הבורסה לניירות ערך, צילום: פאנדר
נורית דרור, יחידת המחקר
27/09/2023
המסחר בבורסה בת"א בינואר-ספטמבר 2023 הושפע מהמשך העלאת הריבית במשק על מנת לרסן את האינפלציה, זאת בדומה למגמה הכלל עולמית, והושפע בעיקר מאי הודאות לגבי הרפורמה המשפטית.
המסחר במניות בתל-אביב הסתכם בעלייה מתונה במדדי המניות המובילים, תוך תנודתיות, והתאפיין במחזורי מסחר נמוכים לעומת השנה הקודמת.
מדדי ת"א-35 ות"א-90 עלו בכ-2%-3%, כל אחד, לעומת עלייה של כ-9% במדד MSCI העולמי.
מגמה מעורבת אפיינה את המדדים הענפיים. מדד ת"א-נפט וגז בלט לחיוב, והוביל בעלייה של כ-42% מתחילת השנה.
מחזור המסחר היומי במניות הסתכם בכ-2 מיליארד שקל בינואר-ספטמבר 2023– נמוך בכ-12% מהמחזור הממוצע בשנת 2022.
הגיוסים בשוק המניות רשמו ירידה חדה בינואר-ספטמבר 2023 והסתכמו בכ-7.2 מיליארד שקל, ירידה של כ-65% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
חברה אחת ביצעה השנה הנפקה ראשונית (IPO) - חברת האנרגיה המתחדשת "זפירוס", שתי חברות נרשמו ברישום כפול ("אונדס" ו"סיאון") ושתי חברות פוצלו מחברה בורסאית ("נתנאל מניבים" ו"פז בית זיקוק אשדוד"). בנוסף, הוכנסה פעילות חדשה לחברה נסחרת – חברת הבנייה "ריי טי.אל.וי. נדל"ן" התמזגה עם חברת המעטפת "אינטליקנה".
איגרות החוב צמודות המדד בראשן איגרות החוב הקונצרניות רשמו עלייה של עד כ-9%, בעוד איגרות החוב הממשלתיות שקליות, בראשן איגרות החוב הממשלתיות ל-10+ שנים ירדו בכ-6%.
מדד איגרות החוב הקונצרניות תל בונד-דולר עלה בכ-14.3% בהשפעת התחזקות הדולר ביחס לשקל, והגיע לשיא כל הזמנים.
מחזור המסחר היומי באיגרות חוב הסתכם בכ-3.7 מיליארד שקל בינואר-ספטמבר 2023 – גבוה בכ-6% מהמחזור הממוצע בשנת 2022. עיקר העלייה במסחר באיגרות החוב הממשלתיות שקליות, בהשפעת העלייה בפעילות משקיעי חוץ והעלייה בהיקף גיוסי החוב הסחיר ע"י הממשלה.
הסקטור העסקי גייס כ-62.7 מיליארד שקל בהנפקות ובהקצאות פרטיות של איגרות חוב לציבור ולמוסדיים – נמוך בכ-11% מהגיוס בתקופה המקבילה אשתקד.
שווי אחזקות הציבור בקרנות הסל והחוץ בסוף ספטמבר 2023 הסתכם בכ-120 מיליארד שקל, גבוה בכ-22.3 מיליארד שקל לעומת השווי בתחילת השנה. עיקר העלייה נובעת מרכישות הציבור של קרנות על מדד S&P 500 וכן מעליית מדדי המניות הבינלאומיים.
הציבור משך כספים מהקרנות הפתוחות המשקיעות במניות ובאג"ח בתל-אביב – בסכום של כ-25.2 מיליארד שקל, והזרים לקרנות הכספיות כ-41 מיליארד שקל, ולקרנות הסל והקרנות הפתוחות המשקיעות בחו"ל כ-16.2 מיליארד שקל.
בעקבות הביקוש הגובר לקרנות הכספיות על רקע העלאת הריבית במשק, הגביר בנק ישראל את מכירות המק"מ, ויתרות המק"מ שבידי הציבור הגיעו לשיא של כ-316 מיליארד שקל בסוף ספטמבר 2023, לעומת כ-209 מיליארד שקל בסוף שנת 2022.
מבוא
בסיכום החודשים ינואר-ספטמבר 2023 רשמו מדדי המניות המובילים בתל-אביב ביצועי חסר לעומת מדדי המניות בבורסות מובילות בעולם, ההנפקות הראשוניות נבלמו, וגיוסי ההון והחוב ע"י החברות הנסחרות הואטו בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. הציבור הסיט את כספו מקרנות הנאמנות המשקיעות במניות ובאיגרות חוב בארץ לקרנות הכספיות, לקרנות סל ולקרנות פתוחות המשקיעות במניות ובאיגרות חוב בחו"ל.
המסחר בשווקים בעולם בינואר-ספטמבר 2023 התנהל על רקע המשך האינפלציה שהתפרצה במהלך שנת 2021, והמשך העלאת הריביות ע"י בנקים מרכזיים – בהמשך למגמה שהחלה בסוף הרבעון הראשון של שנת 2022.
על מנת להילחם באינפלציה הגבוהה וחרף החשש מפני האטה בפעילות הכלכלית, המשיכו הבנקים המרכזיים בהעלאת הריבית: הפד שהעלה את הריבית בארה"ב מ-0.25% בתחילת שנת 2022 ל-4.5% בסוף שנת 2022, המשיך והעלה אותה ל-5.5% בסוף ספטמבר 2023, הבנק המרכזי באירופה (ECB) שהעלה את הריבית מ-0% בתחילת שנת 2022 ל-2.5% בסוף שנת 2022 המשיך והעלה אותה ל-4.5% בסוף ספטמבר 2023, והבנק המרכזי באנגליה (BOE) שהעלה את הריבית מ-0.1% בתחילת דצמבר 2021 ל-3.5% בסוף שנת 2022, המשיך והעלה אותה ל-5.25% בסוף ספטמבר 2023.
