איך הפך דווקא המדד הזה לבחירה המועדפת לשנת 2022?

לפני כשבועיים חגגה בריטניה 70 שנים לתחילת כהונתה של המלכה אליזבת. המלכה הנערצת שתחגוג יום הולדת 96' באפריל הקרוב אמנם לא נראתה באחרונה בציבור, אבל הבריטים בכל זאת חשבו שזו סיבה למסיבה. 

ויש להם עוד כמה סיבות למסיבה. אחת מהן היא ביצועי היתר שמפגין באחרונה מדד הדגל של בורסת לונדון – מדד פייננשל טיימס 100 הידוע יותר בכינוי החיבה שלו "פוטסי". 

ואכן מתחילת 2022, מדד הדגל הבריטי מפגין ביצועים עודפים ברורים על הקולגה האמריקאי, מדד נאסד"ק. כך, בעוד שמדד פוטסי הצליח לייצר למשקיעים בו תשואה חיובית, גם אם קטנה של כ-2% מתחילת השנה, מדד נאסד"ק איבד מתחילת 2022 כ-10% מערכו. הירידה בערך המדד האמריקאי רווי מניות הטכנולוגיה, נעשתה תוך כדי תנודתיות גבוהה מאוד, וכללה לא מעט ימים עם תנודה של יותר מ-2% או 3%. 

אם נסתכל על הביצועים מאז תחילת נובמבר האחרון הפערים גדולים עוד יותר. בעוד מדד נאסד"ק  איבד בתקופה של 3.5 חודשים 9.4% מערכו, מדד פוטסי 100 טיפס באותו הזמן בכ-4%. 

מה בעצם גרם לכך? איך קרה שמדד פוטסי 100 הבריטי הפך לפתע לחביבם של המשקיעים? יש לכך כמה הסברים. חלקם עשוים להשפיע על השווקים גם בהמשך השנה וייתכן שהפער בין שני המדדים יגדל עוד יותר.  בחודשים הקרובים. 

חשיפה נמוכה יחסית לטכנולוגיה

שלא כמו מדד נאסד"ק, מדד פוטסי הבריטי חף כמעט ממניות של חברות טכנולוגיה. לאורך זמן יהיה בכך חיסרון משום שחברות טכנולוגיה הן כיום מנוע הצמיחה העיקרי של כלכלת העולם. העובדה שבריטניה לא מצליחה לגדל חברות טכנולוגיה גדולות ומובילות ברמה העולמית, איננה סימן טוב כל כך לקראת העתיד. 

היעדר מניות טכנולוגיה גרם בשנתיים האחרונות דווקא לתשואת חסר גדולה למדד הבריטי. אם נביט אל ביצועי המדדים מתחילת 2020 נוכל לראות זאת היטב. בעוד מדד נאסד"ק זינק בתקופה זו ב-57%, מדד פוטסי הבריטי הניב למשקיעים בו תשואה שלילית של 1%. לשם השוואה נוספת, מדד תל אביב 125 רשם בשנתיים האלו תשואה נאה של 28%. 

אלו פערים גדולים כמובן. אבל אפשר לטעון שלפחות חלק מהם נבעו מאופטימיות יתר כלפי ממניות הטכנולוגיה, עד כדי היווצרות בועה פיננסית נפוחה למדי.  

בתקופות מסוימות – כמו למשל בחודשיים האחרונים שבהם מניות טכנולוגיה רבות מאבדות חלק ניכר מהאוויר החם שלהן - היעדר חשיפה למניות טכנולוגיה מובילה, לפחות זמנית, לתשואה עודפת. 

אם נביט על 20 החברות הבריטיות הגדולות (במונחי שווי שוק) שמאכלסות את מדד פוטסי 100 לא נמצא שם אף חברת טכנולוגיה אחת. הדבר הכי קרוב לטכנולוגיה זו חברת RELX שעוסקת במתן שירותי אנליזה מבוססת נתונים, אבל זו יותר חברת ייעוץ מאשר חברת טכנולוגיה. חברת הטכנולוגיה המשמעותית הראשונה נמצאת רק במקום ה-22 (Experian  - שווי שוק של 28 מיליארד ליש"ט). 

כאמור, לטווח הארוך יהיה בכך חיסרון בכל הקשור לפוטנציאל הצמיחה של כלכלת בריטניה.  מצד שני, כאשר ענפי הכלכלה הנותרים יתאוששו ממשבר הקורונה (ועוד כמה חוליים שאפיינו אותם בשנים האחרונות), המדד המוביל של בריטניה עשוי לייצג תיק השקעות ששווה בהחלט לשקול חשיפה אליו.

משקל גבוה לאנרגיה, כריה פיננסים 

אז טכנולוגיה יש מעט. ומה יש במקום? חשיפה גבוהה לענפים מחזוריים. ובמיוחד: אנרגיה, כריה ופיננסים. מגזרים אלו מייצגים משקל של כ-41% ממדד פוטסי 100 לעומת כ-16% בלבד במדד S&P500. ואלו ענפים שנמצאים כרגע בתנופה גדולה. 

