יאיר אבידן, המפקח על הבנקים, צילום: יעל צור
מורן שקד
02/05/2023
בפתיחת הכנס נשאו דברים פרופ' דן עמירם, דקאן הפקולטה לניהול ע"ש קולר, ראש קתדרת ספרא לשוקי הון ומוסדות פיננסים וראש משותף של המכון לבנקאות ותיווך פיננסי ע"ש ויקי וג'וזף ספרא באוניברסיטת תל-אביב, ושמואל בן-טובים, מנהל קהילת החדשנות Fintech.IL.
משה פרל מנהל המכון לבנקאות ותיווך פיננסי ע"ש ויקי וג'וזף ספרא ערך שיחה עם יאיר אבידן, המפקח על הבנקים. עם הדוברים נמנו , שוקי אורן, יו"ר בנק ONE ZERO, פרופ' שמואל האוזר, יו"ר בנק esh, ד"ר סיון פרנקל, ראש משותף, המכון לבנקאות ותיווך פיננסי ע"ש ויקי וג'וזף ספרא בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת ת"א.
שני יו"רים של בנקים דיגיטליים השתתפו בכנס והתייחסו לשינויים שמביאים עמם הבנקים הדיגיטליים.
בין הדברים שאמר שוקי אורן, יו"ר בנק ONE ZERO "המודל שלנו הוא "האובר של המוניות". כיום, מערכת היחסים של הבנקים אל מול לקוחותיהם מזכירה תייר שעולה על מונית בארץ זרה ומשלם לפי מונה. התייר לא מכיר את הדרך ולאורך כל הנסיעה דרוך שמא הנהג מאריך את הנסיעה כדי להרוויח יותר. ככה בדיוק זה עובד בבנקים כיום, מודל הכנסות מבוסס ריבוי פעולות שמייצר ניגוד עניינים מובנה". אורן הוסיף ואמר: מה עשו סטארט-אפים כמו אובר? שברו את ניגוד העניינים הזה, הלקוח יודע מראש בדיוק כמה עולה לו הנסיעה לפני שמזמין אותה, כך שכשהוא נכנס למונית הוא רגוע וסומך על הנהג. ב-ONE ZERO באנו לפתור את הכאב הכי גדול במערכת הפיננסית, מורכבות ניהול הכסף אבל כדי שנצליח לעשות את זה ולסייע ללקוחות שלנו לקבל החלטות כלכליות נכונות, כדי שהם יאמינו להמלצות שלנו, הבנו שאנחנו חייבים לשבור את המודל הקיים. דרך תמחור חודשי קבוע ושקוף הלקוח יכול לדעת שההמלצות שלנו פועלות רק לטובתו".
פרופ' שמואל האוזר יו"ר דירקטוריון בנק esh "אין משמעות ל"דיגיטליות" אם היא אינה מבשרת שינוי! השינוי הזה לא יכול לקרות ללא מודל כלכלי שטובת לקוחות הבנק מובנית בה. קבוצה של בנקאים ביחד עם אנשי טכנולוגיה, עתירי ניסיון והצלחה, בנתה את מערכת ההפעלה esh OS שלנו, שמייצרת יעילות תפעולית יוצאת דופן אשר מאפשרת מודל כלכלי בעל ראיה צרכנית לפיו, מה שטוב לנו-טוב ללקוח, ומה שטוב ללקוח-טוב לנו".
המפקח על הבנקים יאיר אבידן אמר בכנס בנקים דיגיטליים: "אני שמח על כניסתם של בנקים חדשים עם מודל פעילות דיגיטלי ורזה למערכת אחרי המון שנים שלא קמו בנקים חדשים בישראל. ליווינו זאת בפיקוח מקרוב ואפשרנו חסמי כניסה נמוכים יותר, סביבה רגולטורית תומכת יותר ועוד. נמשיך לתמוך בתהליכי ההקמה וההשתלבות של שחקנים חדשים בעולם הבנקאות. מוקדם עדיין להעריך את מידת השפעתם על התחרות ואת טיב השינוי אבל ניתן להגיד שכבר כעת שאנחנו רואים שינוי בנוף התחרותי והתגברות של התחרות. השינוי התחרותי אינו נובע רק מכניסתו של בנק דיגיטלי חדש, אלא נובע גם מהרבה מאוד צעדים ורפורמות משמעותיות שקידמנו בבנק ישראל ושהבשילו בתקופה האחרונה; למשל מערכת מעבר מבנק לבנק, הגברת השקיפות, קידום עולם הבנקאות הפתוחה, והקמתו של מאגר נתוני אשראי קמעונאי".
