מעבר מריבית ליבור - הפסקה של פרסום ריבית הליבור בעולם

מבוא

ריביות בסיסיות (כגון ריביות IBOR המבוססות על שוק המימון הבינבנקאי בעולם) ממלאות תפקיד חשוב בשווקי הכספים והמימון ומשמשות כבסיס לקביעת עלויות המימון בהלוואות  ובאגרות חוב וכבסיס לריבית משתנה בשוק הנגזרים. הריבית הבסיסית הנפוצה ביותר בעולם כיום היא ריבית הליבור.

כשלים מהותיים, מניפולציות ודיווחים כוזבים בתהליכי קביעת עוגני הריבית, בשילוב עם צמצום משמעותי בהיקף העסקאות בשוק המימון הבינבנקאי לאחר המשבר הגלובלי, וירידה במספר הבנקים מצטטי הריבית, הובילו לפגיעה קשה באמון בריביות הליבור ולהחלטה על החלפתן. בהמשך לכך, בהודעה מיום 5.3.2021 הודיעה הרשות להוגנות פיננסית באנגליה (FCA Financial Conduct Authority –) על הפסקת פרסום ריביות הליבור במטבעות לירה שטרלינג, יורו, פרנק שוויצרי, ין יפני ובדולר אמריקאי לתקופות של שבוע ושל חודשיים, ביום 31.12.21; ועל הפסקת פרסום הליבור בדולר אמריקאי לכל התקופות האחרות ביום 30.6.23.

ההפסקה של פרסום ריבית הליבור בעולם צפויה להשפיע בהיבטים רבים על עסקי התאגידים הבנקאיים ומחייבת אותם לבחון את השפעת הפסקת הפרסום והמעבר לריבית בסיסית אלטרנטיבית ולנהל את הסיכונים הנובעים מהמעבר, לרבות הסיכונים המשפטיים, התפעוליים, ההתנהגותיים וסיכוני המוניטין.

בהתאם לכך, בתחום הדיווח לציבור, נקבעה לבנקים ביום 13.2.2020 דרישת גילוי על אופן ההיערכות שלהם להפסקת השימוש בריביות הליבור. כמו כן, ניתנו הקלות בטיפול בהשפעת המעבר על הטיפול בנגזרים, ניירות ערך והכנסות ריבית בהתאם לנושא 848 בקודיפיקציה בארה"ב בדבר "Reference Rate Reform".

בהתאם לאמור לעיל, מצאתי לנכון לפרט עקרונות ליישום המעבר, במטרה לוודא היערכות נאותה של התאגידים הבנקאיים, והתייחסות לסיכונים הפוטנציאליים ולהיבטי הוגנות כלפי הלקוחות, כמפורט בהוראה זו.