בבקשה, רק אל תקראו להם "מטבעות"

"טבח", "שחיטה", Massacre - זה הכינוי שאפשר אולי להדביק למתרחש בשעות אלה בשוק המטבעות הקריפטוגרפיים.  

נתחיל במספרים: נכון לשעה 16:10 היום צלל המטבע הקריפטוגראפי הגדול בעולם, ביטקוין, בלא פחות מ-30%. יום קודם לכן ננעל הביטקוין על 42,600 דולר. היום, עם פתיחת המסחר בארה"ב הוא כבר התקרב ל-30 אלף דולר. שלוש שעות לאחר מכן התאושש מעט המטבע ונסחר סביב 37 אלף דולר. רכבת הרים של ממש. 

צלילת הביטקוין בפתיחת המסחר חוללה פיגוע המוני בכל המטבעות הקריפטוגראפיים  האחרים. את'ריום למשל, המטבע הקריפטוגראפי השני בחשיבותו, צלל הערב ב-43%. דוג'קוין, מטבע שאיש לא שמע עליו עד לפני מספר חודשים – כלומר עד שאילו מאסק מטסלה התחיל לצייץ את דעתו עליו - התרסק ב-42%. מטבעות מוכרים פחות כמו דאש, לייטקוין וביטקוין-קאש מתרסקים ב-50%. אכן מפולת כהלכתה.

את הסיבות לנפילה הנוכחית במגזר הקריפטוגרפי תולים מומחי השוק השונים באמירות ופעולות שביצע באחרונה אילון מאסק, מנכ"ל טסלה, שהפך את עצמו לנערת העידוד של העולם הקריפטוגראפי. בתחילת פברואר האחרון נתן מאסק רוח גבית לביטקוין כאשר הודיע כי טסלה תהיה מוכנה לקבל תשלום בביטקוין תמורת מכוניותיה. במקביל לכך הודיעה טסלה כי רכשה בשוק ביטקוין בהיקף של 1.5 מיליארד דולר. 

האמירות והפעולות של מאסק התרחשו כאשר ביטקוין נסחר סביב 40 אלף דולר. חודשיים לאחר מכן כבר נסק ביטקוין ל-64 אלף דולר. למה? ככה! כי מאסק אמר. 

אלא שבינתיים, מתברר, טעמו של מאסק השתנה. בתחילת מאי הוא הודיע שטסלה לא תקבל יותר תשלום בביטקיון. למה? ככה!

מאסק הסביר את החלטתו בכך שכריית ביטקוין  גורמת לצריכת חשמל מוגברת ולזיהום סביבתי. כן, האיש השני בעשרו בעולם (או הראשון – תלוי איך סופרים), אשף הטכנולוגיה הנקייה, "גילה" לפתע שהביטקוין מזהם. בכך הוא בעצם הגיב, באחור, לביקורת העזה שניחתה עליו בדיוק בנושא הזה. המבקרים של מאסק סנטו בו שעידוד הביטקוין מצידו דווקא תורם לפליטות פחמן בעולם, בדיוק ההיפך מכל מה שמייצגות המכוניות החשמליות של טסלה. 

מאסק הגיב באחור מה, אבל עדרי הספקולנטים שנוהרים אחריו אחרו עוד יותר. הם לא זיהו בזמן את שינויי מצב הרוח של מאסק, ונתקעו, אבוי, עם הביטקוין / דו'גקוין / לייטקוין / את'ריום שלהם. 

////// ביניים: הבועה עדיין כאן ////

צלילת המטבעות הקריפטוגראפיים היא אולי תחילתו של תהליך שיימשך זמן מה שבסופו תפקע הבועה שעוטפת את היקום שבו חיים המטבעות המשונים האלה. כאשר בוחנים את היקום הזה בעיניים של משקיע פיננסי רציונלי מדובר בנכסים ספקולטיביים סופר-תנודתיים וסופר-מסוכנים. 

אני כותב "מטבעות" רק בגלל שזה נוח לכתוב כך. רק בגלל שכולם משתמשים במילה הזו. אבל כפי שכתבתי כאן כבר בעבר הצמדת המילה "מטבע" לביטקוין הוא סוג של הונאה קטנה. טשטוש העובדה שזהו מוצר ש-99% מהאנשים שקונים ומוכרים אותו בכלל לא מבינים מה טיבו. 