פרופ' דן עמירם, דקאן הפקולטה לניהול ע"ש קולר וראש משותף, המכון לבנקאות ותיווך פיננסי ע"ש ויקי וג'וזף ספרא באוניברסיטת תל אביב "״הגברת תחרות במערכת הבנקאית במיוחד באשראי לעסקים קטנים ובינונים ובאשראי צרכני שלא בסיכון נמוך, חשובה מאוד למשק. לבנקים דיגטלים יש פוטנציאל להכנסת תחרות כי מבנה העלויות שלהם שונה מהבנקים המסורתיים. עם זאת, אני חושב שהערכנו בחסר את העלויות המשמעותיות הקשורות ברכישת לקוחות. נצטרך לחכות ולראות אם בישראל ובעולם יצליחו הבנקים הדיגטלים להגיע לסקייל משמעותי.״
שמואל בן טובים מנהל קהילת החדשנות Fintech.IL "כניסת בנקים דיגיטליים לשוק בישראל, לצד נותני שירותים פיננסיים חדשניים אחרים, כגון אשראי או תשלומים, יוצרים תחרות בריאה במתן שירותים פיננסיים לציבור הרחב. בהעדר סניפים פיסיים ועם מערכות טכנולוגיות חדשניות, בנק דיגיטלי פועל עם נטל הוצאות קטן יותר מהבנקים המסורתיים, והציפייה היא שהלקוחות יקבלו שירותים יעילים במחירים נוחים יותר.הבנקים המסורתיים אינם יושבים בחיבוק ידיים וגם הם פועלים לייעול המערכות שלהם ולהכנסת חידושים רבים לטובת הלקוחות. תעשיית הפינטק הישראלית משרתת את כל סוגי השחקנים, החדשים והמסורתיים, בכל רחבי העולם ולכן צפוי לה המשך שגשוג וצמיחה".
לדברי ד"ר סיון פרנקל, ראש משותף, מכון ספרא לבנקאות ותיווך פיננסי ע״ש ג׳וזף וויקי ספרא בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב "המעבר לבנקאות דיגיטלית איננו תהליך חדש, אך אנו בתחילתו של שלב חדש בבנקאות דיגיטלית. השילוב של בינה מלאכותית, נתוני עתק, ובנקאות פתוחה יביאו לשינויים במוסד הבנק ובמערכת הבנקאות. גורמים רבים, ובמיוחד אופי הרגולציה, ייקבעו מה יהיה מבנה השוק החדש. לנ"ל עלולה להיות השפעה גדולה על יציבות המערכת: הן פגיעותה לזעזועים, והן גודל הזעזועים".
