עמי גינזבורג
23/10/2020
כפי שכבר כתבתי כאן בעבר, שוק המניות המניות האמריקאי, נסחר כיום במחירים גבוהים עד בועתיים. במיוחד אמורים הדברים לגבי מניות הטכנולוגיה המובילות – מניות FAANG וגרורותיהן.
בינתיים מניות הטכנולוגיה ממשיכות לשהות באיזור השיא וגוררות איתן לשם את מדדי המניות הבכירים– דאו ג'ונס, ס"פ 500 ונאסד"ק 100. השאלה היא מהן הסיבות שעשויות לגרום לשוק לסגת לאחור. ולא פחות חשוב – מתי זה יקרה?
הנה חמש אפשרויות לטריגרים שכאלה:
1. הבחירות בארה"ב.
הבחירות לנשיאות בארה"ב יתקיימו בעוד שבועיים בלבד – ב-3 בנובמבר. נכון לעכשיו הסקרים מורים בבירור על ניצחון למועמד הדמוקרטי, ג'ו ביידן. ישנם כלכלנים שסבורים כי בבחירה בביידן תעשה רע לשווקים. לפחות בהתחלה.
בחירה במועמד הדמוקרטי תעכב את תכניות התמרוץ הממשלתיות שניסה להוביל הנשיא טראמפ. חלק מהתוכניות תקועות עדיין בבתי הנבחרים וממתינות לאחר הבחירות. ביידן ככל הידוע אינו תומך בתוכניות התמרוץ הללו, ובוודאי לא במתכונת שמנסה לקדם הנשיא הרפובליקני. וזאת למרות שהמפלגה הדמוקרטית תומכת מסורתית בגידול ההשפעה של הממשלה על הכלכלה.
ביידן גם עשוי להעלות מסים או לבטל את הקלות המס של הנשיא טראמפ. גם צעד כזה עשוי להוביל לגל שלילי בבורסות בארה"ב.
סכנה מסוג אחר קיימת בשאלה האם הנשיא טראמפ יכיר בתוצאות הבחירות או שהוא ינסה לבטל אותן דרך בית המשפט. זו סכנה שעשויה להיות מוחשית אם תוצאות הבחירות יהיו קרובות. ניצחון של ביידן בפער קטן עלול להצית מאבק משפטי שכזה ולגרור את הכלכלה האמריקאית לסחרור ואי וודאות.
2. עליית תשואות בשוק האג"ח עקב תוכניות התמרוץ
עם פרוץ מגיפת הקורונה באביב שעבר החלו ארה"ב ומדינות רבות אחרות לעודד את הכלכלה באמצעות תוכניות תמרוץ שונות. השווקים קיבלו את המסר הזה באהבה, ומחירי הנכסים הפיננסיים שרשמו צניחה חדה במארס שעבר התאוששו במהרה.
תוכניות תמרוץ עולות כסף רב שאותו צריך להביא ממקום כלשהו. בדרך כלל – דרך גיוס חוב ממשלתי לטווח ארוך. למרבה ההפתעה שוק האג"ח הממשלתי כמעט ולא הגיב לתוכניות הללו. תשואות האג"ח הממשלתיות נותרו בשפל הסטורי.
ואולם באחרונה נראה שחלה תזוזה כלשהי. תשואת האג"ח של ארה"ב ל-10 שנים טיפסה מרמת שפל של 0.51% בסוף יולי לכמעט 0.8%. זו עדיין תשואה נמוכה מאוד. היא רחוקה מרמה של 1.8% בה עמדה בתחילת ינואר, ועוד יותר מרמה של 3.16% בה היתה באוקטובר 2018.
כשמשקיעי האג"ח בעולם יפנימו שתשואה של פחות מ-1% לא מתקרבת לפצות על הסיכונים שקיימים כיום בכלכלות המערב התשואות עלולות לזחול כלפי מעלה. תנועה שכזו תתורגם ככל הנראה גם לירידות משמעותיות בשוקי המניות.
3. תנועה דרומה באסיה ואירופה
מצבן של חלק מהכלכלות באירופה עדין ושביר מאוד. רבות מהן סובלות מאבטלה גבוהה, עליה חדה בגרעונות התקציביים עקב הירידה בגביית מסים ועצירה בפעילות הכלכלית. שוקי המניות והאג"ח ניזונים בעיקר מההזרמות העצומות שמספק הבנק המרכזי של אירופה, מה שמאפשר לשמור על מחירי אג"ח ומניות גבוהים. גם שוק הנדל"ן באירופה עדיין לא הפנים את מלוא חומרת המגיפה.