לגבי אנרגיה הנתונים מוכרים. מחיר הנפט זינק ממחירי השפל של 10-20 דולר לחבית במארס-אפריל 2020, והגיע לאחרונה ל-95 דולר לחבית. זהו מחיר שלא נראה בשוק מאז 2014. המחיר הנוכחי של הנפט גבוה משמעותית מטווח המחירים ששרר בשוק בין 2015 ל-2020 – 50-75 דולר. 

את הדחיפה האחרונה למחיר הנפט סיפק הסכסוך המתוקשר בין רוסיה ואוקראינה והחשש מפני פלישה רוסית אפשרית. אבל גם לפני תחילת התרגיל הרוסי, הנפט שייט ברמות של 80-90 דולר לחבית. 

הסיבה העיקרית למחיר הגבוה של הנפט הן תקלות בשרשרת הייצור העולמית שיוצרת צווארי בקבוק בתהליך ההובלה בעיקר. בנוסף לכך, חברות הנפט הורידו הילוך בהפקה, בין השאר בגלל דרישות רגולציה שהולכות ומחמירות כלפיהן. הפערים הגדלים והולכים בין הביקוש, שאמנם ירד מעט אבל נותר יציב, לבין ההיצע שהולך ומתמעט, עשויים לדחוף את מחירי הנפט עד לרמה תלת ספרתית. 

עליית מחירי האנרגיה מתפיחה את העלויות גם בהפקה של חמרי גלם אחרים, ודוחפת מעלה את המחירים של סחורות כמו ברזל, מתכות יקרות, חיטה, תירס וקפה. וכרגיל בעתות של משבר גיאופוליטי, גם הזהב עשה כברת דרך למעלה והוא שוב מתקרב ל-1,900 דולר לאונקיה. 

במדד פוטסי 100 ישנן כמובן חברות שנהנות מכך. החל מחברות הכרייה ריו טינטו, ואנגלו אמריקן, המשך בחברת גלנקור המתמחה בהפקה, עיבוד ומסחר של חומרי גלם, והמשך בחברות האנרגיה רויאל דאץ' של ובריטיש פטרוליום. אליהן ניתן להוסיף גם את חברות המזון הגדולות, יוניליוור ודיאגאו, שעלויות הייצור שלהן אמנם תפחו, אבל הן חזקות מספיק כדי לגלגל זאת על הצרכנים. 

שני מגזרים נוספים שנמצאים כיום בתנופה הם פיננסים ותרופות. ענף הפיננסים אמור ליהנות מהעלאות הריבית הקרובות מאחר ותהליך כזה גורם לעליה ברווחיות של נותני אשראי. באנגליה תהליך העלאת הריבית החל כבר החודש עם העלאה של 0.5% בריבית הבנק המרכזי. העלאה דומה צפויה בחודש הבא בארה"ב. 

בנקים כמו HSBC, חברות ביטוח כמו לויד'ס ובורסת לונדון עצמה – חברות שנמצאות כולן בטופ 20 במדד פוטסי - אמורות להרוויח מתהליך כזה שעשוי להימשך כמה שנים טובות. את ענף התרופות מייצגות חברות כמו גלאקסו ואסטרה-זנקה. החיסון לקורונה של אסטרה-זנקה נמצא כעת בשימוש נרחב בבריטניה ושאר אירופה. 

מחירי מניות אטרקטיביים

ההיעדרות מחגיגת/בועת מניות הטכנולוגיה הגדולה של השנתיים האחרונות הותירה את רוב המניות במדד פוטסי במחירים אטרקטיביים יחסית בהשוואה למדדי מניות אחרים בעולם המערבי.  

אסטרטג השווקים האמריקאי אד ירדני חישב ומצא שהמכפיל הממוצע המשוקלל שלפיו נסחרות המניות במדד פוטסי 100 עומד על 12 בלבד. זאת בשעה שהמניות במדד S&P500 נסחרות בממוצע במכפיל 20, המניות בגוש היורו נסחרות סביב מכפיל 14.5, וביפן המכפיל הממוצע עומד על 13.5. 

לפחות מול הקולגה האמריקאי, זהו פער מחירים גבוה מאוד. גם אם נניח שהמדד האמריקאי צריך להיסחר בפער מסויים מול המדד הבריטי בגלל הנוכחות של מניות הטכנולוגיה, לטעמי, פער מכפילים של 18 מול 14 יהיה הגיוני יותר בהתחשב באופי החברות בשני המדדים. צמצום פערים כזה מבטא ירידה נוספת של 10% במדד SP500, לעומת עליה של כ-17% במדד פוטסי. כך שלפחות לטווח הקצר והבינוני נראה שמדד פוטסי מציג תמהיל טוב יותר במשוואה שבוחנת את התשואה הפוטנציאלית מול הסיכונים האפשריים. 

הכותב שימש בעבר כעורך שוק ההון של TheMarker והוציא לפני כשנה את ספרו הראשון: "הצפת ערך – הלקסיקון של שוק ההון". אין לראות בכתוב המלצה לקנות או למכור ניירות ערך כלשהם. הכותב עשוי להחזיק פוזיציות בניירות הערך המוזכרים במאמר.