מגזין FUNDER - יו״ר ההסתדרות: "צריך ללכת לבחירות עד סוף השנה הנוכחית"

יו"ר ההסתדרות ארנון בר־דוד מאמין שהממשלה חייבת לקחת אחריות על האירועים שהובילו למחדל ה־7 באוקטובר ולאפשר לציבור לבחור מחדש בהנהגה שראויה את אמונו. בראיון ל־FUNDER הוא מתייחס להתנהלות האוצר שהובילה להורדת הדירוג של ישראל, לתמיכת ההסתדרות במשרתי המילואים ועמידה על כך שקרנות ההשתלמות לא ימוסו. בר־דוד: “הרמנו סדין אדום!”

 

 

 
יור ההסתדרות ארנון בר־דוד, צילום: עמי ארליךיור ההסתדרות ארנון בר־דוד, צילום: עמי ארליך
 

אודי אלוני, דניאל דותן
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
03/04/2024

תקציב המדינה שאושר בכנסת ב־7 בפברואר בקריאה ראשונה העומד על 582 מיליארד שקלים, גבוה ב־68 מיליארד שקלים מהתקציב הראשוני שנקבע ל־2024, הוא התקציב הגדול ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל.

היקפו העצום של התקציב נובע בעיקר מההוצאות הכוללות של המלחמה כולל הוצאות הביטחון וסיוע האזרחי המוערכות על ידי משרד האוצר בעלות של כ־190 מיליארד שקל. הצעת התקציב הנוסף מגדילה את יעד הגירעון בשנת 2024 ל־6.6% מהתוצר (במקום 2.25%, כפי שאושר במאי 2023). ההפרש ביעד הגירעון מסתכם בכ־70 מיליארד שקל, ומיועד לממן את ההוצאות הנוספות הנדרשות כתוצאה מהמלחמה.

את כל אלו בחנה סוכנות הדירוג העולמית מודי’ס ועל כן הורידה, בפעם הראשונה בהיסטוריה, את דירוג האשראי של ישראל מרמה של A1 לרמה של A2 עם תחזית שלילית, כשהיא מציינת בדוח שלה את הסיכון לפגיעה בחוסן הפיסקלי של ישראל.

יו”ר ההסתדרות ארנון בר־דוד מבין היטב את הסוגיה הפיסקלית. הוא עצמו המליץ לשר האוצר, סמוטריץ’ על ביצוע צעדים פיסקליים מחייבים ברקע משבר המלחמה בעזה ובצפון, אולם התקציב לדבריו הוגש כפי שהוא, ובאופן מצער ללא ביצוע הצעדים הדרושים.

“בזמן הכנת התקציב היו שיחות ביני לבין שר האוצר והדברים היו די ברורים. אמרתי לו שלדעתי צריך לעשות צעדים פיסקליים בעת המשבר – קיצוץ וביטול המשרדים המיותרים, ביטול הכספים הקואליציוניים וצעדים נוספים שיבטיחו שיהיה מספיק כסף לתמוך בעסקים, לטפל באנשי המילואים ועוד”, אומר יו"ר ההסתדרות ארנון בר־דוד בראיון לפאנדר, ומוסיף, לצערי התקציב הוגש כפי שהוגש בלי הצעדים הדרמטיים שהיה צריך לעשות בעת הזו, והתוצאה הייתה הורדת הדירוג של ישראל.

"אני לא בתפקיד שר האוצר", אומר בר־דוד, "אבל אני מאמין שאם היו עושים את הצעדים שעליהם המלצתי, היינו יכולים אולי להימנע מהתוצאה הזו. זו פעם ראשונה בהיסטוריה שמודי'ס הורידה את דירוג האשראי של ישראל וחבל, כי יש לנו כלכלה חזקה ומשק חזק – ראינו את זה מהיום הראשון של המלחמה".

תוכנית "מגויסים למילואים" | קרן בשווי 9 מיליארד שקל

ב־26.12.23 הכריזו שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ושר הביטחון יואב גלנט על תוכנית "מגויסים למילואים" – הקמת קרן בשווי 9 מיליארד שקל שתכלול שורה מקיפה של הגנות והטבות למשרתי מילואים, אלא ש"הצהרות לחוד ומעשים לחוד" כפי שמציין יו"ר ההסתדרות בר־דוד, "לעת עתה אין לתוכנית הזו מקור תקציבי והיא לא הוצאה לפועל. כתוצאה מכך, שוררת אי־ודאות בנוגע למימוש הזכויות של משרתי המילואים בשעה שרבים מהם עדיין מגויסים והמצוקה בעסקים ובמשקי הבית הולכת וגוברת".