הדברים יכולים להשתנות מהר מאוד. באירופה כל מדינה נוקטת בשיטה שונה למלחמה במגיפה ולתמרוץ הכלכלה. בעבר הלא רחוק, כאשר חלק ממדינות גוש היורו נקלעו לקשיים, הדבר השליך על הגוש כולו, עד כדי איום בפירוקו. כיום קולות כאלו אינם נשמעים כמעט. אבל במידה והמשבר ימשיך להכות בכלכלות חלשות יותר כמו אלו של איטליה, ספרד ויוון, עלולות להיות לכך השלכות מרחיקות לכת.
באירופה, שלא כמו בארה"ב, שוקי המניות עדיין רחוקים משיאם. מדד פוטסי 100 של בריטניה נסחר סביב 5,800 נקודות – רחוק ב-25% מהשיא של 7,670 בו שהה בינואר האחרון. מדד יורוסטוקס 50 האירופי רחוק בכ-21% מהשיא בו היה בינואר. נדמה שבאירופה מפנימים טוב יותר מאשר בארה"ב את חומרת המגיפה. במידה וגם שוקי האג"ח של אירופה יתחילו לנוע דרומה, הדבר עלול להשפיע גם על שוק המניות בצד המערבי של האוקיינוס האטלנטי.
4. חידוש סגרים בשל עלייה בתחלואה מקורונה
משבר הקורונה שהחל בסוף 2019 עדיין עמנו. בחלק ממדינות אירופה נרשמה עלייה בתחלואה בחודשיים האחרונים, דבר שהוביל – כמו בישראל – לסגרים ברמות חומרה כאלה ואחרות. גם בארה"ב ישנן לא מעט מדינות וערים גדולות שמתחילות לראות זינוק שני בגל התחלואה. נקיטת צעדים כדי למנוע עלייה נוספת בשיעור החולים תתבע את מחירה מהכלכלה האמריקאית, שגם כך צפויה להתכווץ השנה בשיעור ניכר.
בגל הראשון של המגיפה נרשמו ירידות תלולות בשוק המניות האמריקאי, יחד עם הנפילות החדות שנרשמו בשוקי הסחורות, ובמיוחד בנפט. מאז הספיקו השווקים להתאושש במהירות ולקבוע שיאים חדשים.
אלא שהצרות שהביאה המגיפה עדיין כאן. הן לא הולכות עדיין לשום מקום. בנייני המשרדים עדיין ריקים מעובדים, הקניונים ובתי הקולנוע נטושים, ומוסדות החינוך פועלים רק באופן חלקי. תחילתו של גל שני אולי לא יגרום לצלילה חדה כמו זו שראינו במארס, אבל גם נפילה של 10% או 15% תיתן תחוש של זעזוע משמעותי בשווקים.
5. עונת הדו"חות
בימים הקרובים יתחילו להתפרסם הדוחות הכספיים לרבעון השלישי של השנה. במרבית החברות הם יצביעו על נסיגה. הבנקים ירשמו הפרשות גדולות לחובות מסופקים, חברות הנדל"ן ישערכו כלפי מטה את ערך הנכסים, וחברות התעופה והמלונאות יציגו תוצאות מזעזעות.
זרם הדו"חות השליליים עלול לגרום למשקיעים לחשב מסלול מחדש, ולהבין שהקורונה לא תיעלם מחיינו כל כך מהר. וגם כשהיא תיעלם – העולם כבר לא ישוב כנראה להיות אותו הדבר. ישנם לא מעט ענפים שיינזקו לטווח ארוך.
וישנן כמובן חברות הטכנולוגיה. אצל רבות מהן הקורונה דווקא עשתה טוב לעסקים. הבעיה היא שמחירי המניות זינקו בעשרות ומאות אחוזים לרמות שהקדימו בהרבה את השיפור החד בתוצאות. כרגע הן "מתומחרות לשלמות". הבעיה היא ששלמות היא מצרך נדיר. חלק מהחברות עשויות לאכזב את המשקיעים בהן כי "לא צמחו מספיק". מניות כאלו עלולות לחוות תיקון כואב בכל מקרה של "פספוס" התחזיות האופטימיות לגביהן. ואם תהיינה כמה כאלה – התנועה דרומה עשויה אף להתגבר.