דני חחיאשוילי, סגן המפקח ומנהל אגף טכנולוגיה וחדשנות ציין בפאנל בו השתתף בכנס: ״הפיקוח על הבנקים הוביל מספר צעדים משמעותיים במטרה לעודד בנקאות דיגיטלית מתוך הבנה בפוטנציאל השיבוש של הגופים החדשים, ההתאמה הנדרשת מהגופים המסורתיים והערך הנגזר לצרכן מכך. פרויקט הבנקאות הפתוחה שהוביל בנק ישראל, בין השאר, מהווה תשתית חשובה לחדשנות פיננסית. בהתייחס לעולם הבנקאות העתידי, אנו צפויים לראות יותר שיתופי פעולה בין בנקים מסורתיים לבין הפינטקים והבנקים הדיגיטליים באופן שיביא להערכתי לרמת שירות גבוהה יותר ללקוחות.״
איל אפרת, ראש חטיבת אסטרטגיה, דיגיטל, דאטה ופרויקטים רוחביים, בנק לאומי "לבנקים המסורתיים יש יתרון משמעותי בעולם הדיגיטל. בלאומי זה מאוד בולט, נדרש הרבה מאוד ידע, ניסיון ומקצועיות כדי לבנות פרודקט דיגיטלי אמיתי שנותן מענה טוב מקצה לקצה. צריך ידע בניהול סיכונים , רגולטורי ,משפטי ופיננסי, זה לא עניין של מה בכך. בעולם הדיגיטל והדאטה נדרשים הרבה מאוד משאבים כדי לעמוד בקצב ההתקדמות, אלו מערכות שזקוקות לניתוח, שינוי ופיתוח מתמיד. כדי לבנות דיגיטל אמיתי צריך דאטה רחב איכותי ועמוק.מבלי העקרונות הללו לא ניתן לבנות ולאמן מודלים שיאפשרו אוטומציה בערוץ הדיגיטלי. במבט קדימה, אני מעריך שערוצי שירות יתפתחו עוד בדיגיטל לעולם הצ׳אט והוידאו (zoom) כמו שכבר התחיל אצלנו בלאומי עם השקת שירות ״בנקאי בזום״, הדאטה תתפתח כך שנוכל ליזום יותר מול הלקוחות ולהתאים שירותים אישית".
סער זכריש מנכ"ל bizi "התקדמות הטכנולוגיה לצד הצעדים שהוביל הרגולטור כדוגמת הקמת מאגר נתוני אשראי וקידום רפורמת בנקאות פתוחה מאפשרים ללקוח לשתף גופים מפוקחים במידע עליהם, באופן שמאפשר לנו לבצע חיתום מהיר בזמן אמת, לאשר לקוחות חדשים תוך דקות, ולפעול בזמינות 24/7. כתוצאה מכך, עסקים קטנים בעלי יכולת החזר שהמערכת הבנקאית אינה מספקת להם את הגמישות הנדרשת בימים או שבועות של קושי תזרימי יכולים בתהליך דיגיטלי פשוט ומהיר להקים לעצמם מסגרת אשראי עד לסך של 500,000 ש"ח, באופן שמעניק להם כרית הגנה נוספת שזמינה להם בהתאם לצרכיהם המשתנים.מדובר בהחלט בעידן חדש, לא במובן של "החלפה מיידית" של המערכת הבנקאית המסורתית במערכת אחרת, אלא ביצירת מערכת נוספת ומשלימה אשר מציעה אלטרנטיבה שהמערכת הבנקאית לא יכולה או לא מעוניינת לספק ללקוחות ובכך גם מגדילה את כוח המיקוח של הלקוח מול הבנק וגם מגדירה סטנדרט חדש של שירות שלא קיים בשוק".
פאנל בנושא הבנקים המסורתיים בעידן הדיגיטלי, בהנחיית פרופ' רות פלאטו שנער, נערך בהשתתפות: איל אפרת, ראש חטיבת אסטרטגיה, דיגיטל, דאטה ופרויקטים רוחביים, בנק לאומי, ברק נרדי, סמנכ"ל, ראש חטיבת אסטרטגיה, כספים ואחזקות, בנק דיסקונט, שירלי שהם-קליין, מנהלת מערך דיגיטל וחדשנות, קבוצת הבנק הבינלאומי, גילי הוך, סמנכ"לית אסטרטגיה ופיתוח עסקי, ישראכרט, דני חחיאשוילי, סגן המפקח על הבנקים, מנהל אגף טכנולוגיה וחדשנות, ואילנית אדסמן נבון, ראש תחום פינטק וביטוח KPMG.
פאנל בנושא חדשנות טכנולוגית והבנקאות של המחר בהנחיית שמואל בן-טובים, מנהל קהילת החדשנות Fintech.IL נערך בהשתתפות - עמליה אברמוב, נשיאת חטיבת הבנקאות, אמדוקס, שחף ארליך, מנכ"ל טריא, שי בסון, מנכ"ל מלמ – תים, אבי גפן, מנהל מעבדת החדשנות של סיטיבנק בישראל, סער זכריש, מנכ"ל ביזי, ומשה קימחי, מנכ"ל נימה.
