מחקר חדש : התפתחות דיגיטציה וחדשנות בבנקים כפי שמתבטאת בנוסח הדוחות הכספיים

העשור הקודם (2010-2020) התאפיין בשילוב מואץ בין פיננסים לטכנולוגיה (פינטק). מחקר חדש של בנק ישראל עוקב אחר התפתחות הדיגיטציה והחדשנות בבנקים בישראל ובעולם ומציע מדד לנטייה של בנקים לחדשנות דיגיטלית.

המדד מבוסס על ניתוח טקסט של דוחות כספיים, המסתמך על מדגם של למעלה ממאה בנקים מ-18 מדינות לשנים 2012-2019. הנחת המחקר היא שנטייה לדיגיטציה וחדשנות באסטרטגיה של בנק תתבטא בחלק המילולי של הדוח הכספי שלו. 

המחקר בחן באמצעות המדד האם המודל העסקי של בנקים הושפע כמצופה מפירמות הפועלות בשוק המושפע מחדשנות טכנולוגיות. המדד הראה מגמת עלייה בנטייה לדיגיטציה וחדשנות באסטרטגיה בעשור האחרון. 

המחקר מצביע על הבדלים ברמת המדד בין מדינות ובין בנקים. נמצא מתאם חיובי מובהק בין המדד לנטייה של בנקים מסחריים לחדשנות לבין ההשקעות של המדינה שהם פועלים בה במחקר ובפיתוח, ומתאם חיובי מובהק בין המדד לבין מתן רישיון רגולטורי לבנק דיגיטלי ללא סניפים במדינה. במילים אחרות: ביטויים של מדיניות מעודדת חדשנות והקלות רגולטוריות בתחום הפינטק נצפו כמתואמים חיובית עם נטייה-לחדשנות באסטרטגיה של בנקים. 

הנטייה של בנקים מסחריים לחדשנות עולה ככל ששירותי הפינטק מתבססים במדינה. ממצא זה תומך במדיניות הגורסת כי רגולציה תומכת חדשנות היא גורם חשוב לשימור התחרות בשירותים הבנקאיים לקראת כניסתן לישראל של חברות טכנולוגיה גדולות. 

העשור הקודם (2010-2020) התאפיין בשילוב מואץ בין פיננסים לטכנולוגיה (פינטק). התפתחויות אלה עוררו את השאלה האם הבנקים ימשיכו להתקיים במתכונת המסורתית. לקראת אמצע העשור (2015), במקביל להקמתם של בנקים דיגיטליים בחלק ממדינות העולם, הסתמן בספרות כי הפינטק עשוי להוות גורם מעורר תחרות בשוק הבנקאי: בנק שלא ייערך להשפעת הפינטק ולא יתאים את עצמו אליו עלול  להתקשות להתחרות בשוק לאורך זמן. 

מחקר שערכה לילך שמע זלטוקרילוב מחטיבת המחקר של בנק ישראל מציע דרך חדשה לבחון את התפתחות הבנקאות הפינטקית בישראל ובעולם באמצעות מדד לנטייתם של בנקים לחדשנות דיגיטלית. המדד החדש מבוסס על ניתוח טקסט של הדוחות הכספיים, והוא חושב למדגם של למעלה ממאה בנקים מ-18 מדינות לשנים 2012–2019. 

המחקר נסמך על ספרות המגלה קשר בין נוסח הדוח הכספי לתוצאות העסקיות של הפירמה, בפרט במגזר שהוא מבוקר ומפוקח, ולכן על מחברי הדוחות בו מוטלת אחריות משפטית לאמינותם. הנחת המחקר הייתה שככל שהאסטרטגיה של הבנק נוטה לדיגיטציה וחדשנות, השיח בנושא יבוא לידי ביטוי בדוחותיו השנתיים, ובפרט בחלק של סקירות ההנהלה והדירקטוריון. כדי לבחון את מידת הנטייה של בנק לחדשנות נבדקת שכיחות המילים המזוהות עם פינטק וחדשנות טכנולוגית בכלל (כדוגמת המונח "דיגיטל") בדוחותיו הכספיים. 