העלאות הריבית אמנם תרמו לריסון האינפלציה בשווקים, אך מנגד - הגורמים שהביאו להתפרצותה בהם - משבר האנרגיה באירופה, משבר האקלים, מלחמת רוסיה באוקראינה שהחלה בפברואר 2022, וצמצום תפוקת הנפט ע"י סעודיה ורוסיה עדיין קיימים, זאת לצד ממשלות שהגדילו השנה את הגרעון התקציבי. לכן קצב האינפלציה השנתית בשווקים עדיין גבוה מהיעד (כ-2%) ומגיע לכ-3.7% בארה"ב, לכ-5.3% בגוש האירו ולכ-6.8% בבריטניה. לאור זאת, בנקים מרכזיים מכוונים להעלאות ריבית נוספות עד סוף שנת 2023.
המסחר בתל-אביב, בדומה למגמה הכלל עולמית, הושפע מהמשך העלאת הריבית במשק, אך בשונה מהמגמה הכללית – העלאת הריבית במשק נבלמה ביוני 2023. בנק ישראל שהעלה את הריבית מ-0.1% בתחילת שנת 2022 ל-3.25% בסוף שנת 2022 , המשיך והעלה אותה ל-4.75% במאי 2023 והותיר אותה ללא שינוי עד ספטמבר 2023. למרות זאת, שיעור האינפלציה השנתית במשק ממשיך להיות גבוה ברמה של כ-4.1% נכון לסוף אוגוסט 2023, לעומת יעד בנק ישראל שעומד על רף של 3% , ולכן קיימת דריכות לקראת החלטת הריבית הקרובה ב-23 באוקטובר.
גם בארץ העלאת הריבית לוותה בחשש מפני האטה בפעילות הכלכלית, כשסימנים ראשונים לה ניתן לראות בירידה בהכנסות המדינה ממיסים, ובעלייה בהוצאות הממשלה: מנתוני האוצר עולה כי בסיכום 12 החודשים המסתיימים באוגוסט נרשם גירעון ממשלתי בסך כ-23.1 מיליארד שקל המהווה כ-1.3% מהתוצר, זאת לעומת עודף תקציבי בשיעור של כ-0.6% מהתוצר בכל שנת 2022. לגירעון התקציבי תרמה הירידה בהכנסות הממשלה בחודשים ינואר עד אוגוסט 2023 בכ-3.9% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, לצד העלייה בהוצאות הממשלה בכ-7.3% במקביל.
בנוסף, המסחר בתל אביב הושפע לשלילה מהרפורמה המתוכננת במערכת המשפטית ע"י הממשלה שהחלה לכהן בינואר 2023 - המחאה הגוברת נגד הרפורמה והחשש מפני השלכותיה על הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי התגברה המתיחות סביב הרפורמה, כאשר ביולי אושר צמצום "עילת הסבירות" שבחוק יסוד השפיטה, ובספטמבר החלו דיונים בבג"ץ בעניין ערעורים שהוגשו בנושא.
בעקבות המחלוקת סביב הרפורמה המשפטית והתגברות המתיחות הביטחונית בארץ, החלה הסטת כספים מהשוק המקומי לחו"ל כפי שניתן לראות גם בנתוני קרנות הסל וקרנות הנאמנות. השקל נחלש בינואר-ספטמבר 2023, תוך תנודתיות, בכ-8.5% ביחס לדולר ובכ-8% ביחס לאירו. היחלשות השקל מייקרת את הייבוא ותורמת להמשך התייקרויות במשק.
מנגד, רוח גבית חיובית למסחר בתל-אביב היתה לנתונים מקרו כלכליים חיוביים למשק, ביניהם:
המשך צמיחה חיובית וגבוהה - הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה נתוני אומדן, לפיהם: התוצר המקומי גולמי במחירים קבועים עלה ברבעון השני של שנת 2023 ב-3.0% בחישוב שנתי לעומת הרבעון הקודם, בהמשך לעלייה של 2.9% ברבעון הראשון של השנה.
שיעור הצמיחה ברבעון השני של 2023 בארץ, גבוה לעומת כלכלות מפותחות כדוגמת ארה"ב (2.1%) ואירופה (0.3%).
שיעור אבטלה נמוך - שיעור הבלתי מועסקים במשק ללא נעדרים זמנית מעבודתם, ירד לכ-3.1% באוגוסט 2023, לעומת כ-4.3% בדצמבר 2022. יצוין כי משבר ענף ההייטק שבא לידי ביטוי בצמצום כח אדם, בדומה למגמה בעולם, טרם הביא לעלייה בשיעור האבטלה במשק.
אישרור דירוג האשראי הגבוה של מדינת ישראל, ע"י חברות הדירוג הבינלאומית: Fitch אשררה את הדירוג ברמה של A+ תחזית "יציבה";- Moody's אישרה את הדירוג ברמה של A1 אך הורידה את תחזית הדירוג מ"חיובית" ל"יציבה" באפריל וצפויה לפרסם עדכון נוסף ב-13 באוקטובר; S&P אשררה את הדירוג ברמה של AA- עם תחזית יציבה.
יצוין כי הותרת דירוג האשראי ללא שינוי ע"י שלוש החברות, לוותה באזהרה מפני ההשלכות השליליות שיהיו לרפורמה במערכת המשפטית על כלכלת ישראל ועל הדירוג במידה ותושלם. גם בנקי ההשקעות בינלאומיים כדוגמת סיטי בנק ומורגן סטנלי פרסמו אזהרות דומות.
