל החברה האזרחית בישראל. מוסד שורש מספק מידע למקבלי ההחלטות המובילים בישראל ולציבור הרחב במדינה ומחוצה לה באמצעות תדרוכים ופרסומים ברורים ונגישים על מקורן, אופיין ומימדיהן של סוגיות שורש מולן ניצבת המדינה. המוסד מציע חלופות מדיניות לשיפור רווחת כל חלקי החברה בישראל וליצירת הזדמנויות שוות יותר לאזרחיה.