מהיכן היו אמורים להגיע הכספים לתוכנית?

"7 מיליארד שקלים מתוך סך ה־9 מיליארד היו אמורים להגיע מתקציב המדינה ל־2024. שני מיליארד שקלים נוספים גייסה ההסתדרות באמצעות הוויתור על יום ההבראה. אם הקרן הייתה מוקמת, אולי זה היה נכנס לשיקולים של מודי'ס לגבי הורדת הדירוג".

"החלום הרטוב של האוצר הוא לפגוע בקרנות ההשתלמות"

מה לגבי צמצום הטבת המס על קרנות ההשתלמות – תוכנית שהאוצר רצה ליישם על מנת להגדיל את קופת המדינה?

"פגיעה בקרנות ההשתלמות היא 'החלום הרטוב' של האוצר, הקרנות האלו הן אחד ממכשירי החיסכון ארוכי הטווח האחרונים שנשארו לעובדים. פעם היינו פותחים קופת גמל, היום העובדים בישראל חוסכים בקרן השתלמות. ההסתדרות עמדה על כך שהטבת המס בקרנות ההשתלמות לא תיפגע. הרמנו סדין אדום מול האוצר". אומר בר־דוד.

כיצד ניתן להרחיב את קרנות ההשתלמות לעובדים בכל הארגונים?

"חוק יש רק על קרן פנסיה בסיסית. קשה לראות חקיקה שמאלצת מעסיקים לפתוח קרן השתלמות לעובדים, אבל מעסיקים פותחים קרנות השתלמות לעובדים כחלק מתנאי השכר בתחרות".

בסוף השנה החולפת קיימת פגישה עם נגיד בנק ישראל שבה דנתם על השלכותיה הכלכליות של המלחמה על המשק ושוק העבודה והמדיניות שתבטיח את הפעילות הכלכלית במשק. האם לדעתך הממשלה עושה מספיק כדי להבטיח שהעובדים לא יפגעו מההשלכות?

"העובדים לא נפגעים. זה התפקיד שלי לדאוג לכך. הסתובבתי בזמן המלחמה במקומות עבודה רבים בישראל וראיתי את המשק עובד תחת אש. עובדים שנותנים מעצמם ותעשייה עובדת. למרות שהמשק שלנו עבר טלטלה בשנה האחרונה, החל במהפכה המשפטית ועד המלחמה דרך החלטות לא נכונות של הממשלה ומשרד האוצר, הוא משק חזק. אני מרגיש שההסתדרות והעובדים עשו את החלק שלהם עם יום ההבראה שתרמנו, ארגונים ועובדים רבים במשק, לא רק חברי ההסתדרות, שהתגייסו לטובת אנשי המילואים.

"אנחנו רואים בשנים האחרונות שהמשק עובר את כל המשברים כתוצאה מיחסי עבודה טובים ושיתוף פעולה מצוין בינינו ובין נשיאות המגזר העסקי".


אילו פעולות נוספות עשתה ההסתדרות לאחרונה על מנת להגן על העובדים?

"עמדנו על כך ששכר המינימום יעלה. התנגדנו להקפאת שכר המינימום. בנוסף, מנענו את ביטול הטבת המס על קרנות ההשתלמות והפנסיה. הרמנו סדין אדום מול משרד האוצר. ההסתדרות בהנהגה שלי רואה את טובת המשק תמיד לנגד עיניה ואני מנסה לדאוג לעובדים ולשמור עליהם גם כשיוקר המחייה הולך ועולה ומצד שני, לוודא שהמדינה תמשיך לתפקיד.

"גם תוך כדי המהלך של המהפכה המשפטית באנו ונלחמנו בכך ביחד. בסופו של דבר, שנת 2023 הייתה אחת השנים הקשות ביותר למשק הישראלי עם השלכות לא פשוטות והמשק עמד בזה. אני גאה בדור הזה ובעובדים הישראליים".

ההסתדרות הייתה הפיבוט של המחאה נגד הרפורמה המשפטית. ברגע שאתה יצאת אחרי הפיטורים של גלנט ואמרת 'עד כאן' היה נראה שמשהו משתנה...