קרנות סל וקרנות נאמנות
בשוק קרנות הסל נרשמו למסחר בינואר-ספטמבר 2023 22 קרנות סל חדשות, בשווי מצרפי של כ-650 מיליון שקל, כמפורט להלן:
כ-515 מיליון שקל - שווי 19 קרנות סל על מדדי מניות או איגרות חוב בתל-אביב: כ-315 מיליון שקל שווי עשר קרנות חדשות על מדדי אג"ח חברות בת"א; כ-145 מיליון שקל שווי ארבע קרנות חדשות על מדדי מניות בת"א על מדדי ת"א-35, ת"א-90 , ת"א-125, ות"א-ביטוח, וכ-55 מיליון שקל שווי חמש קרנות חדשות על מדדי אג"ח ממשלתי בת"א.
כ-135 מיליון שקל - שווי 3 קרנות חדשות על מדדים בינלאומיים, בהן קרן סל על מדד המניות הבינלאומי MSCI ACWI Sustainable Impact - המדד כולל חברות שעיסוקן העיקרי הינו אחד או יותר מהתחומים שהוגדרו כאתגרים חברתיים וסביבתיים בעולם, ביעדי הפיתוח ברי קיימא של האו"ם.
מנגד, נמחקו מהמסחר 16 קרנות סל בשווי מצרפי של כ-256 מיליון שקל, כמפורט להלן:
כ-225 מיליון שקל - שווי 8 קרנות שהפכו לפתוחות, מרביתן על מדדי מניות בינלאומיים.
כ-31 מיליון שקל - שווי 8 קרנות שפורקו, מלבד אחת על מדד ת"א תקשורת וטכנ' מידע, כולם על מדדי מניות בינלאומיים.
53 קרנות סל של פסגות מוזגו בקרנות סל של קסם – המיזוג גרע ממספר קרנות הסל הנסחרות, אך לא משווין המצרפי. 2 קרנות של פסגות עברו לניהול של קסם.
שווי השוק של 481 קרנות הסל שנסחרו בבורסה בסוף ספטמבר 2023 היה גבוה בכ-19.6 מיליארד שקל לעומת השווי בתחילת השנה והסתכם בכ-114.5 מיליארד שקל. להלן השינוי בשווי הקרנות לפי אפיק ההשקעה:
עלייה של כ-14.3 מיליארד שקל בשווי קרנות סל על מדדי מניות בינלאומיים – כ-7 מיליארד שקל עלייה שמקורה בעליית שערי המניות, וכ-7.3 מיליארד שקל נטו עלייה שמקורה ברכישות של קרנות סל ע"י הציבור ומשקיעים מוסדיים, בעיקר של קרנות על מדד S&P 500.
עלייה של כ-3.8 מיליארד שקל בשווי קרנות סל על מדדי מניות בת"א – כ-2.7 מיליארד שקל עלייה שמקורה בעליית שערי המניות, וכ-1.1 מיליארד שקל עלייה שמקורה ברכישות של קרנות סל ע"י הציבור ומשקיעים מוסדיים, בעיקר של קרנות על מדד ת"א-125.
עלייה של כ-1.2 מיליארד שקל בשווי קרנות סל על מדדי אג"ח חברות בת"א – כ-0.8 מיליארד שקל עלייה שמקורה בעליית שערי איגרות החוב, וכ-0.4 מיליארד שקל עלייה שמקורה ברכישות של קרנות סל ע"י הציבור ומשקיעים מוסדיים, בעיקר של קרנות על מדדי תל בונד-מאגר, תל בונד צמודות, ותל בונד-תשואות.
עלייה של כ-0.8 מיליארד שקל בשווי קרנות סל על מדדי איגרות חוב בחו"ל וסחורות – מרבית העלייה מקורה ברכישות של קרנות סל ע"י הציבור ומשקיעים מוסדיים.
ומנגד,
ירידה של כ-0.5 מיליארד שקל בשווי קרנות סל על מדדי איגרות חוב ממשלתיות בת"א –ירידה שמקורה במכירות של קרנות סל ע"י הציבור ומשקיעים מוסדיים, בעיקר קרנות על מדדי אג"ח ממשלתי צמוד לטווח של 5-2 שנים.
קרנות החוץ
כיום נסחרות בתל-אביב 36 קרנות חוץ הנסחרות במקביל בחו"ל - 23 קרנות חוץ בניהולה של "בלאקרוק", ו-13 קרנות חוץ בניהולה של "אינבסקו" - זאת לאחר שבחודש מרץ 2023 נמחקו מהמסחר שלוש קרנות סל על מדדי מניות בינלאומיים של תאגיד ניהול ההשקעות הבינלאומי ליקסור.
שווי החזקות הציבור ב-36 קרנות החוץ הנסחרות במקביל בתל-אביב מגיע לכ-5.4 מיליארד שקל בסוף ספטמבר 2023, גבוה בכ-2.7 מיליארד שקל משווי החזקות הציבור בקרנות החוץ שנסחרו בת"א בסוף שנת 2022: עלייה של כ-2 מיליארד שקל בשווי החזקות הציבור עקב רכישות הציבור ומשקיעים מוסדיים של קרנות סל על מדדי מניות בינלאומיים ,בעיקר קרנות על מדד S&P 500, וכ-0.7 מיליארד שקל עלייה שמקורה בעליית מדדי המניות בחו"ל.
בקרנות הנאמנות, נרשמה בינואר-ספטמבר 2023 מגמה מעורבת - יציאה של כספי הציבור מהקרנות המשקיעות במניות ובאיגרות חוב בתל-אביב, והזרמת כספי הציבור לקרנות הכספיות ולקרנות הנאמנות המשקיעות בחו"ל.