המכון לבנקאות ותיווך פיננסי ע״ש ויקי וג׳וזף וויקי ספרא בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב בשיתוף קהילת החדשנות Fintech.IL , ערכו היום (1.5.23) בפקולטה, כנס בנושא "הבנקים הדיגיטליים- עידן חדש או עוד מאותו דבר?"
בפתיחת הכנס נשאו דברים פרופ' דן עמירם, דקאן הפקולטה לניהול ע"ש קולר, ראש קתדרת ספרא לשוקי הון ומוסדות פיננסים וראש משותף של המכון לבנקאות ותיווך פיננסי ע"ש ויקי וג'וזף ספרא באוניברסיטת תל-אביב, ושמואל בן-טובים, מנהל קהילת החדשנות Fintech.IL.
משה פרל מנהל המכון לבנקאות ותיווך פיננסי ע"ש ויקי וג'וזף ספרא ערך שיחה עם יאיר אבידן, המפקח על הבנקים. עם הדוברים נמנו , שוקי אורן, יו"ר בנק ONE ZERO, פרופ' שמואל האוזר, יו"ר בנק esh, ד"ר סיון פרנקל, ראש משותף, המכון לבנקאות ותיווך פיננסי ע"ש ויקי וג'וזף ספרא בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת ת"א.
שני יו"רים של בנקים דיגיטליים השתתפו בכנס והתייחסו לשינויים שמביאים עמם הבנקים הדיגיטליים.
בין הדברים שאמר שוקי אורן, יו"ר בנק ONE ZERO "המודל שלנו הוא "האובר של המוניות". כיום, מערכת היחסים של הבנקים אל מול לקוחותיהם מזכירה תייר שעולה על מונית בארץ זרה ומשלם לפי מונה. התייר לא מכיר את הדרך ולאורך כל הנסיעה דרוך שמא הנהג מאריך את הנסיעה כדי להרוויח יותר. ככה בדיוק זה עובד בבנקים כיום, מודל הכנסות מבוסס ריבוי פעולות שמייצר ניגוד עניינים מובנה". אורן הוסיף ואמר: מה עשו סטארט-אפים כמו אובר? שברו את ניגוד העניינים הזה, הלקוח יודע מראש בדיוק כמה עולה לו הנסיעה לפני שמזמין אותה, כך שכשהוא נכנס למונית הוא רגוע וסומך על הנהג. ב-ONE ZERO באנו לפתור את הכאב הכי גדול במערכת הפיננסית, מורכבות ניהול הכסף אבל כדי שנצליח לעשות את זה ולסייע ללקוחות שלנו לקבל החלטות כלכליות נכונות, כדי שהם יאמינו להמלצות שלנו, הבנו שאנחנו חייבים לשבור את המודל הקיים. דרך תמחור חודשי קבוע ושקוף הלקוח יכול לדעת שההמלצות שלנו פועלות רק לטובתו".
פרופ' שמואל האוזר יו"ר דירקטוריון בנק esh "אין משמעות ל"דיגיטליות" אם היא אינה מבשרת שינוי! השינוי הזה לא יכול לקרות ללא מודל כלכלי שטובת לקוחות הבנק מובנית בה. קבוצה של בנקאים ביחד עם אנשי טכנולוגיה, עתירי ניסיון והצלחה, בנתה את מערכת ההפעלה esh OS שלנו, שמייצרת יעילות תפעולית יוצאת דופן אשר מאפשרת מודל כלכלי בעל ראיה צרכנית לפיו, מה שטוב לנו-טוב ללקוח, ומה שטוב ללקוח-טוב לנו".
המפקח על הבנקים יאיר אבידן אמר בכנס בנקים דיגיטליים: "אני שמח על כניסתם של בנקים חדשים עם מודל פעילות דיגיטלי ורזה למערכת אחרי המון שנים שלא קמו בנקים חדשים בישראל. ליווינו זאת בפיקוח מקרוב ואפשרנו חסמי כניסה נמוכים יותר, סביבה רגולטורית תומכת יותר ועוד. נמשיך לתמוך בתהליכי ההקמה וההשתלבות של שחקנים חדשים בעולם הבנקאות. מוקדם עדיין להעריך את מידת השפעתם על התחרות ואת טיב השינוי אבל ניתן להגיד שכבר כעת שאנחנו רואים שינוי בנוף התחרותי והתגברות של התחרות. השינוי התחרותי אינו נובע רק מכניסתו של בנק דיגיטלי חדש, אלא נובע גם מהרבה מאוד צעדים ורפורמות משמעותיות שקידמנו בבנק ישראל ושהבשילו בתקופה האחרונה; למשל מערכת מעבר מבנק לבנק, הגברת השקיפות, קידום עולם הבנקאות הפתוחה, והקמתו של מאגר נתוני אשראי קמעונאי".
