Image by unsplash.com
משה שלום
12/04/2021
האם זה הגבול העליון של האופטימיות בנפט? הימים הקרובים יאמרו זאת בצורה ברורה. ה"זהב השחור" הוכיח שוב את יכולתו לנוע מרחקים עצומים של מחיר, בתקופות קצרות יחסית בזמן. במאי 2020 ראינו חוזים במינוס (!!) ומחיר שאיים להגיע לסביבת ה-10$ לחבית. ועכשיו, החוזים נעצרו בהתנגדות היסטורית סביב ה-64-65$ לחבית. פי 6 בפחות משנה (!!).
התנודתיות הזו עצומה אבל היא נכנסת לקטגוריה של מופלאה, כאשר לוקחים בחשבון את כמות הכסף הקיים במסחר הזה. בדרך כלל, ככול שיש מחזורים גדולים ונזילות גבוהה בנכס פיננסי, כך נראה בו תנודתיות נמוכה יותר. והנפט, באופן חריג, בולט בסתירה לעיקרון הזה. למרות שמדובר במאות מיליארדי דולר ליום, העוברים ידיים בזירה הזו, אנו רואים עליות וירידות דומות למניה מהדרג השלישי או הרביעי. אז מה קרה כאן? איפה אנו היום? ומה הגיוני שיקרה?
מה קרה
הנה גרף שבועי של החוזה העתידי על הנפט ה"אמריקאי" (WTI):
שימו לב שלפנינו מוצר צריכה אנרגטי אשר היה בדשדוש רב-חודשים. מאז מאי 2019 ועד השיא שלפני הקורונה, בפברואר 2020. מדוע? כי, כזכור, זו הייתה תקופה ארוכה שבה דברו על השהייה בצמיחה הגלובלית, ובמיוחד בזו של המדינות המתפתחות, וזה השפיע מאוד על התמחור של הנפט בעולם. המחיר נע ונד בין אזור ה-50$ לאזור ה-65$ (תחום רחב למדי אבל ברור ויציב). גם לא עזרו כל כך המריבות בין המפיקות וההגמוניה של ארה"ב כמייצאת הראשית.
ובסה"כ, ניתן לציין את התקופה ההיא כעמדת המתנה, עד שיתקבל קטליזאטור חדש עבור הנכס הנוזלי. זה הגיע בעוצמה לא ציפוייה עם מגפת הקורונה. ההקפאה של המון סקטורים שצרכו המון אנרגיה (תחבורה, תיירות, וכו...) דחפו את הנפט לצלילה היסטורית שלא נראתה כדוגמתה. כאמור, עד כדי אבסורד של חוזה עתידי שלילי ומחיר מעשי סביב ה-10$. ברור שהמחיר הזה לא יכול היה להחזיק מעמד הרבה זמן. המטוטלת הטבעית החזירה אותו למשהו הגיוני יותר סביב ה-42$-43$ כשיא, ו-35$ כתחתית, בדשדוש חדש ומעודכן קורונה.
בסקירות רבות ציינתי את נובמבר 2020 כחודש ההכרעה: החודש בו הגיעו אלינו החדשות הטובות על החיסונים, החודש שבו הוכרעו הבחירות בארה"ב, ונקבעו כללי הברזל של הסיוע הגלובלי לנפגעי המחלה הכלכליים. מלחמת המפיקות, והדיכאון מהמצב הכלכלי שהושפע מהמגפה, כל אלו לא השפיעו על היווצרות המגמה העולה המדהימה החדשה. המחיר קפץ באופן רצוף מאותם 35$ להתנגדות הטבעית של 64-65$.
איפה אנו היום
אומרים שכל הטוב והצפוי כבר מובנה במחיר הנפט. ואומרים שרמת ההתנגדות סביב 65$ תהווה שיא ארוך טווח של לפחות שנה, או יותר, בגלל שאנו נכנסים עכשיו לתקופה שבה העזרות לנפגעים יתחילו לקטון והבעיות הגדולות יתחילו לצוץ על אמת. כל זה ישפיע על הצריכה, הצמיחה, ובהשלכה, על העלות של האנרגיה. האם אלו שאומרים באמת יודעים? אני לא חושב. לדעתי, הם מניחים הנחות הגיוניות בעולם שאינו הגיוני. מה שמניע את המחיר אינו רק אוסף נתוני מקרו. מדובר במערכת שלמה של ציפיות.