הציבור משך מהקרנות המשקיעות באג"ח בת"א בעיקר בקרנות האקטיביות, כ-20.6 מיליארד שקל נטו בינואר-ספטמבר 2023, בהמשך לפדיונות ענק בסך כ-24.6 מיליארד שקל בכל שנת 2022. בנוסף, הציבור משך מהקרנות המנייתיות המשקיעות בת"א כ-4.6 מיליארד שקל נטו בינואר-ספטמבר 2023, כ-3 מיליארד שקל קרנות אקטיביות וכ-1.6 מיליארד שקל קרנות מחקות בעיקר אחר מדדי ת"א-35, ואינדקס בנקים ישראל, לאחר שהזרים כ-0.8 מיליארד שקל נטו לקרנות אלה בשנת 2022. מנגד, בקרנות המשקיעות במניות ובאיגרות חוב בחו"ל הציבור הזרים בינואר-ספטמבר 2023 כ-8.2 מיליארד שקל נטו, כ-6.4 מיליארד שקל מתוכם קרנות מחקות בעיקר אחר מדדי S&P 500 ו- NASDAQ 100 וכ-1.8 מיליארד שקל קרנות אקטיביות המשקיעות בעיקר באג"ח בחו"ל, זאת לאחר שמשך כ-3.2 מיליארד שקל מקרנות אלה בכל שנת 2022.
בקרנות הכספיות התגברה הזרמת כספי הציבור, בהמשך למגמה שהחלה במאי 2022 בעקבות העלייה המתמשכת בשיעור הריבית במשק. הציבור הזרים בינואר-ספטמבר 2023 כ-41 מיליארד שקל נטו לקרנות אלה, בהמשך לרכישות בסך כ-32.5 מיליארד שקל במאי-דצמבר 2022.
מחזור המסחר היומי במק"מ זינק בינואר-ספטמבר 2023 והסתכם בכ-1.3 מיליארד שקל, גבוה בכ-68% מהמחזור הממוצע בשנת 2022. לעלייה במחזורי המסחר תרמו משקיעי חוץ, שעל פי נתוני בנק ישראל מכרו מק"מ במחצית הראשונה של 2023 בסכום של כ-25.5 מיליארד שקל נטו, לאחר רכישות בהיקף של כ-21.5 מיליארד שקל בכל שנת 2022.
יצוין כי בנק ישראל מכר לציבור מק"מ בסך כ-125 מיליארד שקל נטו בינואר-ספטמבר שנת 2023, לעומת כ-31 מיליארד שקל נטו שגויסו בתקופה המקבילה אשתקד, ויתרות המק"מ שבידי הציבור הגיעו לשיא של כ-316 מיליארד שקל בסוף ספטמבר 2023, לעומת כ-209.3 מיליארד שקל בסוף דצמבר 2022.
השקת מכשיר השקעה חדש - קרנות גידור בנאמנות : במסגרת פעילות הרשות לשכלול שוק ההון הציבורי על ידי הגברת התחרות ויזום של מוצרים חדשים, החליטה רשות ני"ע להנגיש את קרנות הגידור לציבור הרחב תוך הפיכתן למוצר השקעה מפוקח, והסדירה את הנושא בתקנות.
שווי נכסיהן של 18 קרנות גידור בנאמנות הראשונות שנרשמו בבורסה , מגיע לכ-110 מיליון שקל בסוף ספטמבר 2023.
נתונים בורסאיים עיקריים חודש ספטמבר וינואר-ספטמבר שנת 2023 (אומדן)
שוק המניות
שוק המניות
בסיכום ינואר-ספטמבר 2023 עלו מדדי ת"א-35 ת"א-90 בכ-2%-3%, כל אחד, ומדד ת"א-SME60 עלה בכ-1.4%.
מדד ת"א-125 עלה בתשעת החודשים הראשונים של השנה בכ-3%, זאת בדומה למדד ה-Dow Jones בארה"ב ולמדד ה- Shanghai SE בסין שרשמו עלייה מתונה של כ-1.5% וכ-0.5%, בהתאמה, ולעומת מדדיS&P 500 בארה"ב ו- EURO STOXX 50 באירופה שעלו בכ-11% ובכ-9%,בהתאמה.
מגמה מעורבת אפיינה את המדדים הענפיים.
את עליות השערים בינואר-ספטמבר 2023 הוביל מדד ת"א נפט וגז שזינק בכ-42% לעומת עלייה של כ-12% במחירי נפט ברנט. עליית המדד השנה, בהמשך לעלייה של כ-35% בשנת 2022 הינה תוצאה של העלייה בביקוש לגז טבעי מישראל. בנוסף, עליית המדד ברבעון השני של השנה הושפעה מהתגבשות עסקת ענק לרכישת כ-50% משותפות "ניו מד" המחזיקה כ-45% משדה הגז "לוויתן" ע"י שתי חברות אנרגיה בינלאומיות; ועליית המדד ברבעון השלישי של השנה הושפעה מהחלטת המדינות יצרניות הנפט המאוגדות בברית אופ"ק+ על הארכת משך צמצום תפוקת הנפט עליו הוחלט באפריל 2023, בשנה, עד סוף דצמבר 2024.
מדדי חברות ההייטק, ת"א טק-עילית ות"א-טכנולוגיה, בלטו אף הם בעלייה של כ-11% כל מדד, אך עלייה זו נמוכה משמעותית בהשוואה למדד הנאסד"ק שעלה בכ-25%.
מדד ת"א-פיננסים עלה בכ-13%, בהשפעת העלייה ברווחיות הבנקים וחברות הביטוח עקב הגידול בהכנסות מימון כתוצאה מעליית האינפלציה והריבית במשק.
מנגד, ירידות שערים של כ-10%-12% אפיינו את המדדים הענפים שנפגעו יותר מהעלאת הריבית - ת"א-קלינטק, ת"א תקשורת וטכנולוגיות מידע ות"א-תשתיות ואנרגיה.
מדד ת"א נדל"ן עלה בכ-15% החל ב-20 באפריל ועד סוף ספטמבר לאחר ירידה של כ-15% מתחילת השנה. לעליית המדד תרמה התמתנות האינפלציה בארץ והותרת הריבית במשק ללא שינוי ברבעון השלישי של השנה. בסיכום מתחילת השנה רשם המדד ירידה מתונה של כ-2% בלבד.