 

לצורך המחקר נדגמו בנקים מקבוצה של 18 מדינות בעלות מערכות בנקאות מפותחות וריכוזיות יחסית, הכוללת את ישראל, קוריאה הדרומית, אנגליה, ספרד, אוסטרליה, איטליה, קנדה, אוסטריה, שוויץ ודרום אפריקה . המחקר מתמקד בתקופה שבין שני משברים – המשבר הפיננסי ב-2008 ומשבר ה-COVID19 – שכן בתקופה זו בנקים התייעלו והטמיעו טכנולוגיות חדשניות במקביל להתפתחות הפינטק. לנתונים הפיננסיים של הבנקים ולמדד, שחושב כמשתנה רציף לבנקים ושנים, התווספו נתוני פיתוח פיננסי וטכנולוגי של המדינה, נתונים כלכליים ונתונים הנוגעים למאפייני המערכת הבנקאית במדינה. 

על סמך הנתונים שנאספו בדק המחקר אם בשוק המושפע מהתפתחויות טכנולוגיות התקיימו המגמות המצופות, שעשויות להשפיע על המודל העסקי שלו: ככל שמתבהרים טיב ההשפעה התחרותית והיקפה, ומתבססת האפשרות של כניסת חברות טכנולוגיה גדולות לתחום הבנקאות, מצופה שבנקים יתאימו את התוכניות העסקיות שלהם ויציעו יותר שירותים דיגיטליים. המחקר מצא מתאם חיובי בין המדד לבין המגמות המצופות לאורך העשור, ובכך הוא משקף את האסטרטגיה הראויה בשוק המעוניין להתאים עצמו להתגברות  התחרות בעקבות ההשפעה הטכנולוגית . 

המחקר מצא הבדלים ברמת המדד בין מדינות ובין בנקים. הפינטק הוא בין היתר תוצר של שיתופי פעולה בשוק בין גופים פיננסיים לחברות הזנק טכנולוגיות. לפיכך קידום הליכי חדשנות במדינה אמור להשפיע גם על המגזר הבנקאי. המחקר מצא מתאם חיובי מובהק בין המדד לנטייה של בנק לחדשנות לבין השקעות המדינה במחקר ובפיתוח.

השירות הבנקאי פועל בשוק מפוקח, ולרגולטור אמורה להיות השפעה על מידת ההתבססות של ההתפתחות הטכנולוגית. המחקר בחר באינדיקטור של קיום רישיון לבנק דיגיטלי ללא סניפים במדינה כביטוי לעליית מדרגה בכניסת הפינטק למגזר. זאת, כמודל עסקי בנקאי חדש, המבוסס על טכנולוגיית ענן ותשתיות מתקדמות, ונשען על אוריינות טכנולוגית של הלקוחות. המחקר מצא מתאם חיובי מובהק בין המדד לבין מתן רישיון רגולטורי לבנק דיגיטלי ללא סניפים. ניתן אפוא להסיק שהקלות רגולטוריות בתחום הפינטק מתואמות באופן חיובי עם נטייה של בנקים מסחריים לחדשנות.

העמדת רישיון לבנק דיגיטלי מסומנת כמשתנה "1". האיור מבטא את ההבדלים בין תוחלת המדד לנטייה-לחדשנות של בנקים הפועלים במדינות שבהן ניתן רישיון לבנק דיגיטלי (בכתום) לעומת תוחלת המדד הנמוכה יותר לבנקים הפועלים במדינות שבהן לא ניתן רישיון לבנק דיגיטלי (בכחול).  

המחקר מאפשר להציג את ההתפתחויות שהיו בבנקים בעולם ובישראל בגישה חדשה. ברמה המקומית, הבנקים הישראליים לא בלטו בגובה המדד בעשור הקודם.  על פי הספרות הנטייה של בנקים לחדשנות עולה ככל שהפינטק מתבסס במדינה; אם כך, רגולציה תומכת חדשנות בבנקאות היא גורם מהותי לשימור התחרות בשירותים הבנקאיים לקראת כניסתן של חברות טכנולוגיה גדולות. 

בתקופה שבחן המחקר המהפכה הדיגיטלית בענף הבנקאות בישראל ובעולם טרם הושלמה. בסוף תקופת המדגם הועמד רישיון לבנק דיגיטלי בישראל, ובעשור העוקב עלה השימוש בדיגיטציה בתקופת הקורונה, השפעות אלה טרם נבחנו במחקר זה. 

עם זאת, נמצא ביטוי ראשוני למתאם חיובי בין המדד לבין הרווחיות של בנק (יחס ההכנסות מעמלות להוצאות התפעוליות). הסבר אפשרי לכך הוא שעם העלייה בדיגיטציה עולה מספר הפעולות שהלקוחות מבצעים (מפני הקלוּת והמיידיות שבדבר), ובמקביל פעילות הבנק מתייעלת (משום שדרושים פחות פקידים).