בינתיים מניות הטכנולוגיה ממשיכות לשהות באיזור השיא וגוררות איתן לשם את מדדי המניות הבכירים– דאו ג'ונס, ס"פ 500 ונאסד"ק 100. השאלה היא מהן הסיבות שעשויות לגרום לשוק לסגת לאחור. ולא פחות חשוב – מתי זה יקרה?
הנה חמש אפשרויות לטריגרים שכאלה:
1. הבחירות בארה"ב.
הבחירות לנשיאות בארה"ב יתקיימו בעוד שבועיים בלבד – ב-3 בנובמבר. נכון לעכשיו הסקרים מורים בבירור על ניצחון למועמד הדמוקרטי, ג'ו ביידן. ישנם כלכלנים שסבורים כי בבחירה בביידן תעשה רע לשווקים. לפחות בהתחלה.
בחירה במועמד הדמוקרטי תעכב את תכניות התמרוץ הממשלתיות שניסה להוביל הנשיא טראמפ. חלק מהתוכניות תקועות עדיין בבתי הנבחרים וממתינות לאחר הבחירות. ביידן ככל הידוע אינו תומך בתוכניות התמרוץ הללו, ובוודאי לא במתכונת שמנסה לקדם הנשיא הרפובליקני. וזאת למרות שהמפלגה הדמוקרטית תומכת מסורתית בגידול ההשפעה של הממשלה על הכלכלה.
ביידן גם עשוי להעלות מסים או לבטל את הקלות המס של הנשיא טראמפ. גם צעד כזה עשוי להוביל לגל שלילי בבורסות בארה"ב.
סכנה מסוג אחר קיימת בשאלה האם הנשיא טראמפ יכיר בתוצאות הבחירות או שהוא ינסה לבטל אותן דרך בית המשפט. זו סכנה שעשויה להיות מוחשית אם תוצאות הבחירות יהיו קרובות. ניצחון של ביידן בפער קטן עלול להצית מאבק משפטי שכזה ולגרור את הכלכלה האמריקאית לסחרור ואי וודאות.
2. עליית תשואות בשוק האג"ח עקב תוכניות התמרוץ
עם פרוץ מגיפת הקורונה באביב שעבר החלו ארה"ב ומדינות רבות אחרות לעודד את הכלכלה באמצעות תוכניות תמרוץ שונות. השווקים קיבלו את המסר הזה באהבה, ומחירי הנכסים הפיננסיים שרשמו צניחה חדה במארס שעבר התאוששו במהרה.
תוכניות תמרוץ עולות כסף רב שאותו צריך להביא ממקום כלשהו. בדרך כלל – דרך גיוס חוב ממשלתי לטווח ארוך. למרבה ההפתעה שוק האג"ח הממשלתי כמעט ולא הגיב לתוכניות הללו. תשואות האג"ח הממשלתיות נותרו בשפל הסטורי.
ואולם באחרונה נראה שחלה תזוזה כלשהי. תשואת האג"ח של ארה"ב ל-10 שנים טיפסה מרמת שפל של 0.51% בסוף יולי לכמעט 0.8%. זו עדיין תשואה נמוכה מאוד. היא רחוקה מרמה של 1.8% בה עמדה בתחילת ינואר, ועוד יותר מרמה של 3.16% בה היתה באוקטובר 2018.
כשמשקיעי האג"ח בעולם יפנימו שתשואה של פחות מ-1% לא מתקרבת לפצות על הסיכונים שקיימים כיום בכלכלות המערב התשואות עלולות לזחול כלפי מעלה. תנועה שכזו תתורגם ככל הנראה גם לירידות משמעותיות בשוקי המניות.
3. תנועה דרומה באסיה ואירופה
מצבן של חלק מהכלכלות באירופה עדין ושביר מאוד. רבות מהן סובלות מאבטלה גבוהה, עליה חדה בגרעונות התקציביים עקב הירידה בגביית מסים ועצירה בפעילות הכלכלית. שוקי המניות והאג"ח ניזונים בעיקר מההזרמות העצומות שמספק הבנק המרכזי של אירופה, מה שמאפשר לשמור על מחירי אג"ח ומניות גבוהים. גם שוק הנדל"ן באירופה עדיין לא הפנים את מלוא חומרת המגיפה.