זה אולי הדבר הכי גאוני שעשה מי שהמציא את הביטקוין. הוא קרא לזה "מטבע". ובכן – הוא לא. 

אחזור כאן על חלק מהדברים שכתבתי בטור על ביטקוין לפני כחצי שנה. הם עדיין מאוד רלוונטיים. 

בואו נדבר רגע על מטבעות. למטבע אמיתי, כזה שאפשר לקבל תמורת סחורה או שירות כלשהו, חייבות להיות כמה תכונות יסוד. בלעדיהן הוא לא יוכל לשמש כמטבע.

ראשית – הוא חייב שיהיה בו אמון. אנשים צריכים להאמין שהמטבע אכן שווה משהו. בימי קדם, כאשר מטבעות נוצקו מזהב וכסף - מלכים הטביעו את חותמם עליהם כדי להקנות להם אמון. רק למטבעה הממלכתית היה מותר להטביע אותם. ספינות מלחמה נשלחו לקצווי עולם כדי להילחם בזייפני מטבעות שניסו להפחית כמה גרמים של זהב מהמטבע המלכותי. 

שנית, כדי ליצור ולחזק את האמון, המטבע חייב להיות יציב יחסית בערכו. רק מטבע יציב יכול לשמש כנכס. נכס שניתן לשמור אותו בבנק או בכספת מתוך ידיעה ששוויו לא ייפגע משמעותית אחרי שנים.  

אם המלך יציף את העולם במטבעות (או יזייף אותם בעצמו) - ערך המטבע יירד. רק מטבע יציב יכול לשמש למסחר. לישראל לקח עשרות שנים לייצב את המטבע שלה ולהפוך את השקל לנכס שניתן לסחור בו מול מטבעות זרים. 

לביטקוין אין את התכונה הזו. הדבר האחרון שאפשר לומר עליו זה שהוא "יציב". בסוף 2017 למשל הוא זינק למחיר של 18,000 דולר ולאחר כשנה צנח בכ-80% ל-3,000 דולר. במאי 2020 הוא נסחר סביב 9,000 דולר, ואז תוך 11 חודש זינק ל-64 אלף דולר, רק כדי ליפול שוב תוך חודש ל-30,000 דולר.  

האם נכס כזה יכול לשמש כמטבע עובר לסוחר? לדעתי (ועכשיו גם לדעת מאסק) התשובה היא שלילית. 

שלישית, מטבע משמש מוסדות פיננסיים למתן הלוואות, או כביטחון להלוואות. נכון להיום, 12 שנים לאחר שנוצר, אף מוסד פיננסי ציבורי בעולם אינו מוכן לקבל ביטקוין (או את'ריום, או כל מטבע דיגיטלי אחר) כבטחון להלוואה.  

רביעית, אחד ממרכיבי כוחו של הביטקוין הוא בדיסקרטיות שלו. כבר נכתב לא פעם על כך שנעשה בו שימוש רב למימון פעולות טרור, או לעסקות אפלות למסחר בסמים ובנשק. השימוש המפוקפק הזה רק מרחיק אותו מלהיות נכס לגיטימי בעיני ממשלות ובנקים מרכזיים. 

לצד כל הסיבות הללו אפשר כמובן להוסיף את הסיבה האנרגטית – זהו מטבע שגורם לזיהום סביבתי. מישהו חישב ומצא שהחשמל שמיוצר לצורך כריית ביטקוין שווה להיקף החשמל שצורכת מדינה כמו ארגנטינה. עד כדי כך. 

בקיצור - השימוש במילה "מטבע" בצמוד ל"ביטקוין" הוא שגוי מהיסוד. הוא מטעה לחשוב שמדובר כאן בנכס כלכלי אמיתי. 

אז לאן הולכים מכאן? גם את זה כבר כתבתי בטור שבו השוויתי את ה"ביטקומניה" לבועת בצבעונים בהולנד, ה"טוליפמניה". בועת הביטקוין תסתיים, כך נראה, כמו שהסתיימו בועות רבות בעבר. רק לאחר שהאוויר יצא והעשן יתפוגג ניתן היה להיווכח כמה טיפשות עמדה בבסיסו של השיגעון שדחף את הנכסים הללו כלפי מעלה. 

מתי זה יקרה? אני משאיר לכם לנחש. תחושת הבטן שלי אומרת שהיום הזה אינו רחוק כל כך.