היחלשות ענף הנדל"ן הינה תוצאה של העלאת הריבית המייקרת את המשכנתאות, ובאה לידי ביטוי במחירי הדירות. על פי נתוני הלמ"ס בחודשים יוני – יולי ירדו מחירי הדירות ב- 0.1% לעומת החודשיים הקודמים, וקצב ההתייקרות השנתי ירד ל-3.2% לעומת התקופה המקבילה בשנה הקודמת, זאת לאחר שעלו בשיעור שנתי של כ-12.7% בכל שנת 2022.
המחזור היומי בשוק המניות, כולל קרנות סל, הסתכם בכ-2 מיליארד שקל בינואר-ספטמבר 2023, נמוך בכ-12% מהמחזור הממוצע בשנת 2022. לירידה במחזורי המסחר תרמה הירידה בפעילות משקיעי חוץ, כפי שעולה מנתוני בנק ישראל.
משקיעי חוץ רכשו מניות בתל-אביב בסכום כולל של כ-4.3 מיליארד שקל נטו במחצית הראשונה של 2023, בהמשך לרכישות בסכום של כ-14.1 מיליארד שקל בכל שנת 2022.
הגיוסים בשוק המניות בתל-אביב רשמו ירידה חדה בינואר-ספטמבר 2023 והסתכמו בכ-7.2 מיליארד שקל, נמוך בכ-65% מהגיוס בתקופה המקבילה בשנת 2022.
גל ההנפקות הראשוניות (IPOs) שהגיע לשיא בשנת 2021 עם הצטרפותן של 94 חברות חדשות, נבלם לחלוטין כבר באוגוסט 2022. ובחודש מרץ 2023 הצטרפה חברה חדשה אחת – חברת האנרגיה המתחדשת זפירוס – שגייסה כ-145 מיליון שקל, זאת לעומת 13 חברות חדשות שגייסו כ-2.3 מיליארד שקל בינואר-ספטמבר שנת 2022.
בנוסף לזפירוס, ארבע חברות חדשות נוספות הצטרפו לשוק המניות:
שתי חברות הצטרפו ברישום כפול: חברת הטכנולוגיה אונדס שמניותיה נסחרות ב-NASDAQ, מיזגה לתוכה את חברת הטכנולוגיה איירובוטיקס ונרשמה במקומה למסחר בתל-אביב, וסיאון - חברה אמריקנית העוסקת במתן אשראי לעסקים קטנים ובינוניים בארה"ב, שמניותיה נסחרות ב-NYSE וגייסה כ-296 מיליון שקל בהנפקה ראשונה של איגרות חוב בתל-אביב.
שתי חברות פוצלו מחברה נסחרת: פעילות הנדל"ן מניב של חברת הנדל"ן נתנאל גרופ פוצלה ע"י חלוקת מניות "נתנאל מניבים" כדיבידנד בעין לבעלי המניות של "נתנאל גרופ", ובספטמבר, חברת "פז נפט" הבורסאית חילקה לבעלי מניותיה את מניות חברת "בית זיקוק אשדוד" כדיבידנד בעין ורשמה אותן למסחר בתל-אביב. בית זיקוק אשדוד הינה חברת אנרגיה והבעלים של בית הזיקוק באשדוד, המייבא נפט ומייצר תזקיקי נפט וחשמל. שווי מניות החברה בעסקה הגיע לכ-1.7 מיליארד שקל.
בספטמבר הוכנסה פעילות חדשה לחברה נסחרת - חברת הבנייה "ריי טי.אל.וי. נדל"ן" העוסקת בהשבחת נכסי נדל"ן הממוקמים בעיר תל אביב-יפו התמזגה עם חברת המעטפת "אינטליקנה". בעסקה הוקצו כ-90% ממניות אינטליקנה. שווי העסקה – כ-146 מיליון שקל.
גם בגיוסי החברות הותיקות חלה ירידה חדה בינואר-ספטמבר 2023 והם הסתכמו בכ-7 מיליארד שקל בהנפקות ובהקצאות פרטיות, לעומת כ-17.8 מיליארד שקל שגייסו חברות נסחרות בתקופה המקבילה אשתקד.
הגיוסים הבולטים ע"י חברות נסחרות השנה הם: כ-716 מיליון שקל גויסו בהנפקת זכויות שביצעה חברת הקלינטק ורידיס, כ-414 מיליון שקל וכ-402 מיליון שקל גויסו ע"י חברת הנדל"ן מניב בחו"ל ג'י סי.טי וע"י חברת האנרגיה הסולארית נופר אנרג'י, בהתאמה, בהנפקות של אג"ח להמרה לציבור.
אנלייט חברת האנרגיה המתחדשת הנסחרת בת"א כ-29 שנה נרשמה למסחר מקביל בנאסד"ק: החברה גייסה כ-1 מיליארד שקל בהנפקה ראשונה לציבור בארה"ב ומניותיה החלו להיסחר גם שם.
מנגד, מניות חברת התקשורת פרטנר נמחקו מהמסחר ב-NASDAQ והן ממשיכות להיסחר בתל-אביב; וחברות הביומד פרוטליקס ואייסקיור מדיקל וחברת הקלינטק ברנמילר מחקו את מניותיהן מהמסחר בתל-אביב והן ממשיכות להיסחר בארה"ב. כיום נסחרות בתל-אביב 51 חברות דואליות.
שוק איגרות החוב
המסחר בשוק איגרות החוב התנהל תוך תנודתיות רבה, והסתכם בעליות שערים במרבית מדדי איגרות החוב.
איגרות החוב הקונצרניות צמודות המדד בלטו עם עלייה בשיעור של עד כ-9% מתחילת השנה, ואיגרות החוב הממשלתיות צמודות המדד לטווח קצר עד בינוני רשמו עלייה מתונה יותר של עד כ-2%.
האפיק השקלי התאפיין במגמה מעורבת בחודשים ינואר-ספטמבר 2023, כאשר איגרות החוב הקונצרניות שקליות עלו בכ-2% בממוצע, ואילו איגרות החוב הממשלתיות ל-10+ שנים – שקליות וצמודות - בלטו בירידה של עד כ-6%.