הדברים יכולים להשתנות מהר מאוד. באירופה כל מדינה נוקטת בשיטה שונה למלחמה במגיפה ולתמרוץ הכלכלה. בעבר הלא רחוק, כאשר חלק ממדינות גוש היורו נקלעו לקשיים, הדבר השליך על הגוש כולו, עד כדי איום בפירוקו. כיום קולות כאלו אינם נשמעים כמעט. אבל במידה והמשבר ימשיך להכות בכלכלות חלשות יותר כמו אלו של איטליה, ספרד ויוון, עלולות להיות לכך השלכות מרחיקות לכת.
באירופה, שלא כמו בארה"ב, שוקי המניות עדיין רחוקים משיאם. מדד פוטסי 100 של בריטניה נסחר סביב 5,800 נקודות – רחוק ב-25% מהשיא של 7,670 בו שהה בינואר האחרון. מדד יורוסטוקס 50 האירופי רחוק בכ-21% מהשיא בו היה בינואר. נדמה שבאירופה מפנימים טוב יותר מאשר בארה"ב את חומרת המגיפה. במידה וגם שוקי האג"ח של אירופה יתחילו לנוע דרומה, הדבר עלול להשפיע גם על שוק המניות בצד המערבי של האוקיינוס האטלנטי.
4. חידוש סגרים בשל עלייה בתחלואה מקורונה
משבר הקורונה שהחל בסוף 2019 עדיין עמנו. בחלק ממדינות אירופה נרשמה עלייה בתחלואה בחודשיים האחרונים, דבר שהוביל – כמו בישראל – לסגרים ברמות חומרה כאלה ואחרות. גם בארה"ב ישנן לא מעט מדינות וערים גדולות שמתחילות לראות זינוק שני בגל התחלואה. נקיטת צעדים כדי למנוע עלייה נוספת בשיעור החולים תתבע את מחירה מהכלכלה האמריקאית, שגם כך צפויה להתכווץ השנה בשיעור ניכר.
בגל הראשון של המגיפה נרשמו ירידות תלולות בשוק המניות האמריקאי, יחד עם הנפילות החדות שנרשמו בשוקי הסחורות, ובמיוחד בנפט. מאז הספיקו השווקים להתאושש במהירות ולקבוע שיאים חדשים.
אלא שהצרות שהביאה המגיפה עדיין כאן. הן לא הולכות עדיין לשום מקום. בנייני המשרדים עדיין ריקים מעובדים, הקניונים ובתי הקולנוע נטושים, ומוסדות החינוך פועלים רק באופן חלקי. תחילתו של גל שני אולי לא יגרום לצלילה חדה כמו זו שראינו במארס, אבל גם נפילה של 10% או 15% תיתן תחוש של זעזוע משמעותי בשווקים.
5. עונת הדו"חות
בימים הקרובים יתחילו להתפרסם הדוחות הכספיים לרבעון השלישי של השנה. במרבית החברות הם יצביעו על נסיגה. הבנקים ירשמו הפרשות גדולות לחובות מסופקים, חברות הנדל"ן ישערכו כלפי מטה את ערך הנכסים, וחברות התעופה והמלונאות יציגו תוצאות מזעזעות.
זרם הדו"חות השליליים עלול לגרום למשקיעים לחשב מסלול מחדש, ולהבין שהקורונה לא תיעלם מחיינו כל כך מהר. וגם כשהיא תיעלם – העולם כבר לא ישוב כנראה להיות אותו הדבר. ישנם לא מעט ענפים שיינזקו לטווח ארוך.
וישנן כמובן חברות הטכנולוגיה. אצל רבות מהן הקורונה דווקא עשתה טוב לעסקים. הבעיה היא שמחירי המניות זינקו בעשרות ומאות אחוזים לרמות שהקדימו בהרבה את השיפור החד בתוצאות. כרגע הן "מתומחרות לשלמות". הבעיה היא ששלמות היא מצרך נדיר. חלק מהחברות עשויות לאכזב את המשקיעים בהן כי "לא צמחו מספיק". מניות כאלו עלולות לחוות תיקון כואב בכל מקרה של "פספוס" התחזיות האופטימיות לגביהן. ואם תהיינה כמה כאלה – התנועה דרומה עשויה אף להתגבר.