מה הגיוני שיקרה
ראו את הגרף של ציפיות הצריכה מול הייצור של הנפט בעולם, מטעם הסוכנות הפדראלית למידע אנרגטי (EIA):
זה לא צחוק! העקומה השחורה (צריכה) והעקומה הכחולה (ייצור) משתלבות בעלייה די דרמטית ומתמשכת עד סוף 2022. הצמיחה המשתמעת מהגרף הזה הוא הבסיס לתקווה הכלכלית שעליה בונה ביידן, הנשיא החדש של ארה"ב, כדי לממן, ולו בחלקן, את תוכניות העזרה והתשתיות שהוא משיק בימים אלו. סוחרי הנפט בוודאי מבינים את הקשיים של התקופה אבל מאמינים בדבר אחד יותר מהכול: צפי לעליות מביא עליות. וזה הבסיס לתקווה כלפי מחירים גבוהים יותר בחוזים העתידיים של הסחורה.
עוד דוגמה של תקווה? הנה גרף עמודות של כמות הבארות הפעילות במערב ארה"ב, עד אפריל 2021:
ומה אנו רואים? שלמרות התקופה הקשה שכולנו מצפים לה, ובמיוחד למרות הדיבורים ה"ירוקים" הקיצוניים מאוד מצד חלק נרחב מן הקהילה הפוליטית הדמוקרטית השולטת היום ללא רסן בקונגרס, ישנו גידול בכמות הבארות במערב ארה"ב. ממצב של סביב 90 בשיא הקורונה, אנו עומדים עם כ-110 באפריל השנה. עלייה של יותר מ-20% (!!). חידוש פעילות של באר אינו דבר פשוט כל כך. ואם יש גידול כה ניכר, המשמעות היא שהיצרנים האלו מצפים לדרישה עולה באופן די קיצוני עבור מה שהם מצליחים להוציא מהאדמה.
סיכום קצר
מכל האמור, אני חושב שלפנינו תקופה קצרה של תיקון טכני בסחורה. כזה שיכול להתבטא בכמה דולרים לעומק, או בדשדוש אופקי לא עמוק במיוחד אבל, ארוך בזמן קצת יותר. אחרי התיקון הזה צפוי חידוש המגמה החיובית לכיוון השיא הקודם של 77-78$. זה בהחלט יעד הגיוני ואפשרי, שלא ידרוש מאמץ גדול במיוחד עבור הסוחרים הגדולים בתחום. האם זה יקרה? אינני נביא או בן נביא. מה שעומד לצד האופטימיות כאן היא הרוח הגבית של מה שעושה הממשל בפועל מול מה שהוא רוצה לעשות בתחום החלפת האנרגיה הישנה והטובה באנרגיות ירוקות, יחד עם הקולות העולים מצד המעצמה הגלובלית הממשיכה לעלות: סין. בהצלחה לכולם.
התנודתיות הזו עצומה אבל היא נכנסת לקטגוריה של מופלאה, כאשר לוקחים בחשבון את כמות הכסף הקיים במסחר הזה. בדרך כלל, ככול שיש מחזורים גדולים ונזילות גבוהה בנכס פיננסי, כך נראה בו תנודתיות נמוכה יותר. והנפט, באופן חריג, בולט בסתירה לעיקרון הזה. למרות שמדובר במאות מיליארדי דולר ליום, העוברים ידיים בזירה הזו, אנו רואים עליות וירידות דומות למניה מהדרג השלישי או הרביעי. אז מה קרה כאן? איפה אנו היום? ומה הגיוני שיקרה?
מה קרה
הנה גרף שבועי של החוזה העתידי על הנפט ה"אמריקאי" (WTI):
שימו לב שלפנינו מוצר צריכה אנרגטי אשר היה בדשדוש רב-חודשים. מאז מאי 2019 ועד השיא שלפני הקורונה, בפברואר 2020. מדוע? כי, כזכור, זו הייתה תקופה ארוכה שבה דברו על השהייה בצמיחה הגלובלית, ובמיוחד בזו של המדינות המתפתחות, וזה השפיע מאוד על התמחור של הנפט בעולם. המחיר נע ונד בין אזור ה-50$ לאזור ה-65$ (תחום רחב למדי אבל ברור ויציב). גם לא עזרו כל כך המריבות בין המפיקות וההגמוניה של ארה"ב כמייצאת הראשית.
ובסה"כ, ניתן לציין את התקופה ההיא כעמדת המתנה, עד שיתקבל קטליזאטור חדש עבור הנכס הנוזלי. זה הגיע בעוצמה לא ציפוייה עם מגפת הקורונה. ההקפאה של המון סקטורים שצרכו המון אנרגיה (תחבורה, תיירות, וכו...) דחפו את הנפט לצלילה היסטורית שלא נראתה כדוגמתה. כאמור, עד כדי אבסורד של חוזה עתידי שלילי ומחיר מעשי סביב ה-10$. ברור שהמחיר הזה לא יכול היה להחזיק מעמד הרבה זמן. המטוטלת הטבעית החזירה אותו למשהו הגיוני יותר סביב ה-42$-43$ כשיא, ו-35$ כתחתית, בדשדוש חדש ומעודכן קורונה.