התשואה לפדיון של אג"ח ממשלתי שקלי ל-10 שנים עלתה מכ-3.6% בסוף דצמבר 2022, לכ-4.1% בסוף ספטמבר 2023. זאת בדומה למגמה בארה"ב - התשואה לפדיון של אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים שעלתה מכ-3.9% בסוף דצמבר 2022 לכ-4.6% בסוף ספטמבר 2023.
לעליית תשואת איגרות החוב של ממשלת ארה"ב, תרמה הורדת דירוג האשראי של ארה"ב ע"י חברת דירוג האשראי Fitch (באוגוסט) מהדירוג הכי גבוה AAA לדירוג AA+ זאת בעקבות הגעת הממשל האמריקני לתקרת החוב, שוב, והודעת הממשל האמריקני כי יגדיל משמעותית את היקף הנפקות האג"ח.
מדד תל בונד דולר הכולל את איגרות החוב הקונצרניות צמודות המט"ח בלט בעלייה של כ-14.3% מתחילת שנת 2023 והגיע לרמת שיא כל הזמנים, זאת במקביל להתחזקות הדולר ביחס לשקל בכ-8.5%. התחזקות הדולר נבעה מהעלאות ריבית הפד, ומהסטת כספי הציבור לקרנות המשקיעות בחו"ל. עליית המדד בשיעור גבוה יותר משקפת ציפיות להמשך התחזקות הדולר.
המחזור היומי באיגרות חוב (כולל קרנות סל) הסתכם בכ-3.7 מיליארד שקל בינואר-ספטמבר 2023, גבוה בכ-6% מהמחזור הממוצע בשנת 2022.
העלייה במחזורי המסחר נבעה מאיגרות החוב הממשלתיות שקליות – שהמחזור בהן הסתכם בכ-1.8 מיליארד שקל בינואר-ספטמבר 2023, גבוה בכ-14% מהמחזור הממוצע בשנת 2022. באג"ח ממשלתי צמוד מדד נרשמה יציבות במחזורי המסחר, והמחזור היומי בהן הסתכם בכ-0.9 מיליארד שקל בינואר-ספטמבר 2023, בדומה למחזור הממוצע בשנת 2022.
לעלייה במחזורי המסחר באיגרות החוב הממשלתיות תרמה העלייה בפעילות משקיעי חוץ כפי שעולה מנתוני בנק ישראל – משקיע חוץ רכשו איגרות חוב ממשלתיות בת"א בסכום של כ-27.6 מיליארד שקל נטו במחצית הראשונה של שנת 2023, זאת לעומת מכירות בסכום של כ-1 מיליארד שקל נטו בכל שנת 2022.
המחזור היומי באיגרות החוב הקונצרניות (כולל קרנות סל) הסתכם בכ-1.0 בינואר-ספטמבר 2023 – ירידה זניחה לעומת המחזור הממוצע בשנת 2022.
גיוסי האוצר בהנפקות של איגרות חוב בארץ ובחו"ל הסתכמו בכ-57.8 מיליארד שקל בינואר-ספטמבר 2023, עלייה של כ-60% בהשוואה לגיוס בתקופה המקבילה אשתקד. לעלייה בגיוסים תרמה הירידה בהכנסות הממשלה ממיסים במקביל לעלייה בהוצאות הממשלה הנכנסת.
הגיוסים בהנפקות של איגרות החוב ע"י האוצר בתל-אביב הסתכמו בכ-50.7 מיליארד שקל בינואר-ספטמבר 2023, כ-65% מהסכום גויס באג"ח שקלי וכ-35% גויס באג"ח צמוד מדד. בנוסף האוצר גייס בחו"ל, בינואר 2023, כ-7.1 מיליארד שקל בהנפקה ראשונה של אג"ח "ירוק", שתמורת ההנפקה מיועדת לטיפול הממשלה בנושאים של אקלים ואיכות הסביבה.
סך הגיוסים בשוק איגרות החוב ע"י החברות בינואר-ספטמבר הגיע לכ-62.7 מיליארד שקל, מתוכם כ-9.4 מיליארד שקל באג"ח שנרשם למסחר ב-TASE UP, לעומת כ-70.4 מיליארד שקל שגויסו בתקופה המקבילה אשתקד.
לירידה המתונה יחסית בגיוסי החוב בינואר-ספטמבר 2023, כ-11% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, תרמה העלייה בביקוש להשקעה באג"ח לנוכח העלייה בתשואות האג"ח לצד צורכי מיחזור חוב אג"ח סחיר שהגיע לפידיון.
עיקר הירידה בגיוס החוב השנה מקורה בירידה בגיוסי הבנקים וחברות הנדל"ן.
הסקטור הפיננסי גייס השנה כ-21 מיליארד שקל מהציבור וממוסדיים, מתוכם כ-5.5 מיליארד שקל שגויסו באג"ח למוסדיים שנסחר ב-TASE UP, לעומת כ-26.8 מיליארד שקל שגויסו בתקופה המקבילה אשתקד.
הבנקים גייסו בינואר-ספטמבר 2023 כ-14.8 מיליארד שקל מהציבור וממוסדיים, לעומת כ-20.1 מיליארד שקל שגייסו בתקופה המקבילה אשתקד. לירידה בגיוסי הבנקים השנה גרמו הירידה בביקוש לאשראי מצד רוכשי דירות עקב התייקרות המשכנתאות ומצד חברות נדל"ן עקב היחלשות שוק הנדל"ן והירידה בהתחלות בניה, לצד העלייה ברווחיות הבנקים עקב הגידול בהכנסות המימון (- תוצאה של העלאת הריבית).
הסקטור הריאלי גייס השנה כ-41.7 מיליארד שקל מהציבור וממוסדיים, מתוכם כ-3.9 מיליארד שקל שגויסו באג"ח למוסדיים שנסחר ב-TASE UP, זאת לעומת כ-43.6 מיליארד שקל שגויסו בתקופה המקבילה אשתקד.