פרופ' דן עמירם, דקאן הפקולטה לניהול ע"ש קולר וראש משותף, המכון לבנקאות ותיווך פיננסי ע"ש ויקי וג'וזף ספרא באוניברסיטת תל אביב "״הגברת תחרות במערכת הבנקאית במיוחד באשראי לעסקים קטנים ובינונים ובאשראי צרכני שלא בסיכון נמוך, חשובה מאוד למשק. לבנקים דיגטלים יש פוטנציאל להכנסת תחרות כי מבנה העלויות שלהם שונה מהבנקים המסורתיים. עם זאת, אני חושב שהערכנו בחסר את העלויות המשמעותיות הקשורות ברכישת לקוחות. נצטרך לחכות ולראות אם בישראל ובעולם יצליחו הבנקים הדיגטלים להגיע לסקייל משמעותי.״
שמואל בן טובים מנהל קהילת החדשנות Fintech.IL "כניסת בנקים דיגיטליים לשוק בישראל, לצד נותני שירותים פיננסיים חדשניים אחרים, כגון אשראי או תשלומים, יוצרים תחרות בריאה במתן שירותים פיננסיים לציבור הרחב. בהעדר סניפים פיסיים ועם מערכות טכנולוגיות חדשניות, בנק דיגיטלי פועל עם נטל הוצאות קטן יותר מהבנקים המסורתיים, והציפייה היא שהלקוחות יקבלו שירותים יעילים במחירים נוחים יותר.הבנקים המסורתיים אינם יושבים בחיבוק ידיים וגם הם פועלים לייעול המערכות שלהם ולהכנסת חידושים רבים לטובת הלקוחות. תעשיית הפינטק הישראלית משרתת את כל סוגי השחקנים, החדשים והמסורתיים, בכל רחבי העולם ולכן צפוי לה המשך שגשוג וצמיחה".
לדברי ד"ר סיון פרנקל, ראש משותף, מכון ספרא לבנקאות ותיווך פיננסי ע״ש ג׳וזף וויקי ספרא בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב "המעבר לבנקאות דיגיטלית איננו תהליך חדש, אך אנו בתחילתו של שלב חדש בבנקאות דיגיטלית. השילוב של בינה מלאכותית, נתוני עתק, ובנקאות פתוחה יביאו לשינויים במוסד הבנק ובמערכת הבנקאות. גורמים רבים, ובמיוחד אופי הרגולציה, ייקבעו מה יהיה מבנה השוק החדש. לנ"ל עלולה להיות השפעה גדולה על יציבות המערכת: הן פגיעותה לזעזועים, והן גודל הזעזועים".