בסקירות רבות ציינתי את נובמבר 2020 כחודש ההכרעה: החודש בו הגיעו אלינו החדשות הטובות על החיסונים, החודש שבו הוכרעו הבחירות בארה"ב, ונקבעו כללי הברזל של הסיוע הגלובלי לנפגעי המחלה הכלכליים. מלחמת המפיקות, והדיכאון מהמצב הכלכלי שהושפע מהמגפה, כל אלו לא השפיעו על היווצרות המגמה העולה המדהימה החדשה. המחיר קפץ באופן רצוף מאותם 35$ להתנגדות הטבעית של 64-65$.
איפה אנו היום
אומרים שכל הטוב והצפוי כבר מובנה במחיר הנפט. ואומרים שרמת ההתנגדות סביב 65$ תהווה שיא ארוך טווח של לפחות שנה, או יותר, בגלל שאנו נכנסים עכשיו לתקופה שבה העזרות לנפגעים יתחילו לקטון והבעיות הגדולות יתחילו לצוץ על אמת. כל זה ישפיע על הצריכה, הצמיחה, ובהשלכה, על העלות של האנרגיה. האם אלו שאומרים באמת יודעים? אני לא חושב. לדעתי, הם מניחים הנחות הגיוניות בעולם שאינו הגיוני. מה שמניע את המחיר אינו רק אוסף נתוני מקרו. מדובר במערכת שלמה של ציפיות.
מה הגיוני שיקרה
ראו את הגרף של ציפיות הצריכה מול הייצור של הנפט בעולם, מטעם הסוכנות הפדראלית למידע אנרגטי (EIA):
זה לא צחוק! העקומה השחורה (צריכה) והעקומה הכחולה (ייצור) משתלבות בעלייה די דרמטית ומתמשכת עד סוף 2022. הצמיחה המשתמעת מהגרף הזה הוא הבסיס לתקווה הכלכלית שעליה בונה ביידן, הנשיא החדש של ארה"ב, כדי לממן, ולו בחלקן, את תוכניות העזרה והתשתיות שהוא משיק בימים אלו. סוחרי הנפט בוודאי מבינים את הקשיים של התקופה אבל מאמינים בדבר אחד יותר מהכול: צפי לעליות מביא עליות. וזה הבסיס לתקווה כלפי מחירים גבוהים יותר בחוזים העתידיים של הסחורה.
עוד דוגמה של תקווה? הנה גרף עמודות של כמות הבארות הפעילות במערב ארה"ב, עד אפריל 2021:
ומה אנו רואים? שלמרות התקופה הקשה שכולנו מצפים לה, ובמיוחד למרות הדיבורים ה"ירוקים" הקיצוניים מאוד מצד חלק נרחב מן הקהילה הפוליטית הדמוקרטית השולטת היום ללא רסן בקונגרס, ישנו גידול בכמות הבארות במערב ארה"ב. ממצב של סביב 90 בשיא הקורונה, אנו עומדים עם כ-110 באפריל השנה. עלייה של יותר מ-20% (!!). חידוש פעילות של באר אינו דבר פשוט כל כך. ואם יש גידול כה ניכר, המשמעות היא שהיצרנים האלו מצפים לדרישה עולה באופן די קיצוני עבור מה שהם מצליחים להוציא מהאדמה.
סיכום קצר
מכל האמור, אני חושב שלפנינו תקופה קצרה של תיקון טכני בסחורה. כזה שיכול להתבטא בכמה דולרים לעומק, או בדשדוש אופקי לא עמוק במיוחד אבל, ארוך בזמן קצת יותר. אחרי התיקון הזה צפוי חידוש המגמה החיובית לכיוון השיא הקודם של 77-78$. זה בהחלט יעד הגיוני ואפשרי, שלא ידרוש מאמץ גדול במיוחד עבור הסוחרים הגדולים בתחום. האם זה יקרה? אינני נביא או בן נביא. מה שעומד לצד האופטימיות כאן היא הרוח הגבית של מה שעושה הממשל בפועל מול מה שהוא רוצה לעשות בתחום החלפת האנרגיה הישנה והטובה באנרגיות ירוקות, יחד עם הקולות העולים מצד המעצמה הגלובלית הממשיכה לעלות: סין. בהצלחה לכולם.