יותר מ-75 חברות נדל"ן ובנייה גייסו בינואר-ספטמבר 2023 חוב סחיר בהיקף של כ-21.2 מיליארד שקל, לעומת כ-25.6 מיליארד שקל שגויסו בתקופה המקבילה אשתקד. לירידה בגיוסי חברות הנדל"ן גרמה ההאטה בפעילות הענף.
מנפיקה בולטת השנה היא חברת החשמל שגייסה כ-2.6 מיליארד שקל בהנפקת סדרות חדשות של אג"ח צמוד מדד, בעיקר למיחזור אג"ח סחיר שהגיע לפידיון. לחברה צפויים פדיונות אג"ח סחיר בסך כ-6.5 מיליארד שקל בשנים 2024-2023.
בין המגייסות חוב בינואר-ספטמבר 2023 שמונה חברות אג"ח חדשות שגייסו כ-1.2 מיליארד שקל: שבע חברות נדל"ן ובניה– דלק נכסים (כ-418 מיליון שקל) שהנפיקה אג"ח צמוד מדד בדירוג A- ("מעלות"); רנט איט (כ-100 מיליון שקל) וחברת הנדל"ן המניב בארץ מ.ו השקעות (כ-77 מיליון שקל) שהנפיקו אג"ח צמוד מדד ללא דירוג; החברות - אנשי העיר חברת בנייה (כ-90 מיליון שקל), , רם אדרת (כ-73 מיליון שקל), אמפא יובלים (כ-55 מיליון שקל) ואשל הירדן (כ-50 מיליון שקל), שהנפיקו אג"ח שקלי ללא דירוג; וחברת אשראי חוץ בנקאי אמריקנית - סיאון ,שהנפיקה אג"ח דולרי בדירוג A1 "מידרוג" (כ-296 מיליון שקל) ערב רישום מניותיה למסחר כפול בתל-אביב.
מאפיינים נוספים לגיוס באג"ח חברות מהציבור בינואר-ספטמבר 2023:
עלייה במשקל הגיוס באג"ח שקלי לכ-49% מסך הגיוס באג"ח השנה, רובו בריבית קבועה, לעומת כ-41% בשנת 2022; ירידה במשקל הגיוס באג"ח צמוד מדד לכ-50% מסך הגיוס באג"ח השנה, לעומת כ-58% בשנת 2022; וכ-1% מהגיוס השנה בוצע באג"ח צמוד דולר זאת בדומה לשנת 2022.
שינוי זניח במשקל הגיוס באג"ח בדירוג גבוה מקבוצת "A" ומעלה – עלייה לכ-90% מהגיוס באג"ח השנה לעומת כ-89% בשנת 2022; עלייה במשקל הגיוס באג"ח בדירוג נמוך יותר לכ-4% מהגיוס באג"ח השנה, לעומת כ-2% בשנת 2022; ירידה במשקל הגיוס באג"ח ללא דירוג לכ-6% מהגיוס באג"ח השנה, לעומת כ-9% בשנת 2022.
איגרות חוב מובנות
בינואר-ספטמבר 2023 גויסו כ-4 מיליארד שקל באמצעות הנפקות של אג"ח מובנה מגובה בפיקדונות בבנקים מקומיים, לעומת כ-1.2 מיליארד שקל שגויסו בתקופה המקבילה אשתקד.
כ-2.6 מיליארד שקל גויסו ע"י אלה פקדונות באג"ח מדורג AAA ע"י "מעלות" – כ-2 מיליארד שקל גויסו באג"ח שקלי בריבית משתנה, וכ-0.6 מיליארד שקל כ-0.8 מיליארד שקל גויסו ע"י הראל פקדון סחיר באג"ח שקלי וכ-0.6 מיליארד שקל גויסו לראשונה ע"י פאי פקדונות באג"ח שקלי בריבית משתנה
שוק הנגזרים
באופציות על מדד ת"א-35 (חודשיות ושבועיות) הסתכם המחזור היומי בממוצע בכ-107 אלף יחידות בינואר-ספטמבר 2023, נמוך בכ-7% מהמחזור הממוצע בשנת 2022. בינואר 2023 נסחרו כ-90 אלף יחידות ביום, ואילו בחודשים פברואר-מרץ בהם התגברה המחאה במשק נגד הרפורמה המשפטית עלה המחזור בהדרגה לכ-130 אלף יחידות ביום בממוצע בחודש מרץ 2023. ברבעון השני וגם ברבעון השלישי של שנת 2023, בהשפעת מגעים בין הצדדים כדי להגיע להסכמה בנושא הרפורמה, הסתכם המחזור הממוצע בכ-105 אלף יחידות ביום.
המסחר הושפע מהתנודתיות במסחר במניות, כאשר מדד התנודתיות VTA35 עלה מכ-16 נקודות בסוף דצמבר 2022, לכ-27 נקודות ב-19 במרץ 2023, וחזר להתייצב ברמה של כ-16 נקודות בסוף ספטמבר 2023. זאת בדומה למדד ה-VIX בארה"ב שעלה מכ-22 נקודות בסוף דצמבר 2022 לכ-26 נקודות ב-15 במרץ 2023, וירד לכ-19 נקודות בסוף ספטמבר 2023.
לאור הצלחת האופציות השבועיות על מדד ת"א-35 והשימוש ההולך וגובר בהן מאז השקתן– מחזור של כ-12 אלף יחידות ביום בממוצע בשנת השקתן 2013 לעומת מחזור של כ-44 אלף יחידות ביום במחצית הראשונה של שנת 2023 - הבורסה השיקה ב-4 ביולי 2023 סדרה שבועית נוספת באופציות על מדד ת"א-35 לפקיעה בימי שלישי, המתווספת לפקיעה השבועית הקיימת כיום בימי חמישי. בעקבות זאת עלה המחזור באופציות השבועיות לכ-50 אלף יחידות ביום ברבעון השלישי של 2023.