דני חחיאשוילי, סגן המפקח ומנהל אגף טכנולוגיה וחדשנות ציין בפאנל בו השתתף בכנס: ״הפיקוח על הבנקים הוביל מספר צעדים משמעותיים במטרה לעודד בנקאות דיגיטלית מתוך הבנה בפוטנציאל השיבוש של הגופים החדשים, ההתאמה הנדרשת מהגופים המסורתיים והערך הנגזר לצרכן מכך. פרויקט הבנקאות הפתוחה שהוביל בנק ישראל, בין השאר, מהווה תשתית חשובה לחדשנות פיננסית. בהתייחס לעולם הבנקאות העתידי, אנו צפויים לראות יותר שיתופי פעולה בין בנקים מסורתיים לבין הפינטקים והבנקים הדיגיטליים באופן שיביא להערכתי לרמת שירות גבוהה יותר ללקוחות.״
איל אפרת, ראש חטיבת אסטרטגיה, דיגיטל, דאטה ופרויקטים רוחביים, בנק לאומי "לבנקים המסורתיים יש יתרון משמעותי בעולם הדיגיטל. בלאומי זה מאוד בולט, נדרש הרבה מאוד ידע, ניסיון ומקצועיות כדי לבנות פרודקט דיגיטלי אמיתי שנותן מענה טוב מקצה לקצה. צריך ידע בניהול סיכונים , רגולטורי ,משפטי ופיננסי, זה לא עניין של מה בכך. בעולם הדיגיטל והדאטה נדרשים הרבה מאוד משאבים כדי לעמוד בקצב ההתקדמות, אלו מערכות שזקוקות לניתוח, שינוי ופיתוח מתמיד. כדי לבנות דיגיטל אמיתי צריך דאטה רחב איכותי ועמוק.מבלי העקרונות הללו לא ניתן לבנות ולאמן מודלים שיאפשרו אוטומציה בערוץ הדיגיטלי. במבט קדימה, אני מעריך שערוצי שירות יתפתחו עוד בדיגיטל לעולם הצ׳אט והוידאו (zoom) כמו שכבר התחיל אצלנו בלאומי עם השקת שירות ״בנקאי בזום״, הדאטה תתפתח כך שנוכל ליזום יותר מול הלקוחות ולהתאים שירותים אישית".
סער זכריש מנכ"ל bizi "התקדמות הטכנולוגיה לצד הצעדים שהוביל הרגולטור כדוגמת הקמת מאגר נתוני אשראי וקידום רפורמת בנקאות פתוחה מאפשרים ללקוח לשתף גופים מפוקחים במידע עליהם, באופן שמאפשר לנו לבצע חיתום מהיר בזמן אמת, לאשר לקוחות חדשים תוך דקות, ולפעול בזמינות 24/7. כתוצאה מכך, עסקים קטנים בעלי יכולת החזר שהמערכת הבנקאית אינה מספקת להם את הגמישות הנדרשת בימים או שבועות של קושי תזרימי יכולים בתהליך דיגיטלי פשוט ומהיר להקים לעצמם מסגרת אשראי עד לסך של 500,000 ש"ח, באופן שמעניק להם כרית הגנה נוספת שזמינה להם בהתאם לצרכיהם המשתנים.מדובר בהחלט בעידן חדש, לא במובן של "החלפה מיידית" של המערכת הבנקאית המסורתית במערכת אחרת, אלא ביצירת מערכת נוספת ומשלימה אשר מציעה אלטרנטיבה שהמערכת הבנקאית לא יכולה או לא מעוניינת לספק ללקוחות ובכך גם מגדילה את כוח המיקוח של הלקוח מול הבנק וגם מגדירה סטנדרט חדש של שירות שלא קיים בשוק".
פאנל בנושא הבנקים המסורתיים בעידן הדיגיטלי, בהנחיית פרופ' רות פלאטו שנער, נערך בהשתתפות: איל אפרת, ראש חטיבת אסטרטגיה, דיגיטל, דאטה ופרויקטים רוחביים, בנק לאומי, ברק נרדי, סמנכ"ל, ראש חטיבת אסטרטגיה, כספים ואחזקות, בנק דיסקונט, שירלי שהם-קליין, מנהלת מערך דיגיטל וחדשנות, קבוצת הבנק הבינלאומי, גילי הוך, סמנכ"לית אסטרטגיה ופיתוח עסקי, ישראכרט, דני חחיאשוילי, סגן המפקח על הבנקים, מנהל אגף טכנולוגיה וחדשנות, ואילנית אדסמן נבון, ראש תחום פינטק וביטוח KPMG.
פאנל בנושא חדשנות טכנולוגית והבנקאות של המחר בהנחיית שמואל בן-טובים, מנהל קהילת החדשנות Fintech.IL נערך בהשתתפות - עמליה אברמוב, נשיאת חטיבת הבנקאות, אמדוקס, שחף ארליך, מנכ"ל טריא, שי בסון, מנכ"ל מלמ – תים, אבי גפן, מנהל מעבדת החדשנות של סיטיבנק בישראל, סער זכריש, מנכ"ל ביזי, ומשה קימחי, מנכ"ל נימה.