"הייתי בקונגרס ובבית הלבן ופגשתי אנשים שהיו מודאגים מאוד בעקבות המחאות. המדינה הייתה מפורקת, מישהו דאג לפלג אותנו, לקטב את הציבור הישראלי. התעסקו פה במשך שנה שלמה בדברים הלא חשובים. למדינת ישראל יש אויבים מכל הכיוונים, וזה מה שצריך? להתעסק עם בחירת שופטים? זה הדבר הכי פחות חשוב. המזל הוא שיצאנו מזה ושהחקיקות הללו לא עברו, במיוחד לאור העימות החמאס. היינו יכולים להיות בסכנה הרבה יותר גדולה, ועכשיו יש לנו סיכוי לסיים את המלחמה בניצחון ולהחזיר את החטופים הביתה, ולהקים פה חברה חדשה ומדינה חדשה".

" אני קורא לבחירות עד סוף שנת 2024, מקסימום 2025”

"העובד הישראלי חרוץ ועובד קשה למרות כל מה שניסו לומר עליו בשנים האחרונות - שהוא 'לא יעיל' ו'עצלן' ושהפריון נמוך", אומר בר דוד, "אף אחד לא הולך לסיאסטה בצהריים. אנשים עובדים מהבוקר עד הלילה בכל התחומים במשק הישראלי ומפרנסים את המשפחות שלהם, ואני מאוד מאמין בדור הזה ומאמין גדול מאוד בעובד הישראלי, ואני מקווה שנעבור את המשבר, את המלחמה, ונצליח לייצר פה ממשלה חדשה, עולם חדש עם ערכים חדשים ונשים את המחלוקות מאחור. לצורך כך, אני קורא לבחירות עד סוף שנת 2024, מקסימום 2025 והייתי רוצה לראות את זה קורה לפני כן".

במסגרת ההסכם שנחתם בינך ובין שר האוצר, שר העבודה ויו"ר נשיאות המגזר העסקי תוארך תקופת ההגנה מפני פיטורים למשרתי המילואים, מה עוד נקבע במסגרת ההסכם?

"חתמנו עם המעסיקים הסכם שהוא מלאכת מחשבת המטפל באנשי ונשות המילואים. הסכם הקיבוצי נחתם ובסוף פברואר אישרה ועדת השרים לחקיקה את הצעת החוק של שר העבודה, יואב בן צור לקיצור התקופה להערות הציבור בעת חירום על הסכמים קיבוציים מ־30 יום ל־5 בלבד, כך שיהיה אפשר להחיל את צו ההרחבה על המילואימניקים בזמן מזורז.

"צו ההרחבה כולל הארכת תקופת ההגנה מפיטורים על אנשי המילואים מ־30 יום ל־60 כך שמשרת מילואים ששירת 60 יום ומעלה בתקופת ההסכם, יקבל הגנה בפני פיטורים לתקופה של 60 יום לאחר תום שירות המילואים. בנוסף הצו כולל 8 ימי היעדרות בתשלום לבנות ובני זוג של משרתי מילואים במלחמה. מקומות העבודה יטפלו בכך ברגע שצו ההרחבה ייחתם. במסגרת ההסכם, המדינה תעביר כספים למקומות עבודה כפיצוי על עובדיהם שיצאו למילואים וגם כדי שהמעסיקים יוכלו לעמוד בהחזרים ולשלם זכויות סוציאליות".

"פעם הפכתי שולחנות והיום אני יושב סביב שולחנות"

מה הכוח של ההסתדרות אל מול החלטות הממשלה?

"ההסתדרות יודעת לשים קווים וגבולות. במקום לקחת את ההסתדרות לעולם של השביתות, אני מנסה להוביל את ההסתדרות למקום של מקבלי ההחלטות בשורה הראשונה במשק.

"אני שבתתי מספיק ימים בחיים שלי ואני מאמין שלא חייבים לשבות. אני יודע מהניסיון שלי של כמעט 30 שנה במקצוע הזה שלא תמיד חייבים להיות על בריקדות. פעם הפכתי שולחנות והיום אני יושב סביב שולחנות. ההסתדרות לא תהיה ארגון שצועק עם מגפונים - הכי קל לצעוק ולהשבית, אנחנו לא שם. הארגון עבר שינוי עצום בחמש השנים האחרונות שאני כאן ותפס את מקומו בשורה הראשונה של מקבלי ההחלטות, בעיקר בתחום הכלכלי. ה'מיין ביזנס' שלנו הוא לייצג את מדינת ישראל, להיות הקטליזוטור של המשק ולהניע אותו קדימה. זו המשימה שלי ואני חושב שאני עומד בה בכבוד, אני מרגיש חלק מהמנהיגות הכלכלית של מדינת ישראל".