באופציות הדולריות נרשמה מגמה דומה של מחזורים ערים בפברואר-מרץ 2023 (כ-44 אלף יחידות ביום בממוצע), ולאחר מכן המחזור ירד ברבעון השני והשלישי של השנה (כ-36 אלף יחידות ביום). בסיכום החודשים ינואר-ספטמבר 2023 נסחרו כ-37 אלף יחידות – מחזור נמוך בכ-6% מהמחזור הממוצע בשנת 2022.
המסחר הושפע מהתנודתיות בשער הדולר ביחס לשקל, כאשר שער הדולר ירד מכ-3.52 שקל בתחילת השנה לכ-3.37 שקל ב-25 בינואר 2023, בהשפעת עליות השערים בשוקי חו"ל והשפעתן על אסטרטגיית הגידור של המשקיעים המוסדיים בארץ. החל ב-25 בינואר 2023 שער הדולר עלה, תוך תנודתיות לכ-3.82 שקל לקראת סוף ספטמבר, ואף הגיע לשער של כ-3.85 ב-7 בספטמבר – הגבוה מאז מרץ 2020.
|
9/2023 |
1-9/2023 |
1-12/2022 |
| |
|
ת"א-35 |
0.6%- |
2.1% |
9.2%- |
|
|
ת"א-90 |
0.5%- |
3.4% |
18.2%- |
|
|
ת"א-SME60 |
3.1%- |
1.4% |
33.2%- |
|
|
ת"א-נפט וגז |
3.2% |
41.8% |
35.0% |
|
|
ת"א טק-עילית |
4.8%- |
10.6% |
29.9%- |
|
|
ת"א בנקים-5 |
4.3% |
11.7% |
4.1%- |
|
|
ת"א-נדל"ן |
1.1% |
2.1%- |
30.9%- |
|
|
תל גוב-צמודות |
1.6%- |
0.7%- |
9.8%- |
|
|
תל גוב-שקלי |
1.2%- |
0.6%- |
10.0%- |
|
|
קונצרניות צמודות מדד |
0.3%- |
3.9% |
7.6%- |
|
|
תל בונד-שקלי |
0.2%- |
2.0% |
7.0%- |
|
|
מחזור יומי (מיליוני שקלים)* |
9/2023 |
1-9/2023 |
1-12/2022 |
1-9/2023 לעומת 0222 |
|
מניות והמירים ** |
1,655 |
2,020 |
2,295 |
12%- |
|
איגרות חוב ממשלתיות |
2,385 |
2,665 |
2,431 |
10% |
|
איגרות חוב לא-ממשלתיות ** |
860 |
1,030 |
1,045 |
2%- |
|
מילווה קצר מועד |
1,275 |
1,320 |
783 |
68% |
|
אופציות חודשיות על מדד ת"א-35 (אלפי אופציות) |
41 |
61 |
71 |
14%- |
|
אופציות שבועיות על מדד ת"א-35 (אלפי אופציות) |
45 |
46 |
43 |
5% |
|
אופציות דולריות (אלפי אופציות) |
48 |
37 |
39 |
6%- |
|
גיוס הון (מיליארדי שקלים) |
9/2023 |
1-9/2023 |
1-12/2022 |
|
|
מניות והמירים בת"א (כולל מימושים) |
0.5 |
7.2 |
21.7 |
|
|
מניות והמירים בחו"ל |
- |
1.5 |
1.0 |
|
|
מזה: ע"י חברות חדשות |
- |
0.15 |
2.3 |
|
|
מספר מנפיקות חדשות |
- |
חברה אחת |
13 חברות |
|
|
הכנסת פעילות חדשה לחברות |
חברה אחת |
חברה אחת |
6 חברות |
|
|
חברות חדשות – רישום כפול |
- |
2 חברות |
2 חברות |
|
|
חברות חדשות – פיצול מחברה נסחרת |
- |
2 חברות |
חברה אחת |
|
|
איגרות חוב ממשלתיות בת"א (ברוטו) |
7.2 |
50.7 |
40.2 |
|
|
איגרות חוב ממשלתיות בחו"ל |
- |
7.1 |
5.3 |
|
|
איגרות חוב חברות לציבור |
5.5 |
53.3 |
84.8 |
|
|
מזה: סקטור פיננסי |
1.1 |
15.5 |
33.6 |
|
|
סקטור ריאלי |
4.4 |
37.8 |
51.2 |
|
|
איגרות חוב חברות TASE UP |
- |
9.4 |
4.5 |
|
|
איגרות חוב מובנות |
0.6 |
4.0 |
2.8 |
|
|
מחזור יומי בקרנות סל (מיליוני שקלים) |
9/2023 |
1-9/2023 |
1-12/2022 |
1-9/2023 לעומת 0222 |
|
קרנות סל בשוק המניות |
340 |
395 |
421 |
6%- |
|
קרנות סל בשוק איגרות החוב |
96 |
122 |
130 |
6%- |
|
קרנות סל וחוץ |
|
30.9.2023 |
31.12.2022 |
|
|
מספר קרנות |
|
517 |
567 |
|
|
שווי קרנות (מיליארדי שקלים) |
|
119.9 |
97.6 |
|
|
קרנות סל – רכישות/מכירות (מיליוני שקלים) |
9/2023 |
1-9/2023 |
1-12/2022 |
|
|
קרנות סל על מדדי מניות בת"א |
350 |
1,095 |
5,548 |
|
|
קרנות סל על מדדי מניות בחו"ל |
1,275 |
7,245 |
174- |
|
|
קרנות סל על מדדי אג"ח חברות בת"א |
235- |
390 |
1,459- |
|
|
קרנות סל על מדדי אג"ח ממשלתי בת"א |
40- |
530- |
1,040- |
|
|
קרנות סל על מדדי אג"ח בחו"ל וסחורות |
110 |
725 |
289- |
|