מה לגבי העובדים בבנקים? השכר שלהם לא משתפר עם השנים, השכר של עובדי בנק רגילים שאינם מנהלי ביניים או מנהלים בכירים די נשחק באינפלציה האחרונה...

"עולם הבנקאות הוא לא עולם פשוט. בכל העולם יש את אותו תהליך – עובדים דור א' שהגיעו עם השנים לשכר נאה ולאחר מכן מתחיל העולם של דור ב', ובהמשך העולם של חוזים אישיים. יש כל מיני עולמות שצריך להתמודד איתם, אבל ועדי העובדים של הבנקים התמודדו בצורה יוצאת מן הכלל עם השינויים כי או שהם היו הולכים עם דור א' ונותנים לו את הכסף בגלל החוזקה של ארגוני העובדים או מתחילים לטפל בדור ב'. כמי שהנהיג בעבר את הסתדרות המעו"ף עשינו שינויים דרסטיים כדי להעלות את שכרם של העובדים בדרגות השכר הנמוכות. בנק הפועלים עשה הסכם מצוין לעובדים לפני כשנה וחצי, ובנק דיסקונט מייצר כל הזמן הסכמים לעובדים דור ב' עם תוכניות של פרישה מרצון".

התשלום שם הולך ויורד משלב לשלב...

"כי מי שהיה צריך לשלם לו בעבר כבר שולם לו והוא יצא. גם האחוזים לפנסיה עדיין גבוהים לעומת אלו שבעולמות אחרים. אני חושב שהמשבר בעולם הפיננסי דילג על העולם הבנקאי בישראל, גם ב־2008 וגם בריקושטים אחרי זה, בזכות המהלכים שהעברנו בהסתדרות, יצרנו התייעלות

"במצב של מלחמה, האוצר צריך לחפש כסף בכל מקום. עולם הבנקאות עובר מהפיכה דיגיטלית בכל העולם, היו עשרות אלפי עובדים והיום לא צריך את כולם".

מהזווית של המבוגרים בישראל בגילאי 75 ומעלה, השירות שהם מקבלים היום מהבנקים שעברו דיגיטציה מלאה, מקשה עליהם מאוד. ויש גם צפיפות בסניפים, אין מרחב לעובד ולא ללקוח...

"בתל אביב יש סניפים גדולים ומרווחים. יש סניפים שלא השתנו במשך שנים. בסוף זו תחרות על לקוחות וכל לקוח יכול ללכת לבנק שהכי מתאים לו. הבנקים נלחמים על כל חשבון וכל שירות, והם מבינים היטב שהם צריכים לתת שירות לציבור. הבנקים בישראל חזקים וטובים, הם עשו התייעלות ואנו יכולים להיות גאים בנגיד בנק ישראל שהוא משכמו ומעלה. הוא הפרזנטור שלנו בעולם והדמות הכלכלית הייצוגית שלנו מול העולם הכלכלי. אשרינו שיש לנו נגיד כזה, רק שיישאר איתנו פה כי זה לא פשוט".

איך אתה רואה את ישראל עוד שנה מעכשיו?

"אני רואה את ישראל מתאוששת. המשק יטוס עם צמיחה יותר גבוהה. מילות המפתח הן 'שקט וביטחון' כדי שמדינת ישראל תוכל לחזור לעצמה והיא תצטרך לעשות עוד מהלכים, שינוי תפיסתי ובחירה במדיניות - אנחנו לא חיים פה לבד, ויש עולם שלם שמסתכל על מה שאנחנו עושים אם יראו שינויים שנעשים כמו שצריך גם ההשקעות יחזרו לישראל. אם לא יפריעו לנו פה כמו שהפריעו בשנה האחרונה המדינה יכולה להיות מדינת מופת. זה החלום שלי ובשביל זה אני עובד פה יחד עם העובדים בשיתוף פעולה, קל לחרב, לשקם הרבה יותר קשה".||

x